Family Wiki
Register
Advertisement

ירושלים של זהב הוא שיר על אודות ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי. השיר הוא גם אחד מהפזמונים הישראליים המפורסמים בעולם כולו, לצד "הללויה" ו"הבה נגילה".

ראו דם':מאמרו של זאב ח' ארליך (ז'אבו) על מקורו של המנהג

כתיבת השיר[]

Shofar-a7

מתפללים, תמונת השער באתר ערוץ 7, מוצאי יום-כיפור תשס"ז

השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד "פסטיבל הזמר והפזמון" לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. קולק פנה לגיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, ודרכו הגיע לשמר, אך זו הייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ. אלדמע נזכר לאחר שנים: "אמרתי לה: 'את יודעת מה, את לא חייבת, אם תרגישי השראה תכתבי' - ואז ידעתי שהיא אכן תכתוב". לא עבר זמן  רב כי ואז וכו...

ואלדמע קיבל לידיו את התווים של "ירושלים של זהב".

שם השיר מבוסס על תכשיט לראש המכונה ירושלים של זהב, שהתנא רבי עקיבא נתן לאשתו רחל על שעודדה אותו ללמוד תורה. השיר מתאר את מצבה של ירושלים באותה עת, לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר הייתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל ונודעה כ-"הקו העירוני" אשר תואר בשיר "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה". המקומות הקדושים ליהדות במזרח העיר - הכותל המערבי ובית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים לא היו נגישים ליהודים. במשפט זה השיר מתכתב גם עם מגילת איכה ("איכה ישבה בדד העיר", איכה פרק א פסוק א). גם המשפט "איכה יבשו בורות המים" מתייחס למגילת איכה. התכתבות זו יוצרת לשיר משמעות של קינה.

לחן השיר מבוסס על טעמי המקרא ויש בו השפעה של שירת "תור הזהב של יהדות ספרד", כגון: "לכל שירייך אני כינור", צירוף שלקוח מרבי יהודה הלוי, וגם במשפט "איך אשכחך ירושלים". בתחילה כתבה שמר שני בתים בלבד- הבית הראשון הפותח ב"אוויר הרים צלול כיין" והבית השלישי הפותח ב"אך בבואי היום לשיר לך". כשהראתה שמר את השיר לרבקה מיכאלי העירה האחרונה כי חסרה התייחסות לעיר העתיקה. בעקבות ההערה הוסיפה שמר את הבית השני, המתחיל ב"איכה יבשו בורות המים".

השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. עד היום זהו אחד השירים הזכורים ביותר מהפסטיבל, אף על פי שלא השתתף בתחרות אלא הושמע בזמן ספירת הקולות. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה אלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה לאחר ששמעה אותה בתחרות כשרונות צעירים ברשת א' וקולה הצלול מצא חן בעיניה.

בשנת 1998, ערך "קול ישראל" את מצעד שירי היובל, שהקיף את 50 השירים החשובים ביותר בזמר העברי לרגל חגיגות העצמאות ה-50 לישראל. השיר "ירושלים של זהב" נבחר על ידי המאזינים למקום הראשון במצעד זה.

כעבור עשור, במסגרת "חגיגות השישים למדינת ישראל" שב ונבחר השיר ל"שיר השישים" בהצבעה שערכו "הערוץ הראשון" ו"רשת גימל", ולמקום השני ב"מצעד חיילי צה"ל לשנת השישים" ב"גלי צה"ל" וב"מצעד של המדינה" שערכה זכיינית "ערוץ 2" קשת (זכיינית שידור)|קשת.

מעובד מתוך : ירושלים_של_זהב קישור לויקיפדיה


ירושלים של זהב -עיון[]

מאת אופיר בן יאיר - מתוך אתר "הזמנה לפיוט"

(העתקת הקטע אושרה על-ידי הנהלת האתר - כ"ו טבת תשע"א)

אנסה להציג בדברים הבאים את אופיו המיוחד של 'ירושלים של זהב' תוך כדי ניתוח ספרותי של המקורות עליהם מתבסס השיר. אבוא לטעון כי השיר מְשמֵש במקביל שיר ישראלי, המנון ציוני ופיוט. השיר ירושלים של זהב מכיל מובאות, שיבוצים וקונוטציות רבים - הן מן המקרא, הן מדברי מדרש ואגדה והן מפיוטים של דורות קודמים. כן מכיל הוא תיאורי טבע ואהבת הארץ המאפיינים גם שירים ישראליים מודרניים. חלק מן הקונוטציות מפתיע ומרגש, ובעזרת כולן, יחד עם תיאורי הנוף הירושלמיים המופיעים בשירנו, מתנהל בין שורותיו דיאלוג בין מסורת של פיוט ומסורת הפזמון העברי המתחדש

לקריאת המאמר במלואו הקש כאן

השיר[]


ירושלים של זהב/נעמי שמר

אויר הרים צלול כיין וריח אורנים
נישא ברוח הערביים עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן שבוייה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה

ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך אני כינור

איכה יבשו בורות המים, כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב...

אך בבואי היום לשיר לך ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתיים כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים אשר כולה זהב

ירושלים של זהב...

חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו

ירושלים של זהב...

המקור[]

'רחל, אשת רבי עקיבא, הגיע לתכשיט
הנה המקור מובא בפירושו של רב ניסים גאון המודפס על גיליון התלמוד בשבת נט ב. הסבר זה של רבי אליעזר, שתכשיט זה היה נחשב ליקר במיוחד, מתאים למסופר בתלמוד ירושלמי כי אשתו של רבן גמליאל שהיה עשיר ונשיא ישראל, ראתה את התכשיט, וקנאה ברחל אשת רבי עקיבא, ובאה ואמרה לבעלה, והוא השיב לה, כי אין דרגתה מגיעה לרחל אשת רבי עקיבא שמכרה משערה כדי שבעלה רבי עקיבא יוכל לעסוק בתורה

Advertisement