FANDOM


קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Aloysia triphylla1

צילם: Kurt Stüber ויקישיתוף

לואיזה (שם מדעי: Aloysia) היא סוג ממשפחת הורבניים הכולל 35 מינים שונים. המוכר ביותר הוא לואיזה לימונית.

רוב מיני הלואיזה מזוהים כ[שיחים בעלי פרחים קטנים וצפופים, הזקוקים לכמות רבה של מים וחום. המינים מוכרים כעשבי תיבול. בישראל ובעולם הערבי השימוש העיקרי הוא בחליטת עלי הצמח, לרוב כתוסף לנענע. באירופה משתמשים בה ליצור שונה של תרכיזים, סורבים, גלידות ואף לרטבים אשר מוגשים עם מנות בשר. השיח מוכר ברפואה העממית והאלטרנטיבית]] כצמח מרפא לטיפול בהפרעות במערכת העיכול ונגד כאבי גרון.

לואיזה לימונית עריכה

Aloysia triphylla flowers 01

לואיזה לימונית - המקור:ויקישיתוף

לואיזה לימונית (שם מדעי Lippia citrodora; נקראה בעבר Aloysia triphylla) היא מין בסוג לואיזה, ממשפחת הוורבניים. מוצא הצמח בדרום אמריקה והוא גדל כשיח רב שנתי המגיע לגובה 1.2 עד 1.8 מטרים. עלי הצמח אזמליים ומשוננים; הוא פורח בקיץ אך הפרחים עקרים ואינם נותנים פרי.[1]

בארץ מגדלים את הצמח בגינות פרטיות רבות, הן לנוי, והן לשימושים קולינריים (ראו להלן), כולל הכנת חליטה מעליו, להם ריח לימוני אופייני חזק. החומרים הפעילים הנותנים לצמח את ריחו האופייני הם האלדהידים גרניאל (ציטראל A) ואיזומר הטרנס שלו, נֵראל (ציטראל B). בנוסף הוא מכיל כמות קטנה קטנה של לימונן (limonene), קארבון (carvone), דיפנטן (dipentene), לינלוּל (linalool), נרוֹל (nerol) וגרניוֹל (geraniol).

שימושים במטבח עריכה

ניתן להשתמש בעלים טריים וירוקים, אבל גם המיובשים ברי שימוש כי ריחם הלימוני נשמר לזמן ממושך יותר. הלואיזה משמשת במטבח לעידון טעמם של מאכלים כמו סלטים, עוף ודגים, מתכוני פטריות מסוימים וגם לתיבול מאכלים מתוקים כמו ריבות, סלטי פירות, פשטידות וגלידות. בנוסף, אפשר לחלוט עלים של לואיזה קצוצים דק עם תמציות סוכר המיועדות לעוגות לימונים. ניתן להכין מהלואיזה הלימונית חליטה במים רותחים לשתייה.

רפואה עממית עריכה

על פי הרפואה העממית העלים של הלואיזה טובים לגירוי התיאבון וגם לעבודה תקינה של מערכת העיכול כנגד בעיות של עצירות. הם נחשבים למרגיעים במקרים של עצבנות והפרעות שינה ויש המאמינים כי הם בעלי השפעה חיובית גם במקרים של הצטננות, בעיות בבלוטת הערמונית ואף נגד דלקת בגרון.

מחקר מדעי שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2005 מצא כי ללואיזה הלימונית אפקט של "מוות תאי מתוכנן" הפועל גם על תאים סרטניים, בינתיים במבחנה בלבד[1].

קוסמטיקה עריכה

משתמשים בלואיזה כתוספת למי הרחצה באמבטיה, כדי שתהיה להם השפעה מרעננת וגם לייצור סבונים ונוזלי סבון.

מקורותעריכה

סגולות טעם הלימון בעשבי תבלין כגון עשב לימון, לואיזה ומליסהעריכה

התקבל במייל - ללא אחריות לתוכן

"המחקר עשוי להסביר חלק מהסגולות הרפואיות המיוחסות לצימחי תבלין אלו" - החומר המעניק את הארומה של טעם הלימון בעשבי תבלין כגון עשב לימון, לואיזה ומליסה, הקרוי ציטראל (Citral), הורג תאים סרטניים במבחנה ולא פוגע בתאים נורמליים.כך עולה ממחקר חדש של קבוצת חוקרים בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, בראשותם של ד"ר רבקה אופיר ופרופסור יעקב וינשטין וד"ר נתיב דודאי מהמחלקה לצמחים ארומטיים במרכז נווה-יער. ממצאי המחקר, בו השתתפו גם הטכנאים מרגלית קרופ וטטיאנה רבינסקי, מהאוניברסיטה פורסם בימים אלה בעיתון המדעי Planta medica , העוסק בחקר צמחי מרפא וחומרים טבעיים המופקים מצמחים.

החוקרים מצאו שהציטראל גורם לתאי הסרטן ל"התאבד" במנגנון הנקרא מוות תאי מתוכנן (אפופטוסיס ובאנגלית -programmed cell death). ריכוז הציטראל הדרוש להרג התאים הסרטניים הוא נמוך, ונמצא במשקה שהוסף לו גרם אחד של עשב לימון. מחקר זה עשוי להסביר חלק מהסגולות הרפואיות המיוחסות לצמחי תבלין אלו.

הרפואה הקונבנציונאלית מכירה תרופות רבות שמקורם בצמחים לדוגמא תרופת האספירין והתרופה האנטי סרטנית טקסול. הרפואה העממית מייחסת לצמחים רבים, בעיקר צמחי תבלין, סגולות מרפא. לצמחי תבלין רבים בעלי ריח לימוני כמו עשב הלימון, לואיזה ומליסה מיוחסות סגולות רפואיות. החומר המצוי בצמחים אלו ומעניק את הארומה והריח הלימוני נקרא, כאמור, ציטראל

החוקרים בדקו את השפעת הציטראל על תאים סרטניים הוסיפו אותו לתאים סרטניים ותאים נורמלים שגדלו בתרבית בתוך מבחנות. החומר הוסף בריכוז הדומה לזה הנמצא בכוס תה רגיל שניתן להכינו באופן הבא: חליטת גרם אחד של עשב לימון בכוס מים חמים. נמצא שהציטראל הורג תאים סרטניים במבחנה ולא פוגע בתאים נורמליים.

החוקרים בדקו את מנגנון ההרג של התאים הסרטניים. ממצאי המחקר מלמדים כי הציטראל מפעיל בתוך התא הסרטני מנגנון של הרס תאי עצמי שגורם לתא לפרק את את הכרומוזומים הנמצאים בגרעין התא ולמוות של התאים הסרטניים. "בכל תא בגופנו" מסביר פרופ' וינשטין "יש תוכנית גנטית של מות עצמי; כאשר תוכנית זו משתבשת, התאים מתחלקים ללא בקרה והופכים לתאים סרטניים. מנגנון זה מופעל בדרך כלל כאשר תא נורמלי מגלה שמערכות הבקרה שלו אינן מתפקדות כראוי כמו למשל, כאשר התא מזהה תקלה בהכפלת החומר הגנטי שנמצא בגרעין. מחקר זה עשוי, כאמור, להסביר חלק מהסגולות הרפואיות המיוחסות לצימחי תבלין אלו".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לפרופ' יעקב וינשטיין: 6477626-08. טלפון סלולרי: 3912533-052.

הערות שולייםעריכה

  1. ‫דקלה קפקא, ‏לימונית ולואיזה נגד סרטן, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2005‬