Fandom

Ventura Daniel Wiki

מדינת ישראל

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Flag of Israel.svg

דגל מדינת ישראל

מדינת ישראל הוקמה בה' אייר תש"ח, בעקבות החלטת עצרת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947 על הקמת שתי מדינות: יהודית וערבית בתחומי פלשתינה המנדטורית.

האם מדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודיעריכה

(בעקבות קווי היסוד של הממשלה החדשה תשע"ג)
הרקע - השופט לשעבר אהרון ברק ביצע הפיכה משפטית במדינת ישראל והפך אותה משפטית - ממדינתו של העם היהודי ל"מדינת כל אזרחיה". בשיחה עם ד"ר אביעד בקשי, מחבר המסמך ומומחה למשפט חוקתי, הוא מביא 3 דוגמאות הממחישות יותר מכל את ההפיכה שבוצעה במערכת המשפט מהמצב בשנות ה- 60 שערך "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי" *גובר* על ערכים וזכויות פרטיות.

בשנות ה- 90 ו- 2000 בה ערך הזכויות הפרטיות גוברת על הערך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, כי זה כבר לא ערך אלא רק אינטרס. המסמך הלא: חוק יסוד - ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי (באתר המכון לאסטרטגיה ציונית)

להלן נייר עמדה של ד"ר אביעד בקשי, מחבר המסמך ומומחה למשפט חוקתי, באתר המכון לאסטרטגיה ציונית:
מטרתו של נייר העמדה היא לתמוך בהצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ולהציג את הצורך המשפטי בחוק יסוד זה. מחד, ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עוגנו היטב בחקיקה ובמשפט הישראלי במשך עשרות שנים והם משקפים את ערכיה המסורתיים של ישראל. מאידך, בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות.

במשך עשרות שנים ערכיה החוקתיים של ישראל נשענו על פסיקות בית המשפט בדרך המכונה "משפט מקובל". בית המשפט העליון בעידן המשפט המקובל הגן היטב הן על ערכיה של ישראל כמדינת לאום והן על ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות של אזרחיה. בכך ביטא בית המשפט את השילוב הערכי המאפיין את ישראל עוד במגילת.

במהלך שנות התשעים עבר המשפט הישראלי מהפכה חוקתית: ערכיה החוקתיים של ישראל חדלו להישען על המשפט המקובל ועוגנו פורמאלית בשני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992 וזכו לפרשנות מרחיבה של בית המשפט. בעקבות התנגדות פוליטית בכנסת למהפכה החוקתית, מפעל חוקי היסוד העוסקים בערכים נפסק באמצע התהליך, כאשר מאז 1992 לא נחקק אף חוק יסוד חדש. מבלי שהמחוקק התכוון לכך, ישראל עברה ממשפט חוקתי מקובל הנשען על שני מאפייניה אלה לעידן של משפט חוקתי פורמאלי בו מעוגן רק מאפיין אחד מתוך השניים.

כך, באופן בלתי מתוכנן, נשבר האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם כשלמעשה ערכי המדינה היהודית במשפט הישראלי העכשווי נמצאים בנחיתות נורמטיבית.

לשם הוכחת הטענה, כולל נייר העמדה מחקר משפטי של סוגיות קונקרטיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום:

  1. הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת יישובים יהודיים,
  2. שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית,
  3. השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי
  4. וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל ביחס למי שאינם זכאי שבות.

מסקנת המחקר המשפטי של סוגיות אלו היא חד משמעית: בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשחיקה משמעותית של המשקל שמייחס בית המשפט העליון לערך של הגנת זהותה היהודית של ישראל לעומת המשקל שייחס בית המשפט העליון לערך זה בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה.

על כן יש צורך לחוקק חוק יסוד אשר יעגן חוקתית את ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. חוק יסוד כזה, לצד חוקי היסוד הקיימים העוסקים בזכויות אדם אינדיבידואליות, יחזיר את המשפט הישראלי למורשתו מעידן המשפט המקובל, בהתאם לערכיה של מגילת העצמאות ולערכיו של הציבור הישראלי אליהם ישראל מחויבת הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית.

אוכלוסייהעריכה

Declaration of State of Israel 1948.jpg

הכרזת המדינה, ערב שבת, ד' אייר תש"ח בתל אביב - ויקישיתוף , התורם:Ondrejk

Israel -Independence May 14 1948.jpg

תל אביב ביום הכרזת המדינה, ערב שבת, ד' אייר תש"ח בתל אביב מול מקום ההכרזה - ויקישיתוף ,

LocationIsrael1.png

מיקום המדינה בעולם - ויקישיתוף , התורם:Rei-arturמעודכן

2008עריכה

ב-31 לדצמבר 2008 נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ-7.373 מיליון תושבים . 75.5% הם יהודים (5.567 מיליון), 20.2% ערבים ( 1.487 מיליון) ו-4.3% אחרים (319 אלף) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

במהלך 2008 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ- 1.8%. מאז 2003 אחוז הגידול של אוכלוסיית ישראל נשאר יציב ברמה של 1.8% לשנה.

סה"כ נוספו לאוכלוסיית ישראל בשנת 2007 כ- 129,500 נפש. 92% מהגידול כתוצאה מריבוי טבעי (במהלך 2008 נולדו כ-157 אלף תינוקות ונפטרו כ-38 אלף איש), והשאר (כ-8%) ממאזן הגירה . משקלו של מאזן ההגירה מסך הגידול ירד בהשוואה לשנה שעברה (12%) כתוצאה מירידה של 25% במספר העולים שהגיעו בשנת 2008 בהשוואה ל-2007. (13,500 עולים חדשים, לא כולל אזרחים עולים ב-2008 בהשוואה ל- 18,000 עולים בשנת 2007).

2010עריכה

(הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

יחידת המידע בטל' 02-6527845 ירושלים, כב' טבת תשע"א 29 דצמבר 2010 313/2010

7.7 מיליון תושבים במדינת ישראל - בפתחה של שנת 2011

  1. 75.4% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים, 20.4% ערבים ו 4.2%- אחרים 2
  2. במהלך שנת 2010 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ 1.9%-
  3. במהלך השנה נולדו כ 165,000- אלף תינוקות.


5,802 אלף הם יהודים ( 75.4% מכלל האוכלוסייה), . ב 31- לדצמבר 2010 נאמדת אוכלוסיית ישראל בכ 7,695- אלף תושבים 1 4.2% ). זאת על פי אומדנים ארעיים שנערכו בלשכה המרכזית ) 1,573 אלף ערבים ( 20.4% ) ו 320- אלף אחרים 2 לסטטיסטיקה.

במהלך 2010 אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול בכ- 1.9% , בדומה לאחוז הגידול בעשור האחרון. במהלך שנת 2010 נוספו לאוכלוסיית ישראל כ 143- אלף נפש 3. כ- 125 אלף מתוכם ( 88% מסך כל הגידול) נוספו כתוצאה מריבוי טבעי ( 165 אלף לידות פחות 40 אלף פטירות). לאוכלוסיה נוספו השנה גם: 16 אלף עולים, 6 אלף אזרחים עולים (צאצאים של אזרחים ישראלים נולדו בחו"ל וזו כניסתם הראשונה לישראל) ועוד 4 אלף שנכנסו ארצה במסגרת "איחוד משפחות". בשנת 2010 נגרעו מהאוכלוסייה 11 אלף איש בשל מאזן הגירה שלילי של תושבים ישראלים ששהו בחו"ל למעלה משנה (כניסות פחות יציאות).

  1. אומדני אוכלוסייה אינם כוללים את אוכלוסיית הזרים המתגוררת בישראל.
  2. אחרים- עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (נוצרים לא-ערבים ותושבים ללא סיווג דת).
  3. כולל 3 אלף נפש שנוספו כתוצאה משיטת הניפוח במפקד 2008

המקור

2010עריכה

פרופ' סרג'יו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית מנתח את דו"ח האוכלוסייה באתר מוקד של יהדות איטליה המקור: http://www.moked.it/unione_informa/101230/101230.html


יש, אפילו שבינינו, אלה שמאמינים כי מדברים יותר מדי על הדמוגרפיה, אבל מה באמת צריך לספור הוא על איכות. אז, כדי להשלים את השנה, דו"ח על שחרורו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל. בסוף שנת 2010 מנתה אוכלוסיית ישראל 7,795,000 תושבים מגיע. אלה, 5,802,000 יהודים (המקבילה של 200 יהודי איטליה), הנהלת חשבונות עבור אחוזים 75.5 מסך, 320,000 (4.2 אחוזים) הם הורים שאינם יהודים במשפחות מעורבות, ו 1573000 (20.4 אחוזים) הם ערבים, כולל מזרח ירושלים, אך למעט שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. במהלך 2010, אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב של 1.9 אחוזים - לעומת צמיחה אפס של מדינות אירופיות רבות - עם גידול אבסולוטי של 143.000 אנשים. אלה, 125.000 נגזרות באופן טבעי על ידי הגידול (165,000 לידות ו 40,000 מקרי מוות). בנוסף, 16,000 עולים הגיעו חוק השבות, בנוסף ל -6,000 אזרחים ישראלים - בעיקר בנים - שנולדו בחו"ל שהגיעו בפעם הראשונה בישראל, ועוד 7,000 מהגרים באמצעות נישואים, יחסים אחרים היחסים עם האוכלוסייה תושב, או שינויים במעון היתר. נתונים אלה עשויים להיות נוכו 11,000 אנשים המייצגים את המאזן השלילי של ההגירה החיים של האוכלוסייה בישראל.

חלוקה מינהליתעריכה

ערך מורחב מחוזות ונפות במדינת ישראל

מדינת ישראל מחולקת למחוזות ולנפות. החלוקה היא מינהלית ומטרה לארגן את מתן השירותים הממשלתיים לציבור. אין לה משמעות גאוגרפית.

המדינה מחולקת לשש מחוזות: ירושלים, הצפון, חיפה , המרכז, תל אביב, הדרום ואזור יהודה ושומרון. כל אזור מחולקת לנפות. פריסת משרדי הממשלה בארץ מתבצעת לפי המחוזות, ובמידת הצורך, גם לפי הנפות. ערי המחוזות הן: ירושלים, נצרת, חיפה, רמלה, תל אביב ובאר שבע. ערי הנפה נמצאות, בדרך כלל, בעיר אשר על שמה הנפה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקבלת את הנתונים ממשרד הפנים ומפרסמת אותם באתר האינטרנט שלה , בירחונים והשנתון סטטיסטי. להלן נתונים נבחרים על המחוזות ועל הנפות.

כל האוכלוסייה - ממוצע 2007 - באלפים [1]

המחוז אוכלוסייה באחוזים
סך הכל7.180 100 [2]
ירושלים 880 12
הצפון 1213 17
חיפה 868 12
מרכז 1710 24
תל אביב 1210 17
דרום 1029 14
יהודה ושומרון 269 4

תולדות מדינת ישראלעריכה

תקופות בתולדות ארץ ישראל
שם התקופה תחילה סופה
העת העתיקה 1500- 1100 -
ממלכת ישראל המאוחדת 1100 - 928 -
ממלכת יהודה 928 - 586 -
הפרסית586 - 332 -
ההלינסטית 332 - 167 -
חשמונאים 167 - 37 -
הרומית37 - 324
הביזנטית324 638
הערבית 638 1099
הצלבנים1099 1291
הממלוכית 1291 1571
העות'מאנית1571 1917
המנדט הבריטי1917 1948
מדינת ישראל


קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים עריכה

  1. מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  2. בשל עיגול הנתונים אין הסיכום מגיע למאה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית