Fandom

Ventura Daniel Wiki

מאורעות תרפ"ט

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(הערך הועתק מהויקיפדיה העברית)


The 1929 riots August 23 to 31 Artuf burning.jpg

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט

PikiWiki Israel 4883 Geography of Israel.jpg

הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) המקור:PikiWiki Israel

מאורעות תרפ"ט (1929] היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד הערבים תושבי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט1929.

הסיבות לפרוץ מאורעות תרפ"טעריכה

  • ירידת המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, מן השלטון - באותה תקופה התקיימה יריבות עזה על ההנהגה בקרב הערבים. עניין זה בא לידי ביטוי בניצחון החמולה הנשאשיבית בבחירות לעיריית ירושלים. חוסייני איבד מיוקרתו וכדי לזכות בה מחדש הקצין את דעותיו, ופנה להסתה אנטי-ציונית. הוא גייס את תשומת לבם של אלפי מוסלמים למקומות הקדושים ובדרך זו ייצר מחויבות של המדינות המוסלמיות למאבקם של ערביי פלשתינה.
  • התאוששות מהמשבר הכלכלי - בשנים 1926 - 1927 פגע בארץ משבר כלכלי חריף. המשק המקומי קרס, ערך המטבע ירד, ובשנת 1927 ירדו מהארץ כ-5,000 איש. אולם, עם תום המשבר, באותה השנה, הודות לעבודות ציבוריות שאורגנו בידי המנדט הבריטי וקליטת עובדים במפעלים ציבוריים למיניהם, חזר היישוב היהודי לשגשג. ברחוב הערבי גברו תחושות הכישלון לנוכח קניין האדמות והעלייה היהודית.
  • חוסר הנהגה - באותה תקופה הנציב העליון הבריטי, ג'ון צ'נסלור, היה בלונדון ובהיעדרו מונה הארי לוק, הפרו-ערבי. הכוחות שעמדו לרשותו של לוק היו מועטים: כ-300 שוטרים, כ-100 חיילים, שש שריוניות ומספר דומה של מטוסים. תגבורות, שהכפילו את הכוח פי כמה וכמה, הגיעו רק לאחר פרוץ המאורעות, משעותיו המאוחרות של ה-24 באוגוסט.
    בנוסף לכך, ראשי היישוב היו בקונגרס הציוני בציריך, שחל באותו זמן. ארגון ההגנה היה עדיין חלש יחסית, תקציביו היו פעוטים, כלי נשקו ישנים ונסיונו מועט. מקור החולשות הללו היה בשקט ששרר בארץ לאורך שנות קיומו של הארגון, ובמשבר הכלכלי.
  • פרשת הכותל- בליל יום כיפור (23 בספטמבר 1928) התכנסו מאות יהודים להתפלל ברחבת הכותל וקבעו מחיצה בין נשים וגברים, בניגוד לסטטוס-קוו העותמאני. סגן מושל ירושלים התנגד למחיצה, ובכך גרם להתמרמרות בקרב היהודים. נציגיהם פנו לממשלה הבריטית לביטול איסור המחיצה. נגד היהודים יצא המופתי, חאג' אמין אל חוסייני. הערבים ראו במעשה היהודים ניסיון השתלטות על הר הבית. הם טענו כי הכותל הוא חלק מחומת החרם א-שריף, אחד המקומות הקדושים לאסלאם, והחלו בהתגרויות ביהודים. בתגובה, בתשעה באב עלו מספר חברי בית"ר להר הבית עם דגל ישראל וקראו "הכותל - כותלנו, ובוז לממשלה". כתוצאה מכך ערכו הערבים הפגנה, בה התלהטו הרוחות והפכו למאורעות. בסופו של דבר השלטונות הבריטים אישרו את הבעלות הערבית על סמטת הכותל מחד אך גם את זכותם של היהודים להתפלל בה מאידך.

השתלשלות האירועיםעריכה

ב-ט' באב ה'תרפ"ט - 15 באוגוסט 1929 נערכה בכותל הפגנה של יהודים (כמה מהם חברי ארגון תנועת בית"ר) בעד זכותם לחופש הפולחן בכותל. למחרת (יום שישי, 16 באוגוסט 1929), צעדו מפגינים מוסלמים מהר הבית אל רחבת הכותל ושרפו בה ספרי תפילה. הארי לוק, ממלא מקום הנציב העליון, הכריז כי לא נשרפו ספרי תפילה אלא רק דפים של ספרי תפילה. למחרת נהרג יהודי על ידי ערבי בתגרה ברובע הבוכרי, ולוייתו ב-20 באוגוסט הפכה להפגנה שכללה קריאות נקם של היהודים כלפי הערבים. ב-22 באוגוסט החלו להגיע כפריים ערבים רבים, חלקם חמושים, למתחם הר הבית, לקראת תפילות יום שישי.

ביום שישי 23 באוגוסט 1929, עם סיום דרשתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית, המון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער, משני צידי רחוב הנביאים - שכונת הגורג'ים ("אשל אברהם") וקריה נאמנה ("בתי ניסן ב"ק"). 19 יהודים נרצחו בשכונות אלה, בית כנסת ובתים נוספים נהרסו ונשרפו.

המוסלמים ניסו לתקוף שכונות יהודיות נוספות בירושלים, אך אהרון פישר (אביו של הרב ישראל יעקב פישר - לימים ראב"ד העדה החרדית) עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה, פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי.

הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט) לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות איומה (ילדים נשחטים לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, כריתת איברים, שריפה בחיים ואונס) 67 יהודים ובתיהם נבזזו. הטבח האכזרי התרחש לנגד עינהם של שני פרשי משטרה בריטים שלא עשו דבר עד שהרוצחים החלו להתקרב אליהם והם הרגישו מאויימים, רק אז אחד מהם ירה לאוויר וכל הרוצחים ברחו וכך הטבח הסתיים.[דרוש מקור] התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים. ראוי לציין כי מספר משפחות ערביות הגנו על היהודים, ועזרו להם לברוח מחברון. גם היישוב מגדל עדר הסמוך לחברון נעזב וננטש לאחר שתושביו הוזהרו על ידי ערבים ידידים. משפחת עזרא אשר התגוררה בחברון, ולה היו המון חברים ערבים בישוב, ניצלה מהטבח בזכות כך שערבים ידידים הסתירו אותם.

יהדות עזה, אשר הייתה קהילה קטנה בעלת עבר היסטורי ארוך בעיר, התכנסה כולה בבית מלון שם התגוננה נגד ההמון הערבי, לבסוף חולצו היהודים על ידי הבריטים, אולם לא הורשו לחזור לעיר אלא כדי לקחת את רכושם. לעומת זאת, יהודי תל אביב-יפו וחיפה הצליחו להדוף את מתקפות הערבים בעזרת פעילי ההגנה וצעירי בית"ר אך גם בהם נמנו הרוגים ופצועים [1], 6 הרוגים ו-33 פצועים ב-תל אביב-יפו, 6 הרוגים ו-61 פצועים בחיפה. גם הקהילה היהודית בבית שאן הותקפה אבל המשטרה הבריטית הצליחה להגן עליה. הקהילה המשיכה להתקיים עד מאורעות 1936.

קהילות יהודים קטנות בשכם, רמלה, ג'נין ועכו פונו על ידי הבריטים.

המושבה באר טוביה הותקפה. התושבים הסתגרו באורווה והתגוננו עד שחולצו על ידי הבריטים. המושבה נהרסה עד היסוד . בהתקפה נהרג רופא המושבה ד"ר חיים יזרעאלי ותושב נוסף.

חוות חולדה הותקפה. בהתקפה נהרג מפקד המקום אפרים צ'יזיק. הבריטים חילצו את התושבים והמקום נעזב ונהרס.

המושבה מוצא הותקפה על ידי אנשי הכפר הערבי קאלוניה הסמוך, הם פרצו לבית משפחת מקלף ורצחו את רוב המשפחה ואורחיה. הילד מרדכי מקלף שהיה לעתיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל הצליח לברוח עם אחיו ואחותו.

המושבה הר-טוב הותקפה ותושביה נמלטו ממנה. הערבים שרפו אותה עד היסוד. גם המושבה הקטנה כפר אוריה נעזבה , נבזזה והועלתה באש.

ב-28 באוגוסט 1929 בשעה 17:30 פרצו פורעים ערבים לרובע היהודי בצפת שלא היה מוגן. מזוינים במקלות ובסכינים הם פרצו לבתים דקרו והרגו את תושבי הרובע והעלו את בתיהם באש. ההשתוללות נמשכה 20 דקות והופסקה על ידי המשטרה הבריטים שחשה למקום והרגה שניים מהפורעים. מספר הנפגעים היהודים היה 18 הרוגים ו - 80 פצועים.

תוצאות המאורעותעריכה

The 1929 riots August 23 to 31 Proclamation by Sir John Chancellor Thrown from R A F planes.jpg

מנשר מאת הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור, שהוטל ממטוסי חיל האוויר המלכותי, בעברית אנגלית וערבית

  • במהלך שבוע המאורעות נהרגו 133 יהודים ונפצעו 339, וכן נהרגו 116 ערבים ונפצעו 232. מרבית הערבים נהרגו על ידי כוחות הביטחון הבריטיים.[2]
  • הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור פרסם הודעה חריפה לאחר המאורעות וכינה את מבצעיהם "ברברים, אכזרים ורוצחים". שלטונות המנדט הכריזו על השבתה זמנית של כל העיתונים הערבים משום שראו בהם אחראים להסתה לאלימות ולהפרת הסדר הצבורי.
  • הצלחת ה"הגנה" בפעולות ההגנה, במקומות בהם פעלה, העלתה את כוחה.
  • עם זאת, בשל מעשי הרצח והפגיעות המזעזעות, קמו קולות מתוך ההגנה שטענו כי אין לשבת תמידית ב"חיבוק ידיים" וכי יש לנקוט קו תקיף יותר כלפי הצד הערבי. הדבר הביא לפילוג שיצר את "ארגון ההגנה ב'", או כפי שנקרא לימים, ה"אצ"ל".
  • בעקבות המאורעות זימנה הממשלה הבריטית את ועדת שו, הוגש דו"ח סימפסון, והוצא לאחר מכן הספר הלבן של פאספילד.

לקריאה נוספתעריכה

  • ספר תולדות ההגנה, הוצאת משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1973.
  • אביבה חלמיש, מבית לאומי למדינה בדרך - כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ה 2004, יחידה 6 - "בין משבר לגאות"

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. "לנג, יוסף (1985) מאורעות תרפ"ט: השלכותיהם המדיניות והשפעתם על היישוב היהודי ועל התנועה הציונית". עמ' 210
  2. אביבה חלמיש, מבית לאומי למדינה בדרך - כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 96; חללי מאורעות תרפ"ט, "דבר"


המאורעות
<td> מאורעות תר"פ | מאורעות תרפ"א | מאורעות תרפ"ט | המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט)

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית