Fandom

Ventura Daniel Wiki

מה ליהודים ולסילבסטר

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share


ברוב חלקי העולם חוגגים את הסילבסטר, אז למה שלא נחגוג איתם? "יהודי עם מצפון לא יחגוג את זכר רוצח אבותיו", אומר הרב יצחק פנגר, שמסביר בנוסף מה הקשר לביטוי "בימים ההם, בזמן הזה". בעוד פחות מכמה ימים ייצאו להם ישראלים רבים לחגוג את הסילבסטר, ראש השנה האזרחית. המועדונים כבר התחילו לפרסם מסיבות, רבים מתלבטים איך יחגגו את היום המיוחד, וכמדי שנה נתקלים יהודים מאמינים רבים בשאלה "אז למה לא, בעצם?". כתב יעקב רביבו ביום 25 בדצמבר 2009 באתר ישראל הצפונית [1]

המניע לפי ההלכה הובא ברמב"ם (להלן).

אולי האגדה המובאת מטה תבהיר את הרקע להתנגדות היהודים לחגיגה ביום זה.

דברי הרמב"םעריכה

במשנה תורה נאמר: עבודה זרה עצמה, ומשמשיה, ותקרובת שלה, וכל הנעשה בשבילה--אסור בהנאה, שנאמר "ולא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז,כו). וכל הנהנה באחד מכל אלו, לוקה שתיים--אחת משום "ולא תביא תועבה אל ביתך", ואחת משום "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם" (דברים יג,יח). (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג')

הרקע ההיסטוריעריכה

האפיפיור סילבסטר, שעמד בראש הכנסייה הקתולית בשנים 314-335, לא נטה חסד ליהודים. בימיו הדת הנוצרית הפכה לדת המדינה ואלו שלא באו בצל קורתה נקראו כופרים.

תקופתו של סילבסטר, ראשית המאה -4 שחפפה לתקופת קיסרותו של קונסטנטינוס. בשנת 313 לספירה הכריז קונסטנטינוס על הנצרות כדת הרשמית באימפריה, ורדיפת הנוצרים שהונהגה עד אז הופסקה. היה זה,לאחר ערב קרב מכריע על שלטונו הופיע לו בחלום צלב ושמע הכרזה – "בסימן זה תנצח!". ואכן, הקיסר התנצר, ניצח, (אולי לפי סדר זה). הנצרות הפכה לדת המדינה והנוצרים היו מנרדפים לרודפים.

קונסטנטינוס שקיבל עליו דת שהייתה קודם לכן שנואה ברומי, הפך אותה לדת השלטת באימפריה, מה שהביא לידי כך שבתוך עשורים אחדים החלה הכנסייה עצמה להוציא להורג כופרים שלא הסכימו לקבל עליהם את הדת הנוצרית.

אשר ליהודים, הייתה תקופה של שפל במצבם של היהודים באימפריה הרומית, ובעיקר בארץ ישראל ובירושלים. קונסטנטינוס גם נקט בכמה צעדים שהרעו עם היהודים: הוא חידש את אכיפת האיסור על התיישבות יהודים בירושלים, שהיה קיים למעשה עוד מימיו של אדריאנוס הקיסר, אבל לא נאכף בהקפדה, כחלק ממאמציו לבסס את ירושלים כעיר נוצרית. עם זאת, הוא גם הקל מעט על האיסור בכך שהתיר ליהודים לעלות לירושלים בתשעה באב בלבד.

מעובד מאתר אורט ישראל


עוד היסטוריהעריכה

בטור המקוון של זאב גלילי מיהו אותו סילבסטר שיהודים רבים כל כך חוגגים לזכרו - נכתב ב-31 בדצמבר, 2009 :

"הסיבה לכך אינה קשורה כלל באישיותו ובפועלו של סילבסטר אלא בארוע שהתחולל מאות שנים לאחר מותו. הדבר היה בראשית האלף השני. בתקופה זו הגיע לשיאו המאבק בין הכנסייה והשלטון החילוני. מצד הכנסייה היה האפיפיור גרגוריוס השביעי ומן הצד החילוני היה המלך היינריך הרביעי. האפיפיור הטיל חרם על המלך וזה בא בשנת 1077 אל מבצר קאנוסה לבקש את הסרת החרם (ומכאן הביטוי "ללכת לקאנוסה"). אחד מנושאי הוויכוח היה שאלת בעלותה של הכנסייה על ממלכתה ברומא. כאן שלף הוותיקן מסמכים ישנים, שהחשוב בהם היה מסמך שבו הבטיח הקיסר קונסטנטין לאפיפיור סילבסטר את השלטון באיטליה לעולמי עולמים. המסמך היה ככל הנראה מזויף אך סילבסטר הועלה לדרגת קדוש. כאשר נקבע במאה השש עשרה לוח השנה האזרחי התערב יום מותו של סילבסטר בערב ראש השנה שהעולם הנוצרי חוגג ועמו כמה יהודים טיפשים."

חגיגה לשם חגיגהעריכה

יש הטוענים "מה הסיפור?", הם טוענים. "סילבסטר הזה בכלל לא מעניין אותנו. אנחנו חוגגים את תחילתה של השנה האזרחית החדשה. ואם יש כאן סיבה למסיבה, מה רע?".

הרב יצחק פנגר מזכיר מה רבים מבכירי הממסד הנוצרי עשו ליהודים לאורך השנים, כולל עלילות הדם, מסעי הצלב והאינקוויזיציה, ואומר ש"בוודאי שיהודי עם יושר אישי ומצפון מינימליים לא ירשה לעצמו לחגוג את חגם של מי שטבחו את הוריו או את אבותיו". "על פי הקבלה, כל דבר שמגיע מצד הקליפה - מרגע שאתה נותן לו יד או אחיזה, כוח, גושפנקא או הכרה, האחיזה של הקליפה נמצאת עליך", הוא מסביר. "זאת אומרת שנתת לרוע דריסת רגל אצלך, בבחינת ´לפתח חטאת רובץ´. לעומת זאת, ברגע שאין לי שום קשר עם הנצרות - אני לא משתתף באירועים שלהם, בחגים שלהם, לא מזוהה איתם - אני שומר על הייחודיות שלי ואין שום סיבה שהסיטרא אחרא ייטפל אליי. אבל ברגע שאני מתחיל לחגוג, ועוד ביום מסוים - יש לזה משמעות אחרת".


הדוגמא "הניטל"עריכה

בהמשך מספר הרב פנגר שהחסידים מתייחסים לליל הולדתו של ישו באופן מעניין. הם קוראים לו "ליל הניטל ולא לומדים בו תורה, אלא רק מוסר.

"הבעל שם טוב הקדוש אמר שברגע שישו ירד לעולם - קליפה ירדה לעולם", מסביר הרב פנגר. "אז ביום ההולדת שלו החסידים לא לומדים תורה, בגלל שבלילה הזה יש יניקה של הכוחות החיצוניים. לכן הם לומדים רק מוסר באותו לילה, כדי לא לתת שליטה לחיצוניים על פי הקבלה. אז אם אני עוד הולך לחגוג בלילה הזה - ברור שלא אקבל קדושה מאותו ערב".

אולי היום מותרעריכה

יאמר לך החוגג הממוצע: אתה מדבר איתי על דברים שקרו לפני קרוב ל-2000 שנה. היום יש גלובליזציה, יש שלום בין הדתות. למה להמשיך לשמור על ההפרדה הזו? למה לא לפרגן להם ולחגוג איתם?

"אני מפרגן להם חופשי, ואין לי שום בעיה לעבוד איתם ולעשות איתם עסקים. אבל חז"ל אמרו לנו שזה כמו בשר וחלב. הבשר יכול להיות לבדו וכך גם החלב, אבל הם לא הולכים ביחד", מסכם הרב פנגר. "לפי היהדות יש שילובים בעייתיים. כמו שאתה לוקח שני כבלים חשמליים, מחבר אותם ביחד ויוצר קצר - כך יש דברים שלא מתחברים ביחד בגבולות מסוימים. אז אני יכול לכבד את הנוצרי, לעזור לו.


האגדה הנוצריתעריכה

בפורטל מוקד, בטאון יהדות איטליה הובאו דבריו של הרב שמואל ריקרדו דיסניי רבה של יהדות רומא על קדושת החג הנוצרי וזאת באופן יוצא מן הכלל, היות שבימים אלה דנים על הכרזת אפיפיור אחר לקדוש.

האגדה הנוצרית מספרת כי הקיסר קונסטנטינוס ואמו הלנה, בחיפוש אחר האמת, ערכו ויכוח פומבי בין הבישוף של רומא - הוא סילבסטר [2] לבין הרב של רומא, בניהול פילוסוף עובד אלילים. על מנת להפגין את כוחו, הרב לחש את שמו הקדוש של האלוהים באוזנו של השור והשור נפל על הקרקע. בעקבותיו, האפיפיור סילבסטר לחש את שמו של "אותו האיש" על אזנו והפר קם על רגליו. הנס הוביל להמרה לנצרות של הפילוסוף, הרב ושליט האימפריה הרומית קונסטנטינוס עם אימו הלנה. כך נוצרה המסורת כי היהדות מסוגלת להרוג, ואילו הנצרות מחיה. המקור

ובאיטלקית:

Il santo del giorno: papa Silvestro

Non è certo questa la sede per parlare del santo del giorno, ma oggi facciamo un'eccezione. Perché si è parlato molto in questi giorni di papi fatti o da fare santi, con la partecipazione entusiastica degli ebrei, e il santo di oggi, che dà il nome alla notte e alla festa di fine anno civile, è un papa, Silvestro, che ha avuto con noi qualche rapporto. La leggenda cristiana agiografica racconta che l'imperatore Costantino e sua madre Elena, alla ricerca della verità, organizzarono un incontro-scontro interreligioso tra il vescovo di Roma, Silvestro e il rabbino di Roma, moderato un filosofo pagano. Per dimostrare la sua potenza il rabbino si fece portare un toro, gli sussurrò all'orecchio il nome sacro divino e il toro stramazzò a terra. Fu poi la volta di Silvestro che sussurrò all'orecchio del toro il nome del suo Messia, e il toro resuscitò. Miracolo che portò alla conversione del giudice pagano, del rabbino e soprattutto di Elena e Costantino e con loro l'impero romano. Un modo amorevole per dire che la tradizione sacra dell'ebraismo è capace solo di far morire, mentre l'altra fa rivivere. Basta un salto nel passato per capire quanto sia complesso e drammatico il rapporto ebraico-cristiano e quanto pesino in ogni momento certe scelte per il loro valore simbolico.

Riccardo Di Segni, rabbino capo di Roma

המקור

והנה היא במלואה


הנה עוד גירסה של האגדה

לאמו של קונסטנטינוס נודע לה כי בנה התנצר לאחר שהוטבל על ידי סילבסטר. המלכה, אשר הייתה תחת השפעה של חכמי היהודים החליעה לערוך ברומא דו-שיח על מנת לקבוע איזה היא הדת האמיתית: היהדות או הנצרות. כעבור חודשים אחדים לש דו-שיח החליטו עורכיו שהיו עובדי אלילים שהם הופתעו מההתפלפלות המיומנת. הם הציעו להפסיק לדון ולבחון את האמת בעובדות. היהודים טענו כי השוטים הם אלה שאוהבים את אלוהים נצלב, ואילו אנו יודעים להשתמש ב"השם המפורש" של האלוקים. הרב היהודי אמר אם אתם רוצים הוכחה, הנה לכם פר מאולף, אני לוחש באוזן את "השם המפורש" , וכי הוא ימות בקרוב. ואכן כך קרה. מותו של השור התקבל במחיאות כפיים של היהודים. סילבסטר השיב שהיהודי לא ביטא את השם של אלוהים אלא של שד, כי ישוע האדון האמיתי לא יהרוג את היצורים החיים, והוא ייצליח לעלות את המתים ..." . היהודים התחייבו להכיר ישו, אם האפיפיור יוכל להחיות את השור המסכן. ואז בערב, לאחר שנאספו תפילה, לחש לפר: "עכשיו הקשב להוראותיו של אדוננו ישו , אני אומר לך לעלות להתרומם חזרה. החיה התעוררה לחיים, ואז עובדי האלילים מנהלי הדו-שיח והציבור היהודי היו לנוצרים.


המקור להוראותיו של אדוננו ישו , אני אומר לך לעלות להתרומם חזרה. החיה התעוררה לחיים, ואז מנהלי הדו-שיח והיהודים, היו לנצרות

ובאיטלקית

LA LEGGENDA AUREA


La figura simbolica del Toro appare anche dopo nella mitologia cristiana, nella leggenda di S. Silvestro. Narra, infatti, Jacopo Varagine che la madre di Costantino si trovava in Betania, quando seppe che il figlio si era convertito al Cristianesimo, facendosi battezzare da papa Silvestro. La regina inviע allora un messaggio nel quale scrisse, sotto l’influenza dei sapienti ebrei suoi confidenti, i propri rallegramenti per la ricusa degli idoli fatta dal figlio, dichiarandosi, al contempo dispiaciuta perchי egli, anzichי scegliere un dio unico, n’aveva scelto uno crocefisso. Costantino, intuendo quale era la vera fonte che aveva influenzato il giudizio critico di sua madre, invitע la regina a condurre a Roma i piש sapienti tra gli ebrei per porli a confronto con i cristiani. Qualche mese dopo, giudici due dotti pagani: Cratone e Zenofilo, avvenne il certame. Quando la sfida sembrava volgere a favore dei cristiani, il dodicesimo dottore Zambri, esclamע: "Mi meraviglio che voi, sapientissimi giudici, prestiate fede ad abili sofismi. Smettiamo di discutere e veniamo ai fatti. Stolti sono coloro che adorano un Dio crocefisso, mentre io conosco il nome dell’onnipotente Iddio che nessuna creatura puע udire senza morire. Se volete una prova, conducete qui un toro indomito; io gli sussurrerע all’orecchio il nome di Dio, e quello subito morirא". Cosל avvenne, e la morte del toro fu salutata dagli applausi dei Giudei. Allora Silvestro esclamע: "Tu, Zambri, non hai pronunciato il nome di Dio ma quello di un demone: poichי il vero Signore Gesש non uccide le creature viventi, ma resuscita i morti..." Tutti i Giudei s’impegnarono a riconoscere il Signore Gesש Cristo, se il papa sarebbe riuscito a resuscitare il povero toro. Allora Silvestro, dopo essersi raccolto in preghiera, sussurrע all’orecchio del toro, le seguenti parole: "O nome di maledizione e di morte, esci per ordine di nostro Signore Gesש Cristo nel cui nome, o toro, ti dico di risorgere e di tornare mansueto all’armento". Subito l’animale tornע in vita, allontanandosi docilmente. Allora giudei e giudici, si convertirono alla religione cristiana.

המקור

הערות שולייםעריכה

  1. מה סמל הסילבסטר
  2. האפיפיור סילבסטר הראשון (בלטינית Silvester) (מת ב-31 בדצמבר 335) היה הבישוף של רומא בתקופתו של קונסטנטינוס, הקיסר הרומאי הראשון אשר גילה יחס אוהד לנצרות. כיהן כאפיפיור מינואר 314 עד למותו.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית