Fandom

Ventura Daniel Wiki

מאחזים

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Havat gilad.jpg

חוות גלעד במרכז השומרון,נובמבר 2006 - צילם: מיכאל יעקובסון

מאחז היא נקודת התיישבות יהודית שהוקמה באזור יהודה ושומרון. ההתיישבות הוקמה בסיוע מוסדות ממשלכתיים אך ללא אישור תוכנית רשמית. סוגיית חוקיותם של המאחזים דומה לסוגיית חוקיותן של ההתנחלויות. במרץ 2002 שמעון פרס, בשם ממשלת ישראל התחייב בשם הממשלה כי לא יוקמו יישובים חדשים ביש"ע. בעקבות כך הוכנס סעיף בתוכנית מפת הדרכים על פיו ממשלת ישראל תפנה את המאחזים שהוקמו לאחר תאריך זה. בשנת 2005 הוגש על-ידי עורכת הדין טליה ששון חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים.

מניעי ההקמהעריכה

Mivne racevet mzarfat.jpg

קרון רכבת מצרפת - מגורים במאחז

Home in the settlement.jpg

בית קפה במאחז

בשנים 1982-1984, היתה תנופה גדולה של הקמת יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון, כאשר ועדת השרים להתיישבות, בראשות השר יובל נאמן, מהתחייה, הקימה עשרות יישובים. אולם לאחר הקמת ממשלת האחדות הלאומית, פסק תהליך הקמת היישובים ורק יישובים בודדים הוקמו על ידי ממשלת יצחק שמיר. לאחר שבהסכמי אוסלו ולאחר מכן הסכם חברון והסכם וואי נקבע ששטחים בהם יש יישובים ישראליים ישארו בשליטה ישראלית מלאה, עשו אנשי הימין מאמצים רבים להרחיב את גבולות ההתיישבות הישראלית על ידי הקמת יישובים נוספים, ללא החלטת ממשלה על הקמת היישובים. חלק מהמאחזים הוקמו בצמוד ליישובים קיימים, במרחק של כקילומטר או שניים מהבתים הקיצוניים של היישוב הקיים, במטרה להרחיב את שטח היישוב. ההרחבה נועד לא רק לצרכים מדיניים, אלא גם מטעמים בטחוניים. עם הרעת המצב הבטחוני בהתנחלויות לאחר הסכמי אוסלו ובמיוחד לאחר פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, כאשר במספר מקרים חדרו מחבלים לתוך התנחלויות ורצחו תושבים ביישוב, הורגש צורך להרחיב את שטחי היישובים כדי להרחיק את גבול היישוב ממרכזו ולהקשות על חדירת מחבלים ליישוב.

מאחזים אחרים הוקמו על צירים ראשיים, במיוחד לאחר פיגועים על הצירים. טענת המתנחלים היתה שהקמת יישובים על הצירים תקשה על מחבלים לפגע בנוסעים בדרכים. בין השאר במסגרת זאת הוקם גבעת אסף, לאחר רצח אסף הרשקוביץ על כביש 60.

הקמת המאחזים השתלבה עם נטייה של חלק מהדור הצעיר של המתנחלים לחזור אל הטבע. צעירים אלו חיפשו אפשרות להקים יישובים בעלי אופי חקלאי ו/או טבעי ומצאו את מבוקשם בהקמת מאחזים. במאחזים אלו, למשל אלו שבסביבות איתמר, עוסקים התושבים ברעיית צאן, גידול עצי פרי, גידול עופות ואפילו גידול דבורים. מבחינה חוקית היה קל יותר להקים מאחזים סביב חווה חקלאית, מכיוון שהחוק ביהודה ושומרון אינו מחייב קבלת רשיון כדי להקים מבנים חקלאיים.

זריקת עידוד להקמת המאחזים נתן אריאל שרון באביב 1999, כאשר קרא למתנחלים "לרוץ ולתפוס את הגבעות" [1].

יצירת רצף התיישבותעריכה

הקמת רצף התיישבות יהודית הייתה בין המטרות להקמת המאחזים. כך חוברו התנחלויות מבודדות אל גושי התנחלויות באמצעות עורקי תנועה . רצף כזה הוקם באזורים הבאים:

מנכ"ל מועצת יש"ע בנימין מינץ סבור כי: "לאורך שנים סבר הדרג המדיני, שרצוי וניתן ליצור את הרצפים ההתיישבותיים הללו. מדובר בתכנון מדוקדק. בתפיסה של מקומות אסטרטגיים. המאחזים תואמו עם ראש הממשלה. המאחזים כולם עלו בתיאום עם הדרג המדיני. הליך האישור והרישוי של מרבית המאחזים יצא לדרך". רק בשלב מסוים", אריך שרון שינה את גישתו במאה ושמונים מעלות. באותו שלב, המערכת חדלה לשתף פעולה, אבל בשטח כבר היו מאה מאחזים, חלקם מאושרים, חלקם בתהליכי אישור. הכל היה מתואם. אנחנו לא פורעי חוק ולא היינו האיש הרע בסיפור הזה" ‏‏[2]

הקמת המאחז וארגונועריכה

Admot medina.jpg

אדמת מדינה במורד נחל קנה

המאחז מוקם על ידי קבוצה קטנה של צעירים וצעירות , מיהודה ושומרון או מחוץ לאזור, בסיוע פעיל של תושבי היישוב השכן ובדרך כלל גם של הרשות המקומית. הרשות מאתרת אדמות מדינה בסביבות יישוב, מוצאת מבנים לדיור (בדרך כלל מפורקים - מבנים שלמים לא ניתן להניע ביו"ש ללא רישיון) והיזמים עולים לקרקע - ללא הכנה מוקדמת במקום. מרגע שהם על האדמה, מתחילות הפעולות להכשרת השטח: יישור השטח, בניית יסודות למבנים, הקמת הקירות והגג ופריצת דרך נוחה למאחז - כולל סלילה חלקית שלו. המים יגיעו למקום במיכליות. באתר יוצב מיכל מים. גנרטור יובא לאתר. חלק מאחד המבנים יהיה לבית כנסת. במרוצת הזמן יתווסף מבנה למעון ולגן ילדים - אלו הם שלושת מבנה הציבור של המאחז.

מכיוון שהצבא מונע הובלת קרוואנים ברחבי יהודה ושמורון ללא היתר, נמצאים במאחזים מגוון רחב של קרוונים, אשקוביות וצריפים, ישנים וחדשים, המשמשים למגורים, כולל קרון רכבת שיובא מצרפת ומבנה של לול שהוסב לבית מגורים.

רשויות המדינה מספקות למאחזים שירותים ישירות או באמצעות יישובים שכנים, לרבות אבטחת המאחזים באמצעות חיילי צה"ל. חלק מהמאחזים חוברו לרשתות חשמל, מים וטלפון קוויים, בעוד אחרים אינם מקבלים אחד או יותר משירותים אלו.

המבנה הארגוני הוא בדרך כלל של אגודה שיתופית חקלאית. יש מאחזים בבעלות פרטית ובעל הקרקע הוא בעל המאחז. תושבי המאחז מוצאים פרנסתם ביו"ש: חלק מהצעירים לומדים בישיבות או לומדים במוסדות לימוד אחרים כמו המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. חלק אחר, יוצא לעבודה במרחבי הארץ, כמו כל תושבי יו"ש. הצעירות לומדות במדרשות תורניות לנשים אשר מפוזרות בכל רחבי יו"ש. במאחזים שהם חוות. יש תושבים העוסקים בחקלאות, בייחוד במאחזי גב ההר, אזור שילה ודרום הרי חברון.

מספרם של המאחזים נאמד בלמעלה ממאה. כל אחד קשור מוניציפאלית לרשות מקומית, אשר פורסת עליו חסות מינהלית. אוכלוסיית המאחזים היא בעיקר של זוגות צעירים, לא בהכרח בעלי מודעות פוליטית חזקה, אשר טרודים היטב בדאגות הקיום היומ-יומיות ובמיוחד שמירה על תקינות המבנה מפני קריסה ודאגה לילדים, ההולכים וגדלים, בדרכם מהמאחז וביציאה ממנו.

אחדים מהמאחזים פיתחו פעילות מיוחדת: גבעות עולם - מחלבה אשר מוצריה מופצים בעיקר בירושלים, מצפה יוסף - לאתר תיירות בו צופים על העיר שכם, חוות גלעד ובה ישיבה של חסידי ברסלב בשם "שירו למלך, באלוני שילה - מדרשה תורנית לבנות מדרשת שילת. וישוב הדעת בו "מרכז להתחדשות והטענת הגוף והנפש ברוח פנימיות התורה והמסורת העברית העתיקה"

חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים עריכה

הפניה לערך מורחב : חוות דעת ביניים על מאחזים בלתי מורשים ביולי 2004, לקראת הגרוש מגוש קטיף, הורה ראש הממשלה אריאל שרון לעורכת הדין טליה ששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, להגיש לו חוות-דעת בנושא "המאחזים הבלתי מורשים באזורי יהודה שומרון ועזה". הדו"ח כולל 12 פרקים ב-343 עמודים. בסיכומי הפרקים ובפרק האחרון מובאות ההמלצות.

במסגרת הדו"ח התבקשה בדיקה של הנושאים הבאים:

  1. מיקון המאחזים, תיאורם, גודלם ומועד הקמתם.
  2. דרך הקמתם.
  3. הרשויות השונות - ציבוריות ואחרות - המעורבות בהקמתם, הרחבתם ןתחזוקתם השוטפת.

וכן התבקשה חוות דעת לגבי הצעדים המשפטיים הנדרשים להפסקת "תופעת המאחזים" ופינויים, כולל נקיטת צעדים משפטיים. הדו"ח הוגש לממשלה, אשר הקימה ועדת שרים מיוחדת ליישומו. עד כה, הצעדים שננקטו היו הפסקת כל מימון ממשלתי לבניית התשתיות למאחזים.

חוות הדעת התקבלה בבקורת על ידי הגורמים אשר היו אחראיים להקמת המאחזים, אשר טענו כי המאחזים הוקמו בשיתוף פעולה עם רשויות המדינה ובמימונה.

הסכם מאחזים עריכה

לעתים העדיפה ממשלת ישראל לפנות מאחזים תוך הידברות עם ראשי מתנחלים וכך להבטיח שלא תהיה התנגדות במהלך הפינוי (כדוגמת ההתנגדות בפינוי עמונה), ולכן חותמת איתם על הסכמים לפיהם יפונו בהסכמה מספר מאחזים, אך יינתן אישור חוקי למאחזים אחרים. בשנת 2001 חתם ראש ממשלת ישראל אהוד ברק על "הסכם המאחזים" על פיו הורדו מספר מאחזים, בהם "חוות מעון" בהר חברון, בתמורה לאישור מאחזים, למשל "הנקודה". ראשי המתנחלים טענו כי אהוד ברק לא עמד בהסכם.

על פינוי מאחזיםעריכה

Pinui maachazim.jpg

והיו לאחד בידיעריכה

Vehaiu echa beidi.jpg

מתוך "עולם קטן" לשבת פרשת וארא תשע"ב

אולי הגיע המועד להציע פתרון

הערות שולייםעריכה

  1. אליקים העצני, שרון II,‏ 25.5.04
  2. ‏מקור: נדב שרגאי, מאחז ועוד מאחז - כך יוצרים בגדה "רצף התיישבות" יהודי - הארץ‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית