FANDOM


כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

Jerusalem first world war

ירושלים במלחמת העולם הראשונה - הכנס השנתי העשירי של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
ל' תשרי- א' חשוון תשע"ג 16- 17 באוקטובר 2012
יד יצחק בן-צבי, ירושלים

מטרות העמותה:

  1. תיעוד, איסוף ושימור של מסמכים ופריטים הקשורים למורשת הקרב במערכה על ארץ ישראל.
  2. מחקר והפצת מידע על הרקע למערכה, תולדות ומהלכי המלחמה.
  3. הקמת מוזיאון בבאר שבע למערכות מלחמת העולם הראשונה במצרים, סיני וארץ ישראל.
  4. קיום פעילות כגון כנסים, טקסים, מפגשים, ימי עיון וסיורים.
  5. ייזום קשר עם נציגי המדינות שהשתתפו במלחמה ושיתופם בפועל בפעולות העמותה

המקור: אתר העמותה

להלן סיכום ממצה של חלק מן ההרצאות:

מלחמת העולם הראשונה - נקודת המפנה החשובה ביותר בתולדות א"י בעת החדשהעריכה

פרופ' יהושע בן אריה נקודת המפנה החשובה ביותר בעת החדשה

פרופ' יהושע בן אריה נקודת המפנה החשובה ביותר בעת החדשה

פרופ' יהושע בן אריה נקודת המפנה החשובה ביותר בעת החדשה

הרצאת הפתיחה מאת : - פרופ' יהושע בן אריה - הוא פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר. בן אריה הוא מגדולי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל בתחום חקר ארץ ישראל לשנת תשנ"ט

פרופ' בן אריה מנה שלוש סיבות לעובדה ש"לחמת העולם הראשונה - נקודת המפנה החשובה ביותר בתולדות א"י בעת החדשה".

  1. שלטונה של האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל במשך 400 שנה הסתיימה.
  2. מספר התושבים היהודים ירד מתשעים אלף ערב המלחמה ל-34 אלף במפקד שנערך בשנת 1922. כתוצאה ה"ישוב הישן" איבד מחשיבותו - היה זה מפנה בחברה היהודית. "ועד הצירים" מטעם ההסתדרות הציונית היה לנציג היישוב היהודי בארץ ישראל.
  3. חבר הלאומים העניק מנדט לממשלת בריטניה, לתקופה של שלושים שנה, שבה היה עליה להקים בית לאומי לעם היהודי ברוח הצהרת בלפור

פרופ' בן אריה שאנו לא יודעים להעריך את משמעות מתן המנדט הבריטי - צעד השקול להצהרת כורש שהביא לידי הקמת הבית השני. חיים ויצמן דאג כי "הצהרת בלפור" תכלל בהחלטת "חבר הלאומים" ובכל זכינו להבטחה מצד העמים להקים מדינה יהודית. כך נוצר המפנה החשוב בתולדות העם היהודי

ערן תירוש - הקרבות מסביב ומצפון לירושליםעריכה

ערן תירוש - הקרבות מסביב ומצפון לירושלים

ערן תירוש - הקרבות מסביב ומצפון לירושלים

ערן תירוש - הקרבות מסביב ומצפון לירושלים

ערן תירוש סקר את הפעילויות לפי התאריכים ולפי היחידות שהשתתפו בקרבות.
כיבוש ירושלים בקרבות 8 דצמבר 1917, הכניסה לעיר ב-9 בו וטקס הכניעה ב-11 בו.

לאחר מכן, המטרה הייתה להרחיק את הארטילריה הטורקית מצפון העיר ולסכל התקפת נגד. בפברואר 1918 התקדם הצבא הבריטי למזרח - לכיוון יריחו וצפונה עד הר בעל חצור.

בהמשך השנה נוצר מה שכונה קו שתי העוג'ות מנהר הירדן יד הים התיכון.

המפה נטענת...

קו החזית שחצה את ארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה כעשרה חודשים

Ras mintar

centerעמדות הצדדים במערכה מצפון לירושלים - ראס-מונטאר

המקור:אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית - היום בספריית הקונגרס בוושיגנטון - ארצות הברית האזור נצפה היטב מתל-אל-פול

ד"ר יצחק מינרבי - אנגלו לוי ביאנקיניעריכה

ד"ר יצחק מינרבי - אנגלו לוי ביאנקיני 1918- 1920

ד"ר יצחק מינרבי - אנגלו לוי ביאנקיני 1918- 1920

ד"ר יצחק מינרבי - אנגלו לוי ביאנקיני 1918- 1920

Bianchini

מתוך ספרו של סרג'יו מינרבי Sergio Minerbi, Angelo Levi-Bianchini e la sua opera nel Levante, 1918-1920, Fondazione Sally Mayer, Scuola superiore di Studi Ebraici ,Milano, 1967

אנג'לו לוי-ביאנקיני (Angelo Levi Bianchini) היה קצין יהודי ששירת כרב חובל בצי המלכותי האיטלקי. היה חבר בוועד הצירים ופעל לקידום ענייני היישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת השלטון הבריטי בה, בשנים 1918 - 1920. נרצח בדרעא שבגבול עבר הירדן-סוריה בעת שפעל בשליחות ממשלת איטליה.

אנג'לו לוי-ביאנקיני נולד בוונציה בשנת 1877. משפחתו הייתה קשורה לתנועה לאיחוד איטליה אך דבקה גם במסורת היהודית, בדומה לרבים מבני יהדות איטליה

בשנת 1915 נמנה על הספינות שפעלו כ"ציידי טורפדות" בצפון הים האדריאטי ועל כך הוענקה לו מדליה של כסף.

בעקבות מתן הצהרת בלפור החליט משרד החוץ האיטלקי לצרף יהודים איטלקים אחדים לוועד הצירים, כדי שייצגו את האינטרסים של איטליה. למטרה זו נבחרו שני נציגים: קצין הרפואה ד"ר ג'אקומו הרטום ורב החובל אנג'לו לוי-ביאנקיני, שהחלו לפעול ב-1 ביולי 1918. השניים הוצגו כנציגי יהדות איטליה, אף שפעלו מטעם משרד החוץ, והם הונחו שלא ללבוש את מדיהם. לוי-ביאנקיני והרטום הצטרפו למשלחת רפואית אמריקאית שהייתה בדרכה לארץ ישראל.

בתקופה הקצרה ששהה בארץ ישראל הוא זכה באימונו של חיים ויצמן, אשר בקש ממשרד החוץ האיטלקי להאריך את שהותו. היה מקובל על השלטונות הבריטיים בשל מתינותו. דאג לתגבר את הצבא שהיה בירושלים על מנת לספק הגנה ליהודים ממהומות שהיו צפויות מהערבים.

פעל לארגון הקהילות של יוצאי ספרד באגן הים התיכון אך כנראה הדבר לא עלה בידו.

הוא המשיך לפעול למען האינטרסים של איטליה בארץ ישראל, לא בהכרח מנקודת המבט של משרד החוץ האיטלקי וצירו בירושלים ועל כך היו חילוקי דעות.

באוגוסט 1920 יצא בשליחות ממשלתו למזרח התיכון, ועבר במצרים ובארץ ישראל, ומשם המשיך לסוריה, שם התקיימו מהומות נגד השלטון המנדט הצרפתי. הוא נרצח ב-20 באוגוסט 1920 בדרעא שבגבול עבר הירדן-סוריה. על הנסיבות שהביאו לרציחתו יש גרסאות אחדות, אך הסבירה ביותר היא : מניע פלילי של שוד, גרסה הנתמכת על ידי מקום מציאת שרידי גופתו והעדר החגורה שאחסנה מטבעות יקרות.

אחיו הביא את עצמותיו לקבורה בבית העלמין היהודי בטורינו

משה שחר - ירושלים תרע"ד-תרע"ה – בעיני אברהם אלמליחעריכה

משה שחר - ירושלים תרע"ד-תרע"ה -- בעיני אברהם אלמליח

משה שחר - ירושלים תרע"ד-תרע"ה -- בעיני אברהם אלמליח

משה שחר - ירושלים תרע"ד-תרע"ה -- בעיני אברהם אלמליח

ההרצאה מבוססת על ידיעות שפורסמו בעיתון חרות - העיתון היחידי שלא פסק להופיע בירושלים גם בימי מלחמת העולם הראשונה. (לא קשור לעיתון תנועת החרות שנוסד לאחר הקמת המדינה)

השיקופית הראשונה (ראו בסרטון משמאל) מוסרת על הרצח בסריאבו אשר הצית את המלחמה. ועד הצעירים העותומנים העברים קורא להתאסף לאסיפת תמיכה.

בהמשך הובאו ידיעות המאפשרות להתבונן - דרך עיניו של העיתונאי - לנעשה בעיר: הבעיות הכלכליות החמורות, יחסי העדות, ריב המפלגות ויחס השלטונות.

יובל מלחי - יומניו של אנטוניו דה ביובר בירושלים 1914- 1919עריכה

יובל מלחי - יומניו של אנטוניו דה ביובר בירושלים 1914- 1919

יובל מלחי - יומניו של אנטוניו דה ביובר בירושלים 1914- 1919

יובל מלחי - יומניו של אנטוניו דה ביובר בירושלים 1914- 1919

היומן הוא מסמך מרתך, בו רשם הקונסול הצעיר את החויות שלו בזמן המלחמה. בתחילת המלחמה קבל על עצמו את ייצוג אזרחי המדינות שלחמו בטורקיה, כמו בריטניה וארצות-הברית. לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים ייצג את אזרחי המדינות שהיו בצד הטורקי כמו גרמניה. וכמובן על אזרחי מדינתו:ספרד.

הוא הצליח לקיים קשרים טובים עם השלטונות וכך יכל לסייע לאוכלוסייה האזרחית שסבלה מרעב וממחלות.

מעניין שהיה לו מידע רב גם הפוליטיקה הפנימית בקרב העדה היהודית וכך אנו זוכים לקבל מידע מכלי ראשון על מצבם של יהודי ירושלים בימי המלחמה.

סיור 1: מבט מאוגוסטה ויקטוריה ומתל אל-פול לזירת הקרבותעריכה


עמי תמיר - מיתוס תחבולת קרב מכמש במלחמת העולם הראשונהעריכה

(לא האזנתי להרצאה ולכן אעתיק את תמציתה מחוברת שחולקה ומפירסום הדן בנושא)

P1010426

הסבר על שדה המערכה ממקום מחנה שאול המלך ויונתן בנו

P1010428

מבט על הגבעה ממול - מחנה פלישתים בתווך הואדי

עיקר ההרצאה נסבה על "תחבולת קרב מכמש" והמחבר הגדיר את ההרצאה בתור "הזמנה להטיל ספק".

בריגדיר גנרל אוליבר ל. ספולדינג פירסם מאמר במגזין הצבאי Warfare ובו תאר את מהלי הקרב. לאדיסלאס פאראגו בספרו על מלחמת מכמש המקור אתר דעת בפברואר 1918 פקד גנרל אלנבי על הדביזיה הבריטית ה- 60 לתקוף את יריחו ולהדוף את התורכים לגדה השניה של הירדן. כצעד מכין לקראת ההתקפה, נצטוותה הדביזיה ללכוד את הכפר הקטן מכמש, שישב על גבעה סלעית גבוהה, בדרך שבה היו חייבים הגייסות להתקדם במרוצת הפעולה. הוטל אפוא, על הבריגדה להסתער על הגבעה וללכדה בהתקפת מצח מידי כוח תורכי ניכר, שהחזיק בה בעקשנות.

השם מכמש, שהוזכר בעת ההסבר על הפעולה, נראה למייג'ור של הבריגדה כבעל צליל מוכר. מיד נזכר בו. השם כתוב בתנ"ך. המייג'ור חזר לאוהלו ועיין לאור הנר בספר התנ"ך, בחפשו אחר השם מכמש, שהיה זכור לו במעורפל. הוא מצא את מבוקשו בספר שמואל א' פרקים י"ג, י"ד:


(טז) וְשָׁאוּל וְיונָתָן בְּנו וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם ישְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן
וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ:(שמואל א', פרק י"ג , ט"ז)

ובהמשך בפרק י"ד
(א) וַיְהִי הַיּום וַיּאמֶר יונָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו
לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז וּלְאָבִיו לא הִגִּיד:
(ד) וּבֵין הַמַּעְבְּרות אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יונָתָן לַעֲבר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁם הָאֶחָד בּוצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה:
(ה) הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפון מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע:
(ו) וַיּאמֶר יְהונָתָן אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה
אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ כִּי אֵין לה' מַעְצור לְהושִׁיעַ בְּרַב או בִמְעָט:
(ז) וַיּאמֶר לו נשֵׂא כֵלָיו עֲשֵׂה כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ נְטֵה לָךְ הִנְנִי עִמְּךָ כִּלְבָבֶךָ:
(ח) וַיּאמֶר יְהונָתָן הִנֵּה אֲנַחְנוּ עבְרִים אֶל הָאֲנָשִׁים וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם:
(ט) אִם כּה יאמְרוּ אֵלֵינוּ דּמּוּ עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ וְלא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם:
(י) וְאִם כּה יאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי נְתָנָם ה' בְּיָדֵנוּ וְזֶה לָּנוּ הָאות:
(יא) וַיִּגָּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
וַיּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הִנֵּה עִבְרִים יצְאִים מִן הַחרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם:
(יב) וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה אֶת יונָתָן וְאֶת נשֵׂא כֵלָיו וַיּאמְרוּ
עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנודִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר
וַיּאמֶר יונָתָן אֶל נשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי כִּי נְתָנָם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל:
(יג) וַיַּעַל יונָתָן עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְנשֵׂא כֵלָיו אַחֲרָיו
וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו מְמותֵת אַחֲרָיו:
(יד) וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשׁנָה אֲשֶׁר הִכָּה יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו
כְּעֶשְׂרִים אִישׁ כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה:
(טו) וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם
הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלהִים:

והוא המשיך בתיאור:
היה זה פרק חשוב של אינפורמציה קרבית על מבואות למכמש, המייג'ור המשיך לקרוא כיצד טיפס יונתן במעברות, עד שהוא ונושא כליו הגיעו לנקודה רמה. הפלשתים הרדומים התעוררו משנתם. הם דימו שהוקפו על ידי צבאותיו של שאול, ונסו בבהלה. לאחר מכן תקפם שאול בכל כוחו הצבאי , היה זה, לדברי המקרא, הניצחון הראשון שהושג על פלשתים.

המייג'ור העיר את הבריגדיר והראה לו את הפרק בתנ"ך. "קרוב לוודאי", אמר, "שמעבר זה והרמות הסלעיות הללו והשטח הקטן של אדמה מישורית עדיין קיימים. למה לא ננסה ללכת בדרכו של יונתן?"

הבריגדיר הסכים. הסיירים, שנשלחו לסקור שטח עתיק יומין זה, מצאו את המעבר בדיוק באותו מקום שציון במקרא, ואחריו את הרמה המתנוססת מעל למכמש, שמצאוה מוצפת אור לבנה. "מעט מאוד נשתנה בארץ ישראל", אמר הבריגדיר, "במרוצת מאות בשנים".

מיד שונתה תכנית ההתקפה. במקום להפעיל בריגאדה שלמה, שלח הבריגדיר רק פלוגה אחת נגד התורכים במכמש, השקועים בתרדמה. הזקיפים התורכיים המעטים, שבהם נתקלה הכתה, בלא תקרית נוספת, אל הרמה הנזכרת במקרא.

התורכים הקיצו משנתם, וכמו הפלשתים שקדמו להם, שהוקפו מעברים שונים, "והנה המון נמוג".

המייג'ור הבריטי הצעיר, שהגיע להישג נאה זה בזכות בקיאותו במקרא, היה ויויאן ג'ילברט.

"בלילה זה הרגנו או לקחנו בשבי כל תורכי ותורכי במכמש", אמר אחרי זמן, "כך שטכסיסיהם של שאול ויונתן בוצעו מחדש, בהצלחה אחרי אלפי שנים, על ידי גייס בריטי".

המרצה, עמי תמיר ציין כי סיפור האירוע לא מופיע בהיסטוריה הצבאית הרישמית. הוא מסיק מכאן כי החיבור נועד לעצב את האתוס הבריטי האימפאריאלי.

יחד עם זאת, המרצה ציין כי בית הנבחרים בבריטניה בקש למנוע את האפשרות להציג את המלחמה כ"מלחמת קודש".

P1010417

מצוקי הנחל מקרוב - עליהם טיפסו בני ישראל והצבא הבריטי


ד"ר נירית שלו-כליפא - ירושלים בשלהי המלחמה: רונלד סטורס, מושל ירושלים, בין לחימה ובנייהעריכה

ד"ר נירית שלו-כליפא מושל ירושלים, בין לחימה ובנייה

ד"ר נירית שלו-כליפא מושל ירושלים, בין לחימה ובנייה.

ד"ר נירית שלו-כליפא מושל ירושלים, בין לחימה ובנייה.

יומנו של המושל כולל הודעות לציבור מכל הסוגים: תחבורה, כלכלה, נושאים עירוניים. ובפעם הראשונה כרזות השלטון היו בעברית. האוסף שהוצג בהרצאה ומופיע בסרטון הוא מרשים.

המושל ראה את תפקידו בירושלים כהיסטורי. ובהתאם לכך תכנן את מעשיו.

אייל ברלוביץ - "הימים הרעים יעברו, המלחמה תיגמר, והדרכים והמסלות ישארו בארץ ויביאו פרי ברכה"עריכה

אייל ברלוביץ הימים הרעים יעברו והדרכים והמסלות ישארו

אייל ברלוביץ הימים הרעים יעברו והדרכים והמסלות ישארו

אייל ברלוביץ הימים הרעים יעברו והדרכים והמסלות ישארו

מלחמת העולם הראשונה הפכה את ארץ ישראל לצומת דרכים. מסילות ברזל היו מהצפון - קושטא, דרך דמשק, עבר הירדן, חיפה, טול-כרם או שכם ודרומה לצומת החשובה בנחל שורק עד באר שבע שהיית למרכז לוגיסטי חשוב ומשם לתחומי קידמת סיני - עןג'ה אל חפיר וקסמיה.

הרשת שימשה בסיס לפיתוח מסילות הברזל בתקופת המנדט. הרכבות נעו ממצרים לארץ ישראל. המרכז היה בלוד ומשם לדמשק, בירות קושטא ומשם לאירופה.

איכן מהפכת תחבורה מרשימה

מסילת הברזל כפר ג'יניס - א-לובאןעריכה

ראו כאן :מסילת הברזל כפר ג'יניס - א-לובאן (הרצאה שלא ניתנה) בקובץ המאמרים "במעבה ההר -קובץ שני" בהוצאת מדרשת הרי גופנאנמצא מאמר על נושא זה, ובו פורטו השרידים הקיימים של הקו ואת הרקע והחשיבות של הקו לאור הממצאים.

ד"ר ריקה יצחקי הראל - 'ירושלים בשיר וצבע'.. שירי מלחמה על ירושלים מפי חיילים, עדויות, תצלומים וציורי נוף של ירושליםעריכה

תמונות נבחרות

רוברט מאונטוויטן- מסורות וסמלים בצבא האימפריאלי הבריטיעריכה

מאונטוויטן- מסורות וסמלים בצבא האימפריאלי הבריטי

מאונטוויטן- מסורות וסמלים בצבא האימפריאלי הבריטי

מאונטוויטן- מסורות וסמלים בצבא האימפריאלי הבריטי

רוברט מאונטוויטן, קצין המבצעים של טייסת 10 בחיל האויר הציג בפני הנוכחים הצדעות ופריטי מדים כפי שמקובלים בצבא הבריטי האימפריאלי - דהיינו במדינות בהן שלטה בריטניה וקשורים עד היום במלוכה האנגלית.

הסתבר כי הם גובשו בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כמובן, על בסיס הנוהגים שהיו קיימים אז ובהתאם לחומרי הגלם שהיו ברשות הצבאות.

הוא סיפר כי קצינים נהגו לרכוש את מדיהם בחנויות מיוחדות לכך. רק חיילים קבלו מדים מן האפסנאות. לכן גם ההופעה הציבורית של הקצינים הייתה מרשימה.

הוא עצמו בן למשפחה יהודית של קצינים. גם סבו שרת בצבא. ממנו קבל את החרב בה נהג לערוך אימונים ולצאת לקרב.

אחת ההרצאות הציוריות - ראו בסרטון - חבל רק שלא יכולתי לבצע סינכרוניזציה בין ההרצאה לבין ההדגמות שהקצין הציג על הבמה ונכללים בסרט.

סיור 2: "קו שאינו קו" - נחל מכמש והר בעל חצורעריכה