| ישיבת שעלבים | |
|---|---|
| קובץ:Salabim.gifpg סמל הישיבה | |
| תאריך יסוד | שנת ה'תשכ"א |
| מיקום | קיבוץ שעלבים |
| השתייכות (זרם) | ציונות דתית, ישיבות הסדר |
| ראש הישיבה כיום | הרב יחזקאל יעקבסון |
| מספר תלמידים | למעלה מ-200 |
| ספרים | } |
ישיבת שעלבים, היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקרית החינוך שעלבים, הישיבה ממוקמת על גבעה בקיבוץ שעלבים במרכזו של עמק איילון, ונשקפת ממנה העיר מודיעין, כביש 1 ומרחב לטרון. בראשות הישיבה עומד הרב יחזקאל יעקבסון, בישיבה ניתן למצוא שימת דגש על תורת הרב קוק והרב סולובייצ'יק מחד ועל חסידות וליטאיות מאידך. הישיבה הוקמה בשנת תשכ"א (1962), ולומדים בה למעלה מ-200 תלמידים.
ישיבת ההסדר[]
הישיבה הוקמה על ידי הרב מאיר שלזינגר בשנת תשכ"א (1961), והיא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה לאחר ישיבת כרם ביבנה. הרב שלזינגר שימש אז, ומשך שנים רבות לאחר כך, כרב קיבוץ שעלבים, אשר על שמה נקראת הישיבה. הקיבוץ השתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל (פא"י), אשר גישרה בין המגזר החרדי ובין המגזר הדתי לאומי. סימנים לכך הינן העובדות שהישיבה נוסדה ע"פ ברכת הרב שלמה יוסף כהנמן, ראש ישיבת פונוביז', ובנוכחות הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה ורבו של הרב שלזינגר. לאחרי הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה היה הרב אברהם אבידן, בוגר ישיבת חברון וכולל "מכון ירושלים" ואשר כיהן כסגן הרב הצבאי הראשי וכר"מ בישיבה.
כחמש שנים לאחר הקמתה, תלמידי ישיבת ההסדר יחד עם תושבי קיבוץ שעלבים נלחמו ולקחו חלק בשמירה על האזור בפני האיום הירדני, במלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה, סבל הקיבוץ והאזור מפגיעות קשות מכיוון ששכן לצידו של הגבול הירדני על עמק איילון. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, ניתנה פקודה צבאית לשמור על מוצבי האזור בכל דרך כך שהדרך לשדה התעופה ולתל אביב לא תיפתח ללוחמים הירדנים. בהמשך המלחמה השתתפו התלמידים בכוח הפריצה של צה"ל ללטרון ולעמק איילון כולו.
משך שנים רבות שימש הרב יצחק גיטלמן, תלמיד של המשגיח המפורסם הרב ירוחם ליבוביץ בישיבת מיר כמשגיח רוחני בישיבה. לאחריו שימש המחבר הרב משה צוריאל כמשגיח של הישיבה. השיעור היומי הכי גבוה (שיעור ד') נמסר שנים רבות על ידי הרב שמעון זלזניק, תלמיד מובהק של הרב איסר זלמן מלצר בישיבת עץ חיים. הרב זלזניק גם מסר שיעור כללי שבועי ושיחה מוסרית שבועית. שיעור כללי שבועי נוסף נמסר על ידי הרב יצחק דזימוטרובסקי, תלמיד הרב שמואל רוזובסקי בישיבת פונוביז' ור"מ בישיבת קול יעקב. הרב זכריה בן שלמה שימש כראש הכולל בישיבה בעבר. ניתן להחשיב את התקופה, בשנות (לערך) 1970-1985 שבה שימשו רבנים אלה בצמרת הישיבה, כשנות הזהב של הישיבה, בה הגיעה לשיאה ברמת הלימוד. רוב רבני הישיבה כיום הם בוגרי הישיבה מן התקופה הזאת. בשל היותה מישיבות ההסדר הראשונות שהוקמו בישראל, תרמה הישיבה לעיצוב דמותו של מסלול ההסדר ולהעמקת הצלחתו בהשתלבות במסגרת הצבאית.
קרית חינוך שעלבים[]
תבנית:הפניה לערך מורחב
הישיבה הוקמה על גבעה סמוכה לקיבוץ שעלבים שלמרגלותיה עבר הגבול עם ירדן ושממנה ניתן להשקיף על עמק איילון, על הדרך לירושלים ועל מרחב לטרון. סביבה נבנה היישוב נוף איילון, שמספר לא מבוטל מתושביו בא מבוגרי הישיבה.
עם הקמתה, השתתפו התלמידים בשמירות, על-פי רוח הישיבה, כפי שמעיד סמלה.
סביב הישיבה הלכה והתגבשה עם השנים קרית חינוך ובה מוסדות חינוך שונים דוגמת ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי "שלהבת", אולפנא לבנות, מרכז לבני חו"ל, מכון למחקר תורני ועוד. היום הישיבה היא הלב של קריית חינוך גדולה ופורחת.
דרכה החינוכית[]
ישיבת שעלבים העמידה תלמידים רבים המשמשים כיום בתפקידים תורניים ברחבי הארץ והעולם כולו: ראשי ישיבות ור"מים, ראשי ישיבות תיכוניות ואולפנות, רבני יישובים וקהילות. הישיבה היא 'אם' הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח. לישיבה גם סניפים בחו"ל, כמו באוקראינה, למשל.
בני הישיבה לומדים בה גמרא בעיון ובבקיאות ורוכשים ידע רחב בהלכה, בתורת החסידות, במחשבה ובמוסר. שורה בישיבה רוח של פתיחות ושל סובלנות. הישיבה דוגלת באידאולוגיה של "קו רחב", היינו: ככל ישיבות הקו דוגלים בישיבה בהתווית גישה חינוכית אחידה, ברורה וקבועה אך בשונה מישיבות קו אחרות, בישיבת שעלבים השיטה החינוכית מורכבת מנרטיבים שונים ומגוונים (ליטאיות, חסידות, מוסר, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) המשתלבים יחד לדרך חיים תורנית אמונית, על כן נאמר: "הסדר שעלבים - קו אבל רחב". בנוסף לשיעורי ראש הישיבה והרמי"ם, מתקיים מידי בוקר שיעור ב'עין אי"ה' מפי הרב משה גנץ, תלמיד הרצי"ה ור"מ בישיבה. אחת לשבועיים מגיע לישיבה הרב אשר וייס המעביר שיעור לבני חו"ל בשפה האנגלית. כמו כן נמסרים שיעורים שבועיים מפי הרב משה פטרובר, ממומחי הלכות שבת כיום. בישיבת שעלבים נפתחה תוכנית ללימוד גמרא בעיון הנקראת "כינוס", הלימוד ברמה גבוהה יחסית, ר"מ התוכנית הוא ראש הישיבה.
שיטת הלימוד[]
לימוד העיון בגמרא מתבצע ברמה גבוהה בשיטת ר' חיים מבריסק, ומבוססת על ניסיון להבין את כללי הסוגיה, יסודותיה והגדרתה, מתוך הסוגיה עצמה. באופן זה, ביסוד השיטה עומדת לוגיקה טהורה, המתבססת על הבנה עמקנית של מאפייני הנתונים ההלכתיים שבסוגיה, ללא קשר לנתונים תומכים או סותרים מסוגיות אחרות.
מאפיין נוסף של שיטת בריסק הוא עיסוק רב בלימוד שיטות הרמב"ם. עיקרון מודגש נוסף בשיטת בריסק הוא: "מען דארף פארשטיין וואס, ניט פאר וואס" (יידיש). בתרגום לעברית: "עלינו להבין מה, ולא למה". כלומר כאשר באים לנתח סוגיה תלמודית, אין לנסות להבינה באמצעות השאלה "למה" אמרה התורה את אשר אמרה, כי אין לנו אפשרות לדעת זאת. עלינו רק לנסות ולהבין "מה" הוא הדין שאמרה התורה, מה גידרו המדויק ומה משמעותו כלפי דינים אחרים.
ראשות הישיבה[]
- הרב יחזקאל יעקבסון (נולד ב-1955 בירושלים), מרבני הציונות הדתית, עומד בראשות הישיבה מאז שנת תשס"ג (2003), ומרצה במכללת שעלבים לנשים בירושלים.
- סגן ראש הישיבה הינו הרב אריה הנדלר המתמחה בתחום החסידות, ובנוסף בתלמוד, מדרש, קבלה ומחשבת ישראל. משמש גם כר"מ של שיעור א'.
השירות הצבאי[]
מסלול ה"הסדר"[]
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך כחמש שנים, ומתגייסים לצה"ל באמצע שיעור ב'. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", דהיינו לימוד במסגרת דחיית גיוס של ישיבות גבוהות. הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "מחיל אל חיל", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.
מסלולים נוספים[]
- כולל: בישיבה כולל בו לומדים כ-40 אברכים המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל לקראת רבנות ודיינות.
- מכון הוראה: בישיבה מכון הוראה למורים שהוא שלוחה של מכללת מורשת יעקב ברחובות, בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך (B.A)ותעודת הוראה. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי חינוך בעלי שיעור-קומה, בארץ ובחו"ל.
- "השלוחה": הישיבה הקימה מסגרת הפונה לבחורים המגיעים מרקע פחות תורני ומציעה להם עזרה בקידום אישי ורוחני המשולב עם מסלול של "הסדר".
רבנים בולטים[]
נקודה בולטת בישיבה היא שרוב הרבנים המלמדים בה הם בוגרי הישיבה עצמה, ומתוכם:
- הרב יחזקאל יעקבסון - ראש הישיבה, בוגר הישיבה וישיבת קול תורה.
- הרב אריה הנדלר - סגן ראש הישיבה ור"מ שיעור א', מרצה בבר-אילן ומדריך מסעות בני נוער לפולין. בוגר הישיבה.
- הרב גדעון בנימין - ראש הכולל ורב היישוב "נוף איילון". בוגר הישיבה.
- הרב אריה בן יעקב - משגיח רוחני, בוגר הישיבה.
- הרב אריה וקסמן - משגיח רוחני בתוכנית בני חו"ל, בוגר הישיבה.
- הרב משה גנץ - תלמיד הרצי"ה קוק ובוגר "מרכז הרב" ורב קיבוץ לביא בעבר.
- הרב יואל עמיטל - ר"מ שיעור ד', בוגר ישיבות "קול תורה" ו"הר עציון". בנו של הרב יהודה עמיטל.
- הרב נועם קניגסברג - ר"מ שיעור ב', בוגר הישיבה במסלול בני חו"ל.
תוכנית בני חו"ל[]
בישיבה פועלת זה שנים רבות תוכנית לבני חו"ל. בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות בעיקר מרחבי ארצות הברית מגיעים לשנת לימודים אחת לפחות בישיבה. בשנה זו נחשפים התלמידים מחו"ל אל ההוויה הישראלית במלוא היקפה.
שיעורי העיון בגמרא ניתנים על ידי צוות הר"מים של תוכנית בני חו"ל שכולו מורכב מבוגרי תוכנית בני חו"ל בישיבה עצמה. את שיעוריהם מעבירים הר"מים בעברית, ברמה גבוהה ובסגנון עיוני ישיבתי.
במהלך שנת הלימודים נערכות פעילויות משותפות לתלמידים הישראלים ולבני חו"ל.
בישיבה פועל אולפן עברית המתקיים בשעות הפסקת הצהרים והמופעל על ידי אחד מתלמידי הישיבה.
במהלך השנה, בימי שישי ובעיקר בחופשות, יוצאים בני חו"ל לסיורים ולטיולים שמטרתם היכרות עם ארץ ישראל, עם ישראל, והמורשת הישראלית.
שירות צבאי לבני חו"ל:
חלק מבני החו"ל מתגייסים לשירות צבאי עם חבריהם הישראלים במסגרת ה"מח"ל" (מתנדב חוץ לארץ). בוגרים רבים של התוכנית עלו ארצה, לרוב לאחר לימודים אקדמיים בחו"ל, ורבים אחרים משמשים ברבנות בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
בשנים האחרונות נפתחה מדרשה לנשים בירושלים.
מידי שנה יוצאת משלחת מקרב בני חו"ל למסע לפולין, בראש המשלחת וכמדריך המסע עומד סגן ראש הישיבה הרב אריה הנדלר.
ניצוצות[]
חלק מבני הישיבה משתתף בפעילויות העוסקות בקירוב רחוקים והפצת יהדות, באמצעות הצבת דוכנים מטעם הארגון להחזרה בתשובה של הציונות הדתית "מעייני הישועה", אולם הפעילות הייתה קיימת בישיבה קודם לכן ושמה המקורי נשאר כ"ניצוצות", הפעילות מתבצעת על ידי הקמת דוכנים בימי שישי בעיר מודיעין הסמוכה לישיבה, בהם מציעים לעוברים ושבים להניח תפילין, מחלקים נרות שבת ועוד. כן משתתפים מספר תלמידים בהרצאות לכיתות תלמידים מבתי ספר חילוניים, במסגרת עמותת "עם ישראל אחד".
אוצר הספרים והוצאה לאור[]
אוצר הספרים[]
בישיבת שעלבים מצויה אחת מהספריות התורניות הגדולות בישראל. בספרייה מצויים עשרות-אלפי ספרי יהדות, תורה ונ"ך, משנה, גמרא בעיון ובבקיאות, מחשבת ישראל, חסידות, קבלה ועוד. בנוסף קיים באוצר מאגר של אלפי שיעורים מוקלטים. רוב מוחלט באוצר הספרים הינו תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין הישיבה לבין משפחת החייל אברהם מוצן, שנהרג במלחמת שלום הגליל.
ההוצאה לאור[]
מידי שנה מוציאה הישיבה את "שעלי הילולים", חוברת המכילה מאמרים תורניים פרי יצירותיהם של תלמידי שיעור ב', המאמרים עוסקים בסוגיות אשר נשתלבו במהלך השנה על המסכת הנלמדת. בכל מספר שנים יוצאים לאור ספרים הערוכים על ידי רבני הישיבה, לדוגמה:
- "המלוכה והממשלה" - על מלכות ישראל בתקופת "ראשית צמיחת גאולתנו".
- "בקרובי אקדש" - אסופת מאמרים לזכר נפגעי הפיגוע בישיבה מרכז הרב.
- "מספרא לסייפא" - על לימוד תורה ושירות בצה"ל.
מכון שלמה אומן[]
מכון 'שלמה אומן' הינו מכון תורני למחקר ופרסום של ספרים תורניים במהדורות חדשות ומתוקנות, שלא למטרות רווח. הוא נקרא על שמו של תלמיד הישיבה וחייל צה"ל שלמה אומן, בנו של חתן פרס ישראל ופרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, שנהרג בקרב במלחמת שלום הגליל. המכון נוצר על ידי שיתוף פעולה בין ישיבת שעלבים ו'מכון ירושלים', בעקבות הסכם שנחתם בשנת תשמ"ג בין הרב מאיר שלזינגר (דודו של שלמה אומן), אז ראש ישיבת שעלבים, לבין ידידו הרב יוסף בוקסבוים, ראש 'מכון ירושלים'. עומד בראשו הרב יואל קטן, ר"מ בישיבה תיכונית, מהדיר, עורך וחוקר תורני.
פעילות המכון[]
המכון עוסק במחקר תורני של ספרות תורנית ובהוצאה לאור של ספרי הראשונים והאחרונים מכתבי-יד ודפוסים ישנים, בשילוב מנגנון של השוואת נוסחאות, הערות, מראי-מקומות והפניות. במסגרת המחקר עוסקים במכון מספר חוקרים, רובם רבנים ואברכים בישיבת שעלבים בהווה או בעבר. משנת תשנ"ב האחראי על המחקרים במכון הוא הרב יואל קטן, המכון מתוקצב בין השאר על ידי האגף למכוני מחקר תורניים של משרד החינוך, והוא נשען רבות על עזרתה וסיועה של ישיבת שעלבים.
שעלי תורה[]
תבנית:הפניה לערך מורחב שעלי תורה, אשר שמה נגזר מ"שעלבים", הינה רשת גרעינים תורניים אשר הוקמה בשנת 1988, ומטרתה הפצת התורה והמסורת היהודית באמצעות גרעינים תורניים - חברתיים הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בהם הם מקדמים את נושאי הרוח והחברה.
באמצעות הגרעינים התורנים - חברתיים ברחבי הארץ להם שותפים מאות משפחות ומתנדבים, משלבת שעלי תורה בין פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), לבין פעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). נכון ל-2008, הקימה הרשת 10 גרעינים עם יותר מ-500 משפחות ומאות מתנדבים.
הגרעין הראשון של שעלי תורה הוקם בעיר בית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים בהנהגת הרב רחמים נסימי, בוגר הישיבה.
ראו גם[]
- שעלבים
- קרית חינוך שעלבים
- נוף איילון
קישורים חיצוניים[]
לישיבה שני אתרי אינטרנט, בעברית ובאנגלית, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים:
- אתר האינטרנט בעברית.
- אתר האינטרנט באנגלית.
- אתר המדרשה לנשים בירושלים.
- מאמרי כתב העת המעין באתר רמבי"ש
- צופיה הירשפלד, שעלבים בת 50: ישיבה שהפכה לקונצרן, באתר ynet, 6 באוקטובר 2010
תבנית:Coord/display/title
