Fandom

Ventura Daniel Wiki

ישראל אנטון צולר - מומר להכעיס

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ישראל אנטון צולר (Israel Anton Zoller) היה בשנים 1939-1945, שנות השואה, הרב של יהדות רומא. עוד בטרם הסתיימה מלחמת העולם השניה, ב-13 פברואר 1945 , הוא המיר דתו הקתולית ושינה את שמו ל- Eugenio Zolli כשמו הפרטי של פיוס השנים עשר.

מעשיהו גרם לתדהמה בקהילה היהודית, אשר רק שמונה חודשים קודם, ב-4 ביוני 1944, שוחררה העיר רומא מהכיבוש הגרמני והיהודים חזרו להיות אזרחים שווי זכויות. נציג הסוכנות ברומא, דר' שלמה אומברטו נכון יחד עם הרבנים הצבאיים בצבאות בעלות הברית היו למנהיגי הקהילה, אשר נפגעה קשות מהתנהגותו. השירותים הדתיים סופקו לקהילה, בין השאר על-ידי שליח מארץ ישראל ברטי אקרט, חבר קבוצת יבנה ולשעבר רב בקהילת יהדות מילאנו. בשנת 1951 הגיע לרומא הרב אליהו טואף.

כתב העיתון דבר ברומא כינה את צולר מומר-להכעיס וכתב את הדברים הבאים‏‏[1] :"נפל הגורל על יהודי איטליה, שאחרי שנות דיכוי ורדיפות, קרבנות אדם ורכוש, בעצם ימי התעוררות לחיים מחודשים והתאמצם להקים מחדש את תורת היהדות שלהם (הרופפת) רפיפות של גולה זעירה - תבוא עליהם גם החרפה הלאומית של בגידה מצד אדם, שהם בתום-לבב הזמינוהו לפני שנים מארץ אחרת להיות להם לרב בקהילתם - הגדולה והעתיקה היותר באירופה, הלא היא קהילת רומא"

חייועריכה

צולר היה יליד בְּרוֹדִי עיירה באוקראינה. הוא נולד בשנת 1881, כאשר העיר הייתה שייכת לחבל גליציה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו היה אדם אמיד ובעל מפעל, לשעבר, ואימו הייתה בת לשושלת רבנים.

הרבנותעריכה

בשנת 1918 התמנה לרב העיר של טרייסטה, אשר זה עתה הועבר האוסטרו הונגרית לאיטליה.הוא שינה את שם משפחתו "Zolli" להישמע יותר איטלקית. במהלך תקופה זו, הוא לימד באוניברסיטה של פדובה. צולי החליט להוסיף לשמו הפרטי, שם נוסף "אנטון" לכבוד הפטרון הקדוש של העיר פאדובה. הוא עשה זאת במהלך חגיגות 700 השנה להקדשתו של הפטרון. יהודים ראו בכך צעד אופורטוניסטי שנבע ממניעים פוליטיים ולא בתור התנהגות שאינה הולמת רב.

לאחר מכן, הוא שינה את שמו הפרטי הראשון לאיטלו ( Italo), ואולי לחבב את עצמו על הרשויות האיטלקיות. בשנת 1939, חוג "האיטלקים בעלי של הדת היהודית" הצליחו למנות אותו לרבה של רומא.

הציונותעריכה

לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר רוב הקהילה היהודית טריאסטה היה אנטי-ציונית, צולי נהג בעקביות בהתאם למגמה בקהילה. מאוחר יותר, כאשר טריאסטה הפכה למרכז של העלייה לארץ ישראל הוא הפך לציוני. כאשר תמכו במועמדותו לתפקיד הרב של רומא, הבטיח אחד המנהיגים הלא-ציוניים, כי הוא לא יעורר כל בעיה בנושא העליה לארץ ישראל. אחרי שחרור רומא על-ידי בעלות הברית היה לתומך בעליה.

השואהעריכה

לדבריו, עם הגעתו של זולי לרומא בשנת 1940, ניסה לשכנע את נשיא הקהילה היהודית אוגו פואה ואת דנטה אלמנצי נשיא הקהילות היהודיות המאוחדות, להתייחס לאיום הגרמני הנאצי ברצינות, על פי ספרו של דניאל ט' מורפי, ולכן המליץ "לעצור לחלוטין כל פעילות יהודית ציבורית, לסגור את כל המשרדים המנהליים, להעלים את רשימות התורמים, לפזר את אנשי הקהילה היהודית, לפעול להפצת סיוע כלכלי, ולצמצם את היקף הכספים השמורים".[2]

בין יהודי רומא נפוצה הדעה כי הוא קבל התראה מראש על היודנאקציון בין חבריה שנערכה ב-16 אוקטובר 1943 והביאה לגרושם והשמדתם של יותר מאלף מיהודי רומא. האשימו אותו שהוא לא הזהיר את היהודים מפני הצפוי להם. על כך הוא כתב בזכרונותיו (מתורגם מהמקור באיטלקית):

"למדתי מאבי את האומנות הגדולה של תפילה עם דמעות. במהלך רדיפות הנאצים ועוד שנים ארוכות לאחר מכן, אני מוצא עצמי גר בחדר קטן, במרכז רומא. שם, בחושך, רעב וקר, אני מתפלל ובוכה: "הו, שומר ישראל, שמור שארית ישראל, ואל יאבד עם ישראל...! '" "‏‏[3]

היו שראו את במחדלו מאזהרת "שארית ישראל" מפני הגירוש וההשמדה, כסותרת את עמדתו המוצהרת לגבי תפילתו הבוכיה במחבוא.

לאחר שחרור רומא, הוא יצא ממחבואו בותיקן הושב רשמית לתפקידו בידי צ'ארלס פּוֹלֶטִי, אך הקהילה היהודית דחתה את נסיונו לשוב למעמדו כרבהּ של יהדות רומא.[4]

בתום המלחמה פרץ ויכוח בין נשיא הקהילה היהודית ברומא, פואה, לבין צולי, על אחריותו של זה להשמדת אלף מיהודי העיר. פואה טען שצולי מסר לגרמנים את רשימת יהודי העיר. בספר שנכתב לאחר המלחמה, הסופרת ג'ין סקריבנר האשימה את צולי כי אמנם אולי לא מסר בפועל את הרשימות, אך לא השמיד אותן.‏‏[5]

המרת הדתעריכה

הסופרת ג'ודית חבוד (Judith Cabaud) בביוגרפיה שכתבה בשנת 1944, כתבה כי בתפילת יום הכיפורים היו לצולי חזון מיסטי על ישו של נצרת, וקרא לו המשיח‏‏ [6]. [1].

צולי ואשתו המירו את דתם לקתולית. הוא הוטבל והוא נקרא :Eugenio Maria Zolli. הטקס נעשה תוך פירסום רב. יום אחרי טבילתו, ב-14 פברואר 1944 בקרו בביתו הרבנים הצבאיים של בעלות הברית והוא כינה את עצמו "מושמד להכעיס". הוא התוודה על מעשיו במשך 35 שנה בקהילות טריאסטה ורומא. בהמשך חייו הוא הועסק בהמכון האפיפיורי למקרא. בשנת 1956, בגיל 74, הוא מת.

הערכהעריכה

יש נוצרים המביאים אותו כדוגמא ליהודי שומר מצוות שמצא אלוקים, לעומת זאת, מלומדים יהודים טוענים כי ההמרה היא תוצאה של הנידוי של הקהילה היהודית בעקבות השואה, ולא של התעוררות רוחנית ‏‏[7]

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ ב.יגיד , על מומר-להכעיס, "דבר", 16 במרץ 1945‏
  2. בעניין נסיונות ההתנגדות לנאצים של רבה הראשי של רומא ישראל זולי, בעת מלחמה"ע השניה עבודת דוקטורת, דניאל ט' מורפי, הוצאת וורדפרס
  3. , page 79 ‏Eugenio Zolli, "Before the Dawn," quoted in, Sweet Honey from the Rock , edited by Roy Shoeman,‏
  4. רבה של רומא הופך קאתולי. ספרו של לואיס י. נוימן, 1945, עמוד 135. (A chief Rabbi of Rome Becomes a Catholic, Louis I. Newman, NY 1945, The Renascence Press)
  5. ‏ Inside Rome with the Germans, 1945, p. 31
  6. ‏[ http://www.catholicculture.org/docs/doc_view.cfm?recnum=4533‏
  7. ‏Rabbi Tovia Singer, "Why Did the Chief Rabbi of Rome convert to Catholicism?"] http://www.outreachjudaism.org/rome.html]‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית