FANDOM


כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

במעבה ההר ספר

הקובץ הופץ בכנס

ביום כה בתשרי התשע"ד התקיים כנס מערב בנימין הרביעי - במעבה ההר –בישוב ניל'י. בכנס הוגשו 17 הרצאות שונות מפי חוקרים בתחומי הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה, וצפן בתוכו חידושים ותגליות על אזור השומרון, הר אפרים ובנימין. הכנס נערך ביוזמת מדרשת הרי גופנא ובחסות: מחלקת חתיירות של מועצה אזורית בנימין והמו"פ האזורי השומרון ובקעת הירדן

הרקע - כנס זה הוא חלק מתהליך החזרת אזור ההר המרכזי למקום המרכזי בחיי עם ישראל, כפי שהיה במשך דורות רבים. כאן פעלו האבות והחלו להתנחל שבטי ישראל לראשונה. כאן נולדה האומה והחלה מלכות ישראל לפעם. כאן התיישבו אבותינו החוזרים מגלות בבל, מכאן יצאו להילחם על ריבונות יהודית בימי ממלכת יוון, וכאן עמד בית-המקדש בשיא תפארתו. כאן נלחמו תלמידי רבי עקיבא בצבאו של בר-כוכבא ויצרו תרבות רוחנית ענפה. ולכאן שב עם ישראל לאחר תקופת גלות ארוכה. העיסוק בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של האזור מחזיר אותו לקדמת הבמה.

הכנס קרוי על-שמו של פרופ' חנן אשל ז"ל, מחלוצי המחקר של האזור אשר התווה את הדרך לכל אלו העוסקים כיום במחקר ההר ומעבהו. המושב השני מוקדש לזכרו של ד"ר דוד עמית ז"ל שנפטר בשנה החולפת לאר מחלה. ד"ר עמית ז"ל היה ממקימי בי"ס שדה כפר עציון. כמו חנן אשל וחבריו מעפרה, גם דוד עמית עסק במקביל להדרכת קבוצות וטיולים עם התנ"ך ביד, במחקר רציני של אזור ההר, בדגש על אזור הר חברון ומדבר יהודה, ולבסוף הצטיין כארכיאולוג בכיר ברשות העתיקות. צוות מדרשת הרי גופנא מנסה ללכת בדרכם, ולשלב את הטיולים בשטח עם מחקר רציני של האזור. בעקבות כך, בנוסף לכנס זה יוצא היום לאור הקובץ השלישי בסדרת הקבצים המדעיים "במעבה ההר" - הקובץ השלישי בשיתוף עם המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן. בקובץ מאמרים המבוססים על ההרצאות שניתנו בכנס הקודם ובנוסף לכך שני מאמרים שמוצגים בכנס הנוכחי.

תודות לשני ליבי, דביר רביב, אלימלך רון-טל ולכל המסייעים בארגון הכנס והכנתו, וכן למוא"ז מטה בנימין ולמו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן שפרשו חסותם על כנס זה. בברכת כנס פורה ומעניין, אהרן טבגר, מדרשת הרי גופנא

כנס בנימין jpg

מושב ראשון- מחקרים בהר מתקופת המקראעריכה

שכם - התאמה בין מקורות היסטוריים, פרקי תנ"ך וממצאים ארכיאולוגייםעריכה

אריה בורנשטיין שכם - התאמה בין מקורות היסטוריים, פרקי תנ"ך וממצאים ארכיאולוגיים - מתוקן

אריה בורנשטיין שכם - התאמה בין מקורות היסטוריים, פרקי תנ"ך וממצאים ארכיאולוגיים - מתוקן

אריה בורנשטיין: שכם - התאמה בין מקורות היסטוריים, פרקי תנ"ך וממצאים ארכיאולוגיים - מתוקן

אריה בורנשטיין, המכללה האקדמית אורות-ישראל; המכללה האקדמית תלפיות; מכון אבשלום

בהרצאה זו נעמוד על התאמה מלאה המתקיימת בין סיפורי שכם במקורות ההיסטוריים ובמקורות המקראיים לבין הממצאים הארכאולוגיים בתל בלטה. בתנ"ך ובמקורות ההיסטוריים השם "שכם" הוא שמה של עיר ושם אזור ששטחו כלל גם את צפון השומרון ובשלב מסויים התפשט לעבר הירדן המזרחי, בדומה לשני התחומים של שבט מנשה. הקשר בין האזורים ניכר גם בתרבות הברונזה המאוחרת וברזל א. התנ"ך מספר על שליטי עיר מהעם החיוי, בעוד התושבים מיוחסים לכנענים ופריזים. כתב יתדות מהמאה ה-14 לפסה"נ מעיד על אוכלוסייה חיווית. לבאיה מלך שכם בימי אל-עמרנה הגיע מעיר אחרת, אבימלך היה מארומה, וגעל בן עבד היה מעיר לא ידועה. במכתבי אל עמארנה מודגש שיתוף הפעולה בין לבאיה ובניו לבין זרים בשם "עפירו" וכן בתנ"ך מתוארות בריתות בין אנשי העיר לבין נוודים שחנו או עברו בסמוך. ספר יהושע אינו מזכיר את כיבושה של העיר שכם ואכן, בשונה מערים כנעניות מרכזיות שבהם ניכר הרס במאה ה-13 לפסה"נ, הרי בתל בלטה התקיימה עיר עד לשלהי המאה ה-12 לפסה"נ. בתל נתגלו מקדש אדיר ממדים ולצדו מזבח ומצבה גדולה, ואין זה מן הנמנע שהמקדש והמצבה הם אלה החותמים את סיפורי ספר יהושע. מקדש "בית אל/בעל ברית" מסיפור אבימלך זוהה על-ידי חופרי שכם כמקדש מהתל, אך יתכן ועמד בחר' טנאניר, כ-300 מ' מדרום, או שהיה הוא במבנה הפולחני ("המזבח") שנחשף בהר עיבל על-ידי אדם זרטל. לדעת זרטל מתאים אתר זה מבחינת חלקיו הארכיטקטוניים והממצאים שבתוכו דווקא לתיאור המקראי על חלקי המזבח וקורבנותיו בטקס הגדול שנערך בהר. מיקומה של העיר למרגלות הר גריזים מתאים לסיפור המקראי על יותם שנשא משלו מראש ההר. גם חיפוש עצי יער ב"הר צלמון" מתאים למצב הגיאובוטני של הרי גריזים ועיבל שאינם מגדלים יער טבעי.

"בית עקד הרועים" - תל ובאר בצפון עמק דותןעריכה

Http youtu

Http youtu.be eeqCs7LLK0Y

זאב ח' ארליך (ז'אבו), עפרה ומאיר רוטר, ירושלים: "בית עקד הרועים"

זאב ח' ארליך (ז'אבו), עפרה ומאיר רוטר, ירושלים

הרצאה זו תעסוק בהצעת זיהוי חדשה לאתר מקראי, בו אירע אחד מאירועי הדמים הקשים בממלכת ישראל. מדובר ב"בית עקד הרועים" אשר בבורו, "בור בית עקד", נשחטו 42 אחיו של אחזיה מלך יהודה. כמסופר במלכים ב' י',יב-יד. יהוא שר הצבא, המורד בבית אחאב, יצא בדרכו מהעיר יזרעאל אל עבר עיר הבירה שומרון. המפגש בין יהוא המורד, ובין אחי המלך אחזיה, המחותן של בית אחאב, התקיים באזור עמק דותן. כאן יש לחפש את "בית עקד הרועים". מדובר, ככל הנראה, במקום ידוע, אשר אליו נעקדים/נקשרים/נאספים הרועים. האתר צריך להיות בסמוך לדרך המובילה מעמק יזרעאל, דרך עמק דותן אל העיר שומרון. במקום צריך להיות מקור מים, בור או באר, בו משקים הרועים את העדרים. בהרצאה יוצע לזהות את האתר 'תל' והאתר 'אל מנשיה' הסמוך וצמוד לו, אשר בצמוד להם ממש נמצא מקור המים 'ביר חסן', כ"בית עקד הרועים" וכ"בור בית עקד". מכלול האתרים נמצא כ-6 ק"מ ממערב לג'נין. האתרים נסקרו בסקר הר מנשה של אדם זרטל, ונמצא בהם ממצא ארכיאולוגי מתאים. שילוב העדויות העולות מן הכתובים יחד עם הניתוח הגיאוגרפי של הדרכים בעמק דותן, תוך הסתייעות בממצא הארכיאולוגי והשלמת התמונה בשימור השם ב'כפר קוד' הסמוך, מאפשרות לקבל הצעה זו העונה על הקשיים השונים שהתעוררו בכל אחת מהצעות הזיהוי האחרות שניתנו במחקר.

ראו דיון על זיהוי האתר גם:בית עקד הרועים

"פיתוח או חורבן? התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל והמדיניות האשורית במערב"'עריכה

אברהם פאוסט "פיתוח או חורבן? התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל והמדיניות האשורית במערב"'

אברהם פאוסט "פיתוח או חורבן? התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל והמדיניות האשורית במערב"'

אברהם פאוסט : "פיתוח או חורבן? התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל והמדיניות האשורית במערב"'

פרופ' אברהם פאוסט, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

תעשיית השמן הארץ-ישראלית זכתה לפריחה חסרת תקדים במהלך המאה השביעית לפסה"נ. הדוגמא הבולטת ביותר לתעשייה זו התגלתה בתל מקנה/עקרון, שם נחשפו יותר ממאה בתי בד. חוקרים רבים רואים בתעשיית השמן בפלשת בפרט, ובעדויות למסחר ולהתפתחות יישובית בדרום הארץ בכלל, תוצאה של מדיניות אשורית אימפריאלית שנועדה להביא לפריחה כלכלית, בעיקר על מנת להגדיל את רווחי האימפריה. ואולם, בדיקה מקיפה של התפתחות תעשיית השמן בכל אזורי ארץ ישראל במהלך תקופת הברזל מלמדת כי למרות שתעשיית השמן בתל מקנה/עקרון היא אכן המרשימה ביותר בהיקפה, ומהווה את שיאו של תהליך התפתחותי ארוך טווח, הרי שהתמונה מורכבת הרבה יותר. הממצאים מלמדים כי מרבית העדויות – בדרך כלל בקנה מידה קטן ובינוני – לייצור עודפי שמן בתקופת הברזל 2א התגלו בצפון הארץ. במהלך המאה השמינית לפסה"נ התרכזה תעשיית השמן – בשלב זה בקנה מידה גדול יותר מאשר בעבר – בחבליה השונים של ממלכת ישראל, וככל הנראה בעיקר באזור השומרון, בו התגלו עדויות ברורות לייצור עודפי שמן באתרים רבים ובשלהי מאה זו התגלו עדויות לייצור עודפי שמן זית גם בממלכת יהודה. תעשיית השמן הפורחת בממלכת ישראל חרבה כתוצאה ממסעות המלחמה האשוריים, ובמסע סנחריב בשלהי אותה מאה נהרסו גם מרבית האתרים בממלכת יהודה בהן זוהתה תעשיית שמן משמעותית. רק לאחר חורבן תעשיית השמן בצפון, במאה השביעית לפסה"נ, התפתחה תעשיית השמן המרשימה בדרום הארץ, ובעיקר בעקרון. ההרצאה תבחן את התפתחות תעשיית השמן בארץ-ישראל בתקופת הברזל, ותדון בהשלכות בדיקה זו על הבנתנו את התפקיד שמילאו האשורים בתהליך.

הקערה המעוטרת ביתדות והגליות האשוריםעריכה

P1050745

גלעד יטאח, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן; רשות העתיקות

במסגרת מחקר שנערך בהנחיית פרופ' אדם זרטל ופרופ' אברהם פאוסט נבדק הקשר בין הקערה המעוטרת ביתדות כתופעה ארכיאולוגית ובין ההגליות האשוריות לשומרון כתופעה היסטורית. על טיבן של הקערות המיותדות עמד לראשונה זרטל, אשר הציע שמקורן בדרום מסופוטמיה והן הגיעו לשומרון בידי אוכלוסיה שהובאה לאזור על ידי השלטון האשורי, במסגרת פעולות הגליה הדדיות, המתועדות הן במקרא והן באנאליים של מלכי אשור. במסגרת המחקר נבחנה תופעת הקערות המיותדות בזמן ובמרחב. בהרצאה תהיה התייחסות לשאלת תיארוכה של הקערה המעוטרת ביתדות במרחב המקומי, ומשמעות תפרוסת האתרים בהם התגלתה הקערה. וכן יבחנו מיקומן ותיארוכן של קערות מיותדות דומות שנתגלו במסופוטמיה. כמה מן החידושים שיוצגו בכנס: בדיקות פטרוגרפיות שנערכו לברור מקום הייצור של הקערות המעוטרות ביתדות, ניתוח עדכני של תפרוסת האתרים כולל ניסיון להסביר "זליגת" הקערות לארץ יהודה, בחינה מחודשת לשאלת תיארוכן של הקערות ועוד.

מושב שני - חידושים ומחקרים בסביבות הר אפריםעריכה

ראש העין (דרום)- סקר וחפירות הצלהעריכה

(לצערי לא נוכחתי בהרצאה ולכן אין סרטון)
עמית שדמן, רשות העתיקות

בעשורים האחרונים, עם ההתפתחות הדמוגרפית המואצת, נדרשת גישת מחקר ארכיאולוגי העוסקת בשטחים נרחבים. סקרי פיתוח וחפירות בדיקה/הצלה בוחנים תאי שטח גדולים על כל גווניו, הן בהיבט הנופי-גיאוגרפי והן בהיבט הנוף הארכיאולוגי (Landscape Archeology). גישת מחקר זו בוחנת יישוב (לעיתים אף מספר יישובים) על כל מרכיביו הארכיאולוגיים והסביבתיים: מבני ציבור, מתקנים, דרכים וכיו"ב וכן מתייחסת ליישוב כחלק מן המערך היישובי במרחב כולו. בעקבות מחקרים קודמים אשר עסקו בניתוח חבלי-ארץ, המכלולים החוץ-ישוביים שלא זכו לתשומת הלב הראויה: מגדלי שדה, מערכות חקלאיות, מתקנים חקלאיים ושאר מכלולים, נראים עתה באור ברור יותר. בהרצאה זו יוצג מפעל הסקר והחפירות בראש העין (דרום), שבו נחקר שטח נרחב שתוצאותיו מצטרפות למחקרים קודמים שנערכו באזור (סקרים בעיקר). נחפרו ותועדו מאות אתרים (נקודות סקר ואתרים נוספים שנתגלו במהלך החפירה) ממגוון תקופות למן התקופות הפרהיסטוריות ועד לתקופה העות'מנית-מנדטורית. בין היתר נחפר מבנה ממשל רחב ידיים שתוארך לתקופה הפרסית. מדובר במבנה ייחודי הכולל שבעה-עשר חדרים (חפור) ושתי חצרות משולבות בו. רשות העתיקות משמרת כיום את המבנה באתרו.

מבנה ממשל משלהי התקופה הפרסית ממזרח לראש העיןעריכה

(לצערי לא נוכחתי בהרצאה ולכן אין סרטון)
אברהם ש. טנדלר, אלי הדד, עמית שדמן וחגית טורגה, רשות העתיקות

בחפירות הצלה נרחבות שבוצעו במורדות המערביים של השומרון ממזרח לראש העין, נחשף מבנה המורכב משלשה אגפים המופרדים בשני חצרות. אנו מזהים את המבנה כמבנה ממשל. המבנה מתוארך למאה הרביעית לפסה"נ – שלהי התקופה הפרסית, בסוף שימושו המבנה ננטש באופן מסודר. לאדריכלות המבנה מקבילות ממבני ממשל באשור ופרס והוא אומץ גם כן על ידי מושלים מקומיים בארץ ישראל בתקופה הפרסית. המבנה נמצא באזור המיושב בתקופה זו בכפרים וחוות וכן בסמיכות למעבר אפק. בהרצאה נציג את המבנה, נבסס את הטענה שמדובר במבנה ממשל ונדון בהשלכות של חישוף המבנה על הבנת התהליכים שעברו על אזור זה בשלהי התקופה הפרסית.

סרקופג מהתקופה הרומית מטול-כרם ועליו תיאור היפודרוםעריכה

יובל פלג סרקופג מהתקופה הרומית מטול-כרם ועליו תיאור היפודרום

יובל פלג סרקופג מהתקופה הרומית מטול-כרם ועליו תיאור היפודרום

יובל פלג:סרקופג מהתקופה הרומית מטול-כרם ועליו תיאור היפודרום

יובל פלג, יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה ביהודה ושומרון

בשנת 1929, נתגלה באזור המערבי של טול כרם מבנה קבורה בנוי גזית. המבנה נחפר על ידי מפקח העתיקות נ' מחולי מטעם מחלקת העתיקות המנדטורית אך מעולם לא פורסם. בתוך הקבר נמצאו שני סרקופגים עשויים אבן גיר: סרקופג גדול מעוטר בעמודים שביניהם גרלנדות ובטבולה אנסטה ('טבלת אזניים') ללא כתובת, ואילו הסרקופג השני קטן יותר ועל חזיתו תיאור סכמטי של היפודרום. על שני הסרקופגים נמצאו מכסים גמלוניים שבפינותיהם אקרוטריות. על חזית הסרקופג הקטן, תבליט של מסגרת מלבנית מחולקת לשלושה פנלים המופרדים זה מזה על ידי עמודים. שני הפנלים הצדדיים מעוטרים כל אחד במעין מבנה המורכב משלושה משולשים צרים שבראש כל אחד מהם עיגול. הפנל המרכזי מעוטר במרכזו בעמוד אבן גדול שבסיסו מרובע וחלקו העליון משולש ומשני צידיו זרי ניצחון. בהרצאה יוצג הקבר והממצאים שנתגלו בו כאשר עיקר הדיון יהיה על הסרקופג ומשמעותו.

ישובי השומרון ב'מדרש ויסעו' ובספרים החיצונים - היחס הספרותי בין המקורות המקביליםעריכה

יואל אליצור יישובי השומרון ב'מדרש ויסעו' ובספרים החיצונים - היחס הספרותי בין המקורות המקבילים

יואל אליצור יישובי השומרון ב'מדרש ויסעו' ובספרים החיצונים - היחס הספרותי בין המקורות המקבילים

יואל אליצור: יישובי השומרון ב'מדרש ויסעו' ובספרים החיצונים - היחס הספרותי בין המקורות המקבילים

פרופ' יואל אליצור, האוניברסיטה העברית בירושלים; מכללת הרצוג; מכללת ירושלים

'מדרש ויסעו' הוא מקור מופלא. כנקודת מוצא הוא שייך לקבוצת החיבורים המכונים 'מדרשים חיצוניים'. אין הוא חלק מקבצי 'פסיקתא', 'מדרש רבה' או 'תנחומא', ומקומו בתוך האוספים של ילינק ואייזנשטין יחד עם 'תדשא', 'ויושע', 'אלפא ביתא דבן סירא', 'אותיות דר' עקיבא' וחיבורים אחרים הנחשבים בדרך כלל ליצירות שנוצרו בימי הבינים ועל פי רוב באירופה. ואולם, התוכן והמרכיבים של מדרש ויסעו הם קדומים באופיים, ובעיקר, כוללים מידע גיאוגרפי אותנטי על יישובים בהר אפרים ובשומרון (ובחלק השני שלו על הר יהודה). למדרש ויסעו מקבילות קצרות יחסית בספרים החיצוניים 'צוואות השבטים' ו'ספר היובלים' שנכתבו בימי בית שני. בהרצאה זו יוצג עיון ספרותי ותוכני מקביל בספרים החיצוניים מצד אחד, ובמדרש ויסעו לנוסחותיו מצד שני. על סמך עיון זה נראה שבניגוד להגיון ההיסטורי המתבקש, מדרש ויסעו אינו מבוסס על הספרים החיצוניים ומרחיב אותם, אלא להיפך, הספרים החיצוניים הם תקציר מתומצת של מדרש ויסעו (או של 'פרוטו-ויסעו'

עיר המכבים, כנסיית המכבים וזיהוי מוצאם של המכבים בחבל מודיעיןעריכה

שלמה לוטן עיר המכבים, כנסיית המכבים וזיהוי מוצאם של המכבים בחבל מודיעין

שלמה לוטן עיר המכבים, כנסיית המכבים וזיהוי מוצאם של המכבים בחבל מודיעין

שלמה לוטן: עיר המכבים, כנסיית המכבים וזיהוי מוצאם של המכבים בחבל מודיעין

עיר המכבים, כנסיית המכבים וזיהוי מוצאם של המכבים בחבל מודיעי – כעולה במקורות הצלבנים ובעדות הארכיאולוגית מימי הביניים

ד"ר שלמה לוטן, מרכז רנרט לחקר ירושלים, אוניברסיטת בר-אילן

בחינתם של מקורות הצלבנים (תעודות היסטוריות ותיאורי עולי רגל צליינים בארץ הקודש) יחד עם לימוד הממצא הארכיאולוגי באזור חבל מודיעין, מצביעים על זיהוי מקורותיהם של המכבים ושיוכם בתקופה הצלבנית (מאות 13-12 לסה"נ) אל האזור המוכר בימינו כחבל מודיעין. בנושא זה קיים עניין רב בשל חשיבותם של הלוחמים "המכבים" במסורות הנוצריות בימי הביניים. באותה עת, זוהו המכבים כלוחמים עזים, הנלחמים את מלחמתה של הכנסייה בכופרים באמונה, כלומר באויביה המוסלמים. הצלבנים אימצו את דרכם של הלוחמים המכבים והאדירו את מורשתם. כל זאת, במטרה להצדיק את לחימתם בתחומה של ממלכת ירושלים ובארצות נוספות באירופה. הרצאה זו תעסוק באפיון המכבים ובאימוץ דרכם ומורשתם על ידי הצלבנים בימי הביניים. בנוסף, אבחן את אפיון האתרים הקיימים באזור חבל מודיעין וזיהוי מקומם כעולה במקורותיהם של הצלבנים ובעדות הארכיאולוגית אשר נותרה באזור זה (לטרון, אמאוס, העיר מודיעין וסביבתה הקרובה).

מושב שלישי - חללים תת-קרקעיים, מפקדות וקבורה בהרעריכה

רצפת אחשורוש, אצבע עוג ואמבט הורדוס: אבן המלכים במעבה ההרעריכה

רצפת אחשורוש אצבע עוג ואמבט הורדוס אבן מלכים במעבה ההר

רצפת אחשורוש אצבע עוג ואמבט הורדוס אבן מלכים במעבה ההר

רצפת אחשורוש אצבע עוג ואמבט הורדוס:אבן מלכים במעבה ההר

פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר מערות (מלח"ם); המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר מרים בר-מטיוס, המכון הגיאולוגי, אורי דוידוביץ', המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' בועז זיסו, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן ובועז לנגפורד, המרכז לחקר מערות (מלח"ם); המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

בהט, או אלבסטר קלציטי, הינו משקע קלציטי של מערות וסדקים בעל גבישים גדולים ושקיפות חלקית. אין מדובר בסוג של גבס, המכונה גם הוא 'אלבסטר' בספרות הגאולוגית. הבהט שימש לייצור אובייקטים של יוקרה בעולם העתיק, ובעיקר בתקופת הברונזה. השימוש בו פחת באופן משמעותי בסוף התקופה הרומית. בחפירות ארכאולוגיות בארץ נמצאו כלי בהט רבים, עמוד בחפירות הכותל הדרומי, ואמבט בקיפרוס נחשף בתערוכה במוזיאון ישראל.

בהרצאה זו יוצג דיון שיראה כי בארץ ישראל אכן התרחשה חציבת אלבסטר, בעקבות גילויין של מחצבות בהט במערות עבוד והתאומים שבמערב ההר. גילויין סותר את ההנחה שרווחה בשעתה, לפיה חציבת 'אלבסטר מצרי' (כלומר בהט) מעולם לא התרחשה בארץ ישראל, ומקורו הבלעדי של האלבסטר הקלציטי היה במצרים. המחצבות הארץ-ישראליות שהתגלו סיפקו מאות מ"ק של חומר זה, וסביר להניח שהיו גם מחצבות נוספות. המחצבות שהתגלו החלו לשמש בתקופת הברונזה, לפי תיארוך רדיומטרי של משקעים על פני הדופן החצובה.

ראו גם:אלבסטר

מקלטים ומפקדות - ייחודן ותפקידן של מערות נחל עמוד ומערות נחל פרתעריכה

ד"ר ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת; המרכז לחקר מערות (מלח"ם)

מקלטים ומפקדות - ייחודן ותפקידן של מערות נחל עמוד ונחל פרת

מקלטים ומפקדות - ייחודן ותפקידן של מערות נחל עמוד ונחל פרת

מקלטים ומפקדות - ייחודן ותפקידן של מערות נחל עמוד ונחל פרת

בכנס 'במעבה ההר' הראשון הוצג הדמיון בצורתם ובתיפקודם של 'מקלטי המצוקים' מהגליל לאלו של 'מערות המפלט' מארץ בנימין והוצגו נקודות זהות טיפולוגית הקיימות באתרים מסוימים באזורים אלו. לאחר 8 שנות סקרים בלמעלה מ-1500 מקלטי מצוקים ברחבי הגליל העליון כולו, התחוור שהתיעוד העשיר ביותר של ממצאים התגלה למעשה במקלטי המצוקים של: הר ארבל-נתאי, נחל עמוד וסלע עכברה, אתרים שנודעו בשימוש נרחב בתקופת מרד החורבן.

בהרצאה יוצגו הממצאים ממקלטי המצוקים של נחל עמוד שבו קיימים למעלה מ- 300 מקלטי מצוקים שנסקרו בשנים האחרונות על-ידי צוות המלח"ם. בנחל זה נמצאו 3 מכלולים מרכזיים שבהם מערות טבעיות שעברו הכשרה ועיצוב מיוחדים במינם. הממצאים מנחל עמוד דומים בחלקם לממצאים משאר מקלטי המצוקים, אך הם רבים ומרוכזים יותר ועשויים בהשקעה רבה ובנועזות. הממצאים מלמדים כי המערות הוכשרו לימי מצוקה ולתקופות של חירום וייעודם היה הצלת חיים והישרדות בתנאים קשים. המקומות שנבחרו להכשרת המכלולים לא היו ניתנים לכיבוש, וההגעה אליהם לצורך הכשרתם ולשימוש בהם כמקלטים כרוכה היתה בסכנת נפילה מגבהים של עשרות מטרים. בהרצאה יוצגו מכלולי המקלטים החצובים במקומות התלולים ביותר שבמצוקי נחל עמוד. הממצאים משקפים את ייעודם הפונקציונאלי. כן יערך דיון בשאלת זהותם של היישובים היהודים באזור שעשויים היו להכשיר מקלטים אלה.

בהרצאה יוצג בנוסף מכלול אחד ('מכלול שובך עילי') החצוב ומעוצב בשונה מיתר המקלטים ובו ממצאים מיוחדים. המכלול, לו סממנים של מפקדה גדולה, מזכיר במידה רבה אתר מנחל פרת בארץ בנימין שנחקר בשנות השמונים על ידי יוסי פטריך. בהרצאה זו יוצג הדמיון בין שני האתרים ותבחן אפשרות השימוש במכלול שובך עילי בנחל עמוד למטרה דומה.

האם נצורי מצדה לא השיבו מלחמה?עריכה

Http youtu

Http youtu.be ObklJoEg 5k

דר' זאב משל : האם נצורי מצדה לא השיבו מלחמה?

ד"ר זאב משל, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל-אביב

... על כן יצאו יום יום לגיחות נועזות ונלחמו פנים אל פנים עם שופכי הסוללות... בקרב הנצורים היה צעיר עז נפש ונמרץ במעשיו ושמו אלעזר. הוא הצטיין בגיחות והאיץ בחבריו לצאת ולהפריע לשפיכת הסוללות... ( מלחמת היהודים ברומאים, ז, ו, 197-193)

לא, אל תטעו, לא מדובר במצדה! (התיאור הוא ממבצר אחר - מכוור) בסיפור מצדה יוסף בן מתתיהו לא ציין, גם לא ברמז, כל התנגדות ולחימה של הנצורים בעת הקמת הדייק ובעת בניית הסוללה.

עד כאן עדות המקור ההיסטורי. אך מה אומר סקר מצדה ומה נתגלה בחפירות על ההר ובסוללה? מדוע התעוררו הנצורים רק ברגע האחרון, לאחר פריצת החומה, ובנו את החומה המשנית שעלתה באש, כמסופר? במי הם נתנו את מבטחם? בהרצאה זו יערך דיון שינסה להבהיר את התמונה בנוגע לשאלות אלו.

הערות אחדות אודות היישוב היהודי בדרומא לאחר מרד בר-כוכבאעריכה

הערות אחדות אודות היישוב היהודי בדרומא לאחר מרד בר-כוכבא-0

הערות אחדות אודות היישוב היהודי בדרומא לאחר מרד בר-כוכבא-0

הערות אחדות אודות היישוב היהודי בדרומא לאחר מרד בר-כוכבא

(ההרצאה נכללת "במעבה ההר" - הקובץ השלישי)
פרופ' בועז זיסו, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן וד"ר איתן קליין, היחידה למניעת שוד עתיקות, רשות העתיקות

היישוב היהודי בארץ-יהודה נפגע באופן חמור בשתי פורענויות קשות, שאירעו תוך פרק זמן של כ-65 שנה. מלחמת היהודים ברומאים הביאה לחורבנה של ירושלים ושל המקדש, אך היישוב הכפרי ביהודה שרד. בעקבות כישלון מרד בר-כוכבא ניזוק היישוב היהודי ביהודה באופן חמור, אולם היקף החורבן אינו לגמרי ברור. החל מראשית המאה השלישית לסה"נ ישנן עדויות לקיומו של מרכז יהודי חשוב בלוד-דיוספוליס וכן בסביבתה, כגון אונו. לתקופה זו אף שייכת הפרשה החידתית בדבר קיומה של קהילה יהודית בירושלים – ה"קהילה קדישא דבירושלם", ואף נזכרים בדברי חז"ל חכמים אנשי הדרום ובינם רבי יונתן ורבי יהודה בן יעקב מבית גוברין. מן האונומסטיקון של אב הכנסיה אוסביוס מראשית המאה הרביעית לסה"נ עולים נתונים על קיומו של מרכז יהודי בדרום יהודה המרוכז בשבעה יישובים: תלה, הרימון, עניה, יוטה, אשתמוע, כרמל ועין גדי. מגוון ממצאים ארכיאולוגיים תומכים במקורות הכתובים ומעידים על היישוב היהודי מתקופה זו שהתקיים ב"דרומא".

כיצד יש להסביר מציאותם של כפרים יהודיים גדולים וחשובים באזור זה? האם הם תוצאה של התפתחות טבעית רצופה, או שהם נוסדו זמן מה לאחר מרד בר-כוכבא? ואם הם נוסדו אחרי המרד - מתי בדיוק הם נוסדו? באילו נסיבות היסטוריות התאפשרה שיבת יהודים אל דרום יהודה? ההרצאה עוסקת בממצאים ארכיאולוגיים מתחום הקבורה מהתקופה הרומית המאוחרת שנתגלו בדרום יהודה, תוך דיון באפשרות כי מקורו של הגידול היישובי בראשית המאה השלישית לסה"נ בדרום הינו באוכלוסייה יהודית גלילית שעברה לאזור.

מושב רביעי - חידושים בחקר מרד בר-כוכבא בהר אפריםעריכה

חידושים בתפוצת מערכות המסתור בפלך תמנהעריכה

דביר רביב - חידושים בתפוצת מערכות המסתור בפלך תמנה

דביר רביב - חידושים בתפוצת מערכות המסתור בפלך תמנה

דביר רביב - חידושים בתפוצת מערכות המסתור בפלך תמנה

דביר רביב, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן; מדרשת הרי גופנא

תפוצת מערכות המסתור מהווה כלי חשוב ומרכזי לקביעת תחומי השתרעות האזור שהיה נתון תחת המינהל הבר-כוכבאי. למרות שראשיתה של תופעת המסתור בימי בית שני, מקובל לראות בה עדות ליישוב יהודי בזמן מרד בר-כוכבא. מעיון במפת התפוצה של מערכות המסתור באזור שמצפון לירושלים עולה כי אלה נתגלו בעיקר באזור פלך עקרבה, בסביבות רמאללה (חלקו הדרומי של פלך גופנא), בגוש הגבעות שמסביב למודיעין ובשפלת לוד (אזור שוהם). לעומת זאת, בחלקו הצפוני של פלך גופנא ובאזור פלך תמנה מעטים האתרים שבהם נתגלו עד כה מערכות מסתור. בשנים האחרונות התגלו בחלקו הצפוני של פלך תמנה שתי מערות מפלט ובהן ממצאים מובהקים מימי מרד בר-כוכבא.

במחקר שנערך לאחרונה נאסף מידע השופך אור רב על תולדות פלך תמנה, המשתרע מאזור נחל מודיעים בדרום ועד נחל קנה בצפון, ותפרוסת היישוב בו בשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא. במחקר זה נלקטו נתונים אודות למעלה מ-30 אתרים בפלך תמנה ובסביבתו שלגביהם קיימת בידינו עדות ארכיאולוגית ו/או ספרותית לקיומה של אוכלוסייה יהודית בתקופה הרומית הקדומה. בין הממצאים שתועדו עשרות מתקנים חצובים ביניהם מקוואות טהרה, קברי כוכים ומערכות מסתור. בהרצאה זו אבקש להציג חלק מן הממצאים הללו ובעיקר את סדרת מערכות המסתור שתועדו במחקר זה.

מערת אלקנה – מערת מפלט בצפון ארץ יהודהעריכה

מערת אלקנה -- מערת מפלט בצפון ארץ יהודה-3

מערת אלקנה -- מערת מפלט בצפון ארץ יהודה-3

מערת אלקנה -- מערת מפלט בצפון ארץ יהודה

(לצערנו המערה כוסתה ואין אליה גישה)
פרופ' בועז זיסו, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

'מערת אלקנה' הינה מערה גדולה המורכבת מסדרת אולמות ומחילות שהתפתחו בתהליכי המסה קארסטיים. פתח המערה נחשף בחלקו העליון של מדרון טרשי, בגדתו הצפונית של אחד מיובלי ואדי רבה. כיום הכניסה למערה דרך פרצה מוארכת, תוצאת עבודות חציבה להכשרת דרך בטחון. פרצה זו, החסומה כיום באבנים גדולות ועפר, היא למעשה חלקו הצפוני של אולם קארסטי גדול מימדים שתועד בעבר, אשר נהרס במהלך חציבת תוואי דרך הבטחון לפני פחות מעשור. מן המערה נותרו סדרת חללים צרים המופרדים על ידי סלעים ומילוי שחדר למערה בעת הריסתה. בצידם הצפון - מערבי של חללים אלו מופיע קיר המערה המקורי. בצידו המזרחי של החלל הסמוך לקיר, ישנו פתח אנכי צר, המוביל בסופו אל צידו המערבי של האולם המרכזי במערה (15X18 מ'). בצידו הצפון – מערבי של האולם נמשכת למערב מחילה היורדת בשלושה מפלסים שונים מתחת לגובה האולם. בצידו הצפוני של האולם ישנו פתח אנכי המוביל במספר מדרגות ביניים אל חלל נוסף שהתפתח מצפון מזרח לאולם המרכזי.

בשנת 2012 ערכו המלח"ם באוניברסיטה העברית והמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סקר ספליאולוגי וארכיאולוגי במערה. הסקר העלה ממצא ארכיאולוגי מגוון מן התקופה הניאוליתית, משלהי התקופה הפרסית משלהי התקופה החשמונאית, מימי מרד בר-כוכבא, ומן התקופה המוסלמית הקדומה. ממצא זה יוצג לראשונה בהרצאה זו.


חורבת סיע - גילויה של מערכת המסתור הגדולה בשומרוןעריכה

חורבת סיע - גילויה של מערכת המסתור הגדולה בשומרון

חורבת סיע - גילויה של מערכת המסתור הגדולה בשומרון

חורבת סיע - גילויה של מערכת המסתור הגדולה בשומרון

(ההרצאה נכללת "במעבה ההר" - הקובץ השלישי)
אהרן טבגר, מדרשת הרי גופנא, ודביר רביב, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן; מדרשת הרי גופנא

במסגרת סיור שנערך בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) אותרה מערכת תת-קרקעית גדולה ומסועפת בחורבת סיע השוכנת בראש גבעה, כחמישה קילומטרים מדרום לשילה, סמוך לקו פרשת המים הארצי ולצד דרך המובילה מעמק שילה אל בקעת הירדן. המערכת מופתה וזוהו בה אלמנטים אדריכליים האופייניים למערכת מסתור מימי מרד בר-כוכבא, חלקם משולבים במתקנים קדומים מתקופת הברזל ומימי בית שני. בהרצאה זו נציג את תיאורה של המערכת ואת האלמנטים השונים הקיימים בה: מחילות בעלות חתך אופייני, שקעים להנחת נרות, פניות בזווית חדה, שינויי מפלס, סתימת פתחים מסודרת ושאיבת מים בהסתר. אלמנטים אלו קיימים במערכות מסתור רבות ברחבי ארץ יהודה. מערכת מסתור זו מצטרפת לסדרת מערכות מסתור אשר התגלו בשנים האחרונות באזור דרום-מזרח השומרון ואשר תוארכו לימי המרידות ברומאים ובפרט לימי מרד בר-כוכבא: תל שילה, חורבת ג'בעית, חורבת ניסיה, חורבת כפר עטיה, חורבת כולצון וחורבת אל-משרקה. אורכה הכולל של המערכת הוא יותר מ-60 מטרים, מה שהופך אותה למערכת המסתור הגדולה ביותר המוכרת כיום באזור דרום השומרון. בהרצאה יוצגו נתונים טופוגרפיים וארכיאולוגיים המלמדים על כך שיש לצרף את חורבת סיע לאתרים נוספים השייכים לפלך עקרבה שבהם יש עדות להתיישבות יהודית בימי הבית השני ועד לימי מרד בר-כוכבא.

מערכות המסתור ומערות המפלט ותרומתן למחקר הארכיאולוגי של מלחמת בר- כוכבא – תמונת מצב עדכניתעריכה

מערכות המסתור ומערות המפלט ותרומתן למחקר הארכיאולוגי של מלחמת בר- כוכבא

מערכות המסתור ומערות המפלט ותרומתן למחקר הארכיאולוגי של מלחמת בר- כוכבא

מערכות המסתור ומערות המפלט ותרומתן למחקר הארכיאולוגי של מלחמת בר- כוכבא

פרופ' עמוס קלונר, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

בהרצאה זו תינתן תמונת מצב של מחקר מערכות המסתור ומערות המפלט המאפשרת ותורמת לתמונה מלאה ומרתקת בתחום של השתרעות מלחמת בר כוכבא. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, כמו ההרצאות במושב הנוכחי, הם תרומה ועדות להבנת התשתית וההתרחשויות של אירועי המלחמה. נמצא כי שני סוגי המערות הללו נמצאים בכל תחומי ארץ יהודה: ממורדות שפלת-יהודה והר חברון בדרום ועד להרי שומרון בצפון; ממצוק ההעתקים במדבר יהודה במזרח ועד לשפלה הנמוכה ומורדות השומרון במערב. הישגי הסקרים הארכיאולוגים ותרומתם בנושא מהווים רקע ויסוד לכל דיון בהווה ובעתיד. פרישת תופעות המסתור והמפלט מצביעים במובהק על כך שכל ארץ יהודה נטלה חלק במלחמה הנוראה – בהכנות, במהלכה, בהתרחשותה ובתוצאות הדמוגרפיות וההיסטוריות הקשות.

ציטוט (מהויקיפדיה העברית)
50 ממצודותיהם העיקריות ו-985 מכפריהם החשובים ביותר נחרבו. 580,000 איש נהרגו בהתקפות ובקרבות, ואילו את מספר המתים מרעב, ממגפה ומאש – לא ניתן היה לברר... אך מעטים שרדו את המרד (oligoi goun komide periegenoto)... ברם, גם רומאים רבים נפלו במלחמה הזאת, לכן לא השתמש אדריאנוס בכותבו לסנאט בפתיחה המקובלת אצל הקיסרים – "אם אתם ובניכם בריאים מוטב, אני והצבא בריאים". (קסיוס דיו, תולדות הרומאים, ספר סט, 14)