FANDOM



בבר בי רב דחד יומא שנערך ביקיר שבשומרון, בערב ראש חודש ניסן, הרב ישראל רוזן ממכון צמת - צוותי מדע ותורה - הציג את נשוא :פסיקת הלכה בשאלות ציבוריות.

לדעתו, הפסיקה נוטה להחמיר עם ציבור לא-תורני מחשש ל"גלישה במדרון החלקה". יש לכך ביטוי בהלכה לפיה התקבלו פסיקות בשל העובדה "לפי שאינן בני תורה" - כמו בהצבת כילה מעל המיטה , שינוי ההגיה בתפילה מהבהרה אשכנזית, מכירת חמץ ועוד. ברמת התקשורת של היום, לא ניתן להפריד בין סוגי הציבור ולכן ההחמרות חלות על כולם. דוגמאות לכך הם השימוש בשעון שבת. בתחילה ניסו להקל בשימוש רק לתאורה. בהמשך, השימוש עבר גם לבישול, היות ולא ניתן היה להבדיל ביניהם. כמו כן, העזרות בעבודת לא-יהודים. השימוש היום הוא מעבר למה שנקבע מראש.

בהרצאה הובאה דוגמה לפי אחד הרבנים הביע ספקות לגבי טיבו של העירוב בעירו. תחילה הוא נהג כי הוא אינו נוטל חפצים בשבת כאשר הוא יוצא מביתו. בעקבותיו, נהגו לבקש מהאישה או מהילד להביא לטלטל את החפץ. בשלב מסוים הרב החליט לצאת בפומבי עם חפץ בידו בשבת כדי להראות לציבור שניתן לסמוך על העירוב. ולדוגמאות נוספות:

האם מותר להציב כילה מעל המיטהעריכה

במסכת שבת הוזכר המונח "לפי שאינן בני תורה" . מסופר כי שלחו ליה בני בשכר (תושבי עיר "השכר") ללוי (לחכם שנשא שם זה). כילה (כיסוי בד שמים על המיטה להגנה מפני יתושים) מהו (האם מותר לנטותה בשבת) כשותא בכרמא (כמו צמח אחר הנטוי בכרם ואינו יוצר כילאים). מהו מת בי"ט מהו אדאזיל נח נפשיה דלוי אמר שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו שלח להו כילה חזרנו על כל צידי כילה ולא מצינו לה צד היתר ( צד היתר בה) ולישלח להו כדרמי בר יחזקאל ? לפי שאינן בני תורה . כשותא בכרמא - עירבובא. ולישלח להו כדר"ט (שאלו את רבי טרפון) דתניא כישות ר' טרפון אומר אין כלאים בכרם וחכמים אומרים כלאים בכרם וקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל לפי שאינן בני תורה לפי רש"י - ומקילי טפי

הדמיון למטריהעריכה

באתר כיפה מפורטת דעתו של הנודע ליהודה בשו"ת נודע ביהודה פסק שמטריה היא אוהל מדברי חכמים ולכן אסור לפתוח אותה בשבת. שהיא מיועדת להגן מפני הגשם והיא ממש אוהל. אלא שכאשר המטריה פתוחה כבר מערב שבת, דן שם בתשובתו וכותב גם כן לאסור. אז האיסור קל יותר, אך גם כן אסור, וכאשר הגיעו המטריות אל האזור שלו, יצא "הנודע ביהודה" במלחמה חריפה נגד שימוש במטריה בשבת.

בנודע ביהודה תנינא או"ח ל הוא כתב: (לענין המטריה) : דרך כלל כשהוא מוערך מערב שבת יש לדון לאיסור ולהיתר, אבל עכשו על-פנים, מפני מראית עין יש לאסרו, כי מי יושע אם ערכו מאתמול, ובפרט בדור יתום הזה שנפישי אינן בני תורה יותר מבני בשכר.

כנגד הפסק שלו יצאו כמה פסקים הנוטים להתיר, וביניהם פסקו של ה"חתם סופר", רבי משה סופר, שכתב על כך גם כן תשובה להתיר, בטענה שאין כאן אפילו דין של אוהל עראי. ומאז רבו הפוסקים שעסקו בכך, יש כאלו שכתבו להתיר כאשר המטריה פתוחה מערב שבת ויש שאסרו, יש שכתבו שיש בעיה של מראית עין, שיחשבו שפתח בשבת, ויש שאסור לגמרי. למעשה בדור האחרון כל הפוסקים (לפי מה שידוע לי) פסקו לאסור ואיסור זה התקבל בכל המקומות.

שינוי להברה ספרדית בתפילהעריכה

אולי הדוגמה האקטואלית ביותר לשימוש בעקרון הוא בשינוי שחל מאז פסיקת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ראש הרבנים לישראל, בשו"ת "אורח חיים" תשל"ב היכל יצחק שאל האם מותר לשנות בתפילה מהברה אשכנזי ספרדית.

הרב משיב, ראו בדף השני, ששינוי כזה עלול לגרום ש"הרעל הרפורמי יתפשט ...ובפרט במקום שאינם בני תורה ..."

Sinui mivta betefila 1
Sinui mivta betefila 2

מעניין להביא בהזדמנות זו-את דברי הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיחשבמכתב מיום ד' באייר ה'תשט"ו מציין את שו"ת מהרשד"ם חלק או"ח ושו"ת "דברי-חיים" חלק ב' חלק או"ח סי' ח' שמביאים את דעתם לחיוב באפשרות לעבור מנוסח אשכנז לספרד. וראה גם את שו"ת "בית-היוצר" חלק או"ח וחלק יו"ד ושו"ת "מנחת-אליעזר חלק ראשון סי' י"א(=ושם מציין לעוד כמה ספרים שדנים בזה) שמתרצים את קושייתם של ה"חתם-סופר" חלק או"ח ושו"ת מהר"מ שיק חלק או"ח-בענין זה ומצדדים גם הם לחיוב שאפשר ומותר לנהוג כך לעבור מנוסח אשכנז לספרד-אך להיפך לעבור מנוסח-ספרד לאשכנז אי-אפשר בשום אופן. בקשר למעבר לנוסח האר"י ז"ל הנוסח שתיקן אדמו"ר הזקן בעל-התניא מייסד חב"ד שכידוע הוא ערך אותו בדיוק מופלא מתוך שישים סידורים(!!!!!!!) שכידוע מותאם לכל י"ב שבטי-ישראל ואפשר לקרוא רבות בקשר למעלותיו של נוסח זה בספר-"שער-הכולל" להרב לאוואט בהקדמתו -כותב הרבי במכתב מיום ה' בטבת ה'תשט"ז ומיום ד' בתשרי ה'תש"כ- שע"פ המובא בספר -"לקוטי-אמרים" מהרב המגיד ממעזריטש רבם של בעל ה"ספר-הפלאה" ו"ספר-המקנה" (ספרים שנלמדים היום בכל הישיבות) וכן גם בשו"ת "מנחת-אליעזר" חלק א' סי' י"א ובקונטרס "שיורי-מנחה" שם שדעתם (וגם מציינים שם כמה ספרים שגם דעתם) היא שמותר לעבור מכל נוסח איזה שיהיה לנוסח חב"ד שתיקן אדמוה"ז הנקרא גם נוסח הארי"זל- וכמובן שתנאי בזה הוא שלאחר שיקבל נוסח זה בצורה החלטית הרי אסור לו לשנות זאת יותר-ותבוא עליו ברכה. בקשר לענין הוספות ושינויים בנוסח: כנראה שדעתו של הרבי היא כמו הרב הרצוג מהחשש מפני הרפורמים כי במכתב מיום ט' בשבט ה'תשי"ח מציין הרבי מספר מראי-מקומות עד כמה מופרך הדבר להכניס שינויים בנוסח התפילה ודברים אלו אומר הרח"ו בשם רבו האריז"ל "אפילו בנוגע לפיוטים ולפזמונים שאישרו רק את אלה-"שנתקנו ע"ד האמת אך אלה האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלא ידיעה כלל" פרי-עץ חיים שער א' בתחלתו). בקשר לענין ההברה שמציין הרב הרצוג מביא הרבי במכתב מיום ו' במר-חשוון ה'תשכ"א ומיום כ"ו בסיון ה' תש"כ-שאין שום ענין לשנות את ההברה אשכנזית או ספרדית ודברי הרבי בקשר לנוסח חב"ד אינם נוגעים כלל להברה וממילא כל אחד יכול לנהוג בזה כפי שנהגו אבותיו ואין שום טעם לשנות בזה רק שהוא מוסיף במכתב מיום כ' בסיון ה'תשכ"א שח"ו לא יערב זאת-אומרת שאם החליט להתפלל בהברה מסוימת הרי שכל התפילה צריכה להיות בהברה זו ולא ינהג לעיתים בהברה אחת ולעיתים בשניה.

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

ולמכירת חמץעריכה

בפסח קיים הצורך ב"הערמה". בעלי עסקים אינם יכולים להרשות לעצם "לבער את החמץ" במלואו. על מנת לבטל חמץ שעבר עליו הפסח, שהוא איסור דרבנן, הונהגה מכירת החמץ לנוכרי.

סיכום ממצה של הנושא מצאתי באתר כיפה התשובה התקבלה מצוות בית המדרש אשכולות בלוד - תוך הדגשה התשובה אינה תשובת רב :"ע"פ ההלכה יהודי יכול למכור את חמצו (חמץ ממש) לגוי, אם הוא לא רוצה לאבדו, כל עוד לא הגיע זמן איסור הנאה מחמץ, שהוא מסוף שעה חמישית של יום י"ד בניסן. במקרה שהיהודי לא מוצא גוי שרוצה לקנות את החמץ, הוא יכול לבקש מגוי שיקנה את החמץ, ושהוא יקנה ממנו חזרה את החמץ לאחר פסח.

עם הזמן כיוון שיהודים התעסקו במסחר והחזיקו כמויות גדולות של חמץ ובמיוחד של משקאות משכרים העשויים מחמץ, התפשט מאוד המנהג של מכירת חמץ, כיוון שיהודים לא רצו לאבד את החמץ שהיה ברשותם. במשך הזמן ראו גדולי ישראל, שהרבה מהאנשים לא מוכרים את החמץ בצורה כשרה, ולכן תקנו מכירה מסודרת. לגבי מכירה זאת שנהוגה עד היום נחלקו הפוסקים. ישנם שאומרים שכל המכירה היא הערמה, ולכן היא לא תופסת ואין לסמוך עליה, אך דעת רוב הפוסקים היא שיש לסמוך על מכירת החמץ.

למעשה נוהגים היום שמי שיש לו הפסד מרובה מוכר את החמץ, אך גם מי שאין לו הפסד מרובה ממכירת החמץ יכול למכור את החמץ אם הוא רוצה, שהרי לרוב הפוסקים המכירה תופסת. יש לציין כאן שמכירת החמץ היא לחמץ ממש, ואמנם ממליצים שגם אדם שאין לו חמץ ממש ימכור את החמץ שלו, כיוון שיש חשש שאולי במוצרים שאין עליהם כשרות לפסח או בתרופות מסויימות נפל חמץ, ואין סיבה לאבדם בגלל הספק הזה.

המשנה במסכת מעשר שני עושה שימוש במונח:"מערימין על מעשר שני . כיצד, אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים, לעבדו ולשפחתו העברים, הילך מעות אלו ופדה לך מעשר שני זה. אבל לא יאמר כן לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ולשפחתו הכנענים, מפני שידן כידו" (פרק ד', משנה ד')

הרב רוזן מציין כי השימוש החשוב ביותר בתחום זה נעשה בנושא :"חליבת פרות בשבת". המשקים הדתיים סרבו להימנע מגידול בעלי חיים בשל שאלות הלכה וניסו למצוא פתרונות לכך. אחד המשקים החלוצים בתחום זה היה הקיבוץ החרדי "חפץ חיים" אשר בהדרכת "החזון איש" - אשר ביקר אישית במקום - נמצא הפתרון לשאלה והחליבה בשבת הותרה, כמובן במסגרת המגבלות ההלכתיות.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית