לקסיקון לתרבות הקלאסית

לקסיקון לתרבות הקלאסית - (Dictionary of Classical Culture) אלים, אישים, מושגים ואתרים, מאת ד"ר איתן בורשטיין.

בתרבות אירופה יש מקום של כבוד למסורות מיוון ורומא העתיקה. עידן בתולדןת האנושות, במאה ה-15 התרפק על מסורת זאת, היה זה הרנסנס - "התחיה". כל גילוי שנחשף מאותה תקופה זכה לפירסום.

הקורא הישראלי מכיר פחות תרבות יוון ורומא העתיקה וכל שכן את תרבות הרנסנס. המחבר, מומחה בתחום ההיסטוריה,מלמד ועוסק בטיולים לאירופה הקלסית. בעבודתו הוא נתקבל בהעדר המידע בתחומי התרבות הקלסית. לקסיקון זה בא למלא את החסר.

בהקדמה הוא ציין שאין זה לקסיקון מושלם. הוא עוסק בערכים דוגמת בלשנות, היסטוריה, מיתולוגיה, ספרות, פילוסופיה ומדעים.

המבוא לספר

הירונימוס בעבודה, תרגום התנ"ך מעברית ללטינית - פרסקו של דומניקו גירלנדיו, 1480 - ראו אוזכור מטה

התרבות הקלאסית ששיאיה באתונה היו במאות החמישית-רביעית לפנה"ס וברומא במאות הראשונה לפני הספירה והראשונה לספירה, ממשיכה גם כיום לעורר רגשות הערצה. לא בכדי, היא מהווה את הבסיס לתרבות האירופית שהובאה גם ליבשות אחרות.

גם אבותינו לא היו אדישים ולשתי התרבויות מתייחסת היהדות בשימת דגש על האסתטיקה תוך שימוש בתיבות "יפייפותו של יפת" ביחס ליוונים ו"כמה נאים מעשיה של אומה זאת (קרי 'הרומאית')". למרות האיסור הגורף על קריאת כתבי עכו"ם, הוחרגו בתלמוד (סדר טהרות) והוגדרו ככאלה ש"אינם מטמאים את הידיים" , יצירותיו של אחד המכונה 'המירס' ונראה שמדובר ב.......הומרוס. האיסור האמור לא מנע מן המוסד היהודי ההלכתי העליון לשאת שם יווני : ' סנהדרין' !

זולת תרומתה המכרעת והמתמשכת לעולם המונחים המודרני, די אם נציין את התיבות 'סייבר', 'אנדרואיד' ומסך טקטילי (של מגע), השפיעה ומשפיעה, התרבות ההלנו-רומאית על כל תחומי היצירה . אלו משתרעים מאל"ף דוגמת אסטרונומיה) שמות כוכבי הלכת נקבעו ע"י התוכנים הקלאסיים וכולם זולת כוכב 'ארץ' נושאים שמות אלים מהפנתאון הרומאי) ,בוטניקה, גאומטריה,דקלום, זואולוגיה, מתמטיקה, ניווט, ספרות, פיסול, קרמיקה, רפואה, שירה ועד תי"ו דוגמת תאטרון ומושגיו :דרמה, סצנה, קומדיה וטרגדיה.

בעוד שהיוונים השפיעו בעיקר על הפילוסופיה, האמנויות לסוגיהן ותורת המדינה (דמוקרטיה!) הרימו הרומאים תרומה מכרעת לעיצוב המשפט ולארגון המדיני והאורבני הן באמצעות הפקידוּת והן בסלילת דרכים שחיברו את המקומות הנידחים ובהקמת מערכות אספקת מים וביוב. רוחבן של הדרכים שבנו משפיע עד היום על רוחב מסילות הברזל. ספרו של ויטרוביוס 'אודות הארכיטקטורה' הינו אחת מאושיות המחקר בנושא זה.

הלקסיקון המחזיק 700 עמודים, עוסק בתחומים רבים דוגמת בלשנות, ספרות, פילוסופיה, היסטוריה, מיתולוגיה ומדעים.

בלקסיקון זה נעשה שימוש בתרגום ליוונית כדי להבין את המושגים השלטוניים הרומאים שהיו במתכוון חמקמקים.תרגום זה גם עוזר לשחזר ביטוים שבלטינית אובד בהם האירוניה.

תרגום ההתייחסות המפורסמת להורדוס שנאמרה ע"י השליט הרומאי, אוגוסטוס, ומופיעה בצורתה הלטינית אצל הסופר מקרוביוס "מוטב להיות חזירו מאשר בנו" ליוונית, חושפת את הדמיון הכמעט מושלם בין התיבות ההלניות שפירושן 'חזיר' ו'בן'. מכאן המסקנה הבלתי נמנעת שאוגוסטוס אמר את פסוקו הלא מחמיא למלך יהודה שהיה ממוצא אדומי, ביוונית.

התשובה לשאלה מדוע בכותר של הספר (והסרט) המדובר 'חמישים גוונים של אפור' נמצא מספר זה (50) ולא שישים או מאה נמצאת (עמוד 297 ) בלקסיקון לתרבות קלאסית.

באחרית הלקסיקון נספח הכולל את המילים היווניות והלטיניות שחדרו לשפה העברית מתקופת התנ"ך עד התלמוד.

ד"ר איתן בורשטיין, מחבר ה'לקסיקון לנצרות,הוא יליד הארץ. בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב, ומוסמך לתואר שני בחוג ללימודים קלאסיים באותה אוניברסיטה. את התיזה שנושאה "ידיעת העברית של הירונימוס" לקבלת התואר השלישי כתב בצרפת .זה היה המחקר הראשון שסדק את ההנחה המקובלת שהירונימוס ,סופר ונזיר שכתב לטינית וגם תרגם ללשון זאת את התנ”ך, שלט ללא מצרים בספר עבר.

הקשר ליהדות

לשתי התרבויות, יוון ורומא, מתיחסת היהדות בדגש של האסתטיקה תוך שימוש בתיבות "יפייפותו" ו-"ונאים". וכך מתינו במסכת מגילה:

	א"ר אבהו א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג וא"ר יוחנן מ"ט דרשב"ג אמר קרא (בראשית ט, כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם דבריו של יפת יהיו באהלי שם ואימא גומר ומגוג א"ר חייא בר אבא היינו טעמא דכתיב יפת אלהים ליפת יפיותו של יפת יהא באהלי שם:.(ט',ב'

אשר לתרבות רומא היחס יותר מסוייג ומכרת המובאה ממסכת שבת

	פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס (ל"ג,ב')

• המקור: דר' איתן בורשטיין,לקסיקון לעולם הקלאסי|, הוצאה לאור pertinax, 2015, תל אביב