Fandom

Ventura Daniel Wiki

מחנה הריכוז פוסולי

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Panoramica campo-2.gif

תמונת המחנה

Coperfo.jpg

כריכת הפרוספקט של עירית קארפי

Pianta43.jpg

מפת המחנה - מקור התמונה:Fondazionefossoli

Dacarpiafossoli copia.gif

מיקום המחנה היום - מקור התמונה:Fondazionefossoli

ביקור במחנה הריכוז פוסולי - 199704:12

ביקור במחנה הריכוז פוסולי - 1997

מחנה הריכוז פוסולי הוקם בכפר פוסולי (Fossoli) ליד העיר קארפי במחוז אמיליה-רומאניה. תחילה, במאי 1942, היה מחנה לשבויי מלחמה, בדצמבר 1943 היה למחנה ריכוז ליהודים והחל ממאי 1944 הגיעו אליו גם מתנגדים פוליטיים. באוגוסט 1944 הו נסגר, כאשר הצבא הגרמני נסוג מאיטליה. עברו דרכו 5,000 אסירים, בינהם כ-2,500 יהודיים (36% מיהודי איטליה שנספו בשואה אשר נשלחו בארבע שיירות לאושוויץ. המחנה נמצא קרוב לצומת הרכבות בעיר מודנה, סמוך לעיירה קארפי אשר פוסולי מהווה כפר בתחומה.

בעיר קארפי מצוי מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי המהווה אתר זכרון הקשור למחנה. המחנה עצמו נותר כביום נטישתו. היו ניסיונות להקים בו מוסדות, כולל להנצחת השואה אך עדין הוא בשממנו ומנציח את המצב שהיה קיים בשנת 1944.

פירסום ספר "שחר הגיעה אלינו כבגידה"עריכה

[כתבה של Liliana Picciotto, Pagine Ebraiche, dicembre 2010 [http://www.moked.it/unione_informa/101202/101202.html


זה היה בערב 30 בנובמבר 1943 את כל מחוזות איטליה קיבלה הזמנה ממשרד הפנים כי האחראים לוקח רק כמה שעות כדי לשלוח למטה המשטרה. אלה היו עגולים לחיפוש ההנהלה, מעקב, תפיסה של יהודים אשר בעצם התחיל מיד. יצירה של מחנה ריכוז ליהודים Fossoli קארפי היה תוצאה מיידית של מעצר כללית עבור כל היהודים, שלא התאושש עדיין מההלם של הפשיטות בוצעו בערים הגדולות הגרמני בין אוקטובר 16 בסוף נובמבר של הסתיו הנורא ההוא של 1943. 845 ושניים אלף יהודים עברו ממחנה הריכוז כי לאחר שנעצר על ידי השלטונות בכל מקום המשטרה האיטלקית איטלקית מרכזי בצפון. ו 'את נושא העבודה האחרונה שלי שחר הגיע אלינו כבגידה. היהודים בתחום Fossoli 1943-1944 (Mondadori, 294 עמ '), הנושאת את הכותרת כמו מכתב של השתתפות של נפוליטנו לנשיא. למרות הגירושים למחנות בוצעו על ידי הדיירים, יש מוחשי שהדרך סלולה לבנה הראשון לאושוויץ הונחו על ידי השלטונות האיטלקיים. מתאריך 30 בנובמבר, מהבית כדי חיפושים בבתים של יהודים, מעצרם, מעצרם היתה השאלה איטלקית, ורק אז, שלטונות הכיבוש יכול להשתמש אסירים של Fossoli, הציע להם על מגש של כסף, לארגן הובלה לאושוויץ ומחנות ריכוז אחרים. הגירושים החלו מסוף ינואר 1944 עם תדר זה תלוי במספר האנשים התאספו Fossoli באותו רגע, את הקיבולת המקסימלית של השדה, את התנאים של כבישים ומסילות ברזל, לא פחות חשוב, את היכולת של הרוצח ציוד הזמן אושוויץ. המצב היה נואש עד כדי כך כמה אמהות עם ילדיהן נכנע מרצון השלטונות האיטלקיים, בתקווה ניצוץ של אנושיות. השומרים שוטרים, המשטרה הכלא לא היו אנושיים, אך למלא פקודות. אנחנו לא יכולים להגדיר את כל האנשים האלה כמו "אנשים טובים" היו אנשים טובים שסיכנו את ביטחונם למען הצלת יהודים בסכנה. הם לא מעטים יש פרויקט מחקר מתמשך של קרן CDEC, נוהלה על ידי עצמי, כדי להדגיש את הנדיבות שלהם ותרומתם לצמיחה האזרחית של איטליה. כמו כן, אי אפשר להתעלם את ההתנהגות של תושבי מחוז Fossoli כי ראתה גדל סיכוייהם של חילופי חיובית של סחורות ומצרכים ערב היציאה של הרכבות. שלא לדבר על אספקת מזון תחבורה מ / אל שדה נדרש חברות המסחר באזור. השאלה שהועלו היא: עם התנועה הגדולה שנוצרה סביב השדה, ייתכן כי אף אחד לא שאל אף פעם עבור כל אותם אזרחים אשר הובאו לשם עם משפחותיהם, מה המכוניות האלה היו עדיין קארפי עם קש על האדמה טיפין טיפין bin, לעלות עם רכבות משא כמו חיה בריח מבחוץ, איפה הם היו? המחקר, שנערך על החומר החדש, מציע מרכיב נוסף של השתקפות בשל חשבוניות כי שיא מנות מופץ לפני הגירושים גבינות, לחם וריבה. חשבונות הוצגו העיר קארפי והעיר הפכה אותם פריפקטורה לתשלום. כל קבוע, כאילו היה זה משלוח אספקה למושבת או כל קהילה אחרת. אבל אם כמה הפתעות על המתרחש היה מסוגל לבדוק פקידים בדרג נמוך, חלק לא להוכיח מאוד מופתע על ידי Quaestor מודנה ולא מפקד, מודעים שמשהו רציני היה מכין ליהודים לאחר הסדר להפסיק ה -30 בנובמבר. למרות המסמך לא נמצא הסכם רשמי בין מנהיגי איטליה וגרמניה בכירים, ברור מניתוח המנגנון לשים במקום כי האיטלקים חיפושים נגע, מעצרים, ריכוז היהודים נסחף בתחום, הגרמנים שלה המשלוח למחנות. הערה אחרונה על התואר: "שחר הגיעה אלינו כבגידה" היא קריאתו של עופרת הכאב על ידי פרימו לוי בסוף המסע שלו מן Fossoli אושוויץ. שום דבר לא יכול להיות מתאים יותר להקדיש ספר זה. הקשב קרא באופן פונטי מילון - הצג מילון מפורט Era la sera del 30 novembre 1943 quando tutte le Prefetture d’Italia ricevettero dal ministero dell’Interno un ordine che i Prefetti impiegarono solo poche ore a diramare alle Questure. Si trattava delle circolari esecutive per la ricerca, il rintraccio, la cattura degli ebrei che di fatti iniziarono subito. La creazione del campo di concentramento per ebrei a Fossoli di Carpi fu l’immediata conseguenza dell’arresto generalizzato, destinato a tutti gli ebrei, che non si erano ancora ripresi dallo shock delle retate tedesche realizzate nelle principali città tra il 16 ottobre e la fine di novembre di quel terribile autunno del 1943. Ben duemila 845 ebrei passarono da quel campo di concentramento dopo essere stati arrestati ovunque nell’Italia centrosettentrionale dalle autorità di polizia italiane. E’ l’argomento del mio ultimo lavoro L’alba ci colse come un tradimento. Gli ebrei nel campo di Fossoli 1943-1944 (Mondadori, 294 pp.) che reca come frontespizio una lettera di partecipazione del presidente Napolitano. Se è vero che le deportazioni verso i lager furono attuate dagli occupanti, qui si tocca con mano che i primi mattoni della strada lastricata per Auschwitz furono posti dalle autorità italiane. A partire dal 30 novembre, le ricerche casa per casa degli ebrei, il loro arresto, il loro imprigionamento furono questione italiana; solo allora le autorità di occupazione poterono servirsi dei prigionieri di Fossoli, offerti loro su di un piatto d’argento, per organizzare i trasporti verso Auschwitz e altri lager. Le deportazioni iniziarono a partire dalla fine di gennaio del 1944 con una cadenza che dipendeva dal numero delle persone raccolte a Fossoli in quel dato momento, dalla capienza massima del campo, dalle condizioni di viabilità delle strade ferrate e, non ultima, dalla capacità assassina del momento delle attrezzature di Auschwitz. La situazione era talmente disperata che alcune madri si consegnarono spontaneamente con i loro figli alle autorità italiane, sperando in un barlume di umanità. Carabinieri, polizia, e guardie carcerarie non furono inumani ma eseguirono gli ordini. Non possiamo quindi definire tutte queste persone come “brava gente”, brava gente furono coloro che misero a repentaglio la loro sicurezza per soccorrere gli ebrei in pericolo. Non sono pochi ed è in corso un progetto di ricerca della Fondazione Cdec, da me diretta, per mettere in luce la loro generosità e il loro contributo alla crescita civile dell’Italia. Allo stesso modo, non si può ignorare il comportamento di quegli abitanti del circondario di Fossoli che videro aumentata la loro possibilità di scambi positivi di merci e vettovaglie alla vigilia delle partenze dei convogli. Per non parlare delle forniture di cibo e di trasporti da e per il campo richieste a ditte di commercio della zona. La domanda spontanea è: con il gran movimento che si creò intorno al campo, possibile che nessuno si sia chiesto mai chi fossero tutti quei civili portati là alla spicciolata con le loro famiglie, che cosa fossero quei vagoni fermi a Carpi con paglia per terra e un bidone, perché partissero con treni merci inchiavardati dall’esterno come animali, dove fossero diretti? La ricerca, condotta su nuova documentazione, offre un altro elemento di riflessione grazie alle fatture che registrano le razioni, distribuite prima delle deportazioni, di pane, di formaggio fuso e di marmellata. I conti erano presentati al Comune di Carpi e il Comune li girava alla Prefettura per il pagamento. Tutto regolare, come se si fosse trattato di forniture per una colonia marittima o qualsiasi altra comunità. Ma se una qualche sorpresa per ciò che stava accadendo avrebbero potuto provarla funzionari di basso livello, stessa sorpresa non provavano certo il Questore di Modena né tantomeno il Prefetto, al corrente che qualcosa di gravissimo si stava preparando per gli ebrei dopo l’ordine di arresto del 30 novembre. Benchè non si sia ritrovato il documento formale dell’accordo tra i vertici italiani e i vertici tedeschi, risulta evidente dall’analisi del meccanismo messo in atto che agli italiani toccavano le ricerche, gli arresti, il concentramento nel campo degli ebrei scovati, ai tedeschi la loro spedizione verso i lager. Un’ultima annotazione sul titolo: “l’alba ci colse come un tradimento” è il grido di dolore lanciato da Primo Levi alla fine del suo viaggio da Fossoli ad Auschwitz. Nulla di più pertinente si poteva trovare per intitolare questo libro.

הווי המחנהעריכה

האסירים במחנה פוסולי חיו באוטונומיה. שומרי המחנה היו ברוב התקופה איטלקים. לאחר הכיבוש הגרמני של איטליה, הניהול עבר לידי האס אס. עם זאת נשמרה המסגרת העצמאית של המחנה. מעטים היו המקרים בהם הוצאו להורג אסירים במחנה. ניתן היה לשלוח מכתבים למחנה לפי הכתובת המקורית של המחנה: "מחנה השבויים 73" קארפי. עם זאת במשלוח המכתבים הונהגה זהירות על מנת לא לחשוף את כתובות היהודים שהצליחו להמלט, וכך חלק מן המכתבים הגיעו ליעדם רק אחרי המלחמה. כומר מקארפי הסמוכה ביקר במחנה באופן שוטף והביא את הדואר, כולל חבילות, ונטל מכתבים חזרה.

אסירי המחנה לא נדרשו לעבוד, אלה רק בעבודת המטבח והניקיון. במחנה היו בית ספר ובית כנסת. התפילות בבית הכנסת היו מוקד חשוב לציבור היהודי, אשר חלקו היה רחוק מהדת. בשבתות נהגו לעשות "מי שברך" לבני המשפחות שנותרו מחוץ למחנה והתפללו לשלומן. אסירי המחנה נזקקו לממון על מנת להשלים את מזונם, לרכוש בגדים ושאר חפצים. הדואר שעמד לרשות האסירים שימש להעברת הכספים למחנה.

מאמץ רב הושקע במכתבים על מנת לבקש מקרובי המשפחה לא לבוא לביקורים. אלה שבאו, עקב געגועים, נאסרו מיד והצטרפו לאסירי המחנה. היו שבחרו בדרך זו בדעה צלולה.

על מידת העצמאות תעיד העובדה כי אישה יהודיה שנפטרה במחנה בשל מחלה הובאה לקבורה בבית הקברות היהודי בעיר הסמוכה.‏ וכך נכתב מפוסולי:‏‏‏ "זכתה לכך שנעשו לה טקסי-הלוויה-וקבורה. ועשו בשבילה כל מה שניתן. הבאנו אותה ל-Carpi. בשבת נאמרה תפילת "אשכבה". נאמר "קדיש" בכול ערב. יש כאן רבנים."‏


הגירוש לגרמניהעריכה

The way from the camp to railstation.jpg

הדרך בין המחנה לבין תחנת הרכבת לפוסולי

אסירי המחנה נשלחו לשלושה מחנות בגרמניה: היהודים למחנה הריכוז אושוויץ הלא-יהודים הופרדו: הגברים למחנה הריכוז בוכנוואלד והנשים למחנה ריכוז ראוונסבריק] שהיה מיועד לנשים. המגורשים נשלחו לגרמניה ברכבות משא דרך "מעבר ברנירו" (Passo del Brennero).

להלן פרטים על אחת השיירות כפי שהופיעו ברישומים:
‏‏[1]

  1. משלוח 08 יצא ממחנה פוסולי ביום 22 בפברואר 1944 הגיע לאושוויץ ביום 26 בפברואר 1944
  2. סימול המשלוח היה: RSHA.
  3. מספר הרישום על היד: גברים: 174471-174565 ונשים: 75669-75697
  4. מספר האנשים במשלוח 489: הושמדו 466 ונותרו בחיים 23, בהם הסופר היהודי-איטלקי פרימו לוי

‏‏[2]

פרימו לוי בפוסוליעריכה

Lettera da berner pass at the way to Auschwitz concentration camp.jpg

גלויה שנזרקה במעבר ברנינו מהרכבת של פרימו לוי - סרק דניאל ונטורה

פרימו לוי מתאר בספרו הזהו אדם את הרגשותיו במחנה פוסולי ובעת הנסיעה ברכבת

Cquote2.svg זה היה מחנה ריכוז גדול, שנועד לקלוט שבויי מלחמה אנגליים ואמריקאיים אך קלט גם אנשים שלא היו רצויים לממשלת הרפובליקה הפשיסטית הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית שעתה זה נוסדה.

הגעתי למחנה (פוסולי) בסוף ינואר 1944, היו משפחות יהודיות שלמות שנפלו לידי הנאצים או הפשיסטים משום שלא נשמרו על נפשם או משום שמישהו הלשין עליהן. אך היו גם כאלה שהסגירו עצמם מתוך יאוש, מאסו בחיי חיה נרדפת או שלא רצו להפרד מבני משפחתם שנתפסו קודם לכם. היו גם כאלה שהגיעו משום שהגיעו לפת לחם.
ב-20 פברואר הודיעו לנו להיכון לנסיעה של 5 עד 10 ימים. על כולם היה להצטרף לנסיעה, גם הקשישים והחולים. יצאנו ליעד לא נודע. ידענו מה הפירוש של "להתכונן לנסיעה". מסורת היא לנהוג בנידונים למוות בטקסיות חגיגית. מעניקים לו להתבודד, מעניקים לו נחמה וסעד רוחני. שלא יחוש בשנאה או ברירות לב - אלא בכורח הנסיבות - שיחוש שעם מתן העונש מחלו לו על מעשיו הרעים.
כל אחד נפרד מהחיים לפי דרכו: אחדים התפללו, אחרים שתו לשכרה ןאחרים היקהו את חושיהם בתאוות הבשרים. הכינו את המזון לדרך, רחצו את הילדים והכינו את המזוודות. האם אתם לא הייתם נוהגים כך אילו ידעתם כח מחר ימיתו אתכם עם ילדיכם
הבוקר הגיע, כאלו השמש הייתה בעלת הברית של צוררנו הנחושים בדעתם להשמידנו. הגרמני שאל Wieviel Stuck (כמה חתיכות) - התשובה הייתה 650 "פריטים". בתחנת הרכבת בקארפי קבלנו מכות ראשונות ועלינו על 12 קרונות. היינו 45 איש בקרון: נשים, גברים וילדים לחוצים ללא רחמים כמו סרדינים. היו איתנו שתי אימאות צעירות שהניקו את ילדיהן והתחננו למים. הכל במסע אל האין סוף, במסע אל הריק, מטה, אל תהום התחתית. הפעם אנחנו בדרך.
מעטים בני האדם המסוגלים ללכת אל מותם בכבוד. מעטים יודעים לשתוק ולא להפריע את מנוחת הזולת. השינה הטרופה הופרעה לעיתים קרובות בריב קולני על דברים של מה בכך: בקללות, בבעיטות ובמכות אגרופים שהוטחו כהגנה בלא אבחנה כהגנה מפני טרדה או מגע בלתי נמנע. לאור הנר, התעלה על הרצפה, צל אדם חסר צורה וכאוב, גונח, מתעוות פתאום ומפסיק לנוע בשל תשישיות.
מהחלון ראינו שמות כמו מעבר ברנר, שמות ערים אוסטריות, צ'כיות ובסוף פולניות. הרכבת חנתה, הדלת נפתחה בשאון, בחלל החשוך הדהדו פקודות בשפה זרה. כנביחות הברבריות הנשמעות מפי הגרמנים כשהם מצווים. חקרו את היורדים, הגברים הכשרים לעבודה הלכו לכיוון אחד והנשים, הילדים וזקנים ...

Cquote1.svg

האתר היוםעריכה

Fossoli.jpg

המחנה היום צילם:דניאל ונטורה

מצבו הנוכחי של המחנה הוא כמעט כמו שהיה בשנת 1944. נשארו הקירות של המבנים ותשתית הבניינים. בשנת 1984 התקבל חוק מיוחד אשר קבע ששטח המחנה ימסר חינם לבעלות עיריית קארפי, אחרי שבשנת 1973 נפתח בקארפי המוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי. בשנת 1996 הטיפול בהנצחה עבר לידי "מורשת פוסולי" (Fondazione Fossoli). בשנת 1998 הארגון זכה להכרה רישמית. הארגון ערך טקסי זכרון ביום הזיכרון לשואה המקובל באיטליה 26 -28 בינואר, המועד בו היה גירוש יהדות רומא.

האתר אינו ערוך לביקורים. יחד עם זאת, "מורשת פוסולי" פתחה את חלקו לקהל במועדים קבועים מראש.

מראות המחנהעריכה

צילם:דניאל ונטורה

Fossoli camp 55.jpg

מראות היסטורייםעריכה

המקור

לקריאה נוספת עריכה

  • בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962
  • לוצ'אנו טאס, יהודי איטליה, ספריית מעריב, תל אביב, 1978.
  • מרים אניסימוב, פרימו לוי - טרגדיה של אופטימיסט, זמורה ביתן, 2007, פרק 5 - מן ההרים אל פוסולי די קארפי.
  • IL LIBRO DELLA MEMORIA Gli ebrei deportati dall' Italia (1943-1945) ricerca di Liliana Picciotto Fargion, Edizione Gruppo Ugo Mursia Editore.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ‏לפי ספר הזיכרון של ד"ר ליליאן פיצ'וטה פרג'יון‏
  2. ‏קיים הבדל בים מספר המגורשים המופיע במסמך הרישמי לבין הציטוט מטה מפי פרימו לוי‏

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית