FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו גם:מבצר האלה - עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראו גם:תכנון עירוני בחורבת קיאפה ובתל נצבה - כולל הרצאה של 19 דקות בנושא

ראו גם: תמונות מן האתר

Cleaning Ancient Bones at Khirbet Qeiyafa02:26

Cleaning Ancient Bones at Khirbet Qeiyafa

על החפירות

תהליך ניקוי העתיקות במעבדה

Qeiyafa wall excavation00:23

Qeiyafa wall excavation.m4v

Clearing an Ancient Doorway00:52

Clearing an Ancient Doorway

תהליך החפירות

ניקוי שער העיר

Qeiyafa city wall1

התל מהאוויר צילם:en:User:Yaels

מבצר האלה (ערבית חירבת קייאפה) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית, השוכן על גבעה כק"מ מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שכה ועזקה. האתר נחפר בשנים 2007 - 2010 על ידי הארכאולוגים יוסף גרפינקל וסער גנור. עונת חפירות נוספת צפויה בקיץ 2011‏[1]. ממצאיו מהווים רקע למחלוקת בין הארכאולוגיים - להלן


גילוי המטבעות (אקטואליה)עריכה

דליה מזורי מדווח על תגלית בעמק האלה: המטבע העתיק בארץ - דוקטורנט מהמכון הארכיאולוגי באוני' העברית חשף על חורבות קיאפה מטבעות שהיו בשימוש בתקופה ההלניסטית במאה הרביעית לפנה"ס. וכך היא סיכמה:

המטבעות שהתגלו מיוחסים לתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה - המאות ה-4-5 לפני הספירה. מדובר בתקופה של כמאה שנה ויותר לאחר שיבת ציון והקמת בית שני. בתקופה זו נמצאת הארץ תחת שלטון הפרסים וזאת עד לשנת 332-333 - בה האיזור נכבש על ידי אלכסנדר מוקדון, ומתחילה התקופה ההלניסטית.

באתר החפירות התגלו עשרות מטבעות נדירים מתקופות שונות. ואולם מרתקים ביותר הם המטבעות מהתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה. בתקופה זו מטבעות נטבעו לראשונה בארץ: בירושלים, שומרון, ובפלשת (עזה אשדוד ואשקלון). במקביל נעשה בארץ שימוש במטבעות מיובאים מהעולם היווני.

"המטבעות שהוטבעו בארץ - הם מאד נדירים. כולם עשויים כסף ובדרך כלל הם מאד מאד זעירים - בקוטר של כ-7 מ"מ ובמשקל של פחות מחצי גרם. אך ישנם גם מטבעות קצת יותר גדולים. בגלל שהם כל כך קטנים - כמעט שלא מוצאים אותם בחפירות מסודרות", הסביר יואב פרחי.


משמעות החפירות (אקטואליה)עריכה

ניר חסון כתב בעיתון הארץ ביום 11 במרץ 2011 על אוניברסיטת תל אביב והעברית במלחמת חפירות כאשר ברקע משמעות החפירות בתל שכה. וכך הוא כתב:


"כך, למשל, הקבוצה הירושלמית רואה בחשיפת ארמון דוד וחומת שלמה בירושלים, ובחפירת ערים מבוצרות כמו מגידו, עדות לעוצמת הממלכה המאוחדת. באותו אופן כתובות חרותות בחרס מעידות על אדמיניסטרציה פעילה. נקודת המחלוקת המובהקת ביותר היא שאלת עצם קיומה של הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה במאה העשירית לפני הספירה כמעצמה אזורית, כפי שהיא מתוארת במקרא.

לעומת החוקרים מהאוניברסיטה העברית, לדעת החוקרים מתל אביב הממלכה המאוחדת היתה לכל היותר מספר כפרים שנשלטו מכפר גדול בשם ירושלים. "אני לא חושב שיש עוד מקום אחד בעולם שהיתה בו עיר שהתשתית החומרית שלה היתה כל כך עלובה ושהצליחה ליצור סחף כזה לטובתה כמו ירושלים", הסביר פרופסור פינקלשטיין בראיון ל"הארץ" ב-2008 את עיקרי התזה המינימליסטית. "אפילו בימי גדולתה היתה (ירושלים) בדיחה, בהשוואה לערי אשור, בבל או מצרים. כפר הררי טיפוסי". עם זאת, חשוב לציין שבשתי האוניברסיטאות יש חוקרים המאמינים דווקא במגמה ההפוכה מזאת השלטת בסביבתם.

הוויכוח הזה כולו מתנקז בימים אלה אל אותה גבעה בעמק האלה, בשולי הרי יהודה. שני מפעלים ארכיאולוגיים גדולים התנהלו בשנים האחרונות בעמק: חפירה אחת בחרבת קייאפה על ידי גרפינקל מירושלים, וסקר אחר בתל עזקה על ידי ליפשיץ מתל אביב. כל אחד מהם מצא אישושים לתאוריה שבה הוא תומך בחפירה שלו, ועתה הם מתקוטטים על הרישיון לחפור באתר השלישי, שעשוי להכריע בוויכוח. ברשות העתיקות אומרים כי לא זכור מקרה שבו שני חופרים ביקשו רישיון לאותה חפירה. מי שייאלץ להכריע בוויכוח הוא מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן.

החפירה של פרופסור גרפינקל בתל קייאפה עלתה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות. באוקטובר 2008 פרסמו החוקרים הירושלמים בקייאפה כי מצאו חרס ועליו מלים שניתן להגדירן ככתב העברי הקדום ביותר. ממצאים נוספים העלו כי בקייאפה עמדה מצודה חזקה. הממצאים חיזקו, על פי תפישתו הירושלמית של גרפינקל, את עובדת קיומה של ממלכה חזקה הנשלטת מירושלים במאה העשירית לפני הספירה, קרי בשיא תקופת דוד ושלמה. המצודה, לדבריו, עמדה על קו הגבול המערבי של הממלכה הירושלמית.

לקריאת הכתבה כולה קרא בקישור לעיל

הממצאים באתר עריכה

(מהויקיפדיה העברית)

Qeiyafa western gate1

השער המערבי - צילם:en:User:Yaels

P7280123

שער מבצר האלה מכיוון עזקה - צילם:Atbannett

Jugs in Situ, Khirbet Qeiyafa -2

קנקן באתרו, חפירה בח'ירבת קייאפה אוגוסט 2009 _צילם:Hanay

Qeiyafa Ostracon-pic

תמונה של האוסטרקון[http://www.bib-arch.org/bar/article.asp?PubID=BSBA&Volume=36&Issue=2&ArticleID=9 המקור

Qeiyafa Ostracon-dr

איור האוסטרקוןהמקור - טקסט משוער:

האתר מוקף בחומת סוגרים רחבה, ובה שני שערים‏‏[2]. שער אחד נחשף עם תחילת העונה הראשונה, ובו שני תאים בכל צד, תעלות ניקוז מקורות, ועמדות שמירה בפינותיו. חלק מתאי השער נסתמו ברבות הימים והפכו לחדרים. רוחב השער כ-10.5 מ', והוא פונה מערבה.

הממצאים באתר עד כה כוללים קרמיקה מתקופת הברזל, קנקנים רבים, סירי בישול, כני פולחן, סכין ברזל, ועוד. לקנקנים ידית עם שקעים, תופעה שכמעט ואינה מוכרת מאתרים דומים באזור יהודה. חרצני זיתים שרופים שנמצאו באזור בישול תוארכו בעזרת פחמן 14 לשנים 1050 עד 970 לפני הספירה.

השער השני נתגלה עם סיום העונה השנייה. הוא פונה לדרום-מזרח, וחפירתו החלה בעונה השלישית (2009).

בהתאם למדיניות רשות העתיקות עבר השער הראשון תהליך של שימור ושחזור, והוא כולל כעת נדבכים נוספים על אלו שנתגלו בחפירה, וכן "קו שחזור", המבדיל בין הנדבכים שנחשפו לאלו שנוספו. במסגרת עבודות אלו נחשף גם הסף של השער, שהיה קבור תחת חומה מן התקופה ההלניסטית.

לפי דברי החופרים, היה האתר מיושב בתקופת הברזל, וכנראה חרב והיה שוב מיושב בתקופה ההלניסטית הקדומה. נמצאו באתר מטבעות של אלכסנדר מוקדון ושל תלמי הראשון, מייסד בית תלמי במצרים ששלט באותה תקופה בארץ ישראל.

"הכתובת העברית הקדומה ביותר"עריכה

הממצא החשוב ביותר הוא אוסטרקון, שבר חרס בצורת טרפז באורך של 16.5 ס"מ וברוחב של 15 ס"מ, שנתגלה באתר[3], ובו חמש שורות בשפה העברית הכתובות באלפבית הפרוטו-כנעני כתובות בדיו. נוסח החרס מכיל שימוש במונחים "אל תעש" ו"עבד" הייחודיים נכון לאותה תקופה אך ורק לעברית,[4] אשר אינם קיימים בשאר שפות האזור של אותה התקופה, כאוגריתית ועוד, ומשום כך הוא מהווה את החרס הקדום ביותר הכתוב בשפה העברית, והוא מקדים את תחילת השימוש בשפה לכל הפחות למאה העשירית לפנה"ס, תקופת קיומו של היישוב אשר בחורבותיו נמצא החרס.

הצעות חלקיות לקריאת האוסטרקון פורסמו בדצמבר 2009 על ידי חגי משגב ועדה ירדני, בינואר 2010 פורסמה הצעתו של גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה המסתמכת ברובה על ההצעות הקודמות.[5]

פרשנות החופרים עריכה

(מהויקיפדיה העברית) חשיפת השער השני הביאה את החופרים לזהות את האתר עם העיר "שעריים", המוזכרת בסיפור דוד וגלית, סיפור שאירע בעמק האלה:

וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים, עַד בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת וְעַד-עֶקְרוֹן.
שמואל א, יז,נ"ב

איזכור העיר שעריים בהקשר של דוד המלך, והעובדה שמדובר באתר ישראלי מבוצר כה קדום, המתוארך על ידי הממצא האורגני לשנים 1050 - 970 לפני הספירה, מובילים את החופרים למסקנה כי מדובר באתר של הממלכה המאוחדת, אולי מתקופתו של דוד עצמו. לטענתם מהווים הממצאים שנחשפו באתר הוכחה חותכת לקיומה של ממלכה חזקה ביהודה בתקופת דוד ושלמה.

לתימוכין טוענים החופרים כי בנוסף לאוסטרוקון העברי, לא נמצאה קרמיקה פלשתית או אחרת במקום, והקרמיקה שנמצאה היא עברית קדומה. כמו כן לא נמצאו עצמות חזיר במקום‏‏[6]. החופרים מקווים כי החרס הכתוב עברית יוכיח סופית מהו אופי האתר.

לדברי החוקרים, העובדה כי האתר נמצא על ציר התנועה הראשי בעמק האלה, הביצורים במקום והעדר הממצאים הפלשתיים מעידים כי חורבת קייאפה הייתה עיר מבצר חזקה בגבולה המערבי של ממלכת יהודה[7].

לדברי גרפינקל וגנור, גילוי המבצר, חשיפת האוסטרקון ושאר הממצאים באתר, מספקים עדות חד משמעית לקיומה של הממלכה המאוחדת ולקיומן של ערים בצורות ביהודה כבר במאה ה-10 לפנה"ס. מכאן כי לא ייתכן שהמעבר מחברה כפרית (תקופת הברזל I) לחברה עירונית (תקופת הברזל II) בישראל ויהודה התרחש רק בסביבות שנת 900 לפנה"ס, ולפיכך גישת הכרונולוגיה הנמוכה של הארכאולוגים הסבורים כי הממלכה המאוחדת כלל לא התקיימה והמלכים המוזכרים במקרא היו לכל היותר מנהיגים מקומיים של אוכלוסייה כפרית שגויה לחלוטין[8].

הוכחה לקיום ממלכת דוד ?עריכה

אסף שטול-טראורינג כתב בעיתון הארץ מיום 22ב באפריל 2011 סערה בעולם הארכיאולוגיה: האם בחירבת קאייפה נמצאה הוכחה לקיומה של ממלכת דוד? - האם אחת החידות ההיסטוריות הגדולות ביותר מתקרבת לפתרון באתר החפירות בחירבת קייאפה? הארכיאולוג פרופ' יוסי גרפינקל טוען כי הצליח לחשוף שם לראשונה הוכחות מובהקות לקיומה של ממלכת דוד. מולו מתייצבים ארכיאולוגים, הטוענים שמסקנותיו נמהרות ולא מבוססות. נאמני המקרא מול הקוראים הביקורתיים, שמרנים מול רדיקלים, ירושלים מול תל אביב - הכל מוכן לקראת

ההוכחה מצוייה במבצר האלה - לדבריו :"יש לנו פה עיר מבוצרת עם חומה שהתנשאה לגובה של שישה מטרים, שחיו בה כ-500 עד 600 אנשים. באתרים אחרים בארץ לא תראה כאלה בתים, חומות, מדרגות, שערים עומדים". היישוב המרשים מוקף חומת סוגרים - חומה כפולה המורכבת משיני סלע גדולות, השוקלות שבעה עד שמונה טון. הביצורים הללו עדיין מתנשאים לגובה של שניים-שלושה מטרים, ומכתרים שטח של 23 דונם. לאורך חלקה הפנימי של החומה בנויים כ-90 בתים, שרק חלק קטן מהם נחשף עד כה.

על רקע העוצמה השקטה של השרידים, שמתנשאים מעל העמק המוריק זה 3,000 שנה, גרפינקל מדבר במהירות ואינטנסיביות, לעתים כמעט בבהילות; הוא פורש כאן כתב הגנה וכתב תביעה בוויכוח לוהט וייצרי, עם יריבים שאינם נוכחים. לדעתו, באתר החפירות שהוא מנהל נמצאת העדות החותכת לקיומה של עיר השייכת לממלכת דוד, מהמאה העשירית לפני הספירה. "זו עדות ראשונה ואחרונה. עד היום לא מצאו דבר דומה בשום מקום בארץ", הוא אומר.

לקריאה נוספתעריכה

  • גרפינקל, יוסף, חורבת קייאפה - עיר מבוצרת בגבול פלשת ויהודה בראשית תקופת הברזל II, חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב, (2008), עמ' 122-133
  • גיא שטיבל, על אם הדרך: חורבת קיאפה בתקופה הקלאסית ובתקופות המאוחרות, חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיהקובץ מחקרים ד, תשע"א-2010, עמ' 161-169

הצעות לקריאת האוסטרקוןעריכה

  • In: Garfinkel, Y. and Ganor, S. Khirbet Qeiyafa Vol. 1. Excavation Report 2007-2008, Israel Exploration Society. Jerusalem 2009
    • Misgav, H., Garfinkel, Y. and Ganor, S. The Ostracon. pp. 243-257.
    • Yardeni, A. Further Observations on the Ostracon. pp. 259-260.
  • Emile Puech, L’Ostracon de Khirbet Qeyafa et les debuts de la royaute en Israel, Revue Biblique 117, 2010, 162-184.

קישורים חיצוניים עריכה

האוסטרקוןעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. דף החפירות באתר האוניברסיטה העברית
  2. לדברי גרפינקל, עובדה זו הינה ייחודית בכל האתרים בארץ ישראל, וייתכן שהיא מקור שם העיר "שעריים", המזוהה באתר זה.‏
  3. חרסים כאלו היו בשימוש באותה התקופה לרוב כטיוטה למכתב רשמי שנכתב על גבי פפירוס או על קלף, עם זאת החוקרים התפלאו למצוא את החרס במבנה פשוט שאינו מאפיין בית עקד ספרים, או מעון מגורים של אדם מהשכבות האמידות. ובאותה התקופה נדיר יהיה למצוא ממצא כזה בבית שגרתי.
  4. על פי שמואל אחיטוב וחגי משגב.
  5. Open Letter to Prof. Gershon Galil, Haifa University
  6. ‏בשתי השכבות, של התקופה הישראלית ושל התקופה ההלניסטית.‏
  7. חורבת קאייפה: ביצור הגבול בבמלכת יהודה, יוסף גרפינקל, האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
  8. חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, האוניברסיטה העברית וסער גנור, רשות העתיקות
]

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית