FANDOM


תחנות בחייו של סבא עזרא

המפה נטענת...

A - מישקולץ - 1918: כאן נולד
B - בודפסט - 1945: נישא להדסה הנדלר
C - בארי - 1949: עלה ארצה באוניה גלילה
D - חיפה - שער עלייה - מעברת יבנאל

הקש על +, מרכז ואז תקבל מפה ברורה יותר
E - מירון - בית ראשון במולדת - מושב עובדים
F- ניר עציון - 1952מושב שיתופי
G - תל אביב - 1956 - הקמת המפעל לפרוות וכובעים
H - קדומים - 1986 - הצטרפות לבתו

Vardi him self

עזרא ורדי ז"ל

עזרא שלמה ורדי בן חיים קליין ז"ל נולד בשנת 1918 בעיר מישקולץ שבהונגריה. עסק ביצור פרוות למעילים ולכובעים. שרת כפרש בצבא ההונגרי. ניצל מהשואה ובשנת 1945 נישא להדסה הנדלר בבודפסט. אחרי ארבע שנות נדודים במחנות עקורים באירופה עלה ארצה בשנת 1945, עם בתו שושנה (לימים זיימן) . התיישב במושב מירון, שם נולדה בתם מרים (לימים סולר). בשנת 1956 עבר לתל אביב ושם בנה מחדש את בית המלאכה שלו לעיבוד עורות. בתל אביב נולדה בתו השלישית תמר (לימים שטרנליכט). המפעל הצליח עד שבא משרד המסחר והתעשייה "לעודד" אותו.

בשנת 1986 עבר לגור בקרבת ביתו בקדומים. שם ניסה להפעיל מחדש את בית המלאכה. בישוב מצא חברה עיתה התרועע ולמד תורה. הקים פינת אירוח לחיילים.

ביום ה' סיון תשנ"ב הוא נפטר, הוא נקבר בישובו והיה הקבר הראשון שנכר בקדומים

יהיה זכרו ברוך.

חייו בהונגריהעריכה

Miskolc synagogue 1

בית הכנסת בעירו - המקור:הויקיפדיה העברית

Hel parasim

עזרא ורדי - שלישי מימין - ה"סרט הלבן" על השרוול - סימן היכר ליהודי

עזרא שלמה ורדי בן חיים קליין ז"ל נולד בשנת 1918 בעיר מישקולץ. עיר תעשייתית במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בצפון-מזרח הונגריה. עם אוכלוסייה של כ-180,000 נפש היא העיר השלישית באוכלוסייתה בהונגריה והשנייה במספר האוכלוסין אם כוללים גם את הפריפריה.

העיר יושבת למרגלות הרי ביק שהם חלק מהרי הקרפטים, במישור ההונגרי הגדול ועל גדותיו של הנהר שאיו. מיקומה של העיר הפך אותה לצומת תחבורה וצומת מסחר כבר בתקופה קדומה. ברחובותיה העתיקים יש מבני בארוק רבים, בחלקה המערבי של העיר נמצא מבצר דיושג'ור (Diósgyőr).

עוד על העיר קרא בויקיפדיה העברית

על יהדות העיר נכתב:"תיעוד על ישיבת יהודים בעיר יש מתחילת המאה ה-18 על פי מפקד האוכלוסין משנת 1920, מנתה האוכלוסייה היהודית של העיר 10,000 תושבים שהיוו 16.5% מתושבי העיר. ב-1941 מנתה אוכלוסייתה היהודית של העיר 10,421 נפש שרובם ניספו בשואה. חלקם במחנות עבודה, חלקם בגטו המקומי ורובם נשלחו לפולין, בעיקר לאושוויץ. לזכרם הוצבו לוחות שיש בכניסה הצדדית לבית הכנסת, מכיוון רחוב דריינה. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2001 התגוררו בעיר כ-500 יהודים.

על חסידות מישקולץ הפועלת גם היום ומקיימת אירוע שנתי בפתח תקווה קרא כאן

על גורם בשואה ראו באתר יד ושם

בעיר בית הכנסת במישקולץ הממוקם ברחוב קאזינצי הוא היחיד שעדיין פעיל באזור בורשוד אבאוי זמפלן בצפון מזרח הונגריה. זהו גם בית הכנסת היחיד שנותר בעיר מישקולץ. בית הכנסת תוכנן על ידי לודוויג פורסטר ונבנה בין השנים 1856 לבין 1862 בסגנון נאו-רומנסקי.

בית הכנסת ניצב בליבה של חצר המשמשת את הקהילה היהודית בעיר ומסביבו גם בית מדרש, מקווה טהרה ומוזיאון יהודי קטן הנמצא בהקמה. באחת מהכניסות לחצר בית הכנסת מוצבים לוחות זיכרון המנציחים את יהודי העיר וסביבתה שנספו בשואה. הויקיפדיה העברית

העלייהעריכה

Ebrei campoprofughi

שער כניסה למחנה העקורים בטראני ליד בארי

לאחר שעזרא והדסה נישאו בבודפסט החל המסע לארץ ישראל. הוא ארך כארבע שנים. הדרכים לנמלי הים התיכון היו כבר בפיקוח הצבא הבריטי ששלט באיטליה ומנע מעבר יהודים לארץ. הם הגיעו לוינה, באוסטריה ומשם בדרכם לא- רגילות עשו דרכם לעיר הנמל האיטלקית בארי, בדרום איטליה.

עד היום בסביבות בארי יש שרידים של מחנות בהם גרו "העקורים" - כך הוא נקראו על לעלייתם ארצה.

לחיפה הגעו שלושה שבועות לפני חג השבועות: מועד משוער אייר תש"ט מאי 1943 באוניה גלילה. בנמל חיפה קבל את פניהם "מטח די.די.טי" - ההנחה הייתה כי בשנות השואה והשנים לאחר מכן ספגו מחלות מכל הסוגים האפשרים.

בית עולים שער העלייהעריכה

Histadrut olim

רישום עולים להסתדרות בלשכת המס במעברתשער העלייה

משם עברו במשאיות למחנה שער עלייה בכניסה לחיפה. שם מלבד החיטוי ספגו טיפולים נוספים ורק כעבור 40 יום "שוחררו".

על המחנה נכתב בויקיפדיה העברית: שער העלייה שימש כמחנה מעבר מרכזי בעלייה ההמונית. השם הרשמי היה "בית עולים שער העלייה". במקור היה זה הוסב מחנה צבאי בריטי בשם "סנט לוקס" . 353 העולים באנייה "קדמה" שהגיעה ממרסי היו הראשונים שהגיעו למחנה ב-14 במרץ 1949.

המחנה שימש את השלטונות לביצוע הליכים פורמליים הכרוכים בעלייה כגון ביקורת גבולות, בדיקת מסמכים שונים, וביקורת מכס. כמו כן ביקורת בריאות כללית, בדיקות דם , חיסונים , שיקוף ריאות ו חיטוי‏‏ ( ‏תום שגב, 1949 - הישראלים הראשונים, הוצאת דומינו, ירושלים 1984, חלק ב' פרק 2 עמ' 124‏) . בשנה הראשונה הכיל המחנה בין 5000 ל-6000 בני אדם שעברו הליכי מיון. בסה"כ עברו בו 114,581 נפש בשנה הראשונה

מושב מירוןעריכה

לאחר שהות של 40 יום ב"שער עלייה" ליד חיפה, לאחר שהיה ברור כי "העולים החדשים" לא הביאו מחלות לארץ הקודש הם נשלחו ליבניאל. על כל כתוב בארכיון יבניאל על שם שרה ויצחק שרפמן :"1948- ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה.

באו לבקרם נציגים של תנועת המושבים של הפועל המזרחי, בינהם שלמה קופולביץ, אשר היה לו חלק חשוב בארגון ההתיישבות ושכנע 12 משפחות לעבור למושב החדש של הפועל המזרחי [מירון]] בגליל העליון. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מ הונגריה ומ רומניה וחיילים משוחררים דתיים ממלחמת העצמאות .

הדסה סיפרה כי לאור מזג האויר ביבניאל בקיץ 1949 קסם לה המקום החדש בו "מזג האויר דומה לאירופה". במירון מצאו שרידים של כפר ערבי נטוש. עד לשיפוץ הבתים, הם גרו באהלים: לאחר מכן - הגברים עברו לבית אחד והנשים לשני, עד אשר הושלם שיפוף הבתים. בסופו של דבר לכל משפחה ניתן חדר ומטבח נפרד.

לקיומם הם קבלו עז, פרד (ראו בתמונה), לול (גם בתמונות) וחלקת אדמה - "אשר לא הצליחו לגדל בה כלום".


בשנת 1953, משפחת ורדי עברה לניר עציון, כאשר התארגן בתור מושב שיתופי. עזרא עבד בדיר הכבשים, הוא אהב בעלי חיים (ןאולי כאן התעוררה חיבתו הישנה לעורות כבשים). בניר עציון ביתם הבכורה שוונה התקבלה לכיתה א. שם היא פגשה את המורה שרה פיקסלר - היום תושבת קדומים. ובשנת 1956 המשפחה החליטה לעבור לתל אביב ולחזור לעבוד במקצוע שעזרא הכיר היטב מהונגריה: עשיית פרוות וכובעים מעור


המפעל בתל אביבעריכה

Saba ezra 001

הפירמה של עזרא ורדי

בתל אביב הקים עזרא את מפעלו - ראו תמונה של שקית המפעל - משמאל. היו לו כעשרה פועלים. משרד המסלר והתעשייה החל "לעזור" לו. הוא ייבא עורות למפעלו ועשה ייצוא לגרמניה, הולנד ובלגיה. המשרד רצה כי יתפתח. הם רצו כי ירחיב את עסקיו. עזרא הסתפק במועט. בסוף צורף לו "שותף" והעסק התחסל. עזרא סילק את מלוא החובות "לקחו ממנו הכל".

הוא חזר לבית המלאכה המקורי, אותו העביר לקדומים.

עזרא, עם עברו הצבאי היה פעיל בהג"א ובמשמר האזרחי בתל אביב וזכה לאותות הכרה

בקדומיםעריכה

Con samsha family

עם משפחת שמשא בשמחתו של דר' פז

Givat zar 067

הפינה לחיילים של סבא עזרא בקדומים

בתו של עזרא, שושנה גרה בקדומים. סבא עזרא החליט לעזור למשפחה הצעירה. וכך הגיע לעשות שמירות בישוב. המקום מצא חן בעיניו ובשנת 1986 עלה לקדומים. למגורים הוא קבל אשקובית. חברים היו לו משפחת שמשא (ראו תמונה), לבית המלאכה הוא קבל אשקובית, אשר בחלקה השני גרה משפחתי בבואה לקדומים - וכך הכרתי את עזרא.

הוא החל בייצור מחדש של מעילים וכובעים ואחדים מתושבי קדומים עדיין נוהגים ללבוש את מעשי ידיו. אך העסק לא פרח מחדש. העורות הרקיבו והוא נאלץ להשליך אותם לאשפה. כך בא המפעל לסיומו.

הוא הזמין אותי לשיעורים אצל הרב בנימין הרלינג וכך נוצרו קשרים ביננו. הוא סיפר לי על עברו, לצערי איני זוכר, אחרת ערך זה היה יכול להיות עשיר יותר.

מכל מקום למי שיש פרטים נוספים על חייו אשמח להוסיף אותם לערך - אפשא גם להקיש על ה"לשון" שיחה ולכתוב מה שרוצים - אני כבר אשלב זאת בערך

מספרים על עזראעריכה

Ezra vardi

מתוך "על אותם הימים..." סיפורי חיים של חברים במועדון יחדיו בקדומים

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית