Fandom

Ventura Daniel Wiki

כפר סבא

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Kfar Saba COA.gif

סמל העיר כפר סבא. עוצב על ידי יעקב אבוקאי - במרכז הסמל מופיע החאן שהוא המבנה הראשון בכפר סבא. לצידו של החאן במרכז, נטועים שני עצי האקליפטוס שניטעו בשנת 1906. בסמל משולבים זה לצד זה מבני תעשייה, מבני מגורים ועצי הדרים אשר אפיינו את כפר-סבא במשך שנים רבות

משוט בכפר סבא ההיסטורית – פרק ב'עריכה

Header.jpg

יוזמי הסיור ומארגניו

יום חמישי, י"א בשבט תשע"ו, 21 בינואר 2016

בעונת הסיורים הקודמת ביקרנו באתרים היסטוריים בעיר כפר סבא, נחשפנו לפעילות שימור ענפה, למעורבות התושבים, ביקרנו במוזיאון העיר המשכיל לפתח תכניות הדרכה וסיורים מודולריים, וסיירנו בשביל ראשונים המנציח אתרים ואנשים שהטביעו חותמם בהיסטוריה המקומית. בסיורנו זה נמשיך מהנקודה בה הפסקנו ונבקר באתרי שימור ובפינות חמד שיש ל"עיר שדה אפורה" זו להציע.

נתחיל את סיורנו בחורשת "מגורשי תל אביב-יפו" (יער אוסישקין) ברחוב תל אביב-יפו, הסמוכה לבית ספר אוסישקין (לכאן יגיעו משתתפים מכפר סבא והסביבה), חורשה להנצחת הנספים מתושבי תל אביב-יפו שגורשו על ידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה (1917). רבים נספו מרעב וממחלות שנגרמו כתוצאה מתנאי תברואה גרועים ששררו במשכנות הפליטים ובמושבה.

נמשיך לאנדרטת קרב קלקיליה, פעולת התגמול האחרונה לפני מבצע "קדש" באוקטובר 1956. נסקור את בית האבן בכפר סבא הערבית שנכבשה על ידי חטיבת אלכסנדרוני בתש"ח ונבקר באנדרטה המנציחה קרב זה. משם נמשיך לגן הארכיאולוגי בתל סבא, שבו נמצאות עדויות להתיישבות קדומה באזור זה. נסיים בגן השרון, בשרידיה של אחת מחוות המטעים שהוקמו במישור החוף על ידי יזמים פרטיים, אתר הראוי לשימור.

אזכור השםעריכה

לפי אתר העיריה

Street mosaic.jpg

כתובת רחוב בה מוזכרת "כפר סבא"

לראשונה מוזכרת כפר-סבא בכתבי ההיסטוריון יוספוס פלביוס בשנת 86 לפנה"ס. בתארו את ניסיונו של אלכסנדר ינאי לחסום את חייליו של אנטיוכוס דיוניסוס ע"י חפירת תעלה עמוקה בכפר-סבא אשר הגיעה עד לימה של יפו.

תולדות העירעריכה

בשנת 1892 הרב יחיאל מיכל פינס וחתנו נח קרלינסקי, יחד עם קבוצה שאורגה על-ידם, רוכשים שטח אדמה בן 7000 דונם מצפון מזרח לפתח-תקוה. תוכניתם היתה למכור החלקות ליהודים אמידים בגולה ובשלב ראשון לטעת מטעי שקדים וכאשר אלה יניבו פרי, לעלות לארץ. העניינים התנהלו תוך קשיים מרובים ובעשור הראשון עברה האדמה מיד ליד, אך יישוב לא הוקם בה. בתחילת המאה 20 עבר השטח לידי חברת יק"א בנסיון לגדל בו בשמים, אך ללא הצלחה.

בשנת 1903 איכרי פתח-תקוה רוכשים את הקרקע עבור בניהם להתיישבות חקלאית. במשך שנים, היתה כפר סבא "מושבה בת" של פתח-תקוה, שכולה שדות ומטעים. בשביל התושבים המעטים נבנה צריף, החאן, ששימש למגורים, לאורווה לבהמות וכן חדר אוכל לצורכי הדיירים המעטים. שבע שנים לאחר מכן נחרבה המושבה בידי ערבים מקלקליה.

בשנת 1912 החלו בבניית 12 הבתים הראשונים ובאביב 1913 כפר-סבא הפכה למושבה. מלחמת העולם הראשונה , שפרצה בקיץ 1914, גרמה נזק רב למושבה. הטורקים התעמרו בתושביה, החרימו בהמות עבודה ויבולים. אם לא די בכל, באה מכת ארבה, באביב 1915, וחיסלה סופית כל עץ ושיח. עוד בטרם התאוששה המושבה ממהלומות אלו הגיעו לעיר מאות ואח"כ אלפים מתושבי יפו ותל-אביב שגורשו ע"י הטורקים מבתיהם באביב 1917 ומצאו להם מקלט זמני בכפ"ס. בתיה המעטים של כפ"ס לא יכלו לאכלס את המגורשים, והם בנו לעצמם סוכות מעצי האקליפטוס. התנאים הסניטריים הקשים גרמו למגיפות ורבים מהמגורשים חלו ונפטרו. קרוב לשנה היתה כפ"ס בקו החזית בין הטורקים לאנגלים ועם הנצחון הסופי של האנגלים בספטמבר 1918, היתה כפר סבא הרוסה . מה שנותר ערביי קלקיליה הרסו במאי 1921.

בשנות העשרים התאוששה כפ"ס באיטיות והיא נחשבה לאחת המושבות הקטנות שמנתה כ - 449 נפשות. השינו החל להסתמן במחצית השניה של שנות העשרים עם התרחבות משק ההדרים שהחליף את השקדים. ענף ההדרים שהמשיך להתרחב והשתרע על פני אלפי דונמים והעסיק בתקופת הקטיף האריזה והמישלוח מאות ואלפי עובדים.

בשנת 1939 הוקמה מועצה מקומית. בשנים שלפני קום המדינה התברכה כפ"ס בשורה של מוסדות חדשים שהבול בהם היו המרכז החינוכי "אונים (1945) ובית החולים מאיר (1947) שתפקד בתחילה כבי"ח לחולי ריאה.

ביום קום המדינה, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 נערכה חטיבת אלכסנדרוני להשתלט על כפ"ס הערבית ובמבצע שזכה לכינוי "מדינה" נכבש כל השטח ממזרח לעיר, עד לפאתי קלקיליה. ביום קום המדינה ישבו בה כ–5,500 נפש.במושבה נבנו מעברות ובשיכוני עולים והוקמו שכונות העולים שממזרח למושבה ומצפונה-שיכון קפלן, שכונת יוספטל ושיכון עליה, שקלטו את תושבי המעברות והעולים החדשים שזה מקרוב באו. שטח השיפוט של המועצה המקומית הורחב ל – 14,250 מדונם ולראשונה נבנה במושבה אזור תעשיה.

ב-1 לאפריל 1962 מקבלת כפר סבא מעמד של עיר וראש עירייה הנבחר הראשון היה מרדכי סורקיס שמילא את תפקיד ראש המועצה המקומית ב–11 השנים הקודמות.היא היתה לעיר לעיר מרכזית בשרון מבחינת מוסדות הציבור והמדינה והוקמו בה מפעלי תעשיה מן הגדולים בארץ כ"אלבר", מג"ם, טבע ופקר פלדה.


בימי מלחמת העולם הראשונהעריכה

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

מלחמת העולם הראשונה ופרעות תרפ"אעריכה

Cemetery gerush yaffo sign big.jpg

השלט שמוצב במתחם קורבנות גירוש תל אביב בכפר-סבא

מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה קשה לתושבי כפר־סבא. הטורקים החרימו בהמות-עבודה ויבולים, מעט מהתושבים גויסו לגדודי העבודה הטורקיים, חורשות האקליפטוסים נגדעו כדי לשמש חומר הסקה לקטרים ועל אלה נוספה מכת ארבה ב-1915 אשר פגעה קשה בצמחייה.

באביב 1917 גרשו הטורקים אלפי יהודים מתל אביב ומיפו והם מצאו להם מקלט זמני בסוכות שבנו מעצי אקליפטוס בשולי המושבה כפר־סבא. חוסר התנאים הסניטריים גרם למגיפות ורבים מהמגורשים מתו. בבניין הח'אן הוקם בית חולים ארעי וצוות רפואי קטן ניסה לעזור כמיטב יכולתו. הרופא הידוע ד"ר הלל יפה שבקר בכפר־סבא בתחילת 1918 כתב ביומנו:

"כמעט כל היישוב בכפר־סבא חולה, מלוכלך, לקוי בכינים. יש שם 250 חולים. כ־25 מתים כל שבוע."

רבים מהפליטים מתו אלמונים והם קבורים עד היום בקבר אחים בסמוך לבית הקברות הצבאי של כפר־סבא.

במשך כשנה שכנה כפר־סבא על קו החזית בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי, והיא נחרבה בהפגזות של שני הצדדים. בספטמבר 1918 כשכבשו האנגלים את כפר־סבא, היא הייתה הרוסה לחלוטין, בפעם השנייה תוך שמונה שנים. חלק מהנפגעים היהודים היו פליטים מתל אביב ומפתח תקוה אשר צעדו לקראת הצבא הבריטי שהתקדם ממעברות הירקון לכיוון טירה, שהייתה מפקדת הצבא העות'מאני באזור. הפליטים היהודים הרעבים באו לבקש מזון מהחיילים הבריטיים. הבריטים חשבו אותם לחיילים טורקים שלבשו בגדים אזרחיים וירו בהם.

הניסיון לשקם את היישוב לאחר המלחמה לא עלה יפה. במאי 1921 פרצו ברחבי הארץ פרעות תרפ"א. ועד ההגנה בפתח־תקווה שחשש ליישובים הקטנים כפר־סבא ועין־חי (כיום כפר מל"ל), הסמוכים למתפרעים בקלקיליה, הורה על פינויים. כשחזרו התושבים לכפר־סבא כעבור כמה שבועות מצאו כי כל הבתים נבזזו והועלו באש. בקיץ 1921 החלו לבנות את כפר־סבא בפעם השלישית והפעם לתמיד.

המוזיאון הארכאולוגי של העירעריכה

מתוך אתר העיריה

המוזיאון הארכיאולוגי בכפר סבא הינו מוזיאון ללימוד התקופות העתיקות בכפר סבא והסביבה, להתנסות בחווית היצירה והעשייה מן העבר. תחום חדש, שימור נכסי עבר המושבה, מבנים היסטורים, סיורים עירוניים "סיפורי סבא וסבתא בכפר סבא", הפעלות והמחזה.

במוזיאון תצוגה הכוללת ממצאים ארכיאולוגיים, צילומים וציורים, מפות ודברי הסבר, הסדורים סביב האולם על-פי סדר התקופות החל בהופעת האדם הקדמון באזור וכלה בשלהי התקופה התורכית.

בנוסף לתצוגה, מוקרנת תכנית אור-קולית המעתיקה את הצופה אחורה בזמן. בחצר הפסיפסים מוצגים קטעי רצפות פסיפס (מקוריים והעתקים) מאתרי חפירות באזור. העתק מרצפת פסיפס, שנתגלתה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד, מציין את שמה של כפר סבא. למוזיאון מפעל חפירות ושחזור בתל כפר סבא העתיקה (שכונת הדרים), שם נערכת פעילות הפקת השמן ודריכת ענבים.

שעות פתיחה: ימים א'-ה': 9:00 - 14:00 בתיאום מראש לקבוצות.

כתובת: קרית ספיר, רח' ירושלים 35, כפר סבא.

טלפון: 7640867 - 09

פקס: 7640875 - 09

הגן הארכיאולוגי – תל כפר סבאעריכה

ראו גם ערך מורחב:הגן הארכיאולוגי בכפר סבא


תל כפר-סבא שוכן במזרח העיר כפר-סבא, בתחומי שיכון גבעת אשכול ושכונת הדרים. בתל נערכו מספר חפירות במהלך שלושת העשורים האחרונים, בעקבות פיתוח האזור ובנייה בו. חלקו המזרחי והעיקרי נהרס בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. הוא היה מיושב, כמעט ברצף, מן המאה הא' לסה"נ (ואולי עוד קודם) עד ימינו.

הגן הארכיאולוגי מציג פרקים מחיי היומיום בכפר-סבא הקדומה. הממצאים העיקריים שנחשפו בחפירות בחלק זה של שולי התל הינם שרידי הפעילות בתחומי החקלאות והמלאכה של אנשי היישוב הקדום. רוב שטחו של היישוב הקדום לא נחפר. על חלק גדול ממנו הוקמו מבני הציבור והבתים של שכונת גבעת אשכול ושכונות סמוכות. בחפירה מצומצמת שנערכה בתל נחשפו שש שכבות יישוב, שזמנן למן ימי בית שני (התקופה הרומית, לפני כאלפיים שנה) ועד תקופת המנדט הבריטי (הכפר הערבי כפר סבא). הממצאים שהתגלו בחפירה מוצגים במוזיאון שבקרית ספיר בשעה שהפריטים הגדולים והמתקנים נותרו באתרם. חלקם כוסו בעפר לאחר החשיפה, כדי למנוע פגיעה על-ידי האדם והטבע.

ימי כפר סבא, הכפר שהיה לעירעריכה

Kfar saba book.jpg

הוצאת אריאל הוציאה ספר חדש מאת דן גלעדי על ימי כפר סבא, הכפר שהיה לעיר באתר הווצאה נאמר

״הכפר שהיה לעיר" מביא את סיפור התפתחותה של כפר־סבא לדורותיה, מימיה הראשונים עת הצטופפו מייסדיה בבניין יחיד – החאן, ועד להיותה עיר ואם בישראל כיום.

כפר־סבא, חלוצת ההתיישבות בשרון הדרומי, ששורשיה ההיסטוריים נעוצים בימי בית שני, לפני כאלפיים שנה, הינה בעלת מאפיינים וקווי ייחוד משלה:

  • חזונם של ראשוני המתיישבים התבסס על הקמת משקים חקלאיים עצמאיים ובשנים הראשונות היה ענף השקדים מקור הפרנסה העיקרי במושבה הקטנה. במלחמת העולם הראשונה הצטופפו בה כ-1500 מתושבי יפו ותל־אביב שגורשו מבתיהם על־ידי הטורקים.
  • כפר־סבא חרבה לחלוטין פעמיים: בשלהי מלחמת העולם הראשונה ובמאורעות תרפ"א (1921).
  • ככל מושבות מישור החוף היא התפתחה הודות לשגשוג ענף הפרדסנות והיוותה מוקד למאבקים על 'עבודהעברית'.

הכינוי 'כפר־סבא האדומה' דבק בה תקופה ממושכת, לאור העובדה שהיה בה שלטון רצוף של תנועת העבודה. התרחבותה העיקרית לאחר הקמת המדינה הייתה באזור המזרחי, בו הוקמו שכונות חדשות, חלקן על שטח המעברה ש'נעלמה' בן לילה. בעקבות מלחמת ששת הימים השתנה מעמדה מיישוב ספר לחלק ממטרופולין גוש דן.

גם לאחר שנת 1962, עת קיבלה מעמד של עיר, המשיכו ענפי החקלאות להתפתח בה עוד שנים לא מעטות. טיפוח האופי הירוק של היישוב בתכנון ובבנייה החל בתכנית מתאר משנת 1942, עם הקצאת שטח ציבורי פתוח עבור גינה בלב כמה מ'משבצות' המושבה; הוא המשיך בהוספת ה"גריד הירוק" לשבילים בתכניות שנות ה-1970 והשכונות הירוקות בתכניות שנות ה- 2000. בכך מוצבה כפר-סבא בת-זמננו כ"עיר ירוקה" למופת.

ימיה של כפר־סבא המתוארים בספר זה, מעניקים לקורא תמונה נאמנה, מקיפה וממצה, המסתמכת על מכלול המקורות ההיסטוריים.

בספר 520 עמ' בצבע המודפסים על נייר כרומו משובח ומוגשים בעיצוב מרהיב.

הית הכנסת הגדולעריכה

בית הכנסת הגדול נחנך בשנת 1939. הוא נמצא במרכז המושבה, ליד "החאן" המפורסם.

היכל ארון הקודש בנוי בצורה במה של תיאטרון. מעל ארון הקודש עוצבו פסלי אריות, מיוחדים במינם.

בבית הכנסת לוחות זכרון לתושבי כפר סבא שנפלו במערכות ישראל.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית