FANDOM


הרב בנימין לאו במאמרו בעיתון הארץ לפרשת וישלח תש"ע מתאר את המפגשים שהיו בין בני יעקב אבינו לבין בני, אחיו, עשו פרשת השבוע | ישראל-אדום, מערכה שביעית.

  1. ברחם אמם - היא התבשרה כי עתידים להיות שני לאומים שיתעצמו זה על זה.
  2. בפרשת וישלח - בין יעקב השב לביתו, עשיר ובעל משפחה גדולה, לבין עשו המולך על הר שעיר והולך לקראתו מלווה בארבע מאות איש. עשו הזמין את יעקב להתארח בארצו ויעקב מסרב בדיפלומטיות: "יעבור נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" (בראשית לג, יד).
  3. בין שני עמים - לפני כניסתם לארץ נצטוו בני ישראל לא להתגרות ביושבי שעיר אך אנשי אדום נחרצים בדעתם: "ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה".
  4. עם מלכות יהודה - דוד המלך שולח את יואב בן צרויה, שר צבאו, לכבוש את אדום, ממעט הכתוב אפשר ללמוד על טבח של חצי שנה, שבו מכרית יואב כל זכר מאדום. בימי מלכות אמציה מלך יהודה. הכתוב מתאר הריגת עשרת אלפים מבני אדום וניתוץ גולגלותיהם של עוד עשרת אלפים שבויים.
  5. חורבן בית המקדש הראשון - אזכור לכך בספר תהילים "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים, האומרים ערו ערו עד היסוד בה". מפיהם מתפרצת תפילת נקמה: "בת בבל השדודה (=אדום, שהיא בת בריתה של בבל), אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו". כל אזור גוש עציון ודרומה הפך "אדומיאה".
  6. בימי מלכות החשמונאים - יוחנן הורקנוס כבש את אזור דרום הר חברון (מרשה ואדוריים), "הכריע את כל האדומים והרשה להם להישאר בארץ אם יימולו ויאותו לקיים את חוקי היהודה... ומאותו זמן ואילך היו הללו יהודים" (יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר יג, 257-258). צאצא אחד של אותם אדומים הוא הורדוס.

בתודעה של עם ישראל הפכה אדום לרומא הפגאנית ואחר כך לכנסייה הנוצרית. הסכסוך הטריטוריאלי הומר בעימות תיאולוגי בין שני אחים, השותפים לדת מונותיאיסטית ונאבקים על הבכורה. כל נבואות הזעם על אדום הריאלית הועתקו לאדום המדומיינת - הכנסייה הנוצרית. גם הכנסייה השתמשה בדימויים הללו, כמובן בהיפוך. הם היו צאצאי יעקב (ישראל שברוח) ואילו ישראל שבבשר נהפכו לדמות עשו הוא אדום (ראו על כך בספרו של י' יובל, "שני גויים בבטנך").

אקטואליהעריכה

בסוף השבוע הבא יחול חג החנוכה, שבו שרים "מעוז צור ישועתי". הבית האחרון של אותו שיר הוא "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה, נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה כי ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי הרעה דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה". הבית הזה (שצונזר ברוב הסידורים, מאימת העין הבוחנת של הכנסייה) ביטא אותה תפילה קדמונית של אנשי גולת ירושלים המתפללים להשמדת האדומים הרוקדים על חורבות העיר.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית