Fandom

Ventura Daniel Wiki

יצחק אבינו

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Isaac blessing Jacob.png

יצחק מברך את יעקב, רבקה עומדת ברקע - ציור של גוסט דורא - מקור:ויקישיתוף - Tomisti

יצחק אבינו (2048 -2228) לבריאת העולם נמנה על "שלושת האבות", יחד עם אברהם אבינו ויעקב אבינו. הוא נולד בארץ. בן ארבעים שנה נישא לרִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" (כ"ה,י"ט). רבקה אימנו, שרה אימנו ורחל אימנו היתה עקרה. יצחק התפלל והיא הרתה לתאומים, וכך הכתוב מתאר אותם:" וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי (גֹייִם) [גוֹיִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר(כ"ג). וכאשר היה בן 60 הם נולדו:

  • וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (כ"ה)
  • וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (כ"ו)

ועליהם נאמר :"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"(כ"ז)

רש"י מפרש את ההדגש בכתוב, ד"ה:"אברהם הוליד את יצחק" - על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.

רש"י מתיחס גם לייחוסה של רבקה אימנו על ידי פרוש ד"ה: "בת בתואל מפדן ארם אחות לבן" - וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם?! אלא להגיד שבחה שהייתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם.

פעילותו של הנעלם שבאבותעריכה

פרשת תולדות תשעד ירושלים01:23:51

פרשת תולדות תשעד ירושלים

פרשת תולדות תשעד ירושלים

הרב מוטי אלון על יצחק אבינו, הנעלם, אך מבצע במשך 180 שנות חייו פעולות מיוחדות במינם. מוכרז עליו בפרשת לך לך, תפקיד מרכזי בשלושת הפרשיות הבאות ובפרשת וישב הוא היחידי הרואה את הנולד רש"י פירש: ויבך אתו אביו - יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל, שהיה יודע שהוא חי:

סיכום הרמב"ם: אדם הראשון - נצטוה על שש מצות: א. עבודה זרה ב. ברכת השם ג. שפיכות דמים ד. גלוי עריות ה. גזל ו. דינים. הרשימה הזאת היא קבלה בידינו ממשה רבינו. המצוות הללו - ההגיון מחייב אותן, וכן בתורה יש רמזים לחיוב שלהן.

נח - הצטוה גם על אבר מן החי (וזה מפורש בפסוק אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו),

ס"ה שבע מצוות - המכונות בחז"ל שבע מצות בני נח. (וסימנך - שלושת העבירות החמורות הידועות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. ועוד א, ב, ג, ד, אבר מן החי / ברכת ה' / גזל / דינים)

אברהם אבינו - הצטוה גם על המילה / וכמו כן - הוא תיקן תפילת שחרית.
יצחק - הפריש מעשר והוסיף תפילת מנחה.
יעקב - הוסיף גיד הנשה - והתפלל ערבית.
עמרם - במצרים - הצטוה מצוות יתרות.
משה רבינו - "נשלמה תורה על ידו"

שידוכיםעריכה

מאת: צבי אלפר עוד משיריו באתר זה
לכבוד מעשה שידוכים מוצלח, ברכתנו ליצחק אבינו ורבקה אמנו לכבוד יום כלולותיהם. להלן שלושה השירים העוסקים בזיווג מוצלח.

Tissot Rebecca Meets Isaac by the Way.jpg

Rebecca Meets Isaac by the Way, c. 1896-1902, by James Jacques Joseph Tissot (French, 1836-1902)


Meeting of Isaac and Rebekah.png

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. " ספר בראשית, כ"ד, ס"ג - תחריט מנחושת מאת גוסטב דורא


אֵשֶׁת הַבְּרִית

לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.
בְּהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ יְבַקֵּשׁ אֶת אֵשֶׁת חֵיקוֹ
אוֹתָהּ הוֹעִיד לוֹ אֱלֹקִים
לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ, לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ,
לִהְיוֹת אִישׁ תָּמִים.
מִי תִּהְיֶה אֵשֶׁת הַבְּרִית
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ תָּמִיד?
                        

נְשָׁמוֹת תּוֹאֲמוֹת

בָּרוּךְ הַמְזַוֵּג זִוּוּגִים
בּוֹרֵא נְשָׁמוֹת וּמְצָרְפָן.
הִנֵּה בָּא יוֹם הַכְּלוּלוֹת
נְשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת יַחְדָּיו חוֹבְרוֹת.

מִן הַשָּׁמַיִם הוֹעִידוּ אֶתְכֶם, הַשְּׁנַיִם
לַהֲלוֹךְ יַחְדָּיו בְּמִשְׁעוֹלֵי הַחַיִּים
לִבְנוֹת בִּנְיַן עֲדֵי- עַד.
לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם בָּדָד.

חוּט שֶׁל חֶסֶד מָשׁוּךְ עֲלֵיכֶם
צְנִיעוּת וְעֶדְנָה.
לַכֹּל תַּעַזְרוּ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,
אוֹתוֹ חִיּוּךְ, אוֹתוֹ מְאוֹר פָּנִים
נוֹעַדְתֶּם זֶה לַזֶּה
לִפְנֵי יוֹם הָאַרְבָּעִים.

בְּשִׂמְחַת הוֹדָיָה וּתְפִלָּה
צְאוּ לְמַסַּע הַחַיִּים הַנִּפְלָא,
הַמְשִׁיכוּ בְּעֹז אֶת הַמַּנְגִּינָה.
תִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם,
ה' יִבְנֶה בֵּיתְכֶם לְתִפְאָרָה,
בַּיִת שֶׁל אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת
וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה.
הֶעָנָן, הַנֵּר וְהָעִסָּה
בְּתֹם נְעוּרִים וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה
נִקְשַׁרְתֶּם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
בֵּינֵיכֶם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה.
הֶעָנָן כְּבָר קָשׁוּר,
הַנֵּר עַל שֻׁלְחַנְכֶם כְּבָר דּוֹלֵק,
עִסַּתְכֶם מְבֹרֶכֶת.

רִבְקָה, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!
אָהָלְכֶם – אָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה,
אֹהֶל שֶׁל חֶסֶד וְשִׂמְחָה,
וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְאַחֲוָה.

הֶעָנָן, הַנֵּר וְהָעִסָּה

בְּתֹם נְעוּרִים וֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה
נִקְשַׁרְתֶּם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה
בֵּינֵיכֶם הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה.
הֶעָנָן כְּבָר קָשׁוּר,
הַנֵּר עַל שֻׁלְחַנְכֶם כְּבָר דּוֹלֵק,
עִסַּתְכֶם מְבֹרֶכֶת.

רִבְקָה, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!
אָהָלְכֶם – אָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה,
אֹהֶל שֶׁל חֶסֶד וְשִׂמְחָה,
וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְאַחֲוָה.

"עולה תמימה"עריכה

כאשר הכתוב מספר כי יצחק אבינו לקח את רבקה כאשר היה בן ששים שנה, רש"י מבאר זאת ומוסיף ליצחק את הכינוי התואם את תכונותיו:"בן שישים שנה - עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלוש עשרה שנה וראויה להריון, ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה, כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה. ושפחה לא רצה לישא, לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.

למרות הרעב בארץ, יצחק אינו יורד למצרים כמו אביו ובנו. כתב על כך במדרש רבה:גור בארץ הזאת - "אמר רבי הושעיה: את עולה תמימה. מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוץ לארץ, נפסלת!"

ועוד אמרו אמרו רבותינו בבראשית רבה : אתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדי לך.

ולדעתי נכלל עוד בענין רמיזה בעתיד, כי גלות אברהם אל מצרים מפני הרעב רמז שיגלו בניו שם. ולכתו אל אבימלך לא היה גלות כי שם היה יושב ברצונו. אבל ירידתו של יצחק שם מפני הרעב ירמוז לגלות, כי גלה ממקומו בעל כרחו והלך אל ארץ אחרת. והנה היה גלותו ממקומו אל ארץ פלשתים שהיא ארץ מגורי אביו, וירמוז לגלות בבל שהוא מקום מגורי אבותם שהיו באור כשדים:

ודע כי הגלות הנזכר ירמוז למעשה יצחק, כאשר לא לקחו אשתו, ולא היה לו שם רק הגלות והפחד, ומתחילה אמר הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת - ולימים חזר בו ואמר לך מעמנו - ואחרי כן חזרו אליו בברית, וכן גלות בבל גלו שם מפני זלעפות רעב, ומעת היותם שם לא עבדום ולא ענו אותם, אבל היו גדוליהם שרים במלכות, ואחרי כן אמרו מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל (עזרא א ג), והזהירו עליהם שרי עבר הנהר והפחות ואחרי כן בטלו הבנין והות בטלא עד זמן ועידן אחרי כן חזרו ונתנו רשות בבנין והזהירו ואמרו די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי (שם ו י). (ס"ד. ג').


על עקדת יצחקעריכה

המדרש הביא אגדה המנסה להסביר את סדר הברכות ב"שמונה עשרה". בין השאר היא מיחסת את "מגן אברהם" להצלת אברם מכבשן האש ואת מחיה המתים לשובו לחיים - בעזרת טל החרמון - של יצחק אבינו אחרי שנעקד ואפרו פוזר בהר המוריה

כשנעקד יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן והי' אפרו מושלך על הר המוריה.png

תולדות יצחקעריכה

לתולדות יצחק יש שתי גירסאות:

  1. לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה: [1].
  2. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה [2].
המאורע המועד והמקום שנות יצחק
לידתו "אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא, הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה._תנחוהא, פקודי ,א') גירסאות אחרות "בפסח נולד יצחק" (מסכת ראש השנה, י"א,א')
ברית מילה כ"ב ניסן - הראשון שנימול לשמונה ימים
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כ"א,ח') בנגב, בבאר שבע :"דאמר רבי יהושע בן מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד היו ?!" או " ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם" (מדרש רבה, נ"ג,י')"לסוף עשרים וארבע חדש" (רש"י) או "ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע" (מדרש רבה נ"ג,י') - בר-מצווה
העקידה בראש השנה לפי הפסוק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"(כ"ב,י"ד) - בפסיקתא רבתי נאמר:" מהו היום, כיום, מפני שראש השנה היה" (מ'). ויש אומרים ביום הכיפורי או פסח 26 שנה או 37 שנה
לידת רבקה "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') 37 שנה - אותה שנה
מות שרה "עמדה לו לחודש מרחשוון זכותה של שרה אמנו, שנפטרה בירח זה. מועד אחר לפטירתה נזכר כראש השנה(מדרש אסתר פרק ג') 37 שנה - אותה שנה
נשואיו עם רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3 [1] רבקה בת 14 , [2] , היה בן 40
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)רבקה בת 23 [1] רבקה בת 34 [2] 60 שנה
בר מצווה "ויגדלו הנערים" - כל אחד לדרכו13
מיתת אברהם יצחק וישמעאל קוברים אותו 75 שנה
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם 75 שנה
ברכת ה' ליצחק אחרי פטירת אברהם רבקה בת 86 [1] רבקה בת 97 [2] 83 שנה
גרר הברכה, הריב והברית 75 - 100 שנה
נישואי עשו "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי"(כ"ז,ל"ד) והרי נולד שהיה יצחק בן 60 100 שנה
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') 123
יעקב בחרן "אמר רבי חייא בר אבא...למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן" ( רש"י כ"ה,י"ז) - 14 שנה בבית עבר ועוד 20 שנה בבית לבן ועוד שנתיים בדרך 123- 159
מיתת רבקה לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום 159 שנה
מיתת יצחק"וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה". (ל"ה,כ"ח)| 180 שנה "זקן ושבע ימים"

יצחק בן אברהםעריכה

הרב שמעון גולן מאפרת בדף פרשת שבוע לפרשת תולדות עורך השוואה בין אברהם אבינו לבין יצחק אבינו. להלן נושאים נבחרים מהמאמר:

ההליכה העקבית בדרכי אברהם אביועריכה

אחת התופעות המציינות את תולדותיו של יצחק, היא ההליכה העקבית בדרכי אברהם אביו. בענין חפירת הבארות לדוגמא, הכתוב (פרק כו פס' טו-יח) מציין במפורש שיצחק חוזר בכך על מעשי אביו:וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר...וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו.היינו: כשיצחק מגלה "פעילות", זוהי לכאורה חזרה על הפעילות של אברהם אביו! וכבר העיר על כך הרמב"ן: "יספר הכתוב ויאריך בענין הבארות, ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה."

הדמיון בין שני האבותעריכה

נקודה נוספת, שאמנם איננה מוזכרת במפורש בכתוב אולם נמסרה לנו על ידי חז"ל, היא הדמיון החיצוני בין יצחק לאברהם. על הפסוק הפותח את פרשתנו: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" מביא רש"י את דרשת חז"ל:"הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה - שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק."ויפה דייק ר' יעקב בעל הטורים (ועימו רוב המפרשים מבית בעלי התוספות) ש"הוליד - בגימטריא דומה (55). שהיו זיו איקונין של יצחק דומה לאברהם".

השוני בין יצחק לבין ישמעאלעריכה

נכון שגם ישמעאל היה צאצאי לאברהם. הנצי"ב ב"העמק דבר" הראה את ההבדל בין יצחק לישמעאל:

"אברהם הוליד את יצחק - זהו מכלל תולדותיו שבכל דרכיו והליכותיו היה ניכר ורשום שהוא בנו של אברהם. ולא כן ישמעאל שהיה גם כן בן אברהם אבל לא היה ניכר בהליכותיו שהוא בנו. ומספר הכתוב שבשביל שהיה יצחק בכל הליכותיו בן אברהם, על כן; ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה... הגיד המקרא האיך היה בנשיאת אשה ניכר שהוא בנו של אברהם. דמשום הכי היה יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה והוא מחמת שלא יכול לקחת אשה כי לא נמצא לפניו הראויה לו. ומזה הטעם גם כן היה סיבה שלא נשא יעקב אשה עד בן שמונים, באשר הלך בדרך אברהם ויצחק ולא נמצאת אשה לפניו, ומשום הכי נשא מפדן ארם. אע"ג שידוע כי ארמים אכזרים המה כמבואר בספר מלכים... ואם כן לא היה נוח ליצחק לקחת אשה מארם, ולא עוד אלא אחות לבן הארמי... מכל מקום נשא את רבקה מחמת שהוא בן אברהם ולא יכול לקחת אשה ממקום אחר."

יצחק אבינו כואב ומתלבטעריכה

צבי אלפר ספר שירים בשביל החיים

Giotto di Bondone.jpg

Giotto di Bondone ציור מהשנים 1292-1294

וְאוּלַי צָדְקָה מִמֶּנִּי?
לָמָּה בְּכַחַשׁ סוֹבְבוּנִי?
כַּמָּה אֲהַבְתִּיהָ!
לְאֹהֶל אִמִּי הִכְנַסְתִּיהָ
הַבְּרָכָה מְצוּיָה בְּעִסָּתָהּ,
הֶעָנָן נִקְשַׁר בְּפֶתַח אָהֳלֵנוּ,
מִי הַצּוֹדֵק מִבֵּין שְׁנֵינוּ?

יָדַעְתִּי, כִּי בְּנִי הַקָּטָן יוֹשֵׁב אֹהָלִים
שִׂיג וָשִׂיחַ לוֹ עִם הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים
גַּם אִם צַיִד אֵין בְּפִיו
כָּמוֹהָ - גַּם אֲנִי אֲהַבְתִּיו.

כָּהוּ עֵינַי וְלֹא מִזֹּקֶן
דִּמְעוֹת הַמַּלְאָכִים סִמְּאוּ עֵינַי
לֹא אוּכַל לְהַבְחִין בֵּין בָּנַי
בְּבִגְדֵי חֲמוּדוֹת בָּא אֵלַי
רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ הַשָּׂדֶה
אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה'.

וָאֶתֵּן אֶת בִּרְכָּתִי
לִבְנִי הַקָּטָן:
מִטַּל הַשָּׁמַיִם
רֹב תִּירוֹשׁ וְדָגָן,
גְּבִיר שַׂמְתִּיו לְאֶחָיו
בְּרוּכִים כָּל מְבָרְכָיו.

ייחודו של יצחק אבינועריכה

בסוף המאמר הרב גולן הביא דרש המצביע על ייחודו של יצחק אבינו:העולה מכל הנ"ל הוא שעל אף שיצחק עושה פעולות הדומות לשל אביו אברהם, הוא בונה לו אישיות משלו, שבהיבטים מסוימים עולה על זאת של אביו, ואז גם הפעולות הדומות, נובעות ממניעים ומכוונות שונות. כך רואה ה"שם משמואל" (שנת תרע"ח) את הדמיון והשוני בחפירת הבארות:

"ההפרש בין אברהם ויצחק, שידוע שאברהם אצטגנינות גדולה היתה בלבו ושתי כליותיו כשני כדים נובעות חכמה, והיה ממשיך חכמה ודעת אלקים בארץ, וזה שהמשיל המדרש שהיו שתי כליותיו כשני כדים נובעות חכמה, כי הכד עשוי לדלות ולשאוב בו מים, כן היתה מדתו להגביה ולנשא את השכל האנושי לשכל אלקי... ולפועל דמיוני לענין זה, היתה חפירת הבארות של אברהם, והיינו ששפע החכמה ודעת אלקים ואור האלקי דחה את חשכת הבערות ותאות החומר... אך כל זה התמיד בעוד אברהם היה קיים, שהיה כל כך מרובה שפע החסדים ודעת אלקים בארץ אשר החושך לא החשיך מפניו... אך כשנפטר אברהם לא היה שפע החכמה והדעת מרובה כל כך, ואז נתגברה תאות החומר להאפיל ולהחשיך את מאור השכל, ולדוגמא זו נעשה בפועל שכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר. אך אז הופיעה מדת יצחק בעולם שהיא מדת הפחד ויראת אלקים בעולם והודיע דאית דין ואית דיין, ובזה דחה וסילק את כוחות החומר... ולפועל דמיוני כתיב וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם, שב יצחק וחפר במדתו מדת היראה והפחד ודחה את כוחות תאות החומר וכוחות החיצונים, ונתגלו מים עמוקים עצה בלב איש, וזה ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו, כי שם של דבר הוא מהותו, והיינו כי מהותן שוה לשל אביו, והצד השוה שבהן לסלק את כוחות החומר וכוחות החיצונים למען יתגלה כבוד ה' בעולם."

פעולות זהות, אולם כוונות שונות!

תרומתו למצוותעריכה

ועו"ד גיל נדל כתב באתרו- המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות"(התש"ע)

בתחילת פרק י' של הלכות מלכים, סוקר הרמב"ם את היקף קיום המצוות בתקופה שלפני מתן תורה: " על ששה דברים נצטוה אדם הראשון: על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות הגזל ועל הדינים... הוסיף לנח אבר מן החי... . בא אברהם ונצטווה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית. ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום. ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית....".

קביעתו זאת של הרמב"ם, שיצחק הפריש מעשר, תמוהה. מדוע בחר הרמב"ם לייחס דווקא ליצחק את הפרשת המעשר, חרף העובדה שאין פסוק ברור המורה על כך (ראו להלן), בשעה שלגבי האבות האחרים – אברהם ויעקב – המצב ברור יותר: באשר לאברהם, במפגש של מלכיצדק עם אברהם, אומר מלכיצדק "וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל". על כך נאמר בפרקי דר' אליעזר (פרק כ"ז) "ר' יהושע בן קורחה אומר: אברהם התחיל ראשון לעשר בעולם". דעה זאת אומצה על ידי הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם. ובאשר ליעקב, התורה מציינת מפורשות את התחייבותו של יעקב "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", והסביר על כך במדרש תנחומא "יעקב הפריש מעשר ראשון".

מדוע, אם כן, בחר הרמב"ם לייחס דווקא ליצחק את הפרשת המעשר, בשעה שלגבי האבות האחרים – אברהם ויעקב – המצב ברור יותר?

אלא שהמצב לגבי האבות האחרים אינו כל כך פשוט. בכל הנוגע לאברהם, כלל לא ברור מי נתן למי את המעשר. קיימות דעות, במדרש ובמפרשי המקרא, הסבורות מלכיצדק הוא זה אשר נתן את המעשר. יתירה מזאת, מדרש תנחומא (ראה י"ד) סובר שאברהם בכלל הפריש תרומה גדולה ולא מעשר: "אברהם הפריש תרומה גדולה, שנאמר: הרמותי יד אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ. ואין הרמה אלא תרומה, כמה דאת אמר: והרמותם ממנו תרומת ה'". זאת ועוד, אנו קוראים על כך שניתן מעשר מהכל, בעוד שלהלכה המעשר מופרש מהצומח. אי וודאות זו הביאה, ככל הנראה לכך שהרמב"ם נמנע מלקבוע שאברהם הפריש מעשר.

גם בנוגע ליעקב קיימת אי בהירות גדולה: ראשית – גם כאן מדובר על נתינת המעשר מהכל ("וכל אשר תתן לי") בעוד שלהלכה המעשר אינו מפורש מהכל. שנית – אם גם יעקב וגם יצחק נתנו מעשר, הרי שיש לתלות את הענין ביצחק, שעשה זאת ראשון, ולא ביעקב שהלך אחרי אביו.

מקורו של הרמב"ם, כפי שהצביעו על כך נושאי כליו (ראה למשל בכסף משנה על אתר), הוא בבראשית רבה (ס"ד). על הפסוק "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" כותב המדרש: "מלמד שהאמידו (=אמדו) אותה ועשתה במאה (=פי מאה) שהאמידו אותה. והלא אין הברכה מצויה על דבר שבמשקל מידה ומנין? מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות". לדעת המדרש, פרוש הביטוי "מאה שערים" הוא מאה פעמים, כלומר שיבול השדה היה פי מאה מהאומדן. ועל כך שואל המדרש מדוע אמדו את התפוקה של השדה, והלא "אין הברכה מצויה על דבר שבמשקל או במנין", ומשיב - שמדדו מפני המעשרות.

מעלתו של מקור זה - שהוא מתייחס לגידולי הצומח ("ויזרע יצחק בארץ ההיא"). חסרונו, לכאורה, הוא שהכתוב אינו מציין את מתן המעשר במפורש. ואולם אין בכך חסרון של ממש, שהרי הכתוב גם אינו מציין מפורשות שאברהם שהתפלל שחרית, יצחק – מנחה, ויעקב ערבית, ואף על פי כן הרמב"ם מזכיר עניינים אלו (ראה לעיל). הווה אומר: היצמדות לתמונה אחידה ועקבית העולה משילוב המקורות (התורה והמדרש) אך חסרת קישור ברור ללשון התורה, עדיפה על פני היצמדות ללשון ברורה, אך כזו שאינה מסתדרת עם תוכן המצוה.



הערות שוליים עריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 גירסה ראשונה
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 גירסה שנייה


ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית