FANDOM


(הערך חובר על-ידי בויקיפדיה העברית - דניאל ונטורה - 21 פברואר 2009)


Lecach tov

עמוד הפתיחה - ראו להלן

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא באור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה".

המדרש חובר בידי ר' טוביה בר' אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי רש"י והרבי יצחק אלפאסי).

הספר נדפס בשנת ה'ש"ו (1545).

תולדות מחבר המדרשעריכה

רבינו טוביה חי בעיר קסטוריא בבולגריה. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא).

בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש לד"ה: בחודש השלישי לצאת בני ישראל, נכתב: "בתחילה מונים ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבנית הבית (הבית הראשון, שנאמר:"ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה ‏‏[1]. לא זכו למנות לבנינו, מונים לחורבנו (חורבן הבית השני)". ועתה א' (אלפים)ל"ט 1039‏‏[2] שהוא ד'תתס"ז לבריאת העולם ולא עוד שאנו מונים למלכות היוונים א' (אלפים)תי"ז‏‏[3] שסימנה "שמוני נוטרה את הכרמים שלי לא נטרתי"‏‏[4]. יוצא מכאן שזמן חיבור הספר לקח טוב הוא בין השנים 1097-1107.

רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו לספר קהלת:" טוביה ב"ר אליעזר אם' (אמר) משום רבו ר' שמשון ז"ל על ד"ה: דברי חכמים כדרבונות- "צריך לאדם ששומע דברי תורה מפי רבו, שיכניס דבריו בליבו, כדרבן וכמסמרות נטועים , שיהיו דברי תורה נטועים בלבו. בעלי אסופות. לפי שבעלי החכמה נאספים לבית עולמים ולא ימצא מי ילמדנו דברי תורה וכיוון ששמע אל ישכח ואל יסיחם מדעתו ולא יליזו מעיניו. נתנו מרועה אחד כל מה שדברו הנביאים וכל חכמי הדורות כלם נאמרו למשה מסיני שהוא רועה אחד." [5]. הוא כתב על חשיבות מסירת דברי התורה שנשמעו מפי הרבנים לדורות הבאים. שכן, דבריהם הם חלק בשרשרת מסורת מימי [[משה רבינו} ועד לעתיד לבוא.

הוא חיבר פירוש לפיוטי אלעזר בירבי קליר.

גזירות תתנ"ועריכה

רבי טוביה מזכיר את גזירות תתנ"ו, בשנת 1096, בפירושו לפרשת אמור ד"ה המוציא אתכם מארץ מצרים להיות - הוא כתב "ואני כותב להיות זיכרון שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א , שמסרו עצםם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד כל קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריאת העולם, כשנתמו (כאשר תמו, דהיינו הושמדו) ‏‏[6] (ב)יד ישובי (תושבי) הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר:וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן‏‏[7] . מדברים אלה עולה כי ר' טוביה החל לכתוב את פירושו אחרי הגזרות.

גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל בד"ה: ושלחתי את ידי וכך הוא כתב: "ובשנת אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני, שהוא שנת הי"ב למחזור רנ"ו (שנת 1097). מרנא ורבנא טוביה - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ומתן את ליבו על אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר :"אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏[8].

ייתכן כי בשל ציטוטים אלא מוצגת גרסה אחרת באתר גשר לפיה מדרש "לקח חדש" חובר באזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר לפי הכתוב באתר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י.

שיטת הבאורעריכה

תכליתו של הספר הוא לבאר לפעמים לפי פשוטו או בדרך הרמז. הוא מקדים לכל סדרה וסדרה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכר בו המילה "טוב". ועל הפסוק הזה הוא דורש. לדוגמה, בפתיחה לפירוש לספר שמות הוא כתב על ד"ה " ואלה שמות- כתוב שם טוב משמן טוב ויום המות מיום הולדו ‏‏[9]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתב מלכות. וכתב שם טוב עולה על גביהן לכן שלמה המלך אמר "טוב שם משמן טוב"." והוא מקשר זאת לפרשת שמות:"אלו השבטים שנתפרשו שמותם בלידתם, ונתפרשו שמותם בירידתם למצרין, אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו" ‏‏[10]. ועתה שוב בתחילת ספר שמות שכתבו "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה". באופן זה הוא מסביר מדוע המקרא חוזר שלוש פעמיים על מניין בני-יעקב.

במקומות שבעלי המדרשים שמו מילים זרות כגון לטינית הוא מציב תרגום בשפה העברית או ביוונית המוכרת יותר בארצו. הוא נוהג להשמיט מן המדרשים קטעים אשר לדעתו אין צורך בהם לפירוש. הוא מסתמך על הדקדוק ועל הניקוד בפירושו.

ההדפסות של המדרשעריכה

בדף הפתיחה של המדרש - המצולם לעיל - כתוב: הוצאת שלמה באבער מלבוב - הדפסה מקורית תרל"ח (1878) - הודפס מחדש בארץ ישראל - ללא שנה - מפעלי ספרים ליצוא

מופיע עליו גם הערה הבאה: יצא עתה פעם ראשונה לאור העולם - "היה מונח בכתב יד זה כשמונה מאות שנה, והיה למראה עיני הקדמונים, ולא נדפס ממנו רק מחלק שני: על ג' ספרים - ויקרא, במדבר ודברים. אז הודפס בוויניציא שנת ה"א ש"ו (1546) ובעתקה רומית גם בשנת תקכ"ד (1564).

ועוד מתואר: ע"פ כתב מירושלים שהיה ביד הגאון חיד"א זצ"ל, ועל-ידי השוואה מערכה מול מערכה, עם עוד שני כתב יד אחרים, האחד מאוצר הספרים בפלארענץ והשני מאוצר הספרים מפעטערסבורג.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ספר מלכים א',ט',י'‏
  2. ‏ לחורבן הבית, הוסף 70 וקבלנו 1109 - בקרוב נכון ‏
  3. ‏ מנין השטרות החל בשנת 312 לפנה"ס, והתאריך 1,105 מתאים פחות או יותר‏
  4. שיר השיריםא' ו'‏
  5. עמוד 56
  6. ‏כך כתוב במקור ‏
  7. ‏(ספר יואל, ד', כ"א ‏
  8. ספר ירמיהו, ד',א'‏
  9. ספר קהלת,ז'א'‏
  10. ספר בראשיתמ"ו, ח'‏

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית