Fandom

Ventura Daniel Wiki

יציע - מונח תלמודי

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

יציע הוא מונח תלמודי המובא במסכת בבא בתרא בפרק: "המוכר את הבית", כדלקמן: המוכר את הבית (ולא הגדיר בדיוק מה נכלל בבית) לא מכר יציע (הנמצא בצידו או מעליו)ואע"פ שהיא פתוחה לתוכו (שיש לה כניסה מהבית). (וכן) ולא את החדר שלפנים הימנו (שנמצא בתוך הבית אך יש לו שימוש עצמאי). (וכן) ולא את הגג בזמן (אם יש) שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. ר' יהודה אומר (על המעקה) אם יש לו צורת פתח (עמודים וקורות מעליהם) אע"פ שאינו גבוה י' טפחים (כלומר נמוך מגובה זה) אינו מכור.

המוכר את הביתעריכה

בפרק "המוכר את הבית". נלמד מה הדין, כשאחד מוכר לחברו נכס מסוים, כגון בית או חצר, וכידוע בכל נכס כזה יש הרבה פרטים נלווים, כגון גג של בית, ומחסן של בית, ולא פירט המוכר מה הוא מוכר עם הבית או החצר. יש דברים הנחשבים כחלק בלתי נפרד מהנכס, ומן הסתם הם בכלל המכירה. ויש דברים שאינם מכורים.

מהו היציעעריכה

"יציע של בית" הנזכר במשנה, והכוונה לבנין נמוך הצמוד לבית, מצידו או מאחוריו, והבית גבוה ממנו. ויש שני סוגים של יציע.

  • אפתא - יש יציע שבנוי כבית קטן, ויש לו ליציע הזה קירות מלאים, וראוי לגור בו. וכך כתוב תלמוד:לפי התרגום אפתא", רש"י באר: אפנטמ"ן בנין נמוך אצל הבית מצדו או מאחוריו.
  • חלילה - ויש יציע שהוא מלא בפתחים וחלונות, ואינו עשוי לגור בו, אלא הוא כמו מרפסת שנעשית לנוי, והוא נקרא בלשון הגמרא חלילה, על שם שהוא חלול. רב יוסף אמר: בדקא חלילה, רש"י באר: איהו נמי כמין אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות חלונות לנוי לודר"ש בלע"ז והיינו לשון חלילה על שם שכתליו חלול כל סביביה ועשוי חלונות כן נראה בעיני".

הדיוןעריכה

ויש לשאול, כשאחד מכר לחברו בית מסוים, וצמוד לבית הזה היה יציע, ולא פירט המוכר את היציע, האם היציע הזה נחשב חלק מהבית, ומכור עם הבית, או לא?

ונחלקו חכמי התלמוד בדין הזה.

יש שאומרים, שבין אם היציע עשוי לגור בו, ובין אם היציע עשוי כמרפסת לנוי, היציע נחשב כדבר נפרד מהבית, ואינו מכור עם הבית.

והאמורא רב יוסף אמר, שיציע שעשוי לגור בו, מאחר שנעשה לצורך מגורים כמו הבית עצמו, הוא נחשב כחלק מהבית, ומכור עם הבית. ויציע שנעשה לנוי, מאחר שלא נעשה למגורים כמו הבית, אינו נחשב חלק מהבית, ואינו מכור עם הבית.

והוסיף מר זוטרא על הדברים הללו, שכל זה כשהיציע גדול, שיש בו לכל הפחות ארבע אמות על ארבע אמות, כלומר כשני מטר על כשני מטר, אבל כשהוא קטן מהמידה הזו, אין לו חשיבות של נכס בפני עצמו, והוא טפל לבית, ולכן הוא נחשב כחלק מהבית, ובכל אופן הוא מכור עם הבית.

שמות החדרים שהקיפו את בית המקדשעריכה

לאחר הדיון על ה"יציע של בית", הגמרא מבאירה גם המונח בהקשר לבית המקדש:היו לו קירות רחבים מאד, ובתוך הקירות הרחבים הללו, מצד צפון, ומצד מערב, ומצד דרום, היו חדרים רבים בשלוש קומות. ושלושה שמות היו לחדרים הללו.

  1. יציע - לפי בספר מלכים :היצוע (הַיָּצִיעַ) הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית, שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ" (א',ו',ו').
  2. צלע - לפי ספר יחזקאל, "וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל-צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים, וּבָאוֹת בַּקִּיר אֲשֶׁר-לַבַּיִת לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב לִהְיוֹת אֲחוּזִים; וְלֹא-יִהְיוּ אֲחוּזִים, בְּקִיר הַבָּיִת." (מ"א,ו')
  3. תא - לפי ספר יחזקאל, "וְהַתָּא, קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, וּבֵין הַתָּאִים, חָמֵשׁ אַמּוֹת; וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אֻלָם הַשַּׁעַר, מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד" (שם,מ',ז'), וכן הוא במשנה במסכת מידות, "כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש" (ד',ז')

מקורותעריכה

  • "תפסת"
  • פירוש הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

הערות שולייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית