Fandom

Ventura Daniel Wiki

כפר גלעדי

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

כפר גלעדי הינו קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך ל"מועצה אזורית הגליל העליון". פרנסת הקיבוץ היא על חקלאות. ליד הקיבוץ פעילה מחצבה ובקיבוץ קיים בית מלון, מלון כפר גלעדי. בקיבוץ בי'ס יסודי אזורי "עלי גבעה", מוזיאון בית "השומר", בכניסה לקיבוץ בית הקברות של "השומר" ובו קבר נופלי תל חי , פסל האריה השואג וגל-עד לחללי מלחמת הגליל. בשנת 2004 מונה הקיבוץ כ-600 נפש.

הקמת הישוב עריכה

Hashiva.jpg

החשיבה - הצריף הראשון של כפר גלעדי

כפר גלעדי הוקם במלחמת העולם הראשונה, ביום 21 באוקטובר 1916, על אדמת יק"א. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסדה בשנת 1909 בגליל. שאיפת המייסדים , שהיו שומרי מושבות, היתה להתישב על גבולות הארץ, במקןמןת מסוכנים ביותר. לפיכך בחרו בגבעה זו בקרבת גבול הארץ. צריף הראשונים התנוסס למרחוק ונקרא בפי הערבים "התחשיבה", וסימל את הישוב בשנותיו הראשונות. האמונה היתה אז שגבולות הארץ נקבעים בהתאם לתחומי ההתיישבות. תחילה חשבו לקרוא לישוב גבעת -השומר אבל בסוף הוחלט על השם כפר בר-גיורא. עם מות חברם, ישראל גלעדי, בשנת 1918, קראו לישוב בשמו.

המאבק על הגבול עריכה

כפר גלעדי כמו תל חי וישובים אחרים בסביבה היו חלק מההתיישבות החדשה בתחילה המאה ה-20 באצבע הגליל. לאחר מלחמת העולם הראשונה נמצא היישוב בתחילה בתחום "המנדט הצרפתי" על סוריה, מאוחר יותר תוקן הגבול ואזור אצבע הגליל צורף למנדט הבריטי על ארץ ישראל. הימצאות היישובים היהודיים ב"אצבע הגליל" תרם להחלטה על צרוף האזור לארץ ישראל.

שלבים בתולדות הישוב עריכה

במלחמת העולם הראשונה , עת חיפשו התורכים את אנשי ניל"י , הם אסרו את כל הגברים במקום והישוב ניטש. הוא נעזב פעם נוספת בעקבות ארועי תל-חי.בשנות ה-20 הצטרפו לקיבוץ אנשי גדוד העבודה. בשנת 1926 הצטרפו לקיבוץ קבוצות חלוצים מלטביה ומגרמניה.

במהלך שנות השלושים והארבעים שימש כפר גלעדי כתחנת מעבר מרכזית למעפילים שעלו לארץ דרך סוריה ולבנון. העולים דרך לבנון הוסתרו תחילה בכפר גלעדי, הועברו לאיילת השחר, משם לראש פינה ולאחר שצויידו בבגדים מתאימים ותעודות נשלחו לחיפה. בשיטה זו עברו בכפר גלעדי 8,000 עולים לא חוקי ( על ידי השלטונות הבריטיים) .

במלחמת העולם השנייה נדרשו החברים להתפנות בגלל הםכנה מצבא צרפת של וישי ששלט בסוריה. הישוב לא פונה. בשנות המאבק בבריטים שימש בסיס לפלוגות השדה (פו"ש), לפלמ"ח ובסיס להעפלה דרך היבשה מגבול סוריה וגבול לבנון.

משנת 2004 עבר הקיבוץ שינוי באורח חייו והנהיג משכורות לחברים בהתאם לעבודתם.

ענפי הפרנסה עריכה

עד הקמת המדינה היו ענפי המשק העיקריים , ענפי החקלאות המקובלים : רפת לפרות, מכלאה לצאן, לולים למטילות, מטעי אבוקדו ותפוחים וגידולי ירק ופלחה. בשנות ה-60 החלה לפעול ליד הקיבוץ מחצבה מחצבות כפר גלעדי ובית מרגוע, אשר היום הפך למלון ונקרא מלון כפר גלעדי. היום הם מהווים את מקורות הפרנסה העיקריים של הקיבוץ.

מחצבות כפר גלעדיעריכה

המחצבות מצויות באזור של אבני גיר. המוצר העיקרי שלהם הוא חצץ. המחצבה מספקת את מוצריה לביצורי הגבול בגולן ובצפון. כיום המחצבה מייצרת מיגוון מוצרים: חמרי מחצבה, חצץ, מצעים, אספלט, בטונים. חצץ בזלת מיוחד לכבישים ראשיים. אבקות גיר לתעשית הפלסטיק הצבע הנייר הדבקים וחמרי קוורץ.

מוזיאון בית השומר עריכה

PioneerGiladi.jpg

חצר הראשונים בכפר גלעדי. המקור:ויקישיתוף, צילם:אלמוג

המוזיאון הוקם בשנת 1968 כדי להציג את תולדותיהם של ארגוני בר-גיורא והשומר, ואת תפקידיהם בהתיישבות, בגיוס נשק ובהגנת היישוב. הוא מתמקד בשני נושאים: התפתחות כוח המגן בארץ ישראל, וההתיישבות בגליל ובאצבע הגליל. המוזיאון הוקם על ידי אחרוני אנשי השומר, ובראשם מאיר ספקטור, רחל ינאית בן-צבי ונחום הורביץ. הבניין תוכנן כעין מגדל שמירה הצופה לעבר כל אצבע הגליל ולחצר תל חי. התצוגה במוזאון כוללת מסמכים היסטוריים, צילומים, דגמים, שיחזור "המדפייה" (חדר האורחים). דיוראמה אור - קולית, חזיון אור - קולי , מבחר כלי נשק, דגלים, ותלבושת מלאה של חבר השומר. ניתן לקיים סיורים בסליקים.

בית הקברות עריכה

בבית הקברות של הקיבוץ מצוי אתר ההנצחה לחללי תל-חי ובו אנדרטת האריה השואג וקבריהם של מגיני תל-חי, כמו כן קיים במקום בית קברות בו טמונים חברי ארגון "השומר, חללי צה"ל ותושבי הישוב בקיבוץ גם פועל מוזיאון לארגון "השומר".

גל עד להרוגי מלחמת לבנון עריכה

Monumentkfargiladi.jpg

הגל עד לזכר הנופלים. המקור:ויקישתוף, צילם:אלמוג

ביום 6 באוגוסט 2006, במהלך מלחמת לבנון פגעה קטיושה בקבוצת חיילי מילואים שחנתה בסמוך לכניסה לבית הקברות, לאחר שכניסתה לישוב נדחתה ע"י קב"ט כפר גלעדי. חברי כפר גלעדי טענו כי באותה שעה היו בקיבוץ מאות חיילים - חלקם ישבו על המדשאות וחלקם באולם הספורט. ממטח הקטיושה נהרגו 12 חיילי מילואים. מפקד מחוז הצפון במשטרה, ניצב דן רונן, הגדיר את האירוע : "זהו האירוע הקשה ביותר שחווינו בעורף מאז תחילת המלחמה לפני 26 ימים. אני מבין שבמקום היה ריכוז גדול של אנשים, וזה מה שעשה את ההבדל". במקום הוקם גל עד לזכר החללים. ראה יומן מלחמה.

לאחר האירוע נשמעה בקורת בציבור על התנהגות הקיבוץ, כאלו הוא זה שמנע מהחיילים את הכניסה למקלטים שבקיבוץ ויש לו אחריות לתוצאות. הקיבוץ טען כי הקיבוץ עצמו היה מלא חיילים וכן המקלטים ואין מקום לבוא אליו בטענות. כמו כן, הוא לא מנע את כניסתם לקיבוץ והם נשארו בכניסה באחריות הצבא.

ב-20 דצמבר 2007 כתב הארץ, אלי אשכנזי, פירסם את הידיעה הנושאת את הכותרת הבאה: צה"ל: אנו נושאים באחריות למות 12 חיילי מילואים בכניסה לכפר גלעדי. ולהלן ההודעה במלואה: " צה"ל הכיר באחריות לאירוע שבו נהרגו 12 חיילי מילואים מפגיעת קטיושה בכניסה לקיבוץ כפר גלעדי, בעת מלחמת לבנון השנייה. "צה"ל נושא באחריות לכשלים באירוע ולטעויות שהובילו לתוצאותיו הטראגיות ואין לראות בתושבי כפר גלעדי כנושאים באחריות כלשהי", כך כתב לפני מספר ימים תת-אלוף אלון פרידמן, ראש מטה פיקוד הצפון, במכתב שנשלח למזכירות קיבוץ כפר גלעדי ולראש המועצה האזורית הגליל העליון, אהרון ולנסי. לאחר המקרה, מספר נציגים מהמשפחות השכולות הטיחו האשמות קשות בחברי קיבוץ כפר גלעדי. ההורים טענו כי חברי הקיבוץ לא התירו לחיילים להיכנס לשטחו, אלא לאחר תיאום עם צה"ל, עקב חששם שהחיילים יגרמו נזק לרכוש. אורי אשכולי, מרכז המשק של כפר גלעדי אמר אתמול כי "הצבא עשה את זה קצת באיחור ובעוצמה נמוכה. אין לנו גרם של אחריות למקרה הקשה".

קבר "חזקיה" עריכה

במערב הקיבוץ, ליד הכביש, סמוך למחצבות ולעינות גלעדי, מצוייה " גבעת השוקת". בה נתגלה בית קבורה מן התקופה הרומית. במקום יש שרידי בניה וחרסים. על דופן הבנין כתוב באותיות עבריות מרובעות "חזקיה" - כנראה אבי המשפחה. הערכה היא שאבי המשפחה נקבר במקום בשנת 200 לפה"ס. בתוך הבור יש ארון קבורה נוסף, מהודר, עשוי שיש ועליו כתובת יוונית המציינת שם הנקבר: הירקלידס, כנראה פקיד ממשלתי בכיר.

קישורים חיצונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • על קבר "חזקיה" : צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל,עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב 1977
  • על יסוד הישוב : זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאת תור ישראל, ירושלים, 1954

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית