FANDOM


הכנסת ספר תורה בצבע

הזמנה לטקס הכנסת ספר תורה

מצוות כתיבת ספר תורה' היא המצווה האחרונה מתרי"ג המצוות. וכך נאמר בספר החינוך: ה מביא את לשון הרמב"ם :"מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר: 'עתה כתבו לכם את השירה' (דב' לא יט), כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו, לפי שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות. ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצווה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני. ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבים לו. וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".

ונותן הסבר למצווה: ה' צונו להיות כל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן אצלו שיוכל לקרות בו תמיד ולא יצטרך ללכת אחריו לבית חברו, למען ילמד ליראה את השם ... ואף על פי שהניחו לו אבותיו, למען ירבו הספרים בינינו ונוכל להשאיל מהם לאשר לא תשיג ידו לקנות, וגם למען יקראו בספרים חדשים פן תקוץ נפשם בקראם בספרים הישנים שיניחו להם אבותי".


עוד בנושא מפי רבי שמואל אליהו:ספר תורה


בתלמוד: מסכת סנהדריןעריכה

בהקשר למצוות המלך נאמר:

Cquote2 וכותב ספר תורה לשמו: תנא ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו אמר (רבא) אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה מצוה לכתוב משלו שנאמר (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם את השירה איתיביה אביי וכותב לו ספר תורה לשמו שלא יתנאה בשל אחרים מלך אין הדיוט לא לא צריכא לשתי תורות וכדתניא (דברים יז, יח) וכתב לו את משנה (שתים במשמע) וגו' כותב לשמו שתי תורות אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו אותה שיוצאה ונכנסת עמו (עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט) אינו נכנס בה לא לבית המרחץ ולא לבית הכסא שנאמר (דברים יז, יט) והיתה עמו וקרא בו מקום הראוי לקראות בו אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי (של בני עבר הנהר)ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי מאן הדיוטות אמר רב חסדא כותאי מאי כתב עברית אמר רב חסדא כתב ליבונאה (אותיות גדולות כעין אותן שכותבין בקמיעות ומזוזות)
תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל אילמלא (לא) קדמו משה במשה הוא אומר (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, ו) הוא עזרא עלה מבבל מה עלייה האמור כאן תורה אף עלייה האמור להלן תורה במשה הוא אומר (דברים ד, יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים בעזרא הוא אומר (עזרא ז, י) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' (אלהיו) ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב שנאמרעזרא ד, ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית וכתיב (דניאל ה, ח) לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא וכתיב (דברים יז, יח) וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות למה נקרא אשורית שעלה עמהם מאשור תניא רבי אומר בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להם שנאמר (זכריה ט, יב) שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך למה נקרא שמה אשורית שמאושרת בכתב (פ"ג ב, פ"ד,א'
Cquote1

כולל תמיכה בלומדי תורהעריכה

ד"ר אלכסנדר קליין, מהמחלקה למתמטיקה ב"אוניברסיטת בר-אילן", בגליון פרשת השבוע :"פרשת ניצבים - וילך, תשנ"ט" מתיחס למצות כתיבת ספר תורה. לאחר סקירת הפירושים הוא מצטט את "בעל חיי אדם" האומר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שעדיף אף לתמוך בלומדי תורה מאשר להוציא סכומים נכבדים לכתיבת ספר תורה. אם כוונת המצווה היא להרבות לימוד התורה ולעודד אותה, יש למצוא בכל תקופה את הדרכים המתאימות ביותר לשם קיום כוונת המצווה, אף במחיר ביטול המצווה".

תחילה הוא מסכם את ההלכה הידועה: "הרמב"ם ובעל ספר החינוך בעקבותיו סבורים א"כ, שקיימת מצוות עשה לכתוב ספר תורה, ומצווה זו מוטלת על כל יהודי זכר. לפי ספר החינוך, טעם המצווה הוא שירבו ספרי תורה, כדי להקל על לומדי התורה ולעודדם".

אך הוא מעורר שתי שאלות:

  • איך אפשר להבין מהפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה" שמדובר בתורה כולה ולא בשירת האזינו בלבד, כמו שאמנם רש"י מפרש על אתר?
  • איך יש לקיים למעשה את המצווה הזאת בימינו, כאשר הטעם שניתן על ידי ספר החינוך אינו רלוונטי עוד?

נציג את עמדתו לשאלה השנייה בלבד: ההרא"ש סבור שעפ"י הנסיבות בזמנו, ועל אחת כמה וכמה בזמננו אין להבין את המצווה לכתוב ספר תורה כמשמעה, אלא יש להתאימה לתנאי התקופה. כיוון שהפסיקו להשתמש בספרי תורה לשם לימוד התורה, יש לכתוב ספרי לימוד אחרים שיוכלו לשמש את הלומד, וכך יקיימו את המצווה כראוי. והסיבה לכך היא: "ומשנה וגמרא ופירושיהם להגות בהם הוא ובניו. מצות כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה, דכתיב 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'. ועל ידי הגמרא ופירושה ידע פירוש המצוות והדינין על בוריים לכן הן הן הספרים שאדם מצווה לכותבם.

בעל ספר החינוך אכן מוצא את הפשרה:"אף על פי שעיקר החיוב אינו רק בספר התורה, אין ספק שגם בשאר הספרים שנתחברו על פי התורה יש לכל אחד לעשות מהם כפי היכולת ... וזהו דרך כל אנשי מעלה אשר היו לפנינו לקבוע מדרש בביתם לסופרים לכתוב ספרים רבים."

ומכאן הסיכום המובא לעיל:"ונראה לי דהספקת לומדי תורה קודם לכתיבת ספר תורה ודלא כההמון שחושבים שכתיבת ספר תורה מצווה שאין למעלה ממנו ובזה לבד קונים עולם הבא ואין נותנים להספקת לומדי תורה כלל, והם בחושך ילכו ומכל שכן שמפזרים בשעת נתינת התורה לבית הכנסת בסעודות ורבוי נרות והוצאות מרובות, ואילו ישמעו לדברי חכמים בודאי יותר טוב לפזר לעניים לומדים


קישורים חיצוניים עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית