Fandom

Ventura Daniel Wiki

לוד

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

Lod COA.png

סמל העיר: שער עתיק, עץ הזית - בו התברכה סביבת העיר (בעבר), והפסוק "ושבו בנים לגבולם" [1] המסמל את היותה של העיר קולטת עלייה -

תולדות העירעריכה

Diospolice.jpg

פרט ממפת מידבא המתאר את לוד. מעל העיר נכתב "דיוספוליס עיר האלוהים". הבניין הגדול מתאר את כנסיית סנט ג'ורג' - המקור:הויקיפדיה העברית

לפי המסורת הייתה העיר לוד מוקפת חומה מימי יהושע בן נון : "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" ‏‏[2]. ההתיישבות היהודית מיוחסת גם לתקופת מלכותו של יאשיהו, עת התיישבו באזור בני שבט בנימין בעקבות הרחבת הממלכה הישראלית. בספר דברי הימים מוזכר כי: "... בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו (כיום אור יהודה) ואת לד ובנתיה" ‏‏[3].

תאור העירעריכה

Simta hacrona.jpg

הסמטה האחרונה שנותרה מלוד הממלוכית והצלבנית, ובה מצוי המסגד הגדול וכנסיית ג'ורג' הקדוש קוטל הדרקון- המקור:הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאל יעקובסון

Lod mandat.jpg

לוד - 1900-1920 המקור:אוסף ווטסון [1]

החיים הדתייםעריכה

‏‏בעיר לוד כ-70 בתי כנסת, רובם קטנים ומשרתים בעיקר את הספרדים ויוצאי עדות המזרח. בשל תופעת ה"חזרה בתשובה", שהתעצמה בעשור האחרון, נפתחים מוסדות דת רבים במבנים ישנים ובדירות. פעילות רבה של מפלגת ש"סבעיר מזרימה כספים למוסדות חינוך דתיים ולשיפוץ בתי כנסת.

האתיופים חנכו בית כנסת ראשון לעדתם לאחר מאבק בן עשר שנים.

קהילת חב"ד מונה כ-100 משפחות המתגוררות ב"שיכון חב"ד". לידו נמצאת גם אחת הישיבות הגדולות של חב"ד בישראל, שהיא ישיבת תומכי תמימים, הישיבה הקטנה (בגיל) המרכזית שלה.

בעיר קיים גרעין תורני "אלישיב" המפעיל ישיבה גבוהה (בראשות הרב ישראל סמט, רב הגרעין),מכינה קדם צבאית, וכן ישיבה תיכונית , אולפנה לבנות, ומדרשה ללימודי יהדות המופעלת על ידי בנות שירות לאומי , מעונות לפעוטות וגני ילדים. הגרעין נחשב כאחד הגרעינים הגדולים והותיקים בארץ. הוא הקים מכינה קדם צבאית חברתית, בה לומדים לימודי אמונה, גמרא ותנ"ך, ומכינים בוגרי שמינית לשירותם הצבאי. דגש מושם על נתינה חברתית בעיר לוד. בראש המכינה עומדים הרב ברוך אפרתי והרב דודי אברמוביץ'.

[4]

החאן העתיק של לודעריכה

היותה במרכז דרכים עתיקות הביאה לכך כי יוקם בעיר החאן הגדול. רשות העתיקות ערכה חפירות במקום ובסקירה ראשונית נמצא:"מבנה הח'אן כולל שלושה אג פים. בצפון אולם גדול 12.0×33.5 מ', אשר מקורה בקמרונות צולבים ומחוזק מבחוץ באומנות תמך. באגף המזרחי שורת חדרונים הנפתחים אל פורטיקו הפונה אל החצר . בקצוות הדרומי והצפוני של אגף חדרים נרחבים יותר.

אגף הדרומי, שחלקו המערבי הרוס בחלקו, שתי יחידות שביניהן קיר מפריד (כ 1- מ' עובי). יחידה אחת פונה אל החצר 5.5x23.0 מ' ולה בדומה לאגף המזרחי, שורת חדרונים. ליחידה השנייה (כ הפונה החוצה שבע התאים (כ 4-מ' עומק כל אחד) שמעליהם חדרים בקומה השנייה; הגישה אליהם מגג היחידה הראשונה, המשמש גלריה הפונה אל החצר.

במערב, מקומו המשוער של האגף המערבי, לא נראים על פני השטח שרידי מבנה או קיר המקור, המשך ההסבר וצילומים]


תחנת הרכבתעריכה

Railway station liddia.jpg

מבט לתחנת הרכבת בלוד בתקופת המנדט הבריטי

הייתה אחת התחנות הראשיות של הרכבת בתקופת המנדט הבריטי. ממנה יכלו לנסוע לבירות, דמשק וקהיר.

בנין המוקד העירוני של לוד שימש כבנין תחנת הרכבת הישנה, שכונתה: "תחנת א-ליד" על מסילת הרכבת לירושלים שנחנכה בחודש ספטמבר 1892 וקישרה בין יפו לירושלים.

תחנת הרכבת שכנה ממערב לשטח הבנוי של הכפר א-ליד בלב השטחים החקלאיים בהם גדלו גני-ירק, בוסתני פרי וכרמי זית. עם הפעלת הרכבת, השתפרה הנגישות של תושבי לוד והכפרים שבקרבתה ובשוליה אל המרכזים העירוניים יפו-ירושלים וכן אל היישובים ששכנו לאורך המסילה.

במסגרת המאמץ המלחמתי במלחמת העולם הראשונה נבנתה מסילת אורך בקו עפולה - באר-שבע ושהתחברה דרך רכבת העמק אל המסילה החיג'אזית שנסללה בעבר הירדן וחיברה את טורקיה עם ערב הסעודית. בתחנת א-ליד התחברה המסילה האורכית למסילת יפו-ירושלים, ובתחנת הרכבת בנחל שורק היא תחנת הצומת, התפצל הקו שירד לבאר-שבע. בזמן המלחמה פרקו הטורקים את קטע המסילה א-ליד - יפו כדי לסכל את התוכנית של הצבא הבריטי לנחות בחוף יפו ולהתקדם ברכבת אל תוך הארץ וכך לכבוש את ירושלים ואת צפון ארץ-ישראל. לעומת זאת, מסילת האורך (צפון-דרום) המשיכה לשרת את הצבא הטורקי עד שהובס על ידי הצבא הבריטי.

אחרי מלחמת העולם הראשונה עם שיקום הקו יפו - ירושלים שימשה א-ליד כצומת למסילת האורך ולמסילת הרוחב לירושלים.

לאחר שהסתיימה המלחמה חדשו הבריטים את קטע המסילה יפו-ירושלים וכך תופעלה מחדש תחנת א-ליד. בד בבד עם התקדמותם ממצרים לארץ-ישראל הניחו הבריטים מסילת ברזל חדשה שלאורכה ובשוליה נבנו מחנות צבא. בלידא (LYDDA) ממערב לשטח המבונה בנו הבריטים תחנת רכבת גדולה וחדשה שענתה על צורכי הצבא והיישוב האזרחי היא תחנת הרבבת הנוכחית.

התחנה הנוכחית נפתחה לראשונה בשנת 1917 כחלק מהפכת לוד למוקד תחבורה הארצי, על ידי בניית נמל תעופה, תחנת רכבת, וכבישים עורקיים העוברים בלוד.

המקור, עוד על התחנה בויקיפדיה העברית

קישורים חיצונייםעריכה


ראו גםעריכה

  • גשר בייברס - גשר עתיק בכניסה הצפונית לעיר
  • מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד - רצפת הפסיפס, מהמפוארות ומהמרשימות שהתגלו בישראל, נחשפה בשנת 1996. הפסיפס שגודלו 180 מ"ר, נדיר ביופיו ובאיכותו, השתמרותו יוצאת דופן והוא מתוארך לתקופה הרומית (סוף המאה השלישית-תחילת המאה הרביעית לספירה). הפסיפס מורכב מ'שטיחים' צבעוניים שבהם תיאור מפורט של יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיִט והמסחר הימי שהיו בשימוש בתקופה זו.

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ ירמיהו פרק ל"א, ט"ו)
  2. ‏ תלמוד בבלי מסכת מגילה ד', א'
  3. ‏ א', ח', י"ב
  4. המקור: בפרק על הדת בויקיפדיה העברית

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית