מוסתערבים

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל-0

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל

מסגרות הלימוד בקהילות המוסתערביות בשלהי התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית

מסגרות הלימוד בקהילות המוסתערביות בשלהי התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית

מוּסְתערבּים היה כינוי לקהילות היהודים במצרים, בסוריה, בעיראק ? (ראו להלן), בלבנון ובארץ ישראל, שהמשיכו לשבת בארצות אלו גם לאחר חורבן בית שני. המוסתערבים קיבלו בהדרגה את נוסח התפילה שבא עם היהודים מספרד.

מינה רוזן, במאמר להלן, הגבילה את תחום פעילותם הגיאוגרפי:"יהודי ארץ- ישראל קרויים היו בפי הערבים והעות'מאנים : 'מוסתערבים' , שפירושו בערבית 'מתערבים ' , כלומר אלה שאינם ערבים מעיקרם אך קיבלו מהם את הלשון ואת הנימוסים . כבר עמד על כך יצחק בן -צבי כי הגדרה זו ניתנה ליהודי ארץ- ישראל וארצות אחרות דוברות ערבית בשל המפגש עם יהודים מארצות שאינן דוברות ערבית. במקום שבו לא היתה הגירה של יהודים מארצות אירופה לא מצאנו את המושג . כך , למשל , לא נודע עליהם בתימן ובארם- נהרים , שבהן דיברו היהודים ערבית, משום שלא התיישבו שם קבוצות גדולות של בני עדות אחרות. אך מצאנו מוסתערבים בצפון -אפריקה , במקומות שבהם התיישבו מהגרים מאיטליה, מפורטוגאל ומספרד, שם היו בעיני המהגרים החדשים למוסתערבים . כן מצאנו אותם במצרים , בסוריה ובלבנון

בארץ ישראל

בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים בישובים בגליל כמו : פקיעין וכפר יסיף שלפי המסורת הישוב היהודי לא פסק בהם מימי חורבן בית שני . קיימת סברה כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות : הערבית וההצלבנית. רק בזמן העות'מאנית הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמם לשכניהם הערבים‏‏ .

בעת חידוש הישוב היהודי בירושלים, בשנת 1516, אחת העדות בעיר הייתה של מסתערבים ובראשם שייך (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות:רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ‏‏

על קיומם בגליל מספר על ר' משה בר' מרדכי באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה... (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה... למחרת היום הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל למקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שבה מצא כשלושים משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"‏‏

בראשית ההתיישבות היהודית בארץ הופיעו במושבות יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים. בינהם היה אחד שמונה מההשומרים הראשונים של פתח תקווה.

הרכב האוכלוסיה

(ממאמרה של מינה רוזן)
ר' משה באפולה כינס נתונים על הרכב קהילות ישראל בסוריה , בלבנון וכגליל, ומן הדין להביא מסיכומיו .

• בטריפולי שבלבנון הוא מנה 100 בתי -אב , סיציליאנים, ספרדים ומוסתערבים - רובם סוחרים .
• בצידון שבלבנון היו 20 כתי -אב , רובם מוסתערבים .י
• בעין זיתון שליד צפת ישבו 40 בתי -אב של מוסתערבים .
• בכפר ענן שבגליל היו 30 בתי -אב של מוסתערבים .
• בעלמא שבגליל ישבו 15 בתי-אב ואף -על-פי שלא ציין את עדתם , מסתבר שהיו מוסתערבים
• בכפר כנה היו 40 בעלי- בתים
• בצפת מנה 300 בתי -אב, ספרדים , מוסתערבים ומערבים .

עוד נתונים על יישובים אלה ואחרים שרוב אוכלוסייתם היהודית או כולה היתה כנראה מוסתערבית,עולים מן המפקדים העות'מאניים .

• פקיעין : ב 1526- 1525 - 33 משלמי מס בעלי משפחות, ב-44 - 1539- 1533 ורווק אחד , כ 45 - 1556- 1555 - משלמי מס ואותו מספר ב 6 . 1573 - 1572- ' יישוב זה היה מוסתערבי לכל הדעות ושרידיו התקיימו עד תחילת המאה העשרים .
• ביריה - יישוב קטן של מוסתערבים התקיים כאן. כאן נמנו ב 19 1526- 1525- משלמי מס. ב-16 1556 - 1555 משלמי מס ורווק אחד.
• בעין זיתון נמנו ב 52 1556- 1555 - משלמי מס ועיוור אחד.
• בעלמא נמנו באותה שנה 8 משלמי מס וב 3 1573 - 1572- בתי -אב .
• בכפר יאסיף נמנו ב 1539- 1533-

10 משלמי מס , ב 29 - 1556- 1555 - משלמי מס וב 18 - 1573 - 1572- משלמי מס ; אולם נראה כי לא כולם היו מוסתערבים .' 6

• בכפר ענן נמנו ב 14 1526- 1525 - משלמי מס וב 17 1556- 1555 - משלמי מס ורווק אחד , וב-18 1573 - 1572 משלמי מס .
• שפרעם - יישוב מוסתערבי קטן היה בשפרעם שבה נמנו ב 3 1526- 1525 - משלמי

מס וב 10 - 1539- 1535 - משלמי מס . בג ' ולים נמנו ב 9 1556- 1555 - משלמי מס ואותו מספר נמנה ב 572- נ 1573 - .

• בכפר כנה שבגליל התחתון נמנו ב 65 1556- 1555 - משלמי מס , עשרה רווקים

ומטורף אחד . במפקד של 1573 - 1572 נמנו כאן 77 משלמי מס יהודים , ' 6 אך נראה שחלקם היה

ספרדים שהתיישבו במקום בשל קרבתו לח'אן א-תוג 'אר הסמוך , שהיה מרכז מסחרי חשוב. 70 אפשר אפוא לומר שכמעט בכל מקום , אך לא בצפת, היה קהל מוסתערבי טהור . המהגרים שזה מקרוב באו לא נמשכו אל הכפרים , אל עבודת-האדמה ואל רמת-החיים הנמוכה שאורח-החיים בכפר הציע להם . נשאלת השאלה מה היה יחסם של המוסתערבים במקומות אלה אל המהגרים החדשים .

קישורים חיצוניים

• יואל יעקובי היהודים הנסתרים - בשבע, 16 באוגוסט 2012
• מינה רוזן, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_17.6.pdf מעמד המיסתערבים והיחסים בין העדות ביישוב היהודי

בארץ- ישראל משלהי המאה הט" ו עד שלהי המאה הי " ז] - קתדרה

לקריאה נוספת

• אברהם דוד, יושבי הארץ אכזרים לבאים מארץ מרחקים, עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, 1994.