FANDOM


המקור: הויקיפדיה העברית ההסדר ישיבות ההסדר Pedia


ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. כיום (2009) קיימות 52 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים[1].

הבסיס החוקי להסדרעריכה

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר נקבע במשך שנים בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-1999 כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר.

בשנת סיום הלימודים בתיכון נדרשים המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל להציג אישור ממוסד הלימודים בו למדו בתיכון על כך שעברו בחינת בגרות מורחבת בגמרא. בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות הסדר שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר [1]. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית.

במהלך השהות בישיבה, מדור בני"ש בענף תיגבורת סדיר, אחראי על הקשר בין החיילים במסלול לצבא, תוך שיתוף פעולה מלא עם האיגוד.

ישיבות ההסדרעריכה

הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה בתחילת שנות החמישים, ועל כן ייצג מייסדה, הרב חיים יעקב גולדוויכט, את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.

מספר המשרתים בהסדר עומד כיום על כ-1,300 בשנה, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.

בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות הראשונות אשר תלמידיהן לומדים לימודים תורניים שנה או שנתיים לאחר התיכון ואחר כך פונים לשירות צבאי מלא, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.

סדר היום בישיבה ואופי הלימודעריכה

סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות ההסדר, כמו ברוב הישיבות הגבוהות הציוניות, מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר בו לומדים "גמרא בעיון", סדר צהריים בו המתכונת משתנה מישיבה לישיבה, כאשר בחלקן ממשיכים את לימוד הגמרא מהבוקר ובחלקן מקדישים את הזמן לנושאים אחרים, וסדר ערב אשר אף בו נושאי הלימוד משתנים: לעתים לומדים "גמרא בבקיאות" (ולעתים אף סדר צהריים מוקדש לנושא) במטרה להקנות ללומד שליטה מקיפה יותר בש"ס, לעתים נלמדים נושאים אחרים בעליל, ולעתים נדירות אף מתקיימים במסגרתו שיעורים. הלימוד עצמו נעשה רוב הזמן בחברותות או בחבורות. יחד עם זאת מתקיימים שיעורים בנושאים שונים במהלך היום, המרכזי שבהם הוא השיעור בגמרא אותו מעביר הר"מ של השיעור (שיעור=מחזור).

מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון משמר אזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד, או במסגרות שיוזמת הישיבה. מיקומן של ישיבות ההסדר מושפע מהשקפת עולם:

  • ישיבות הממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר שבהם בנוסף ללימוד בישיבה התלמידים משתדלים להתנדב ולעזור בהרמת המוראל.
  • ישיבות בערים הגדולות, שבהם התלמידים יוצאים לחיזוק התורה בעיר. ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים.
  • ישיבות הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.

מסלול ההסדרעריכה

מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה נקראת בפי בני הישיבות 'שיעור', בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.

  • שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית שירות, דח"ש) ומקדישים ימיהם ללימוד.
  • שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד מרץ או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
  • שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל. תקופה זו נמשכת שנה וארבעה חודשים סה"כ.
  • שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחויבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
  • שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.

בחלק מישיבות ההסדר, מתבצע הגיוס בפועל בסוף שעור ג' [כשנה מאוחר יותר מאשר בשאר הישיבות], וכן גם זמן השחרור מן הישיבה נדחה בשנה לסוף שעור ו'.

תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר. רבים מהם עוסקים בתקופה זו בלימודי רבנות ודיינות.

מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר עריכה

במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמידי חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. כיום בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרב אליעזר שנוולד (אל"מ במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב יהושע בן מאיר (סא"ל במיל'), הרב חברון שילה (רס"ן במיל') הרב מאיר כ"ץ (רס"ן במיל'), הרב ברוך גנות (סא"ל במיל') ואחרים.

אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדרעריכה

חייל המתגייס במסלול ההסדר מחויב בשירות חובה מתוכו שלוש שנים ושמונה חודשים בישיבה(המכונה של"ת) וכשנה וארבעה חודשים בשירות צבאי פעיל(שר"פ), ולעתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי העורף משרתים כיום גם כשנה וארבעה חודשים כמו חייל בני"ש קרבי רגיל, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.

במהלך שירותם הצבאי משרתים תלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.

רשימת ישיבות ההסדרעריכה

שם הישיבה מיקומה תאריך ייסוד ראש הישיבה הערות
ישיבת כרם ביבנה קבוצת יבנה ה'תשי"ג הרב מרדכי גרינברג חלוצת ישיבות ההסדר, הוקמה על ידי הרב חיים יעקב גולדוויכט
ישיבת ההסדר שעלבים שעלבים ה'תשי"ט הרב יחזקאל יעקבסון נוסדה על ידי הרב מאיר שלזינגר
ישיבת אמי"ת עפולה עפולה תשס"ח הרב יצחק בן פזי ישיבת הסדר קהילתית משולבת עם הגרעין התורני, הוקמה על ידי רב העיר הרב שמואל דוד
ישיבת הכותל הרובע היהודי ה'תשכ"ז הרב ברוך וידרייסד אותה הרב ישעיהו חיים הדרי ולאחריו שימש בראשה הרב מרדכי אלון
ישיבת הר עציון אלון שבות ה'תשכ"ח הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יעקב מדן, הרב ברוך גיגי, הרב משה ליכטנשטיין מייסד הישיבה הוא הרב יהודה עמיטל
ישיבת ניר קריית ארבע ה'תשל"ב הרב אליעזר ולדמן נשיא הישיבה הרב דב ליאור
ישיבת הגולן חיספין ה'תשל"ב הרב אמנון שוגרמן  
ישיבת מעלות יעקב מעלותה'תשל"ה הרב יהושע ויצמן בעבר שימשו בראשות הישיבה הרב דיקמן ולאחריו הרב מילר
ישיבת נוה דקלים אשדוד ה'תשל"ה הרב דוד גבריאלי בתחילה הייתה בימית, עברה לנוה דקלים
ישיבת קריית שמונה קריית שמונה ה'תשל"ז הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין  
ישיבת ברכת משה מעלה אדומים ה'תשל"ז הרב נחום אליעזר רבינוביץ' נוסדה על ידי הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת
ישיבת שבות ישראל אפרת ה'תשל"ז הרב שבתי רפפורט והרב יהושע בן-מאיר הישיבה הייתה מספר שנים ביישוב גבעות
ישיבת אור עציון מרכז שפירא ה'תשל"ח הרב חיים דרוקמן שייכת למרכז ישיבות בני עקיבא
ישיבת שילה שילה ה'תשל"ט הרב מיכאל ברום והרב ארל'ה הראל האתר הרשמי של ישיבת שילה
ישיבת קרני שומרון קרני שומרון ה'תשמ"א הרב שמואל הבר והרב אברהם קורצוויל חלוצת שיטת הלימוד בישיבות ההסדר- "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", האתר הרשמי של ישיבת קרנ"ש.
ישיבת בית-אורות מזרח ירושלים ה'תש"ן הרב אלחנן בן-נון והרב דני איזק  
ישיבת מדברה כעדן מצפה רמון ה'תשנ"א הרב קוסטינר הישיבה הוקמה בעיר דימונה
ישיבת הר ברכה הר ברכה ה'תשנ"א הרב אליעזר מלמד  
בית ועד לתורה הר-חברון עתניאל ה'תשנ"ג הרב בנימין קלמנזון והרב רא"ם הכהן  
ישיבת שדמות נריה שדמות מחולה ה'תשנ"ד הרב שלמה רוזנפלד  
ישיבת רמת גן רמת גן ה'תשנ"ד הרב יהושע שפירא חלוצת הישיבות בגוש דן
ישיבת ירוחם ירוחם ה'תשנ"ד הרב אליהו בלומנצויג  
ישיבת המאירי ירושלים ה'תשנ"ה הרב שמואל זעפרני שייכת למכללה האקדמית הדתית לחינוך מכללת ליפשיץ, הלימודים האקדמאים מתחילים בשיעור א'.
ישיבת אפיקי דעת שדרות ה'תשנ"ה הרב דוד פנדל  
ישיבת ברכת יוסף אלון מורה ה'תשנ"ה הרב אליקים לבנון הישיבה התחילה ככולל בשנת תש"מ והפכה לישיבה גבוהה בשנת תשנ"ו, האתר של ישיבת אלון מורה.
ישיבת נהר דעה נהריה ה'תשנ"ה הרב ישעיהו מיטליס והרב אליהו בלום נוסדה על ידי הרב ישעיהו מיטליס והרב חיים רטיג
ישיבת היכל אליהו כוכב יעקב ה'תרפ"ז הרב שאול דוד בוצ'קו בנוסף למסלול הסדר רגיל החל משנת 2008 קיים מסלול שילובים - שנה ישיבה שנתים צבא שנה ישיבה.
ישיבת שיח יצחק אפרת ה'תשנ"ו הרב יאיר דרייפוס נוסדה על ידי הרב שג"ר, ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת צפת צפת ה'תשנ"ז הרב בניהו ברונר  
ישיבת איילת השחר אילת ה'תשנ"ח הרב יוסי רודריגז  
ישיבת ראשון לציון ראשון לציון ה'תשנ"ח הרב שלמה לוי  
ישיבת ההסדר פתח תקווה פתח תקווה ה'תשנ"ח הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו  
ישיבת תקוע תקוע ה'תשנ"ט הרב חיים כפרי נשיא הישיבה הרב עדין אבן ישראל והרב מנחם פרומן
ישיבת מעלה אפרים מעלה אפרים ה'תש"ס הרב ברוך גנות ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת לב לדעת שדרות ה'תש"ס הרב שלמה בנימין שלוחה של ישיבת ההסדר בשדרות
ישיבת אור וישועה חיפה ה'תשס"א הרב אליהו זייני  
ישיבת 'אהבת ישראל' נתיבות ה'תשס"ב הרב דוד אסולין  
ישיבת 'בינות' רעננה ה'תשס"ג הרב חיים רטיג  
ישיבת ההסדר עכו עכו ה'תשס"ג הרב יוסי שטרן נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות
ישיבת חולון חולון ה'תשס"ד הרב אלעזר אהרונסון נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות
ישיבת כרמי-אל כרמיאל ה'תשס"ד הרב יעקב ידיד  
ישיבת ברכת התורה שבי שומרון ה'תשס"ד הרב יהושע שמידט  
ישיבת מאיר הראל מודיעין ה'תשס"ה הרב אליעזר שנוולד הישיבה על שם סמ"ר מאיר שנוולד שנהרג בפיגוע בכפר דרום וסגן הראל שרם שנהרג בלבנון, ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת הסדר אש התורה הרובע היהודי ה'תשס"ה הרב צבי שוורץ חלק ממוסדות אש התורה העולמית, ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת ארץ הצבי פדואל נוסדה הרב מאיר כ"ץ הרב שפירא שכיהן כראש הישיבה נרצח בדרך מפדואל לכביש 5, ישיבה זו לא חברה באיגוד ישיבות ההסדר.
ישיבת אורות יעקב רחובות נוסדה הרב חיים סבן שייכת למכון להכשרת מורים מורשת יעקב, המיוחד בישיבה זו, שמתחיילים בה בתחילת שיעור א'.
ישיבת הר שלום (גם "ישיבת חומש")
מצפה אשתמוע ה'תשס"ב הרב מרדכי גנירם הוקמה ביישוב חומש על ידי ישיבת אלון מורה ("ברכת יוסף") ובעקבות תוכנית ההתנתקות, בה פונה היישוב, שהתה הישיבה למשך שנה במכללה באלון מורה ובתמוז ה'תשס"ו עברה למצפה אשתמוע. הישיבה, המונה כ-40 תלמידים, אושרה כישיבת הסדר ביולי 2008.


קישורים חיצונייםעריכה

מאמריםעריכה

מידעעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. צבי זינגר וניסן שטראוכלר, הרב או האלוף, "ידיעות אחרונות", 18.11.2009

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית