Fandom

Ventura Daniel Wiki

מאמר אם כל חי

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Eser mamarot.jpg

הספר "עשר מאמרות"

מאמר אם כל חי הוא אחד משלוש המאמרים המובאים בקובץ "עשרה מאמרות" של רבי מנחם עזריה מפאנו [1]

בפתח המאמר כתוב שהוא נועד "לדרוש ברבים בכסא ליום חננו", דהיינו בראש השנה. המאמר עוסק בביאור עניין פקידת שרה בידי הקב"ה, אשר התרחשה לפי חז"ל בראש השנה. הרמ"ע מפאנו מבאר למה היא נקראה "אם כל חי": "כשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי פירוש אם לכל איש חי". על בסיס דברי רש"י ד"ה:"הנפש אשר עשו בחרן - שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום."

אירוע הדרשהעריכה

מקובל בקהילות ישראל, כי ביום ראשון של ראש השנה קוראים בתורה את הפרשה שבה הקב"ה מעניק לשרה אמנו פרי בטן. וכך קוראים בפני הציבור: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ, אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק. (ספר בראשית, כ"א,א'-ג'). לפי סדר עולם רבא, אברהם אבינו ושרה אמנו יוצאים מחרן בשנת 2023 לבריאת העולם ורק כעבור 25 שנה הם זוכים בפרי בטן משלהם. עד אז, אברהם ושרה עוסקים בגידול וחינוך "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ" - שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת (שם, י"ד, י"ד) וגידולו של ישמעאל בת הגר שפחת אברהם.

הרמ"ע מתחיל את דרשתו בבירור המשמעות של השימוש בשם ה', בפסוק הראשון של הפרשה, לתאור פעולתו של הקב"ה. הרי הריונה של שרה נובע כולו ממידת החסד ובכל זאת הכתוב משתמש בשם ה', המקובל במקרים בהם הקב"ה, נוהג מידת הדין. במאמר מובא ההסבר מפי חז"ל :"אמרו רבותינו ע"ה (עליהם השלום) כל מקום שנאמר וה' (הכוונה) הוא ובית דינו". מכאן אנו למדים כי הקב"ה מקפיד עם הצדיקים ונוהג עימם ב"מידת הדין", וכל נאמר הוא :"הוצרך להִמָ‏לֶ‏ך עם מדת הדין, לפי שקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה". דהיינו, למרות שהמניע להעניק בן לשרה נבע מרחמים, היה גם צורך לבדוק האם הוא עומד גם במבחן מידת הדין.

הרמ"ע מפאנו מתאר במאמר את הנס, אשר התרחש בראש השנה. נאמר "פקד", מדובר בלשון צווי "הוא בלי ספק חדוש בריאה בטבע". הוא לומד זאת מהשימוש במשפט כי הוא אמר אשר נכתב בספר תהילים על בריאת העולם : "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי; הוּא צִוָּה, וַיַּעֲמֹד" (ל"ג,ט') ובפרשתנו נאמר: "וַה' פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר." [(כ"א,א')]

חז"ל אמרו כי שרה לא הייתה עקרה, כמו אישה רגילה בעלת תכונה זו, אלא מאז שנולדה, כפי שאמרו חז"ל "שעקר מטטרון (הרחם) לא היה לה והוצרך הקב"ה לצוות על יצירת הכלי הזה בה בדרך פלא". מכאן גם הקשר עם ראש השנה. ביום זה נברא העולם וביום זה נברא הרחם של שרה אמנו (חלק א', סימן ד').

בזה הקב"ה יוצר את ההמשכיות של יצירת האומה הישראלית. התחיל בגיור "ילידי ביתו" וממשיך עם הולדת יצחק וכך הוא מציים במאמר "שכשם שנתמנה אברהם אב המון גוים כך היתה שרה אמנו אם כל חי". וכך אברהם ושרה היו גם אבות ואמהות אפילו לכל הגרים העתידים להתגייר - בעתיד, כפי שכבר התקיים מאז יציאתם מחרן. וכך נאמר בעת בואו לארץ כנען:"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.(שם,י"ב,ד'). פרשן המקרא רש"י כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום".

חלק ב': שבחה של שרהעריכה

החלק השני של המאמר עוסק בגדולה של שרה. וכך הוא מתחיל:" רמז לה האל יתברך לאשת חיל הלזו שתזכה לבנות את בית ישראל, במה שנתמעטה עצמה לרצונה, כמו שבארנו, והיא ראשונה לשבע נביאות שכלן מתאימות בהמשך זמנן לשבע מדות ההנהגה העליונה אחת אל אחת על הסדר. שרה בחסד לאברהם אשת חבר כחבר."

הרמ"ע מפאנו במאמר מסביר מדוע היא זכתה בכך :"שתזכה לבנות את בית ישראל (והסיבה לכך) במה שנתמעטה עצמה לרצונה". התמעטה לפי משמעות הכתוב בפרשת בראשית: "המאורות הגדולים" - שווים נבראו (השמש והירח), ונתמעטה הלבנה (הירח) על שקטרגה ( לפי הרמ"ע: קטרוג מלה מורכבת שמשמעה קטטת החמדה או קשר החמדה) ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ‏‏[2]. היא הסכימה לוותר על כבודה ועל היותה בת זוג יחידה לאברהם והעניקה לו בת זוג , את שפחתה, במטרה שיהיה לו ממנה זרע. מחבר המאמר מכיר את האופי האנושי ומציין את שבחה של שרה אמנו. וכותב : "עִם כי עזה כמות אהבתה לו (לאברהם) וקשה כשאול קנאת האשה בירך חבירתה (הגר)", דהיינו, האהבה שלה לאברהם אבינו גברה על הקנאה בתאוות הבשר - הירך - של חברתה. (ב',ב')

בהמשך, הרמ"ע מפאנו מציין את זכותה של שרה אמנו, אשר הביאה להריון לנשים נוספות[3] בזכותה, נשים זכו לפרי בטן. והזכות שלה הייתה: " וכן בהולד לו את יצחק בנו שהרבה עקרות נפקדו עם שרה. וכל העולם היו מרגישים שזכות הצדיקים הועילה להם. ויצדק בם לומר בהולד לו. כדתני ר' נתן, על אותן שני תינוקות והיו קורין אותן נתן הבבלי על שמו. וכל שכן עם מה שתרגם יונתן בפסוק "הנה ילדה מלכה" שכל אותן התולדות היו בזכות שרה להעמיד מהן רבקה ואמותיהן של שבטים. וכן ביום הגמל את יצחק דרש בו הה"ר הלל שבו ביום נגמלו כל הבנים שהניקה שרה וגדולי הדור לא סעדו אלא עם אברהם לפיכך כתיב משתה גדול כמו שפירשו חכמים (ב',כ')

ובאותו עניין הוא מוסיף:"מה שאמר בבראשית רבה שהביאה דורייה לעולם ( יצא חוק לעולם, ניתן דורייה לעולם) וכמה עקרות וחסרי התולדות נפקדו עמה כי על כן אמרה כל השומע יצחק לי שכל העולם כלו היה שמח בשמחתה.(ב',ל"א).

הרמ"ע מסיים את החלק השני במשמעות מתן שם לאדם. רק השינוי בשמות הצדיקים, כמו מהשם "שרי" ל"שרה" אפשר לה לקבל את "השפע האלהי" כמו שכתוב אצל בצלאל בן אורי "ראה קראתי בשם" ואחר כך "ואמלא אותו רוח אלהים" והוא רמז לנס שיקרה:"והנה בצורת הה"א שנוסף בשמה של שרה יש רמז לעקר מטרין שנתחדש בה היא האם כמו שזכרנו וההפך בצורת היו"ד שהיא סתומה כהדא דוכרניתא דלא ילדה (ב,ל"ד).


שרה כנביאהעריכה

בחלק ב' לדרשה הרמ"ע דן בכתוב במסכת מגילה:"שבע נביאות (היו לעם ישראל), מאן נינהו (מי היו): שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. שרה, דכתיב (בראשית יא) אבי מלכה ואבי יסכה. ואמר ר' יצחק: יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר : "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (שם, כ"א,י"ב). ד"א, יסכה שהכל סוכין ביופיה (י"ד,א'). דהיינו,נבואתה של שרה אמנו, הסוכה ברוח הקודש, היא הייתה הראשונה מבין שבע הנביאות שקמו לעם ישראל.

שרה אמנו זכתה שתקרא יסכה ש"סוכה ברוח הקודש" בגלל "שתי אספקלריאות" - ‏‏[4] שמהן כל חזון מאירה ושאינה מאירה :

  • לפי מידת הדין שהקב"ה ובית דינו אישר זאת.
  • לפי ה"עצה הוגנת", שזכתה לה, כאשר הצדיקה עליה את הדין עם מתן הגר שפחתה לאברם אישה אחרי ששחררוה.

חלק ג': על זיווגיםעריכה

הרמ"ע מפאנו מתייחס בחלק ג' ליתרון הזיווגים וכותב:"אך דעו נא וראו כי כל אותן השנים כשנזדווגו אברהם ושרה ולא היו להם בנים לא היה זווגם פועל בטל ח"ו כי אמנם זווג הצדיקים יש בו דוגמא עליונה בלי ספק ועל כן האריך הכתוב בזווג יהודה ותמר" (ג'ה').

ולמה "לא היה זווגם פועל בטל". כל עוד שלא היה להם בנים הם עסקו בגיור, כפי שמובא בדרשה: "והיו אמנם אברהם ושרה בכונת היחודים שלהם ממשיכים אצלם כל הנשמות, שהן עתידות להבראות לגרים הראוים להדבק בזרעו של יצחק , כטעם הנפש אשר עשו בחרן ואמרו חכמים אברהם מגייר האנשים ושרה מגיירת את הנשים. כי לא על הגרים של אותה שעה בלבד הדברים אמורים שהיו גרי שער לא זולת אלא על כל באי עולם להתגייר לעתיד ולהיות גרי צדק ובזה גאולה תהיה להם ממה שנדחו מחמת החטא הקדום: (ג'ו').

תקנה למי שאין בניםעריכה

הרמ"ע מפאנו מתייחס גם למצב בהווה: "עתה שבנו למעשה היבום ולזווג אברהם ושרה שהיה להשלמת הזולת . והמה בנין אב לזווגם של תלמידי חכמים שבכל דור ודור כי בזמן שהם נזקקין לנשיהם שאננות בקדושה ובטהרה (ובכל זאת) ואין ולד נוצר מאותה טפה (_בגלל) כגון שהם זקנות או ילדות עקרות או איילונית ואפילו שניהם טומטומין כמו שהיו אברהם ושרה קודם שנוי השם.

הנה מלבד היות במצותם (היותם תלמידי חכמים) נחת רוח מהקב"ה לעקרת הבית אם הבנים שמחה שהם בלי ספק מוסיפים אהבה ואחוה שלום וריעות בינו לבינה. הנה מחשבה טובה שלהם הקב"ה מצרפה למעשה וזווגם נעשה פועל דמיוני לאחר זמן למי שלא זכה, וצריך סיוע כאלה שאמרו צריך ואין לו תקנה כגון שמת בלא בנים ואין לו אח ליבם את אשתו או שחלצה ולא אבה ליבם, יזמין להם ה' גואל גם שב גם ישיש כבעז שהיה בן פ' שנה ורות היתה נערה כמו שהעיד עליה הכתוב פעמים רבות ומיד שקיים המצוה מת למחרתו מתוך חופתו. ומה שלא פסק יהודה לדעתה לתמר נעשה לו לבעז בקחתו את רות פועל דמיוני להוליד את עובד והוא טעם ויתן ה' לה הריון האמור ברות נתינה מיד ליד:"

ההריון והבנים יכולים להגיע גם בגיל מאוחר כמו אצל בועז ויהודה בן יעקב. (ג',י"ב). עז אז אפשר לעסוק באימוץ ילדים אחרים או בגיור. ובסופו של דבר, גם הנס יכול להגיע.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. שני המאמרים האחרים הם:
    • חקור דין - המאמר עוסק במשפטי ה' אמת בשלשה עולמות: האחר - עולם הזה , והשני - עולם הנשמות, והשלישי- עולם התחיה" - בולל דרושים נעימים ע"ד חכמת האמת מעניני ר"ה ויוה"ב וימי הדין.
    • המדות - מאמר, מיוסד על שלש עשרה מרות שהתורה נררשת בהן.
    שלושת הנ"ל יצאו לאור במהדורות אחדות כאשר הראשונה היתה בונציה שנ"ז, הרמ"ע עצמו לא פירט את זהותם של שבעת המאמרים האחרים
  2. ‏‏‏לפי רש"י לבראשית, א',ז'‏
  3. לפי מדרש תנחומא:"וארבעה עקרות נפקדו בראש השנה ואלו הן: שרה ורבקה ורחל ולאה:
  4. מונח מהקבלה: ‏מקום נבואת כל הנביאים הוא סוד אספקלריא‏

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית