Fandom

Ventura Daniel Wiki

ירושלים של ראשית המאה ה-20

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ההרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים בראשית המאה ה-20 זוכה לתאור מפורט בספרו של גד פרומקין "דרך שופט בירושלים", שיצה לאור בשנת 1954 בהוצאת דביר. הפרק הראשון ל הספר נו את הכותרת:מתהלך בחוצות ירושלים גב הסתכלות באורחות חיים, באישים ובדמויות. וכך הוא מתחיל את סיפורו:"בוקר חד ואני בן ארבע..." - שנת 1891.

גד פְרוּמְקִין חי בין השנים ( 1887 - 1960). הוא היה אחד מחמשת עורכי הדין בארץ ישראל, כאשר הבריטים כבשו את הארץ במלחמת העולם הראשונה. נבחר להיות שופט והיה לחבר ב"בית המשפט העליון" בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

מלמדי דרדקיעריכה

התאור הראשון מוקדש למלמד שלו, ר' אברהם-אבא ול"חדר". הילדים ישבו צפופים,"על ספסלים צרים בלא משענת, משני צדדיו של שולחן ארוך וצר, עמוס סידורים ולוחות קרטון שעליו מודפסות על אותיות ה"אלף-בית"."

על המלמד הוא מספר כי היה "בעל מזג טוב", זקנו מדולדל, בעל עיני תכלת כבויות אך מסבירות פנים, שלא נהג את חדרו ביד רמה ואף לא הגביה את קולו ובכל זאת הצליח לשנן לנו את האלף בית.

החדר היה בקרבת מקום ל"תלמוד-תורה וישיבת חיי עולם", בה למדו מאות תלמידים שהיינו נתקלים בהם בבואנו או בצאתנו מהחדר. למרות שהם היו מבני העניים ואנו למדו ב"חדר פרטי| מפי מלמד שקבל את שכרו מן ההורים - לא ניכר הבדל ניכר בין לבושם והליכותיהם של אלה ושל אלה. דבר היה היה משותף לכולם: לא היה ילד שלבש בגד לפי מידותיו, בדרך כלל היו אלה ש"ירש" מהאח הגדול. אפילו בגדים חדשים היו מעל למידה, על מנת שיספיקו לשנים אחדות...הלבוש הרגיל היה: חליפה של חתיכה אחת "מייטקס" מן מכנסים וחזיה תפורים ביחד, עם כפתורים מאחור, עד המותן.

ה"סאריה" - הארמוןעריכה

הדרך ל"חדר" עברה דרך ה"סאריה" - מרכז השלטון העותמאני בירושלים. סביבה היו בתי היהודים. ולכן נהגו הילדים לעבור בחצר הסאריה בדרכם לביתם. המציאות שבה נפגשו הייתה של "חצר נקייה רחבת ידים ומרוצפת יפה ושטופת אור ואויר" - לא תופעה מקובלת בעיר העתיקה.

בכניסה שני חדרים, שמסכים של שמיכות צמר עבות מכסים אותם כדי שלא יכנס אליהם חום בקיץ, קור בחורף ורעש מהסביבה. בהם גרו : מפקד המשטרה של המחוז ומפקד הז'נדרמריה. בריחוק מהם היו זקיפים, אשר לרוב "לא היו זקופים": משעינים רוביהם ומארחים לחבריהם סביב המנגל. אם חשו בתנועה סביבם מייד נעו, תפסו את הנשק, דוגלים אותן וצועקים "סאלם דור".

כאשר הפחה היה נכנס לחצר ב"עגלת צב" הרתומה לשני סוסים אבירים, היו ארבע פרשים הולכים לפניו, שנים לאחרוריו וכל השוטרים ניצבים בשתי שורות דום.

בצד הייתה "התפיסה" בשביל העצירים. בפינה אחרת היה "הלול" - נקרא כך על שם צורתו, היה מיועד לעצירים לשעה קלה - בעיקר פלאחים והוא שימש גם ל"מסגד"...פקידי הממשלה היו מצטרפים לעצירים !

היציאה הקצרה מהחצר הייתה דרך האורווה. וכך הילדים היו צריכים לפלב להם דרך בין הזנבות של הסוסים שהיו קשורים לצידי המעבר

שכירות הבתיםעריכה

הבתים בעיר העתיקה היו בבעלות הערבים. אלה השכירו את המבנה ליהודי והוא כונה "החצר" שלו. והוא מצידו היה מציע שכירות משנה ליהודים אחרים בחצר. זו הייתה חזקה ששמרו עליה בקנאות. בעל החזקה היה היה משכיר חדרים לדיירים אחרים שלא היו מעיזים לפנות ישירות לבעל הבית הערבי. אם היה מישהו מעיז לפנות ישירות לבעל הקניין היה הדבר מגיע לדיין תורה. מושג ה"חזקה" היה מקובל מאד בקרב תושבי הארץ ולא היה מקובל לחרוג ממנו. הוא כונה לעיתים: "חזקיר" - בעל החזקה.

ביתו של פרומקיןעריכה

הבית שימש גם בית דפוס לעיתון חבצלת. היה בנוי:תחתיים, שניים ושלישיים - אך לא קומה על גבי קומה, אלה מעלות מעלות וגגה של הקומה התחתונה משמש חצר לתיכונה, וגגה של הקומה התיכונה - חצר לעליונה.

בקומה התחתונה היו גר המשרת הערבי. וכמה מדרגות הובילו ל"חכורה" - קרפף - בו היו מהלים עופות ופעמים עז לחליבה והיה שם אורווה לחמור של אביו, אשר שימש לו לסיורים בסביבה.

ה"חכורה" העליונה הייתה חצר שאינה מרוצפת, אינה נטועה אך נקייה מאוד. בקצה היה מרתף ששימש ליקב, אסם, אגירת עצי הסקה בחורף ופחמי עץ לבישול. כן היו בו כדי שמן וחביות יין. בימי אלול הייתה בו עבודה רבה, אז הביאו את הענבים מכרמי חברון. ייצור היין היה נעשה ברגלים יחפות, ה"עסיס השוטף" נאגר בחביות והיה ליין.

היה מופק מלאי של יין לכל השנה:יין לבן, יין אדוםת יין מתוק ויין חמוץ. מראש פינה הביאו חבית אחת של "יין מלגה".

מ"אלף בית" ל"חומש" ו"רש"י"עריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית