Fandom

Ventura Daniel Wiki

ירושלים בעיני אשתורי הפרחי בכפתור ופרח

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

רבי אשתורי הפרחי היה בירושלים רק כשנה אחת. עם זאת הוא עלה לעיר מפעם לפעם על מנת לשאול את רבניה סוגיות בנושאי ספרו כפתור ופרח. על ירושלים, ובעיקר על הר הבית הוא דן בפרק הששי. הפרק שהוא מכתיב כדלקמן: בזכרון עיר אלוהים ירושלמה והר הבית ובית חוניו ובית פגי וציון וחברון והר סיני כי שם היה העיקר ‏‏[1].

הפרק הששי ‏‏[2] הוא אחד הארוכים בחיבורו. הוא מתחיל מציטוט מסכת זבחים ‏‏[3] לפיו איו בית לדורות אלא ירשלם בלבד והר המוריה. הוא מקדים את תאור מבניה הר הבית על-פי "תוספתא מסכת כלים" ‏‏[4]. לאחר הצגה ראשונית של המקורות הואנ עובר לתאר את מראה עיניו. מסביב לירושלים יש הרים ולכן לא ניתן לראות אותה. המקום היחידי שניתן לראות אותה במרחק חצי-שעה הליכה ממנה הוא מכיוון הר הצופים. לכן ב"מדרש איכה" ‏‏[5] נאמר שכאשר היו עולין לירשלים "כיוון שהגיעו לצופים קרעו את בגדיהם".

הוא מאתר את המקום בהר הזיתים בו היו שרפו את הפרה האדומה והוא צפונית לקבר חולדה "כמטחוי קשת שפל ממנו מעט" ‏‏[6]. לונץ הוסיף הערה (בשנת 1899) שכל הנוסעים שהיו לפניו או אחריו לא הזכירו את ה"קבלה והמסורה" הזאת וגם בזמנו שם הפרחי היא נודעה רק ליחידי סגולה וזאת הסיבה שהיא נשכחה. הוא מסתייג מתאורו "צפונית" שהרי צפונית מקבר חולדה זה הר הבית והרי לפי המשנההואמול קדשי הקדשים. במקום "צפוני" צ"ל "דרומי".

אשתורי הפרחי מזהה "בית דשן לצפון ירושלים כמרוצת הסוס והוא תל קטן ונמוך בהרבה" - הוא המקום אליו הוציאו את שייריהקרבנות ממזבח בית המקדש ‏‏[7] . לונץ מזהה את "תל אלמסאבין" לאמור : תל בתי מלאכת הבורית בתור המקום. אדמתו היא בצבע האפר. החוקר הגרמני שבדק את האדמה מצא בה רק שרידי חי. עם זאת יש לו גם הסתייגות, שכן תילים כאלא מצויים בסביבות ערים רבות.

הר הביתעריכה

המקום אשר אליו שם פעמיו אשתורי הפרחי, מאז יציאתו את ספרד, היה הר הבית. בחיבורו יש רמזים אחדים לגבי מיקומם של אתרי הר הבית.

רבי אשתורי הפרחי, מחבר ספר "כפתור ופרח", שהיה בירושלים בשנת 1313 מתיחס לנושא בדיונו על התחום בו מותר ליהודים להכנס להר הבית. וכך הוא כתב"מכל מקום, צריכים אנו לדעת גדר וגבול מקום אסור והחיוב להכנס היום שם בבית הקדשו (בית המקדש)‏‏[8]. מכאן הוא עובר לתאור מקומו של "שער שושן" שהוא מזרחית ממקום המקדש. וכתב:" מכל זה יראה כי מה שאנו רואים היום בזמננו זה מהכותלים העומדים האלה, שהם כותלים מחומת הר הבית. עד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור אבני גזית. ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים, יהיה זה הפתח הראשון מצד קרן מזרחית דרומית" (פ"ב). הוא ממשיך בתאור:"ולצפון הפתח הסגור אשר במזרח, שאמרנו עליו שהוא "שער שושן" כמטחי קשת יש בכותלו שני שערים גבוהים מאד בכיפות בחוץ ודלתותיהם ברזל והם סגורים לעולם, וקורים להם ההמון "שערי הרחמים" " (צ"ג). לדעתו, אלא השערים המוזכרים במסכת סופרים _פ"ב) שבנה שלמה המלך אחד לחתנים ואחד לאבלים ומנודים ובשבת היו מתקבצים יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבים בין שעריהללו כדי לגמול חסדים זה לזה, ושמה זה קורים להם שערי רחמים _צ"ד). הוא מסיים את דיונו שהיום "נוכל להתקרב לענין התפילה עד אותם הכתלים... וכבר בקש מהאל יתברך שלמה בתפילתו שתקובל תפילת המקום ההוא" (צ"ד).

יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית‏‏[9] מניח כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל-200 מטר. הוא נעזר מאיזכור קטדם של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏[10] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.

לאור עדותו השלישית של ר' אשתורי הפרחי: " כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים).

ומכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי בית-המקדש היה מדרום לכיפת הסלע.


החוקר יוסף רופא במאמרו מקום מקדשנו - איתור בית-המקדש בדרומה של רחבת הר-הבית‏‏[11] יוסף רופא

ר' אשתורי הפרחי מביא את דבריו בשלוש מקומות: ואלו הן עדויותיו של ר' אשתורי הפרחי:

  • מקום שריפת-הפרה היה במרחק "כמטחווי-קשת" מדרום ל"קבר חולדה".
  • שער-שושן היה במרחק "כמטחווי-קשת" מדרום לשערי-הרחמים.
  • שער-שושן היה בשליש הדרומי של חומת-הר-הבית.

רופא מניח כי "כמטחווי-קשת" הוא מרחק שבין 150 מטר ל- 200 מטר. הוא נעזר מאיזכור קטדם של מונח זה בחברון, בהקשר לאתרים הידועים בימינו ושם הוא מדד ומצא כי המרחק היה ‏‏[12] הוא כ- 90 מטרים. אם זאת במקרה של תאורו של הפרחי הוא מגיע למסקנה כי "כמטחווי-קשת" הוא לא פחות מ- 160 מטר.

לאור עדותו השלישית של ר' אשתורי הפרחי: " כי שער-שושן נמצא בשליש הדרומי של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית" דהיינו: בתוך 155 המטרים הדרומיים של החומה המזרחית של רחבת הר-הבית (כי אורכה הכולל של חומה זו הוא 465 מטרים).

ומכאן מסיק רופא כי אמצעיתו של שער-שושן בנקודה המצויה במרחק 135 מטר מצפון לקרן הדרומית-המזרחית של חומת רחבת הר-הבית. נקודה זו בחומה המזרחית מצויה באותו מרחק עצמו, 135 מטר, מדרום למגרעת-הדומה הסמוכה לשער-הלוויות ("באב-אל-גנאיז" בערבית) ו- 180 מטר מדרום לאמצעיתם של שערי-הרחמים (באב-אל-רחמא", בערבית). מסקנתו היא כי בית-המקדש היה מדרום לכיפת הסלע.

ואשר למונח "כמטחווי-קשת" התכוון ר' אשתורי הפרחי בעדותו הראשונה ל- 229 המטרים שבין "קבר-חולדה" למקום-שריפת-הפרה בהר-הזיתים, ובעדותו השניה הוא התכוון ל- 180 המטרים שבין אמצעיתם של שערי-הרחמים לאמצעיתו של שער-שושן בהר-הבית. מכאן נובע שביטוי זה "כמטחווי-קשת" ציין אומדנת-מרחק ולא מרחק מדויק (וההפרש המרבי שבין האומדנות הוא 139 מטר, שבין 90 ל- 229 מטרים, כלומר הפרש של 145%).


על מיקום בית המקדש בדרום ההרעריכה

ראו ערך מורחב:על מיקום בית המקדש בדרום ההר

Bet hamikdash eica.png

המיקום לפי האתר "בית המקדש - איכה"

טוביה שגיב הציג תאוריה לפיה מיקומו של בית המקדש אמור להיות בדרום הר-הבית. להלן עיקרי המימצאים: " באמצעות שיטת מחקר מרחבית ניתן לשער היכן מקום המקדש ומהם מפלסיו. בשיטה זו נבחנו היחסים במרחב בין פונקציות שהיו מחוץ להר הבית ויחסם למקדש. לדוגמא: הספקת המים למקדש. כן נבדקו התיאורים הספרותיים לאור המציאות הטופוגרפית של ירושלים. לדוגמא: איתור שן הסלע עליו עמדה מצודת אנטוניה. לאור בדיקות אלו ניתן לשער כדלקמן:

  • שרידי המקדש היהודי טמונים במרחב שבין כיפת הסלע ובין מסגד אל אקצא.
  • מפלס הר הבית ההרודיאני נמוך ממפלס הרחבה הנוכחית.
  • כיפת הסלע היא מקום מצודת אנטוניה.

על ידי השוואה אדריכלית בין מידות המתחם, סגנונו ושיטת בנייתו ובין מתחמים דומים, שנבנו ברחבי האימפריה הרומית, ניתן לשער כי מתחם המוריה נבנה במאה השניה לספירה.כותל הדמעות, המקום בו יהודים מתפללים זה למעלה מארבע מאות שנה, ממוקם בדיוק מול מקום המקדש וקודש הקודשים, על פי תוצאות מחקר זה.

התגובות:שגיב טועה ומטעה - ארנון סגל בעיתון "מקור ראשון" מיום י"ד בשבט תשע"ג הציג את טענות טוביה שגיב, בהתאם לדברים לעיל והביא את תגובת הרב עזריאל אריאל הסבור כי כי :"השיטה הדרומית של שגיב היא טעות מוחלטת, מראשיתה ועד סופה". ואלו נימוקיו:

  • מיקום אבן השתיה מתחת למסגד כיפת הסלע היא בעלת מסורת של אלף שנים. לדוגמא: מדרשת "נסתרות דרשב"י", מזכיר את בונה המסגד ש"עשה השתחויות על אבן השתיה".
  • ההפרש בגובה בין המשטח של ההר לבין משטח כיפת הסלע הוא בערך שלושה מטר, מקביל ל-12 המדרגות בין ה"עזרה" לבין "ההיכל". כן יש התאמה למדות נוספות שהובאו במסכת מידות.
  • "הקיר המזרחי" עומד בכיוון צפון-דרום, מתאים לאמור בתלמוד ירושלמי מסכת עירובין:
Cquote2.svg דמר ר' אחא בשם שמואל בר רב יצחק כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז...שהוא מכוין כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר (איוב ט) האומר לחרם ולא יזרח. Cquote1.svg
פרושו של דבר ש"שער ניקנור פונהבדיוק למזרח. זריחת החמה האירה את חזית האולם דרך השער.


המחבר אמור לפרסם את הדברים בחוברת מיוחדת

בהמשך הכתבה הובאו נימוקים השוללים את התאוריה של טוביה שגיב.

הערות שוליים עריכה

  1. ‏מתוך :סימני הפרקים, עמ' 46 במהדורה המודפסת, ספר א'‏
  2. ‏מעמ' 113‏
  3. ‏קי"ח ב'‏
  4. ‏פרק קמ"א‏
  5. ‏סוף פרק ה'‏
  6. ‏קיים זיהוי משוער של האתר‏ בהר הזיתים צפונית לקברות הנביאים !
  7. ‏עמ' ע"ז בספר א', 118 בהדפסה.‏
  8. ‏ עמ' פ"ז לספר א', לונץ 1897‏
  9. ניב המדרשה תשל"ח-ל"ט‏
  10. ‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏
  11. ניב המדרשה תשל"ח-ל"ט‏
  12. ‏בין "מקום (קבר) אבנר בן נר" ו"מערב מערת המכפלה"‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית