Fandom

Ventura Daniel Wiki

לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המקור

פירוש הפתגם: עדיף שהאדם יהיה רך, יתכופף ויוותר על דעתו, ולא יהיה עקשן.

המקור - מן התלמוד הבבלי, והוא פותח וסוגר סיפור שלם, הבא להמחיש את האימרה:


תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. `מעשה שבא רבי אלעזרבן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור, ומטייל על שפתהנהר. ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה. נזדמןלו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו. אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?! אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית". כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך,מחול לי! אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו: "כמה מכוערכלי זה שעשית"... היה מטייל אחריו, עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו,והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי! אמר להם: למי אתם קורין רבי רבי? אמרו לו: לזה שמטייל אחריך. אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו: מפני מה? אמר להם: כך וכך עשה לי. אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: `לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז`.


(תענית כ ע"א)

הפתגם מצוי גם באבות דרבי נתן, ובילקוט שמעוני.

הסבר לכל סיפור האגדה הזה, כולל ניתוח אישיות, מיקום גיאוגרפי ובוטני, אפשר למצוא במאמר שכתבה נילי בן ארי, ושהתפרסם באתר "דעת". על פי המחברת, יש במאמר הזה ניגוד לתיאורי המקרא הרגילים. לרוב הקנה החלש מתואר בצורה שלילית והארז החזק הוא החיובי, ואילו כאן סדר הדברים מתהפך ורכות הקנה מובאת כתכונה טובה שיש להעלותה על נס.

עוד הסבר למדרש, והפעם בדגש על הכיעור והיחס אליו פירסם יאיר ברקאי. כאן יש התמקדות גם בגאווה, בעקשנות וביכולת התשובה. במאמר הזה נמצאים עקרונות דידקטיים והצעת הוראה למורה בכיתה.

חננאל רוזנברג כותב בעקבות האגדה הזאת מדרש קולנועי בעקבות המערבון "הטוב הרע והמכוער", ומרחיב על גאווה ועל ענווה. ועוד באותו אתר מאמר מאת הרב שי פירון המתייחס לנקודה של קבלת החריג והשונה.

על צמח הקנה, ולמה לא נכון לומר "קנה סוף" אפשר לקרוא באתר "השפה העברית" : "הקנה והסוף שניהם צמחי גדות. הקנה המצוי הוא ממשפחת הדגניים ולו גבעול (קנה) חלול" בנוסף אפשר לפתוח אוסף קישורים על הקנה.

באופן כללי על בורות ובארות, מעיינות והרים בסיפורי חכמים, כותב אביגדור שנאן במאמר המתפרסם בספרייה הוירטואלית של מט"ח. ציטוט נבחר בהקשר האימרה שלנו:


אולי עשה כאן ר` אלעזר שימוש בפתגם נפוץ וידוע – שכמוהו מצאנו גם בתרבויותאחרות, כגון במשליו של איזופוס היווני – אך בסיפורנו מוענק לו פירושמיוחד: אם המים נותנים חיים לעולם, הרי שגם הארז, העץ האדיר ורב הענפים,וגם הקנה, השיח הרפוי והרופף, גדלים בזכות המים. אבל אם יש לזהות את המיםבתורה, צריך תלמיד חכם להיות "כקנה", הצומח מתוך המים עצמם, ולא "כארז"השולח את שורשיו אל המים, גם ממרחקים. נראה לי כי ר` אלעזר מבקש לומר, כיהתנהגות נכונה היא התנהגות הנובעת במישרין ובלא כל חציצה מן המים, מןהתורה, ואחד מביטוייה היא הצניעות, כפיפות הקומה, ההשפלה העצמית. הזכרתהנהר בראש הסיפור והופעת הקנה, צמח הנהר, שבסופו מצטרפים אפוא לאמירה אחתכוללת. פירוש זה לדבריו של ר` אלעזר נראה לי יותר מן הפירוש הקובע, כי ר`אלעזר מדבר כאן כנגד המכוער ומגנה אותו על שהיה "קשה כארז" ועקשן גדול.הסיפור הוא סיפור ביקורת עצמית של חכמים ויאה לו שיסתיים בהודאה בטעותם,ולא בהטחת אשמה במי שנפגע דווקא.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית