Fandom

Ventura Daniel Wiki

יפתח הגלעדי

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Gustave Dore Jephtha.jpg

בת יפתח מקבלת את פני אביה. ציור מאת גוסטב דורה, 1865.
"ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות" (י"א, י"ג

יפתח הגלעדי שפט את ישראל שש שנים, לאחר שעבוד לפלשתים ולבני עמון 18 שנה, בשנת ב"א תשפ"א לבריאת העולם (979 לפנה"ס)

בת יפתחעריכה

אירוע מרשים בתקופתו היה נדרו: לפני ניצחונו על העמונים נדר יפתח נדר לה' ובו התחייב כי אם ינצח, יעלה כקורבן לה' את הראשון שייצא לקראתו מביתו.

כאשר חזר עטור ניצחון מהמלחמה, יצאה בתו היחידה ראשונה לקראתו בשירים ובמחולות, כאות שמחה על ניצחונו של אביה. יפתח, שהבין את גודל אסונו, קרע את בגדיו לאות אבל והודיע לבתו כי לא יוכל לחזור בו מנדרו. לאחר שנתן לה חודשיים לבכות על בתוליה כבקשתה, העלה אותה לעולה.

ויאמר: אם נתון תיתן את בני עמון, בידי. והיה היוצא, אשר ייצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום מבני עמון, והיה לה' והעליתיהו עולה... ותאמר אליו, אבי פצית את-פיך אל ה', עשה לי, כאשר יצא מפיך: ...ויהי מקץ שניים חודשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את נדרו אשר נדר.
שופטים י"א ל-מ

חז"ל שואלים: ולא היה שם פנחס שיתיר לו את נדרו?! אלא פנחס אמר: הוא צריך לי ואני אלך אצלו?! ויפתח אמר: אני ראש קציני ישראל ואני הולך לי אצל פנחס?! בין דֵין לדין אבדה הנערה ההיא. ושניהם נענשו בדמיה של נערה, יפתח מת בנשילת אברים, בכל מקום שהיה הולך בו היה אבר נישול הימנו והיו קוברין אותו שם, הה"ד וימת יפתח ויקבר בערֵי גלעד, בעיר גלעד לא נאמר אלא בערֵי גלעד. פנחס ניטלה ממנו רוח הקדש, הה"ד (דה"י א ט) פנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם, הוא נגיד עליהם אין כתיב כאן, אלא נגיד היה, לפנים ה' עמו.

ראו למטה מדרש תנחומא במלואו

"קצין" או "ראש"עריכה

(לפי שיעורו של הרב יעקב זיסברג בפני באי "משכן בנימין" ליד "ישיבת קדומים"

תחילה בקשו ממנו כי יהיה "קצין" וילחם בבנ עמון וכך בפרק י"א נאמר:

Cquote2.svg וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ בְנֵי-עַמּוֹן עִם-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד, לָקַחַת אֶת

יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טוֹב. וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח--לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין; וְנִלָּחֲמָה, בִּבְנֵי עַמּוֹן (ה'-ו')

Cquote1.svg

ובהמשך היה ל"ראש"

Cquote2.svg וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה.(י"א) Cquote1.svg

יפתח בקש להיות "קצין" דהיינו בעל שררה (מצודת ציון). ראש הוא "זקן השבט" ושופט כמו שנאמר בספר דברים

Cquote2.svg וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם: שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם(א',ט"ו) Cquote1.svg
.

הגר"א ב"קול אליהו" לפרשת בלק (סימן צ"ה) הבחין בין התיבה "עם" - הכוונה שווה, לבין "את" - לכל אחד יש כוונה אחרת. (בפרשת בלעם:"קום לך איתם" ואחר-כך "וילך עם שרי מואב).

תחילה הזמינו אותו להיות "קצין" אך ליבם לא היה שלם ולכן נאמר "את" . לאחר משא ומתן הכירו אותו והלך "עם" - כשווה בין שווים. כאשר המטרה אחת להציל את עם ישראל.

אם נעקוב אחרי מהלך הענינים נראה כי יפתח תחילה דחה את ההצעה ובהמשך היה ל"ראש"

Cquote2.svg וַיֹּאמֶר יִפְתָּח, לְזִקְנֵי גִלְעָד, הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי; וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי, עַתָּה, כַּאֲשֶׁר, צַר לָכֶם.(ז') Cquote1.svg
. הוא לא מוכן לחזור ללא תנאים. בפסוק הבא הזקנים שבים אליו ומסיימים את דבריהם: הלכת עימנו - כשווים - כפי שהסביר הגר"א לעיל.

וסיכמו שיהיה לראש, בין אם ינצח או לא. יפתח הגלעדי אינו מקבל זאת ומתנה זאת בנצחונו

Cquote2.svg וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל-זִקְנֵי גִלְעָד, אִם-מְשִׁיבִים אַתֶּם אוֹתִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְנָתַן יְהוָה אוֹתָם, לְפָנָי--אָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ(ט') Cquote1.svg
. הוא לא מוכן להתגאות על הציבור בחינם.

"מרכבת משנה" נאמר:ברגע שיפתח הופך לשופט ומנהיג אז הוא מיוחס כי לשופט מתמנה רק מיוחס ומתבטלת טענת אחיו שהוא פסול.

זקני גלעד מסכימים ואז העם מקבל את מרותו (מקביל ליהושע א', ט"ז-י"ח)

Cquote2.svg וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין (י"א) Cquote1.svg

"לפני ה' במצפה"עריכה

Cquote2.svg וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי ה', בַּמִּצְפָּה Cquote1.svg

הרד"ק ביאר: לפני ה' במצפה - במקום שהיה שם ביתו, כמו שאמר ויבא יפתח המצפה אל ביתו. ומה שאמר לפני ה' כמה שאמר ה' יהיה שומע בינותינו, או לפי שהשכינה שורה בישראל במקום שיתקבצו, או הטעם כמו שפירשתי בספר יהושע, כי היא המצפה שנועדו המלכים להלחם עם יהושע ומפני התשועה הגדולה שהיתה שם, היה המנהג בישראל להקבץ שם והיה שם מזבח ובית תפלה ולאותה מצפה הלכו אנשי גלעד עם יפתח לדבר שם דבריהם לפני ה' במצפה.

רש"י -

  • "את כל דבריו" - התנאי שביניהם
  • "לפני ה' במצפה" - למקום שנאספו כולם שהשכינה שורה על רוב צבור.

רבי יוסף קרא ביאר: "לפני ה'" -ת למקום שנאספו כולם שהשכינה שורה על רוב הציבור.

המלחמה בבני עמוןעריכה

לפני יפתח הגלעדי, גדעון משבט מנשה הושיע ממדיין, להם שעבדו 7 שנים. לאחר יפתח פעל שמשון הגיבור והושיע את ישראל, לבדו, אחרי שיעבוד של 20 שנה.

הקשר בין יפתח לבין בני עמון: עמון היה מבני לוט שהייתה לו תביעה על אץישראל, שהר עלה עם אברהם אבינו. כאשר נפרד ממנו הוא קבל את עבר הירדן המזרחי ואת כיכר סדום. כאשר בני ישראל כובשים את עבר הירדן המזרל=חי מסיחון, הוא רוצה אותה בחזרה.

יפתח היה משבט מנשה . שבט זה היה בכור בניו של יוסף שהודה בארצו. ועם ישראל עומד בראש מעייניו ולכן הוא נלחם בו.


בפסיקתא דרב כהנא מתוארת התנהגות בני עמון וכתוצאה מכך מה יהיה גורלם:

פסיקתר דרב כהנר יט 1.jpg
פסיקתר דרב כהנר יט 2.jpg

הערכת יפתחעריכה

גם בגמרא ראש השנה [דף כה סוע"א] הערכת יפתח - חיובית, יחד עם גדעון ושמשון, למרות ששלושתם כוּנוּ "קלי עולם", מול משה אהרן ושמואל, ללמדנו "שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור, הרי הוא כאביר שבאבירים": "[שמואל א יב יא] וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח. ירובעל - זה גדעון, ולמה נקרא שמו ירובעל? שעשה מריבה עם הבעל. בדן זה שמשון, ולמה נקרא שמו בדן? דאתי מדן. יפתח - כמשמעו. ואומר[תהלים צט ו] מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ. שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל בדורו - כמשה בדורו, בדן בדורו - כאהרן בדורו, יפתח בדורו - כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור - הרי הוא כאביר שבאבירים". אמנם יפתח לא היה נביא או גדול בתורה, כמשה, אהרן, ושמואל, אבל עדיין -עם כל "קלותו"- הוא נמנה עם שופטים כגדעון ושמשון, שהתקבלו ברצון על ידי חז"ל, וזכו להערכה חיובית [גם אם היו עליהם ביקורות]. בסיכום: אנו מוצאים בחז"ל הערכה שלילית מאוד של יפתח, כמי שגאוותו הכשילה אותו בטעויות קשות, ושבוּרוּתוֹ בתורה מנעה ממנו לתקנן, אך נותרנו עם תמיהות גדולות ביישוב פשט הכתוב, וכן תהיָיה על דרכי ההשגחה האלהית שהתעקשה להכשילו ללא סיבה ברורה. כמו כן קשה לקבל את התפקוד הלקוי של מנהיגי דורו, שלא ידעו לתמוך בו ולעזור לו בשעה הקשה הזו. וכך, למרות שמדובר באדם שהביא הצלה גדולה לעם ישראל תוך מסירות נפש ואומץ לב מאין כמוהו [ויש לזכור ש"וַתְּהִי עַל יִפְתָּח רוּחַ ה'" (פי"א כט), שיפתח זכה לרוח הקודש!], סרבו המדרשים ללמד עליו זכות! נראה שבהערכת חז"ל את יפתח, "הכל הולך אחר החיתום": מפני שתוצאות מעשיו היו כה קשים, שנפלו ארבעים ושתים אלף איש במלחמת אחים, ובתו הוקרבה בגלל נדרו, לכן דמותו נותרה שלילית בעיניהם.

יפתח היה גיבור אומלל עריכה

ברוריה בן- דוד (וייס) באתר שיעורים לספר שופטים מסכמת כך את מעמדו של השופט:יפתח היה גיבור אומלל

  1. בגלל שנאת אחיו וגרושו מן הבית ומחלקו בנחלת אביו .
  2. בגלל הנדר שנדר .
  3. בגלל מלחמת האחים שפרצה בעקבות קנאת בני אפרים .

מסורת חז"ל מציגה את יפתח כריק , עם הארץ , "גרופית של שקמה" , (גרופית- ענף , שקמה- עץ סרק , כלומר ענף של עץ סרק) , על סמך ה"ריקים" שבחברתו ופרשת הקרבת בתו לפי נדרו .

הכתוב מציין "ותהי על יפתח רוח ה' " כלומר חכמה וגבורה מאת ה', שהקנה לו ניצחון גדול מאד . חכמתו מתבטאת בהערכת כוונת האויב במסגרת ניסיון המשא ומתן שניהל עם עמון, תוך ידע היסטורי משכנע ומדויק שבסמוך לכישלונו נחלץ להתקפה מיידית ללא היסוס .

הניגודים בנפשו של יפתח ובהערכת אישיותו מוצאים ביטוי בעובדה שיפתח ושמואל נזכרים בנשימה אחת "וישלח ה' את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל" (שמ"א יב יא) . ככתוב במסכת ראש השנה כ'ה ע'ב" יפתח בדורו כשמואל בדורו , ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור (מנהיג) הרי הוא כאביר שבאבירים".

המדרש מגנה את פנחס הכוהן הגדול בדורו של יפתח על שלא התיר ליפתח את נדרו , ונענש בכך שנתעלמה ממנו רוח הקודש , כי יש להקריב קורבן רק מן הראוי ליקרב (לכמוש אלוהי עמון נהגו להקריב קרבנות אדם , אצל יפתח שחי סמוך לעובדי האלילים נתערבו אמונות אליליות באמונת הייחוד שלו באלוקי ישראל כפי שקרה ליתר בני אותם הדורות ) , ואילו יפתח נענש במוות במחלה קשה , על סמך הכתוב ויקבר בערי גלעד , מאידך רבים מהמפרשים גורסים שהכוונה שנקבר באחד מערי גלעד .

חז"ל חדשו הלכות מרובות בשבועות ובנדרים והקדישו להם שתי מסכתות מיוחדות . גם בשבועת יחיד חדשו חז"ל הלכות רבות , והחשובה בהן היא האפשרות להתיר שבועות ונדרים ולעקרן מעיקרן . "מי שנשבע שבועת ביטוי וניחם על שבועתו וראה שהוא מצטער אם יקיים שבועה זו , ונהפכה דעתו לדעת אחרת , או שנולד לו דבר שלא היה בדעתו בשעת השבועה וניחם בגללו , הרי זה נשאל לחכם אחד או לשלושה הדיוטות במקום שאין שם חכם ומתרין לו שבועתו , ויהיה מותר לעשות דבר שנשבע שלא לעשותו , או לא לעשות דבר שנשבע לעשותו , וזהו הנקרא היתר שבועה" (רמב"ם הל' ש' ו א-ב) .

שש שנים שפט יפתח את ישראל וימת ויקבר באחת מערי גלעד. יש פרשנות מגוונת על הפסוק החותם את תולדות יפתח הפשט הוא שנקבר באחת מערי גלעד . רלב"ג מפרש : מפני שלא השאיר אחריו בן או בת שיהיה נקרא בהם שמו ציווה שיקברו עצמותיו בכל ערי גלעד קצת פה וקצת שם , כדי שיהיה לו זכר באותן המקומות שהציל מיד מלך בני עמון .

בת יפתח - מדרש תנחומאעריכה

וכן את מוצא ביפתח הגלעדי מפני שלא היה בן תורה אִבֵּד את בתו. אימתי [=מתי]? בשעה שנלחם עם בני עמון ונדר באותה שעה שנא' (שופטים, יא,ל) "וידר יפתח נדר" וגו' "והיה היוצא" וגו' והיה לה' והעליתהו עולה" באותה שעה היה עליו כעס מן הקב"ה. אמר [הקב"ה]: 'אילו יצא מביתו כלב או חזיר או גמל היה מקריב אותו לפני?' לכך זימן לו בתו.. כדי שילמדו כל הנודרים הלכות נדרים וקונמות שלא לנהוג טעות בנדרים.

והנה בתו יוצאת לקראתו: "ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי" וגו' (פסוק לה) "ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב" והלא פינחס היה שם והוא אומר לא אוכל לשוב? [לפי חז"ל פינחס בן אלעזר שימש כמנהיג רוחני ודתי בתקופתו של יפתח וככזה יכול היה להתיר נדרים] אלא פינחס אמר: 'אני כהן גדול בן כ"ג [=כהן גדול] ואיך אלך אצל עם הארץ?' יפתח אמר: 'אני ראש שופטי ישראל ראש הקצינים אשפיל עצמי ואלך אצל הדיוט?' מבין תרויהון [=שניהם] אבדת ההיא עלובתא מן עלמא [אבדו חייה של עלובה זו] ושניהם נתחייבו בדמיה [דמה על ידם ולכן שילמו על כך מחיר]: פינחס נסתלקה ממנו רוח הקדש. יפתח נתפזרו עצמותיו שכן כתיב (שופטים, יב, ז) "ויקבר בערי גלעד".

כיון שבקש לקרבה היתה בוכה לפניו, אמרה לו בתו: 'אבי יצאתי לקראתך בשמחה ואתה שוחט אותי? שמא כתב הקב"ה בתורה שיהו ישראל מקריבין לפני הקב"ה נפשות אדם? אין כתיב בתורה "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" (ויקרא, א, ב)- מן הבהמה ולא מן בני אדם'.

אמר לה: 'בתי נדרתי: "והיה היוצא אשר יצא והעליתיהו עולה" (פסוק ל) שמא כל הנודר יכול הוא שלא לשלם נדרו?'

אמרה ליה [=לו]: והרי יעקב אבינו שנדר "כל אשר תתן לי" (בראשית כח, כא) ונתן לו הקב"ה שנים עשר בנים- שמא הקריב להקב"ה אחד מהם?! ולא עוד אלא חנה שאמרה "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה" (שמואל א, א,יא)- שמא הקריבה את בנה לפני הקב"ה?! כל הדברים האלה אמרה לו ולא שמע לה.

כיון שראתה שלא שמע לה אמרה לו: הניחני וארד אצל ב"ד [בית דין] שמא ימצאו פתח לנדרך שנאמר (שופטים יא, לז) "הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים" וגו' אמר רבי זכריה: וכי יש אדם יורד על ההרים? והלא בני אדם עולים להרים! מהו "וירדתי על ההרים" אלו סנהדרין. כמה שנא' (מיכה ו, ב') "שמעו הרים את ריבה'". הלכה אצלם ולא מצאו פתח ליפתח ולהתיר לו את נדרו בעוון אותן [אותם אנשים] ששחט משבט אפרים [הכוונה למלחמת יפתח בשבט אפרים: שופטים, יב, א-ז] ועליו הוא אומר (משלי, כח, ג): "גבר רש ועושק דלים מטר סוחף ואין להם". "גבר רש ועושק דלים" – זה יפתח שהיה רש בתורה כגרופו [כענף] של שקמה שהיה עושק את הדלים שנאמר (שופטים יב, ו) "ויאמרו לו אמר נא שבולת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן" והיה שוחטן, לפיכך "מטר סוחף ואין לחם" שהיה לו מי שיתיר את נדרו, אלא "ואין לחם" שהעלים הקב"ה מהם את ההלכה שלא ימצאו פתחו להתיר לו את נדרו עלה ושחטה. ורוח הקדש צווחת: 'נפשות הייתי רוצה שתקריב לפני?!- "אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי" (ירמיה, ז, לא): "אשר לא צִויתי"- לאברהם שישחוט את בנו, אלא אמרתי לו "אל תשלח ידך" … (בראשית, כח, יב) "ולא דברתי"- ליפתח להקריב את בתו. [...] "ולא עלתה על לבי"- זה מישע מלך מואב שכתוב בו בשעה שנפל ביד מלך ישראל "ויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו ויעלהו עולה" (מלכים ב, ג, כז) מי גרם למישע שיקריב את בנו? על שלא היה בן תורה. שאלו קרא בתורה לא אבד את בנו שכתוב בתורה "איש כי יפליא נדר והיה ערכך הזכר ואם נקבה היא" וגו' " (ויקרא, כז, ב) הוי "ולוקח נפשות חכם" (משלי, יא, ל). מדרש תנחומא, פרשת בחוקותי, סימן ה

תקופת השופטיםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית