Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ על מוזיאון השריון - לשעבר המשטרה הבריטית - מןקד קרבות חשוב במלחמת העצמאות

Assauts contre Latroun de juillet 1948

קרבות 1948 - צילם: Ceedjee

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא כינויו של מבצר צלבני שנבנה במקום, שיבוש ערבי של המשפט הצרפתי Le toron des chevaliers ("שריון האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של "הגנב הטוב".

הפתיח לערך בויקיפדיה העברית

במלחמת העולם הראשונה[]

לטרון שוכנת בצומת דרכים. מדרום מגיע אליה הדרך מעזה, ממערב , אז, הדרך מיפו ממזרח הדרך מירושלים - שער הגיא[1] ומצפון הדרך מירושלים - מעלה בית חורון או מצפון הארץ דרך רמאללה. עובדה זו הפכה את המקום , מאז ומתמיד, לנקודת מפתח לכיבוש ירושלים. במלחמת העולם הראשונה, לטרון נכבשה בידי הבריטים. בריגדה של פרשים אוסטרלים שבאה מרמלה תקפה את התורכים שהתבצרו בצד הדרך, על גבעות לטרון ובמנזר. הצבא הבריטי, עם הפרשים האוסטרלים הקיפו את העמדות התורכיות וכבשו אותן.

מלטרון הצבא הבריטי התקדם לכפר הערבי "סריס" - היום מושב שורש. החיילים הגיעו למקום ביום גשום (נובמבר):"גשמי הזעף לא פסקו והקור גרם סבל רב לחיילים שהיו לבושים כתנות בד ומכנסים קצרים. ובנוסף לכך, הטורקים ארבו מאחורי כל גבעה ומכונות היריה היו תקועות מאחורי כל סלע. היה עלינו להקיף כל סלע כדי לגרש את הטורקים ממארבם. אחרי כפר סיריס נפלה "ענב" - היום קרית ענבים, הגענו נבי סמואל ומכאן לירושלים. [2]

מצבת הפועלים המצרים[]

ליד לטרון, בצד הכביש לעזה, היום במסעף לקיבוץ נחשון וליישוב נוה שלום בהסתעפות מהכביש המוביל לנוה שלום היכן שהוקמה "אנדרטת לטרון" לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני שנפלו במלחמת העצמאות הייתה מצבה לזכר פועלים מצרים שליוו את הצבא הבריטי בעת כיבוש הארץ מהטורקים ובנו את הדרכים הדרושים לצרכי הצבא ותושבי הארץ ומתו בסביבה זו בסוף 1917. המצבה הייתה עשויה מאבנים ועליה היה כתוב באנגלית: שישים ושמונה אנשים מפלוגות העבודה המצריות קבורים פה. ובערבית כתוב: "בשם אללה הרמחן והרחום, אין אלוה אלא אללה ומוחמד שליחו"[3].

לפי ספי בן יוסף, הם הבאו ארצה על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה לביצוע עבודות סלילה ובנייה. חורשת האקליפטוסים ליד "עיו חילו", הצד הדרומי של הדרך הישנה מלטרון לשער הגיא, נטעה על ידי הפועלים המצרים. [4]

הדרך לירושלים[]

לאחר מלחמת העצמאות נסלל כביש עוקף ללטרון בקטע: רמלה - לטרון - שער הגיא. הכביש העוקף התבסס על חלקו המזרחי של כביש 44 (מרמלה לצומת נחשון ולצומת שמשון) ועל חלקו הצפוני של כביש 38 (מצומת שמשון לשער הגיא), שם התחבר הכביש העוקף בחזרה לתוואי המקורי.

הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן כלל סעיף בדבר פתיחת הכביש לתנועה יהודית באזור לטרון, אך סעיף זה לא מומש למעשה. רק כיבושה של לטרון במלחמת ששת הימים אפשרה את פתיחת הקטע רמלה - לטרון - שער הגיא לתנועה מחדש.

התמונות צולמו בשנת 1971 על-ידי דניאל ונטורה

המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון[]

הפניה לערך מורחב: המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון


המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון הוקם ביוזמת אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע בבנין המשטרה הבריטית לשעבר, בלטרון. עמותת השריון, היקצתה כ-25 דונם קרקע משטחה, עבור המרכז לחקר נדידת הציפורים. מיקומו של האתר נבחר, בין השאר, מכיוון שהוא נמצא בלב-ליבו של ציר הנדידה המערבי של הציפורים. עמותת השריון נרתמה ליוזמה במטרה שהקהל הרחב המגיע לאתר "ייחשף גם לשני נושאים מרכזיים: מורשת העבר וזיכרון לנופלים, יחד עם נושאי העתיד: מחקר, היי-טק, שימור הסביבה והטבע ונדידת הציפורים" - כפי שכתוב במסך הפתיחה לאתר האינטרנט של המרכז. מנהל המרכז הוא דר' יוסי לשם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א.


מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה[]

ראו ערך מורחב:מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2

Muzeum lochem ivri 2

המבנה המתוכנן המקור:אתר הלוחם היהודי

מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה עומד לקום ב"מתחם "יד-לשריון" בלטרון. לפי הערכה שרתו בצבאות בעלות הברית כמיליון וחצי חיילים, מתוכם היו נהרגו רבע מיליון יהודים.

הם היוו בשורותיהן של צבאות "בעלות הברית", בכל הזרועות, החיילות וזירות הלחימה, בכל דרגות הפיקוד. בנוסף עליהם, לחמו רבבות יהודים, בארגוני המחתרת השונים ובשורות הפרטיזנים.

אגפי המוזיאון התוכננים הם:

  1. השנים הראשונות 1939-1941
  2. המחמה במזרח-אירופה וברית המועצות
  3. ארצות הברית ובעלות בריתה
  4. פרטיזנים ולוחמי מחתרות
  5. מתנדבי ארץ ישראל
  6. התקומה

הערות שוליים[]

  1. ראו בערך שער הגיא פירוט של כל הדרכים העוברות באזור הזה, לפחות עשר
  2. מקור: לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עמ' 98
  3. מקור:זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל
  4. מקור: ספי בן יוסף, ארץ קטנה גדולה, הוצאת כרתא ומשרד הביטחון, ירושלים,1985

לקריאה נוספת[]

  • אריה יצחקי, לטרון - המערכה על הדרך לירושלים, (ב כרכים) הוצאת כנה, תשמ"ב.
  • לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001.
  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950

קישורים חיצוניים[]

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[]

Advertisement