Fandom

Ventura Daniel Wiki

כניסה להר הבית לצורך בנין ותיקון

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

אליעזר סגל כתב בבטאון "יבנה המקדש" במסגרת המדור:"ברור הלכה" המקור:גליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות)


כניסה להר הבית לצורך בנין ותיקון

שנינו בעירובין קה א – תנו רבנן: הכל נכנסין בהיכל לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה, מצוה בכהנים, אם אין שם כהנים, נכנסין לויים, אם אין לויים, נכנסין ישראלים, אידי ואידי – טהורים אין, טמאים לא. אמר רב הונא: רב כהנא מסייע כהני, דתני רב כהנא: מתוך שנאמר: אך אל הפרוכת לא יבוא. יכול לא יהו כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח לעשות ריקועי פחים? תלמוד לומר – אך, חילק (ויקרא כא כג – אך אל הפרוכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש כי מום בו, והיה יכול לומר אל הפרוכת וכו' ואך מיותר. אלא שבא ללמד שיש מצב שבו בעל מום כן נכנס). מצוה בתמימים, אין שם תמימים – נכנסין בעלי מומין, מצוה בטהורים, אין שם טהורין – נכנסין טמאין, אידי ואידי כהנים אין, ישראלים לא. אבעיא להו: טמא ובעל מום איזו מהן נכנס? רבי חייא בר אשי אמר רב: טמא נכנס, דהא אישתרי בעבודת ציבור, רבי אלעזר אומר: בעל מום נכנס, דהא אשתרי באכילת קדשים.

הבהרת דין הכניסהעריכה

בעיון ראשון נראה ששתי הברייתות נחלקות בעצם דין הכניסה,

  • לברייתא הראשונה מותר לכהנים לויים וישראלים להכנס ובלבד שהם טהורין,
  • ואילו לשניה, מותר רק לכהנים להכנס בין טמאין בין טהורין.
  • דעה נוספת שנינו בתורת כהנים אמור פ"ג הי"א – יכול לא יכנס לעשות רקיעת פחים? תלמוד לומר אך, כך הוא מצותו: הכהנים נכנסים, אם אין כהנים, לויים נכנסין, אם אין טהורים נכנסים טמאים, ואם אין תמימים, נכנסין בעלי מומין.אם כן לפנינו דעה נוספת הדומה במקצת לברייתא השניה בעירובין – מותר לכהנים וגם ללויים בין טמאים בין טהורין להכנס ולישראלים אסור.
וכן הבין הראב"ד בפרושו לתורת כהנים שיש כאן שלוש דעות ולא גילה דעתו כמי ההלכה. שיטה רביעית בתוספתא כלים ב"ק פ"א הי"א: הכל נכנסין לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה, מצוה בכהנים, אין כהנים נכנסין לויים: אין לויים נכנסין ישראלים, מצוה בטהורים, אין טהורים נכנסין טמאין: מצוה בתמימין אין תמימין נכנסין בעלי מומין: מצוה שיכנסו בתיבות, אין שם תיבות נכנסין דרך פתחים, וכן הוא אומר: ויבואו הכהנים לפנות הבית לטהר ויוציאו את כל הטומאה וגומר.
  • הרי דעה רביעית המתירה לכהנים לויים וישראלים בין טמאים ובין טהורים וכשיטה אחרונה זו פוסק הרמב"ם פ"ז מהלכות בית הבחירה הלכה כ"ג: בשעה שנכנסין הבאים לבנות ולתקן בהיכל או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו הנכנסין כהנים תמימים, לא מצאו תמימים יכנסו בעלי מומין, ואם אין שם

כהנים יכנסו לויים, לא מצאו לויים יכנסו ישראלים, מצוה בטהורין, לא מצאו טהורים יכנסו טמאים, טמא ובעל מום – יכנס בעל מום, ואל יכנס טמא, שהטומאה דחויה היא בציבור, וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות, אם אין שם תיבות או אי אפשר להם שיעשו בתיבות יכנסו דרך פתחים. והעתיקו ר' דוד הכוכבי בספר הבתים, בית תפילה, שערי בית המקדש שער שישי הלכה יח, יט, אלא שהוסיף בסוף ההלכה את הפסוק שבו מסיימת התוספתא – וכן הוא אומר ויבואו הכהנים לפנות הבית לטהר ויוציאו את כל הטומאה (דברי הימים ב' כט, ז').

דעת הגראעריכה

וקשה מדוע העדיף הרמב"ם את התוספתא על פני התלמוד והתורת כהנים? הגר"א בבאוריו לתורת כהנים מתקן את הגירסא שם באופן כזה: הכהנים נכנסים, אם אין כהנים, נכנסין לויים, ואם אין לויים נכנסים ישראלים. וכן מביא ר' דוד פרדו בפרושיו לתוספתא תיקון זה בתורת כהנים בשם הרב סלימון ו' אוחנה. ומעיר שכן נראה שלא להרבות מחלוקות, נשארו בידנו איפוא שלוש דעות –

  1. ברייתא ראשונה בעירובין שנכנסין רק טהורים בין כהנים לויים בין ישראלים,
  2. ברייתא שניה בעירובין שנכנסין רק כהנים בין טהורים בין טמאים, ותורת

כהנים

  1. ותוספתא – נכנסין כהנים לויים וישראלים בין טהורין בין טמאים.

ועדיין קשה מדוע פסק הרמב"ם כתורת כהנים וכתוספתא? אומנם הגר"א בבאוריו לתורת כהנים מוסיף ומסביר שהתוספתא והתו"כ הם כברייתא הראשונה בעירובין, שמסתבר דמודה הברייתא הראשונה לשניה דאם אין טהורין נכנסין בעלי מומין או טמאים כדמסיק בתוספתא ובתו"כ, ולא נחלקו אלא בדין קדימה.

וכדבריו כתב ר' דוד פרדו שהמחלוקת רק בדין קדימה והיינו שלקמייתא עדיף ישראלים טהורים על פני כהנים טמאים ולבתרייתא עדיף כהנים טמאים על פני ישראלים טהורים, והוסיף שכן נראה מרש"י ד"ה רב כהנא מסייע כהנא שכתב – כהנים טמאין עדיפי מטהורים ישראלים. כלומר שנחלקו בדיני עדיפות אבל לכולי עלמא אם אין אחרים מותר לישראלים טמאים להכנס.

דעת המאיריעריכה

וכן גם הבין המאירי בבית הבחירה סוף עירובין שכתב: או להוציא משם את הטומאה מצוה שיהיו נכנסין שם כהנים תמימים וטהורים, אם אין שם טהורים יכנסו טמאים, טמא ובעל מום – יכנס טמא ואל יכנס בעל מום, שהטומאה דחויה היא בציבור, ואם אין שם טמא – יכנס בעל מום, וכל שיש כהנים אפילו טמאים ובעלי מומים לא יכנסו אחרים, אין שם כהנים כלל יכנסו לויים, לא מצאו לויים – יכנסו ישראל. הרי שגם המאירי הבין שהמחלוקת רק בסדר העדיפויות אבל לכולי עלמא אם יש צורך מכניסים אפילו ישראלים טמאים ובעלי מומין.

עלה בידינו מכל הא דלעיל שהרמב"ם, הר"ד כוכבי, המאירי, הגר"א, רש"י, ור' דוד פרדו, בחדא שיטתא קיימי שהמחלוקת בין הברייתות רק בין תמימים ובעלי מומין, והראב"ד הסובר שיש כאן דעות הרבה לא גילה לנו את דעתו כמי ההלכה וגם לא השיג על הרמב"ם במקום, ואם כן יש לומר שהודה לו ועל כל פנים אין סיבה לומר שחולק עליו. ועד כמה נקרא צורך בנין מצאנו רמז בברייתא האומרת "יכול לא יכנס בין האולם ולמזבח לעשות רקועי פחים" ולפנינו המילים "בין האולם ולמזבח" נמצאות בברייתא קמייתא דערובין ולפני חלק מרבותינו הראשונים היו גם בתורת כהנים. והקשה שם המיוחס לר"ש משנץ: קשה ליישב, כי אין שם שום רקועים לרקוע חוץ לדלתות ההיכל ואין זה בין האולם ולמזבח, ולעשות שם מלאכה (=היינו לרקוע ולהכניס אחר כך להיכל) לאו אורח ארעא (לא דרך ארץ לעבוד שם עבודות ההכנה להיכל). אבל הראב"ד מסביר: נראה לי מפני שהיתה גפן של זהב עומדת על פתחו של היכל מודלה על גבי כלונסאות וכל מי שמתנדב עלה של זהב לבדק הבית או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה, וכשהם מפנין אותה ועושין מן הזהב רקועי פחים צפוי למזבח הזהב או לבית קודש הקדשים אינם רוצים להוציאם ממקומם כדי שלא להקל בקדושתן. ושואל עליו ר' דוד פרדו בבאוריו לתוספתא – וכי בשביל צורך קל כל כך, היינו שלא להוציא את הגפן מחוץ לבין האולם ולמזבח יכנסו טמאים במקום שאסור בכרת?! ונשאר בשאלה. הרי שלמדנו דבר גדול ועצום, שלצורך בנין ותיקון כגון שלשם נוחות העבודה ושמירת קדושת הדברים שלא לטלטלן יותר מדאי שאינם רוצים להוציא את הזהב החוצה ולעבד אותו שם ואחר כך להכניסו על ידי טהורים נכנסין טמאים לכל מקום אפילו למקום שאסור להכנס בכרת. וכן עולה מהתוספתא שהעתיקוה הרמב"ם והכוכבי שנאמר בה "אם אין שם תיבות יכנסו דרך פתחים". וכי כל כך קשה להכין תיבות ובינתיים לדחות את העבודה ליום יומיים? אבל ברור דלא מטריחנו בהכי, ואם אינן מוכנות אין דוחין את העבודה ועובדין בלעדיהם. וסיבת הדבר מבאר החזון איש בהלכות ביאת מקדש פ"א הט"ז: דכל שנכנס לצורך תיקון אינו כלל באיסור כניסה אפילו בטמא, שאיסור הכניסה כשהוא טמא הוא מפני כבוד המקדש ומראה שאינו נרתע מפני קדושתו אבל כשנכנס לצורך תיקון אינו בכלל זה, אלא מפני אזהרת ומקדשי תיראו ראוי לקבוע שגם כניסה זו תהא על ידי המכובדים ביותר וכהן קודם ללוי וטהור קודם לטמא ותמים קודם לבעל מום, ולפי זה אם יש טהורים ועבר טמא ונכנס אינו חייב וכו', וצריך לומר לפי זה דאי נכנס טמא בזמן דאיכא טהור אינו לוקה. עד כאן לשונו. עלה בידנו שכל שהוא לצורך בנין ואפילו צורך קלוש מאד מותר להכנס לכל אדם לכל מקום, ויש להקל בזה כיון שאפילו נכנס טמא במקום דאיכא טהור אינו לוקה כיון שאין כאן כלל איסור כניסה כפי הסבר החזון איש, אלא מצות מורא מקדש. אליצור סגל

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית