Fandom

Ventura Daniel Wiki

מודיעין (עיר קדומה)

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 ק"מ ממזרח ללוד. מזוהה כיום עם "תל א-ראס" שליד הכפר הערבי אל מידיה‏‏[1]. נודעה כמקום מושבם של החשמונאים, ובפרט כמקום שבו פרץ מרד החשמונאים.

בספר חשמונאים ב' מסופר שיהודה המכבי הנחיל מפלה לאנטיוכוס ליד מודיעים.

בימינו נקראת העיר מודיעין על שם העיר הקדומה.


ראו גם:מודיעין: בית בד עתיק

שם העירעריכה

מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא בספר מכבים שתורגם מיוונית, ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן בתקופת בית שני, וכל מתרגם בחר בצורה הנראית לו.‏‏[2] במקורות היהודיים שנכתבו בעברית ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל בתלמוד הבבלי מסכת פסחים, דף צ"ג, עמוד ב': "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא.". מקור נוסף, הקשור למשפחת החשמונאים מופיע בבבלי מסכת קידושין דף ס"ו, עמוד א: "...שהיו אומרים (לאלכסנדר ינאי המלך): אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא.". המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא התוספתא, מסכת חגיגה פרק ג', הלכה כ"ט: "מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין". המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.

עיר החשמונאיםעריכה

Modiin1870s.jpg

שלושת המקומות המשוערים של קברי המכבים לפי מפה משנת 1870 - על רקע העיר מודיעין של ימינו] - העלה לויקיפדיה העברית zero0000

Mattiu tomb hurbat gardi.jpg

קבר המיוחס למתתיהו בן יוחנן (מתתיהו החשמונאי) בתוך "חורבת הגרדי" צילם:אבישי טייכר

PikiWiki Israel 5412 hagardi ruin in ben-shemn forest.jpg

"חורבת הגרדי" ביער בן שמן צילם:אבישי טייכר

מודיעים ידועה בתור עיר מולדת משפחת החשמונאים, המקום שבו פרץ מרד החשמונאים, ובו נקבר יהודה המכבי ושאר אחיו, והוקמה בו מצבה לזכרם.

משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב הכהן ישבה במודיעים, בה אירעה ההתנגשות במהלכה הרג מתתיהו את הפקיד היווני שבא לכפות את תושבי המקום לזבוח לאל זר. מתתיהו ובניו ברחו אל ההרים, והשאירו בעיר כל רכושם.[3]

קברות המכביםעריכה

ראו ערך מורחב:קברות המכבים

על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו בקרב אלעשה:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"[4]

תושבי הכפר אל מידיא, המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה קברים גדולים חצובים בסלע גיר. הקברים בנויים כפירים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו מערות קבורה מתקופת בית שני ובהם גלוסקמאות - ארונות קבורה קטנים שעל חלקם כתובות בעברית וביוונית.

שמעון החשמונאי בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." [5]

בשנת 1909 ביקרו במקום מורי ותלמידי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב, להדליק נר ראשון של חנוכה. מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה, ומשנת 1945 הונהג לערוך מרוץ לפיד של המכבי הצעיר ממודיעים לירושלים לזכר המכבים.

המומחים חלוקים בשאלה האם אתה זה הוא אכן קברות החשמונאים. צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן. בשנת 1874 חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן במפת מידבא כמקום קבורתם של המכבים. במפה מהמאה ה-4 נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום". לאחרונה הציעו החוקרים לזהות את 'ח'רבת חמאם אל מידיה', המצויה בסמוך לאתר המכונה "קברות המכבים" ולאנדרטה שהוקמה עליו, שבה נמצאו שרידים מתקופות שונות ובהם שרידים למערות קבורה יהודיות, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעין‏‏[6].

כיום מיוחס המקום על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי ובמקום נערכות תפילות.

במתחם הוצבה אנדרטה לזכרם של הנופלים בקרבות באזור.

מיקומה של מודיעים כנקודת ציון בתקופת בית שניעריכה

מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך האמורא עולא אומר בתלמוד בבלי [7], ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים וירושלים הוא חמישה עשר מיל.

בתקופת בית המקדש השני שימשה מודיעים כנקודת ציון, לצורך עניינים הלכתיים שונים.

פסח שניעריכה

המשנה במסכת פסחים [8] מביאה מחלוקת תנאים בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מלקיים את מצוות קרבן הפסח, על פי המילים בציווי התורה על פסח שני [9] : "דרך רחוקה". לפי רבי עקיבא, אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור.

נאמנות על טהרת כלי חרסעריכה

לפי הלכות טומאה וטהרה, לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. התוספתא במסכת חגיגה [10] כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר כהנים, שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.

מודיעין:חירבת חמאם -ח'רדת מדיאעריכה

בועז זיסו וליאור פרי בקתדרה 125 הציגו במאמרם את ההשערה על מיקומן של מודיעין החשמונעית ומודיתא הביזנטות - חירבת חמאם -ח'רדת מדיא - מצפון לאתר המכונה "קברות המכבים" - האתר נראה בשולי כביש 443 - להלן הסיכום:

Ziui modiin.png

קישורים חיצונייםעריכה

תבנית:נ

הערות שוליים עריכה

  1. ‏בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 157‏
  2. במהדורת פרנקל מוורשה, שנכתבה ב-1885, כתוב למשל על מתתיהו בפרק ב': "והוא יושב בהר מודעית"
  3. ספר חשמונאים ב', א'-י"ג
  4. י"ט, ט'
  5. י"ג, כ"ה
  6. בועז זיסו וליאור פרי, "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), 5-20.‏
  7. מסכת פסחים (צג ע"ב)
  8. ט, ב
  9. במדבר ט, י-יא
  10. ליברמן, ג, כט

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית