FANDOM



Unnamed

מתוך "מוקד" פורטל יהודי איטליה

מגילת אסתר מאיטליה a

על מגילת אסתר מהמאה ה-17 מבית הספרים הלאומיעריכה

מגילת אסתר עם ציורים -- פררה (איטליה) 1616 -- סרטון מורחב02:33

מגילת אסתר עם ציורים -- פררה (איטליה) 1616 -- סרטון מורחב

הספרייה הלאומית מחזיקה מספר מגילות אסתר מאוירות, אך המיוחדת שבהן, היא גם הקדומה שבהן, ואולי בין הקדומות ביותר בעולם, משנת 1616

. המגילה נכתבה ואוירה על ידי משה בן אברהם פסקארול בעיר פררה באיטליה. אורכה למעלה מארבעה מטרים וגובהה כ-27 ס"מ. היא הוזמנה עבור אדם בשם מרדכי בן אליהו הלוי, שחי בעיירה קטנה בשם בריסילו (Brescello), סמוך לפארמה. את המידע הביוגרפי אנו יודעים מפני שהוא כתוב במגילה.

המגילה מעוטרת בשפע צבעים, ומחולקת לעמודות על ידי עמודים בצבע כחלחל-ירקרק וביניהם אגרטל שממנו עולה ענף עטור פרחים. כל עמוד נשען על בסיס מלבני שעליו ציור חיה, עוף או צמח. מעל לכל עמוד: פרוטומה של גבר לבוש. בראש עמודות הטקסט, ציורים של מצבים מן המגילה, המדגימים את התרבות החומרית (לבוש, אכילה ודיור), לא הפרסית, אלא האיטלקית, של אותם ימים שבהם חי הצייר.

מציג: דר' אביעד סטולמן, הספרייה הלאומית; צילום ועריכה: חנן כהן, הספרייה הלאומית.

Book of Esther IMG 1826

מגילת אסתר, המאה ה-13 או המאה ה-14, מפס שבמרוקו. מוצגת במוזיאון קה בראנלי שבפריז - צילם: אבי דרור - הויקיפדיה העברית

עיבוד לשיעור

(מאוצרות הספריה הלאומית)

Esther Megillah Italy

במערך השיעור נערוך היכרות עם כתב יד איטלקי מאויר של מגילת אסתר מן המאה ה-17. התלמידים והתלמידות יתעמקו באיורים מן המגילה וילמדו מהם על התקופה והסביבה שבהן נוצרה. לסיכום השיעור, ייצרו התלמידים מגילה מאוירת עכשווית בהשראת המגילה מאיטליה. המערך מיועד לכיתות ג'-ה'.

מדוע לא זכה פורים למעמד רציני בלוח החגים העברי?עריכה

גלעד קריב כתב ביום 21 במרץ 2008 באתר הארץ על הנושא "מדוע לא זכה פורים למעמד רציני בלוח החגים העברי?" והגיע למסקנה בעיקר משום שאין בו שום כמיהה לארץ ישראל. הביא קטעים נבחרים מהמאמר:

פורים, שנשען במרוצת הדורות על שילוב בין רוח שטות לעומק רעיוני והלכתי, נדחק בקרב קהלים ישראליים, אל זירת הקרנבל והילולת הילדים. אפשר לתרץ מציאות תרבותית זו ברצון ובצורך למצוא ולו זירה אחת בלוח השנה העברי, שכולה שמחה ושטות, במיוחד לנוכח כובד הראש שאליו נדרשה התרבות העברית בשנות בניינם של היישוב העברי והמדינה הצעירה. ברם, דומה כי אופייה הגלותי של עלילת החג ולקחיה, שלאו דווקא תאמו את רוחו של נרטיב התחייה הלאומי, הם שהובילו את התרבות העברית לעיסוק מצומצם ומבודח בחג הפורים.

ספק אם יש חיבור נוסף באוסף הספרים המקראי, שמעניק תעודת כשרות כה ברורה לחיים היהודיים מחוץ לארץ ישראל, ולמאפייניהם של חיים אלו בצל שלטון נוכרי. התרבות הציונית, שביקשה להציג את חיי הגולה כמעוות שלא יוכל לתקון, התקשתה להעניק לפורים מקום, מעבר למסיבות בגני הילדים, מצעדי העדלאידע והיצירה ההומוריסטית.

ביטוי מובהק עוד יותר למתח שליווה את החג בראשיתו מצוי בניסיונם של חכמי התלמוד להסביר מדוע, למרות הנס הגדול, אין נוהגים לומר בחג הפורים את תפילת ההלל המעטרת את יתר החגים ובכללם, לדוגמה, חנוכה. בצד הסברו של רבי נחמן, כי עצם קריאת המגילה מייתרת את אמירת ההלל, מביא התלמוד את דעותיהם של רבי יצחק ורבא, המתייחסים ישירות לאופיו הגלותי של החג.

דבר תורה לפורים מישיבת אשתמוע בדרום הרי חברוןעריכה

דבר תורה לפורים מישיבת אשתמוע

"וציוונו על מקרא מגילה" – מי ומה ציווה?עריכה

מאת: הרב ידידיה שחור ממורשת הרמבם בטבריה
חג הפורים הוא אחד משני חגים שתוקפם הוא מדרבנן בלבד ולא מדאורייתא. ארבע המצוות הנוהגות בחג זה הן מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות ומשתה ושמחה. המצווה המרכזית בחג, והיחידה שמברכים עליה היא מקרא מגילה. נוסח הברכה הראשונה הוא "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו, וציוונו על מקרא מגילה".

המילים החותמות ברכה זו מעלות שאלה יסודית הראויה להישאל על מצוות רבות ועל ברכות נוספות: היכן ציוונו? מה המקור של ציוויים אלו שנותן לנו את האפשרות לברך ולומר שהקב"ה בעצמו ציווה אותנו בהם? שאלה זו מתחדדת מתוך דברי הרמב"ם ביד החזקה:

"קריאת המגילה בזמנה מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים. והכל חייבים בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים. ומחנכין את הקטנים לקרותה, ואפילו כהנים בעבודתן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצות של תורה, שכולן נדחין מפני מקרא מגילה. ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין, שהפוגע בו קוברו תחלה, ואחר כך קורא". הכינוי שבו הרמב"ם משתמש למצות קריאת מגילה הוא "מצות עשה מדברי סופרים". לכאורה זו הגדרה מעט מבלבלת. המשך דברי הרמב"ם מעצימים את השאלה שנשאלה: מה מקור החיוב של מצוות דרבנן בכלל ומצות קריאת מגילה בפרט? מה השורש שממנו שואבת מצווה זו את היכולת לדחות את עבודת המקדש ואת מצות תלמוד תורה שהן מצוות דאורייתא מתרי"ג מצוות?

מגילת אסתר - בין הסתר פנים לגילוי פניםעריכה

מאת: אברהם זלקין

זלקין 1
זלקין 2

ציורים עתיקים ממגילת אסתרעריכה

מצגת על מגילת אסתר - 110 תמונות - מאתר אסף פלרעריכה

מצגת על מגילת אסתר

התמונה הראשונה של המצגת

על המגילהעריכה

מקור הערך מהויקישיבה ומהויקיפדיה ועוד

Leningrad ester

מגילת אסתר בכתב יד לנינגרד

מגילת אסתר היא אחת מחמשת המגילות בתנ"ך. בה מסופר על הצלת היהודים בממלכת אחשורוש: "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה". [1]. המגילה מספר על המן, המכונה "האגגי", דהיינו מזרע מלך העמלק, אשר טען בפני המלך כי היהודים אינם עושים מה שהוא מצווה עליהם. הוא מבקש להשמיד את היהודים ברחבי ממלכתו. ןעל-כך גם ישלם לאוצר המלוכה עשרת אלפים ככר זהב. מרדכי היהודי ובת דודתו או אשתו אסתר המלכה הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר נס זה תקנו את ימי הפורים בו קוראים את המגילה.

תוכן המגילהעריכה

Megilat ester bet hashalom

מגילת אסתר - הדף הפותח - ויקישיבה, צילם:בית השלום

Duraeuropa-1-

ציור קיר בית הכנסת בדורה אירופוס המתאר קטע ממגילת אסתר - ויקישיתוף

המלך אחשורוש, המולך מהודו ועד כוש, הכין משתאות מפוארים, וכך עשתה גם אשתו, המלכה ושתי , משתה לנשים. במשתה אחשורוש מבקש מושתי לבוא על מנת להראות את יופיה (לפי המדרש בעירום) , אך היא מסרבת. לאחר התייעצות בחכמיו, הוא מחליט להורגה, כדי שכל הנשים בממלכה יכבדו בעליהן . הוא יוצא בהכרזה שכל תושב בממלכה יכול לעשות באשתו כרצונו לאמר: " וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְּכָל-מַלְכוּתוֹ, כִּי רַבָּה הִיא; וְכָל-הַנָּשִׁים, יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן--לְמִגָּדוֹל, וְעַד-קָטָן. .. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים, אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ--אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ, וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ, וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ. [2]

אחשורוש מבקש כי יאתרו מלכה חדשה. פקידיו אוספים את הבתולות (וגם בעולות) בממלכה, והנערה אשר תִיטַב בעיני המלך תמלוך . מרדכי היהודי, לפי המסורת משיירי הסנהדרין, מציע כי אסתר בת דודו, אשר אומנה בביתו (היות ולא היה לה אב ואם או לפי מסורת אחרת הייתה אשתו) תלקח לבית המלך. התוצאה הייתה שהמלך, לאחר שבע שנים של חיפוש, בוחר בה מכל הנשים. הוא עורך לכבודה משתה גדול והיא נכנסת לתפקיד החדש. כפי שמרדכי ציווה עליה , אין אסתר מספרת על מולדתה ואת עמה .

בינתיים התרחש אירוע מהסוג שהמחזאי הרוסי הגדול אנטו צ'כוב טבע:"אם ראית אקדח מונח על השלחן במערכה ראשונה, אות הוא שהוא עתיד לירות במערכה השלישית". מרדכי שומע בשער המלך כי בגתן ותרש רוצים לשלוח יד באחשורוש . הוא מסר על כך לאסתר, והיא העבירה זאת למלך. לאחר שנתבררו הדברים, נתלו שניהם על העץ -חשיבות האירוע תתגלה בהמשך.

בפרק ג' של המגילה הופיע המן והוא מתואר כך:"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת-הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי וַיְנַשְּׂאֵהוּ; וַיָּשֶׂם, אֶת-כִּסְאוֹ, מֵעַל, כָּל-הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ [3]. מדרכי, היושב בשער המלך אינו מקבל את מרותו. המן רגז ומבקש להשמיד את כל היהודים. בפני המלך הוא הציג את הסיבה הבאה להשמדה: "וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם [4]. הוא גם הציע למלך עשרת אלפים כיכר כסף. המלך הסכים והפקודה ניתנה ונשלחו אגרות בשם המלך להשמיד את כל היהודים בי"ג אדר [5]

בפרק ד' באה התגובה היהודית. מרדכי היהודי קובע צום לכל היהודים הגרים בעיר הבירה, לובש שק ואפר וזועק זעקה גדולה ומרה. אסתר, אשר בינתיים היתה למלכה מבקשת לדעת מה קרה. ומרדכי מבקש ממנה כי תלך למלך להתחנן על עמה. היא הסכימה, כאשר מרדכי היהודי הבהיר לה שאם היא לא תעזור, הישועה תבוא ממקום אחר\ לאמור :" וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. יד כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. [6]

פרק ה' הוא השיא של המגילה. אסתר המלכה פונה למלך והוא שאל אותה לבקשת. אסתר מבקש לערוך משתה. הקורא עדיין לא הבין מה הכוונה שלה: הרי המטרה היא להשיג רחמנות מה המקום פה למשתה ?. הגיע מועד המשתה והנה היא מבקשת משתה נוסף - המתח גובר - לאן כל זה יוביל. בינתיים, המן שמח שקבל הזמנה למשתה, ובראותו את מרדכי , אשר עדיין אינו מכבד אותו, הוא מתרגז. בעצת אוהביו וזרש אשתו הוא מחליט להכין בחצר ביתו עץ בגובה חמישים אמה, ולבקש מהמלך לתלות עליו את מרדכי.

פרק ו', היא "המערכה השלישית" לעיל : שנתו של המלך אינה שקטה. על מנת שיתעייף עבדיו קוראים לו את "ספר דברי הימים". ובו, המעשה בבגתן ותרש. והמלך שאל האם מרדכי קבל תמורה על שירותו בכך שהצילו מבגתן ותרש [7]. בבוקר, המן בא לחצר בית המלך והמלךבקש ממנו חוות דעת "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" . המן בטוח כי הכוונה אליו והוא מתאר את מה הוא מצפה כי יעשה בו : "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך...ע"י איש משרי המלך... והרכיבוהו על הסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" [8]. המלך משיב לו, לא לפי המצופה"...עשה כן למרדכי... אל תפל דבר מכל אשר דברת" ויקח המן את הלבוש והסוס וילבש את מרדכי וכו' [9]. הוא חוזר הביתה ואשתו כבר מזהירה אותו: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו - לא תוכל לו, כי נפול תפול לפניו" [10].

בפרק ז', המשתה, השיא של המגילה, המלך מבקש לדעת מה בעצם אסתר המלכה מבקשת. להפתעתו היא משיבה: "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד"[11] וכל זה באשמת המן. המלך קם - לא מבין בדיוק למה הכוונה ואסתר מסבירה לו בדיוק מה הולך לקרות בעקבות הצו עליו הוא חתם, המן הבין כי הוא הוא עומד לספוג את רוגזו של המלך והוא עמד לבקש על נפשו מאסתר. וכאשר המלך חוזר מהגן, מעט רגוע, הוא רואה את המן נופל על המיטה אשר אסתר עליה, ובזה הוא חרץ את גורלו , המלך מסכם : "הגם לכבוש את המלכה עִמִי בבית" [12]. סריס המלך, חרבונה, נזכר שהמן הכין עץ על מנת לתלות את מרדכי אשר דיבר טוב על המלך, והסוף היה כי תלו את המן על העץ שהכין למרדכי.

בפרק ח', התהפך הגלגל המלך נתן את טבעתו ואת בית המן למרדכי ואסתר. מרדכי היהודי היה למשנה למלך. אסתר מבקשת להעביר את רעת האגרות הראשונות, והוא משיב: "...כתבו על היהודים כטוב בעיניכם... וחתמו בטבעת המלך, כי כתב אשר ...נחתם בטבעת המלך אין להשיב" [13]. ומרדכי כותב בכ"ג סיון בשם המלך ושולח לכל המדינות, אשר נתן המלך ליהודים לעמוד על נפשם, להשמיד את הצרים אותם, בי"ג באדר [14] מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, וליהודים הייתה אורה ושמחה. ובכל מדינה ועיר שדבר המלך מגיע שמחה ליהודים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם .

ביום י"ג באדר - ששברו אויבי היהודים לשלוט בהם, "ונהפוך הוא" אשר ישלטו היהודים בשונאיהם, נקהלו היהודים לשלוח יד במבקשי רעתם, ויכו בכל אויביהם מכת הרג, ואיש לא עמד בפניהם, כי נפל פחדם על העמים. ושרי המדינות מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם, כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו גדול . היהודים בשושן הרגו חמש מאות איש ואת עשרת בני המן ובביזה לא שלחו ידם . אסתר מבקשת מהמלך: "ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו" . היהודים בשושן הרגו בי"ד אדר שלוש מאות איש ובביזה לא שלחו את ידם. היהודים בכל מדינות המלך הרגו בי"ג אדר חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם, ועשו את י"ד אדר יום משתה ושמחה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו .

והסוף: ויכתוב מדרכי ספרים ליהודים בכל מדינות המלך לקיים עליהם להיות עושים את ימי הפורים (על שם הפור) האלה, יום י"ד וט"ו באדר, בזמניהם בכל שנה, ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, וקבלו היהודים. ויכתבו מרדכי ואסתר ספרים לכל היהודים לקיים זאת. וישם המלך אחשורוש מס על איי הים, וכל מעשה תוקפו וגברתו וגדולת מרדכי כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי פרס, כי מרדכי משנה למלך וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.


מגילת אסתר על דרך הרמזעריכה

הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת כתב בעלון השבוע מעייני הישועה לפורים תש"ע על מגילת אסתר על דרך הרמז.

במגילה יש 12110 אותיות. עמלק מופיע בתורה לפני שנולד. "ויכו את כל שדה העמלקי". מה"ע" של "העמלקי" מונים 12110 אותיות ומגיעים לאות "מ". עוד 12110 אותיות ומגיעים לאות "ל". עוד 12110 אותיות ומגיעים ל"ק" של "ותלד לאליפז את עמלק". ללמדך על השורש הרוחני של המן.

מן המפורסמות ש"ארור המן" הוא הגימטריה של "ברוך מרדכי". ) 502 ( כוחם שווה. או שמרדכי על הסוס או שהמן - תלוי במעשים. או מרדכי תלוי על עץ חמישים אמה או המן. ישראל ועמלק כשזה קם זה נופל. ונופל הכי נמוך. "ויַּאֹמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וזְֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזּרֶַע הַיּהְוּדִים מָרְדּכֳַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפּלֹ לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כּיִ נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו".

54 פעמים מוזכרת אסתר במגילה. כנגד זה מוזכר המן במגילה בדיוק אותו מספר 54 פעמים "רְאֵה גּםַ אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים". 54 פעמים שמוזכר המן ועוד 4 פעמים שמוזכרת זרש הם - 58 . בדיוק מספר הפעמים שמוזכר מרדכי במגילה.

מחית עמלק היא גם מצווה שלנו - "תמחה את זכר עמלק" וגם של ה' "מחה אמחה את זכר עמלק". רמז לדבר שס"ה מצוות לא תעשה ) 365 ( ביחד עם שם ה' ) 26 (= 391 הגימטריה של "יהושע" שנלחם בעמלק וניצח. גם מרדכי לחם בהמן מזרע עמלק. גימטרה של מרדכי = 274 היא שילוב של מצוות עשה. רמ"ח ) 248 ( עם שם הויה ) 26 .( המקור הרב שמואל יניב}.

מסקנה:לכוחם של מרדכי והמן שווה. או שמרדכי על הסוס או שהמן - תלוי במעשים

רקע היסטורי עריכה

B6ttingen-Esther Rolle 0

מגילת אסתר - המקור: Stadtmuseum, Jewish life. Esther-Rolle, ויקישיתוף, תרם:Ingersoll

סיפור המגילה התרחש בשנת שלוש למלך אחשורוש. אחשורוש היה מלך פרס לאחר כורש. אותו כורש אשר נתן אישור לבניית בית המקדש השני, ואכן בעקבות הצהרתו עלו אלפי יהודים והחלו בבנית בית המקדש בהרחבה עזרא פרקים א-ג אולם "צרי יהודה ובנימין" (שומרונים) התגדו לבניה וכתבו כתב שטנה על בנין הבית, שגרם להפסקת העודה עד עלייתו למלכות של דריוש מלך פרס[15], . לפי המסורת, דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר.

בין העולים לבנות את המקדש מוזכר מרדכי הבלשן [16], והוא מרדכי יהודי המוזכר במגילה, "אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל" [17]. סבורים כי חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה שב לשושן במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית . יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" במטרה למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש. לפי ילקוט שמעוני, המן התנגד לבנין בית המקדש וויש מפרשים שבניו הם-הם צרי יהודה ובנימין שכתבו שטנה על ירושלים ואף אחשורוש התנגד לבנין בית המקדש . הוא אמר ובשלוש הזדמנויות אמר לאסתר: "עד חצי המלכות" ומסבירים חז"ל , שכוונתו שימלא כל בקשותיה חוץ מבנין המקדש.

חז"ל מסבירים שהמשתה שערך אחשורוש היה בתום שבעים שנה לגלות בבל, שבהם הבטיח ירמיהו הנביא שיגאלו, והיות ולא נגאלו - לא יגאלו עוד במשתה הוא השתמש בכלי המקדש, לבש בגדי כהן גדול ועשה כסא כדוגמת "כסא שלמה" . ויש מפרשים שמטעם זה הראה להם את רוב עושרו, כדי להראותם שישראל סחופים ודוויים ועניים מחמת הגלות, ויפול לבם מרוב עושרו ויתייאשו מהדת

"אם מזרע היהודים מרדכי"עריכה

01-megillat-esther-italy-18th-century

מגילת אסתר מהמאה ה-18 - איטליה

ד"ר בעז שפיגל כתב בדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן על הנושא:מדוע דברי זרש ויועצי המן שאלו "אם מזרע היהודים מרדכי" - הרי הוא ידע זאת מקודם. על הובאו תשובות אחדות:

  1. בדרכם של חז"ל הלכו רבים מפרשני המגילה. היו בהם שהדגישו כי עיקר חששם של זרש ויועצי המן היה שמא מרדכי הוא מצאצאי רחל, ובפרט מצאצאי בנימין, שכן עמלק נפל כבר פעמיים בידי "בניה של רחל": פעם אחת בידי יהושע בן נון, משבט אפרים, ופעם שנייה בידי שאול המלך, משבט בנימין, ולפיכך, אם מרדכי הוא מצאצאיהם, גם המן 'העמלקי' לבטח ייפול לפניו.
  2. לעומת הבנה זו, שהם נסתפקו במוצאו השבטי של מרדכי, הרי שמתרגום ראשון (ו:יג) עולה שהם נסתפקו אם מרדכי הוא "מזרעא דצדיקיא", שכן דווקא לאפשרות זו ראוי שייפול המן לפניו, וזאת כדרך שנפלו המלכים לפני אברהם, אבימלך לפני יצחק, המלאך לפני יעקב, ופרעה וכל מחנהו לפני משה ואהרון. באופן דומה נאמר בתרגום שני (שם), שזרש ויועצי המן נסתפקו אם מרדכי הוא מבניהם של חנניה, מישאל ועזריה, לפי שאם כך הדבר, כי אז עתיד מרדכי להינצל מרעת המן כשם שהם ניצלו מכבשן האש.
  3. והיו שאמרו כי השאלה שעוררו יועצי המן וזרש אשתו הייתה, אם יש במרדכי רחמנות, מידה המאפיינת את היהודים, לפי שאם כך הדבר, זו עצתם להמן: "כי נפול תפול לפניו" - ליפול לפניו בתחנונים ובבקשות! או למשל, היו שהתבססו על המובא במדרשי המגילה, שמרדכי היה עוסק בתורה יחד עם תינוקות של בית רבן. לפי זה פירשו, שזרש והיועצים אמרו להמן: "אם מזרע היהודים מרדכי" - אם מילדי ישראל שואב מרדכי את כוחו, אם לצדו זכות לימוד התורה עם תינוקות של בית רבן - כי אז "לא תוכל לו". ואכן, על תורתם של ילדי ישראל וכוחה העמידונו חז"ל באמרם (מדרש אבא גוריון, פרשה ה): "ואף מחשבתו של המן הרשע לא ביטלה (=הקב"ה) אלא בשבילם, שנאמר (תה' ח:ג): 'מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז (='ואין עוז אלא תורה') - לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם'"!

ראו את המאמר המלא ומראה מקומות בקישור לעיל

מרדכי היהודי עריכה

ערך מורחב : מרדכי היהודי

לפי מגילת אסתר הוא היה ממטה בנימין [18] ושמו היה מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש. מרדכי היה מגזע יהונתן בן שאול ושמעי בן גרא </ref> תרגום שני לאסתר ב' ה'</ref>. מרדכי היה מצאצאי בני הגולה אשר הגלה נבוכדנצר עם יכניה מלך יהודה . אולי הוא מכונה בשם מרדכי בלשן בין שבי הגולה עם זרובבל [19].

מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית בסוד הסנהדרין, ובהיותו "בלשן" ויודע שבעים לשון היה יכול להשיב על שאלות קשות בפסיקה, ולכן נקרא גם פתחיה [20] . ידיעתו בלשונות זרות עזרה לו להבין את דבריהם של שני סריסי המלך שדברו ביניהם בלשון תרשיש וחשבו שמרדכי לא יבין לשונם.

מדרש רבה למגילת אסתר מבהיר יהודי - למה נקרא שמו יהודי, והלא ימיני הוא ? לפי שייחד שמו של הקדוש ברוך הוא כנגד כל באי עולם.

קיימת גם דעה שהיה ומאנשי כנסת הגדולה [21]. מכאן גם אריכות הימים המיוחסת לו 130 שנה.

יש המפרשים את הפסוק : "מרדכי יושב בשער המלך'" [22], שמרדכי היה שׂר בממשל אחשורוש .

'ראו גם ערך מורחב': אסתר המלכה

לקחי המגילהעריכה

מעמד המגילה והלכותיה עריכה

קדושתה ומקומה ביחס לשאר כתבי הקודש - מגילת אסתר היא אחרונה בחמשת המגילות ונכתבה על-ידי אנשי כנסת הגדולה ובכללם מרדכי [23]

מגילת אסתר שונה משאר כתבי הקודש בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה למשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורם דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ברוח הקודש.

במסכת מגילה מובאות הוכחות לכך שהמגילה נאמרה ברוח הקודש:

  • רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר: 'ויאמר המן בלבו' ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם.
  • רבי עקיבא אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר :'ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל רואיה'.
  • רבי מאיר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר : 'ויודע הדבר למרדכי' מי גילה לו? אלא רוח הקודש שרה עליו, .
  • רבי יוסי בן דורמסקית אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר: 'ובבזה לא שלחו את ידם' ומנין ידעו מה עשו הרחוקים?
  • אמר שמואל: אי הואי התם הוה אמינא מלתא דעדיפא מכולהו, שנאמר : 'קימו וקבלו' - קימו למעלה מה שקיבלו למטה".

הסתר פנים הוא הרמז למגילת אסתר בתורה. הוא מציאות שהקב"ה, כביכול, מסתיר את פניו ואיננו מביט עלינו; נדמה כאילו אין לו עניין בנו. ואכן, כך נראו הדברים בימי אסתר: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים"- זהו הסתר פנים נורא.

יתירה מזו, לא רק שעצם הגלות היא הסתרת פנים, אלא שבתוך הסתר זה הופיע הסתר פנים נוסף. המציאות המיוחדת של ימי אסתר הייתה דווקא קושי הצרה הכפולה של הסתר בתוך הסתר, כדברי המהר"ל בהסבירו את לשון ההכפלה של "הסתר אסתיר":

"כי היו ישראל בגלות קודם, ואחר כך הגיע להם צרה על צרה, הוא המן. וזהו 'ואנכי הסתר אסתיר' דהיינו הסתר בתוך הסתר".

אולם ישנו להסתר פנים זה פאן נוסף, עליו עומד הרב חיים דרוקמן שליט"א מתוך דברי הרמב"ן דברים לא, יח: :"...לא כמסתר פנים הראשון שהסתיר פני רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות, רק שיהיו בהסתר פני הגאולה..." הסתר הפנים הראשון הוא הסתרת מידת הרחמים של הקב"ה "ומצאוהו רעות רבות וצרות" (דברים לא, יז); ואילו הסתר הפנים השני משמעותו - שגם הגאולה תהיה בהסתר פנים, לא כמו במצרים ששם היא באה בגילוי פנים ע"י ניסים גדולים שהתרחשו, וכל העם ראה אותם [(ר' שמות יד, ל)]. אבל, יש גם מצב שבו הגאולה באה בהסתר פנים, ללא נִסים גלויים; כביכול, הכל בדרך הטבע, הכל מתרחש באמצעות מעשי אנוש. זהו דֶגֶם הגאולה של מגילת אסתר.

פרשניים יחודיים למגילה עריכה

מלבד הפרשניים הקלאסיים של ספרי המקרא, נכתבו על מגילת אסתר כמה פרושים יחודיים:

יוסף לקחעריכה

Perush mgilat ester

יוסף לקח - פירושו של רבי אליעזר בן אליהו הרופא אשכנזי , מתלמידי רבי יוסף קארו וחבר של רבי משה אלשיך אשכנזי, אליעזר בן אליה הרופא . הודפס בתר"ע בהמבורג.

  • הדפסות קודמות: יוסף לקח׳ ה״ר א ל י ע ז ר ב״ר אליהו הרופא

אש כ נ ז י , פירוש מגלת אסתר:

  1. קרימונה של״ו (1596) (פעמים באותה השנה, 83 דף!.
  2. המבורג תע״א.
  3. חמו״ד.
  4. אופיבאך תקל־־ט ( 38 דף)•
  5. זולקוא תקנ״ז ( 38 דף).
  6. ורשה תקצ״ח 4°. 39 דף!. 7 שם תרי״ב 8°

לפי הכתוב בספר הוא נכתב באי "גיפרי" בעיר פמגוסטה" בשנת ש(נ)א

קריאת המגילה[24] עריכה

אחת מהמצוות המוטלות עלינו בפורים היא לקרא את המגילה, מתוך מגילת קלף כשרה, שתי פעמים: בליל פורים וביומו.

קריאת המגילה הינה הודיה לה' על חסדיו עם עמו ישראל. גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי מצוה שהזמן גרמא - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס": הגזרה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים, ואף הן נצלו. מה גם שהנס נעשה ע"י אשה, אסתר.

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום.

נהגו האשכנזים, שבברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום הפורים, מכוונים שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. יש מבני עדות המזרח שנהגו לכוון על כך בברכת "שהחיינו" בלילה.

אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע".

את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..." [(אסתר ב, ה)]; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה" [(אסתר ח, טו)]; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" [(שם פס' טז)]; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" [(אסתר י, ג)].

המנהג הוא שהש"ץ אינו קורא את המגילה כשהיא כרוכה, אלא פושטים אותה וכופלים אותה דף על דף כמו אגרת, כי היא נקראת "אגרת הפורים", אך השומעים אינם עושים כך.

גישת הנוסח בתרגום השבעיםעריכה

אסתר המלכה הוצגה בשבעה קטעים שונים כשומרת מסורת, שאינם מופיעים במגילת אסתר המקורית (אפילו שם ה' הופיע)
תפילת אסתר בתוספות למגילת אסתר בתרגום השבעים: גם אסתר המלכה נסה לעזרת אלהים כי אימת מות אחזתה ותסר את בגדי הכבוד אשר לה ותלבש בגדי אבל ומספד ותחת התמרוקים היקרים כסתה ראשה עפר ואפר ותענה את נפשה מאוד ותכס במקלעות שערותיה כל מקום שם עדי חמד, ותתפלל אל ה' אלהי ישראל ותאמר: אדני, אתה לבדך מלכנו הושיעני נא כי נשארתי לבדי באין מושיע מבלעדיך ... אתה יודע כל ותדע כי שנאתי כבוד מרעים ואתעב משכב ערל וכל נכר. אתה תדע צרתי כי תעב אתעב את אות הגאון אשר על ראשי ביום הראותי אתעבנו כבגד עדים ולא אשאנו בימי מנוחתי, אף לא אכלה אמתך משולחן המן ואת משתה המלך לא כיבדתי ויין נסכו לא שתיתי. אף לא שמחה אמתך למן היום אשר העבירוני הלום עד עתה כי אם בך ה' אלהי אברהם. ה' האדיר על הכול שמע קול אובדי תקוה והצילנו מכף שוקדי און והושיעה לי מפחדי.

מתוך: "אדם ועולמו – מבוא לספרות האגדה / פרופ' אביגדור שנאן

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים..."עריכה

שבעת הסריסים

"שבעת הסריסים" ממגילת אסתר
המקור: צילם" ליביו - באדיבות מוזיאון יהודי איטליה
מצגת על בית הכנסת תשלח למי שישיב למייל בו הופץ עלון זה

במגילת אסתר נאמר:

Cquote2 לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.(ד, ט"ז Cquote1

הרב שמואל אליהו רבה של צפת כתב בעלון "קול צופיך" לפרשת השבוע, פרשת תרומה (669):
סוד הגאולה – אחדות - אנחנו אומרים בתפילת מנחה של שבת: "אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד. וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְֹרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". ופירושו הוא שלעתיד לבוא יתקיים בנו "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד ט). וזה יהיה כאשר עם ישראל יהיו מאוחדים ובלי מחלוקות, כאשר יהיו "גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".

לעומת זאת אנו יודעים כי שנאת החינם גרמה לחורבן ולפיזור שלנו בגויים. היינו כל כך מפוזרים, עד שלא הייתה מדינה ולשון שלא היינו שם. התקיים בנו "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ". ובגאולה יתקיים בנו "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ".

זה מה שאומר המן על עם ישראל שהם בגלות: "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ". הם לא רק מפוזרים, הם גם מפורדים. לכן לא צריך להיות לך, אחשוורוש, חשש להרוג אותם, הם לא מאוחדים ולא יגנו זה על זה. התיקון של קטרוג המן – באחדות - באותה שעה הצליחה אסתר לתקן על-ידי התפילה המשותפת של כל בני שושן. ואף שלא נמצאים שם כל בני ישראל בכל המדינות כולן, ידעה אסתר כי בעיר המלוכה יש נציגים לכל קהילות ישראל בכל העולם כולו. ואם הראשים של עם ישראל מתאחדים – יש אחדות בכלל ישראל כולו ותבוא גאולה. וכך היה.

ולדורות תיקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים להרבות אהבה ואחווה בישראל. ומפורסמים דברי ה"שם משמואל" שמשלוח מנות איש לרעהו הוא היפוך "מפוזר", ומתנות לאביונים היפוך "מפורד", ובזה תיקנו מרדכי ואסתר לדורות עצה של תיקון לפירוד הנורא של הגלות, שיהיו מחוברים בינם לבין עצמם על-ידי מצוות חשובות אלו.

סממני הקטורת - הגמרא מלמדת אותנו את היסוד של תפילת כל ישראל מתוך עבודת בית המקדש שהייתה גם בקודש הקודשים. "אָמַר רַב חַנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּה מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָה תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה – רֵיחָה רַע, וּמְנָאָה הַכָּתּוּב בֵּין סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, אַבַּיֵי אָמַר, מֵהָכָא, (עמוס ט) "וַאֲגוּדָתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָה" (כריתות ו ע"ב).

מהקטורת למדו חכמים שבכל תענית ציבור חייבים לצרף גם את האנשים שנחשבים פושעים. דהיינו מזידים. וכמו שהמחסר סממן אחד בקטורת עונשו גדול, כך גם מי שלא מצרף עמו את פושעי ישראל לא רק שאין תפילתו נשמעת, אלא שהוא נחשב חלילה מין וכופר. על זה נאמר במשנה (ברכות דף לד, א): "האומר יברכוך טובים (כלומר, אם אומר חלילה שרק טובים יברכו את אלוקים ולא רעים) – הרי זה דרכי מינות".

קישורים חיצוניים עריכה

טקסט המגילה בהוצאות שונות עריכה


טעמי המקרא עריכה

נוסחאות שונות במגילה עריכה

שיעורים (וידאו/שמיעה) על מגילת אסתר עריכה


מאמרים על מגילת אסתר עריכה

פירוט של מאמריו:

מבחנים, חידונים, משחקים ושעשועונים על המגילה עריכה

מגילת אסתר בתור רהביליטציה לשאול המלךעריכה

ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: ימי פורים ושאול המלך: שמואל מקלל את שאול, האנס הולבין הפסוק ’זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתך ממצרים וכו‘’ (דברים כה, יז-יט), מתקשר אל ימי הפורים. על המן נא...

שלום לאה. קראתי בעניין את המאמר של י. זקוביץ- א. שנאן ואני מבקש להשלים את הרעיונות שבו.

מגילת אסתר מעבירה מסר סמוי על שיבת בית שאול למלכות. המסר מובא בכמה וכמה מקראות. כך הפסוק: "ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (ואסתר א' 19. הכוונה שהמלכות תינתן לאסתר) הוא תמונת ראי (כמאמריו של זקוביץ) של הפסוק: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמ"א ט"ו 28). גם ציון העובדה שהיהודים: "בבזה לא שלחו את ידם" (3 פעמים באסתר ט') היא תיקון החטא של שאול שלקח שלל. אסתר ומרדכי הם צאצאי קיש אבי שאול. כלומר: התנהגות אסתר ומרדכי הם חזרה לראשית ההיסטוריה. תיקון חטאי שאול מצדיק את החזרת הבכורה לבית שאול. אסתר נעשית מלכה ומרדכי משנה למלך, לאחר שהם גורמים להמתת המן - הלא הוא אגג - ששאול לא המיתו.

על כול זה במאמרי בבית מקרא (ובאתר מקראנט):

"גילויי אהדה לבית שאול בנוסח העברי של מגילת אסתר", בית מקרא א (קעב), תשרי-כסלו תשס"ג. דברי הקונגרס העולמי הי"ג למדעי היהדות, 2003.

בברכה - שלמה בכר


הערות שוליים עריכה

  1. א'.א'
  2. א, כ'-כ"בן
  3. ג',א'
  4. ג', ח'
  5. ג, יב-יד
  6. ד', י"ג-י"ד
  7. ו, ב-ג
  8. ז'-ט'
  9. י"א - י"ג
  10. י"ג
  11. ד'
  12. ז',ח'
  13. ח'
  14. ט'-י"ד
  15. יש להבדיל בינו ובין דריוש מלך מדי שקדם לכורש
  16. עזרא ב, ב
  17. אסתר ב', ו'
  18. ב',א'
  19. עזרא ב' ב', נחמיה ז' ז'
  20. שקלים פה ב'
  21. רש"י ב"ב ט"ו
  22. אסתר ב, יט-כא)
  23. הפסוקים המתארים אגרות שנכתבו ע"י מרדכי ואסתר
  24. חלק מהמובא כאן לקוח מאנציקלופדיה תונית מרוכזת ערך "מקרא מגילה", וכן חלות עליו ההגבלות הנובעות מזכויות יוצרים.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית