לואי מארי מאקסימיליאן דה קאפארלי די פלגה (בעברית כותבים גם קפרלי, קפארלי) (13 בפברואר 1756, שאטו די פְלַגה, מחוֹז אוט-גָארוֹן, צרפת - 27 באפריל 1799, עכו) היה מהנדס צבאי במסע נפוליאון בארץ ישראל ב-1799.
נולד למשפחת אצולה בדרום צרפת. התחנך בבית הספר המלכותי להנדסה במזייר והיה לקצין הנדסה. בשנת 1792, בעקבות סירובו להכיר בהדחתו של המלך לואי ה-16, נאסר למשך 14 חודשים. שב לצבא בשנת 1795 והיה למפקד גדוד ועסק בבניית ביצורים. ב-17 בדצמבר 1795 הוא נפגע מפגז במעבר נאהה, אושפז לתקופה ארוכה ואיבד את רגלו. למרות זאת, הוא קודם לדרגת גנרל חטיבה, והצטרף לצבא הצרפתי שיצא למצרים, בפיקוד נפוליאון. במצרים השתתף בשיפור הגנת קהיר, ובשיפור התחבורה בין אלכסנדריה לנילוס. הוא השתתף בקרבות בארץ ישראל, כולל כיבוש יפו. הוא תכנן את הסוללות והעמדות ששימשו את הצרפתים במצור על עכו. במהלך המצור הוא נפצע שוב, ואיבד את ידו הימנית. לאחר כשבועיים הוא נפטר מפצעיו.
קאפארלי היה בין הדמויות הציוריות בצבאו של נפוליאון. בטרם הגיעו לעכו, איבד את רגלו באחד הקרבות של צבא צרפת באירופה. במסע נפוליאון למצרים ולארץ ישראל, כונה "רגל של עץ" או "האבא של הקביים". כאשר הצבא נקלע למצב רוח קודר, נהגו לומר: "הוא לא חושש - רגל אחת שלו באירופה".
קברו של קאפארלי[]
במפת ז'אקוטן משנת 1799 מופיע מקום קברו באזור עכו, באזור בו שוכנים כיום המכללה האקדמית גליל מערבי וכפר הנוער מנוף. המהנדס ב. דיכטר, אשר חקר את תולדות העיר עכו, אכן מצא בקצה שטחה של המכללה מספר קברים נטושים, שלא דמו לקברים מוסלמים. הקברים היו ללא זיהוי, כנראה במטרה למנוע חבלה בהם. במקום היה קבר בולט, והמסורת המוסלמית שהשתמרה במקום, זיהתה את המקום כ"קבר קאפארי". באישור רשות העתיקות ומשרד הבריאות, ובנוכחות נציגי צרפת הוסרה המצבה מהקבר, והתגלה בו שלד ללא רגל וללא זרוע. ממשלת צרפת הציבה במקום אנדרטה המנציחה את קאפארלי בכבוד הראוי לו. על האנדרטה שהוקמה על קברו נכתב:
א"י .R.F
ICI REPOSENT
LE GENERAL LOUIS CAFFARELLI
ET SES COMPAGNONS
DE L'ARMEE DE NAPOLEON BONAPARTE
MORTE AU SIEGE DE SAINT JEAN D'ACRE
1799
ובחלק התחתון התרגום לערבית ולעברית:
פ.נ.
גנרל קפארלי ועמיתיו
מצבאו של נפוליון בונפרט
אשר נפלו במצור על עכו
1799
אחת לשנה, בתחילת נובמבר, מתקיים ברחבת הקברים טקס זיכרון צבאי, בנוכחות שגרירה של צרפת בארץ, הקונוסול שלה בחיפה ואישים נוספים.
לקריאה נוספת[]
- אלי שילר, כיצד נתגלה קברו של הגנרל קאפארלי, מתוך הקובץ "עכו ואתריה", עמוד 177, הוצאת אריאל - ירושלים, 1983.