Fandom

Ventura Daniel Wiki

מואב

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Moav map.png

מפת מואב לפי המקרא, מפה מקורית נלקחה מהפמה בערך שיראל, שונתה על ידי יום טוב - הויקיפדיה העברית

מואב היתה ארץ בעבר הירדן- המזרחי. מקומה היה ברמה ההררית המכונה הרי מואב. מיקומה: ממזרח לים המלח ולנהר הירדן, מדרום לרמת הגלעד ומצפון לאדום

מואב היה בנו של לוט, אחיינו של אברהם, ואימו היתה בתו הבכורה, לאמור:"וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב: הוּא אֲבִי-מוֹאָב, עַד-הַיּוֹם" [1].

כיבוש ארץ האמוריעריכה

לקראת סוף פרשת חקת סיפר הכתוב על כיבוש ארץ האמורי. זאת, לאחר שהתבקש לאשר את מעבר בני ישראל בתחומו. להלן: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם--לֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר: בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל, לְפִי-חָרֶב; וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד-יַבֹּק עַד-בְּנֵי עַמּוֹן--כִּי עַז, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן'. [2].

בקשתו של בלק בן ציפור מלך מואב הובא בפרשתנו והיא באה בהמשך לכיבוש ארץ האמורי בידי בני ישראל. הפרשן ספורנו הסביר:" וַיֵּשֶׁב יִשְרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמורִי. וּמִכָּל זֶה שֶׁסִּפֵּר הִתְבָּאֵר שֶׁיִּשְרָאֵל אָז לא יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ מואָב, אֲבָל יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ הָאֱמורִי, כְּמו שֶׁבֵּאַר יִפְתָּח בְּאָמְרו "לא לָקַח יִשְרָאֵל אֶת אֶרֶץ מואָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּון" (שופטים יא, טו).

יוצא כי ארץ מואב לא נכבשה על-ידי בני ישראל. גם משה רבינו בספר דברים ציין זאת והוסיף את הסיבה:"וַנֵּפֶן, וַנַּעֲבֹר, דֶּרֶךְ, מִדְבַּר מוֹאָב. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה: כִּי לֹא-אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ, יְרֻשָּׁה--כִּי לִבְנֵי-לוֹט, נָתַתִּי אֶת-עָר יְרֻשָּׁה. הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים. [3].

בין מואב לבין ישראלעריכה

ממלכת מואב קדמה לממלכת ישראל, ובין השתיים התרחשו מלחמות רבות על השטח מצפון לנחל הארנון שהיה שנוי במחלוקת בין שתי הממלכות, שחלקן הסתיימו בשעבוד מואב לישראל. מצבת מישע, שנתגלתה בדיבון ב-1868 ומתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס, מספרת על תודתו של המלך המואבי מישע לאל כמוש על ששיחרר את מואב מהשיעבוד לישראל, ככל הנראה בימי המלך יהוא. במקרה אחר, קדום יותר, של עגלון מלך מואב, הצליחו המואבים יחד עם עמון ועמלק לכבוש נתחים מבנימין ויהודה עד שאהוד בן גרא מרד בהם, הצליח להרוג את עגלון מלך מואב ולהסיגם.

המואבים נחשבו קרובים לישראל, והשפה המואבית דומה מאוד לעברית. המקרא אסר על עמוני ומואבי לבוא בקהל ה' עד דור עשירי. עם זאת, מגילת רות מציגה מצב שונה, ובו התקיימו קשרי נישואין בין ישראלים למואבים. בשל עובדה זו הפרשנות היא שמדובר על מואבי ולא על מואבית וזאת מכיוון שהסיבה לאיסור היא אי קבלת בני ישראל כאורחים בנדודיהם, דבר שנשים לא היו אמורות לעשות. למעשה, קשרי החיתון בין הישראלים לבין המואבים (בעיקר נשים מואביות) הדיחו את הישראלים לעבוד את אלילי המואבים, כפי שמתואר במקרא, אף שלמה המלך שנשא לו נשים גויות כולל מואביות והתדרדר מוסרית עד שבנה לאלילם במה (מלכים א', פרק י"א פסוק ז')[4].

הממצא הארכיאולגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היא מצבת מישע שנתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות נתגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, לקיחת אסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומיכרה.

במאה השמינית לפנה"ס השתעבדו מואב לאשור בימיהם של מלכי אשור: סרגון ואסרחדון, והעלו לה מס. חורבנה הסופי של מואב הגיעה במאות השלישית והשנייה לפנ"ס שבה נפגעה מואב על ידי הנבטים, שרידי ממלכת מואב נטמעו בנבטים וחדלו מהיות אומה.[5]

נראה שהאל הראשי של המואבים היה כמוש כפי שנראה מריבוי השמות המואביים שהשם כמוש הרכיב אותם, מכתובת מישע ומספר ירמיהו.

בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ").[6]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. בראשית י"ט, ל"ז
  2. במדבר כ"א, כ"א-ל"ה
  3. ב', ח'-י'א
  4. "יבנה - האנציקלופדיה לנוער" (1995), כרך #9, עמוד 85-86.
  5. "יבנה - האנציקלופדיה לנוער" (1995), כרך #9, עמוד 85-86.
  6. "יבנה - האנציקלופדיה לנוער" (1995), כרך #9, עמוד 85-86.

המקור: מואב קישור לויקיפדיה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית