Fandom

Ventura Daniel Wiki

מחצבות הגפרית בארי

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
החץ הוא על מרכז המחצבות. שמאלה מעבר לכביש בית החרושת, מסביב שרידי הרצפות של מבנים ועמדות של הבסיס בריטי שהיה כאן. צפונה היה שדה התעופה של עזה


BeeriSulphur1.jpg

מבנה נטוש של מפעל הגפרית מקור התמונה:הויקיפדיה

מכרות גופרית בארי היו מכרות גופרית כשלושה קילומטרים] מערבית לקיבוץ בארי , ליד שמורת "בתרונות בארי". המכרות פעלו בזמן המנדט הבריטי על ידי "החברה הארץ-ישראלית למכרות גפרית בע"מ" . המכרות פעלו מ-1933 עד 1943 והופקו מהם קרוב ל-8,800 טונות גופרית. אדמות המכרות נקנו בשנת 1944 על ידי חברת "תנובה אקספורט". על אדמות אלה הוקם קיבוץ בארי וקבוצת בארות יצחק (בטרם נטישת המקום במלחמת העצמאות. לאחר הקמת מדינת ישראל, בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת הגופרית. לאחר בדיקות אחדות הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמכרות ננטשו סופית.(מה עוד שחדל השימוש בגפרית בתור אבק שריפה ונותר רק השימוש החקלאי)

ההפקה המסחריתעריכה

Shulfor beeri.jpg

תמונה היסטורית מהאזור מאתר (שלא בשימוש) קיבוץ בארי

לאחר כיבוש עזה על ידי הצבא הבריטי בשנת 1917, נודע לליאונרד ויליאמס, גאולוג וקצין מודיעין בריטי, מפי בדואים מקומיים, כי באזור נחביר, הנמצא קילומטרים ספורים דרומית מזרחית לעיר עזה, קיימים חולות עם ריח גופרית. ויליאמס ערך במקום בדיקת כדאיות ובשנת 1929 קיבל זכיון לכריה עד לשנת 1966. ביתו קיים עד היום במפרץ שלמה באילת.

ויליאמס הקים בשנת 1930 את "החברה הארץ-ישראלית למכרות גפרית בע"מ" (חברת Palestine Sulphur Quarried Ltd) בהון של 37,500 לא"י. המניות נמכרו כדלקמן: 55% לבריטיים ו45% לערבים - רובם מעזה .בשנת 1930 הוחל בבנית המבנים ובפתיחת הנכרות. המכונות והציוד הובאו מבריטניה. הפועלים היו בעיקר בדואיים. והפקת הגופרית בוצעה בדרך פרימיטיבית. התנאים הירודים גרמו לכך שהערבים המקומיים סירבו לעבוד בהפקה והחברה נאלצה להביא בדואים מסיני ואחר כך חורנים מהגולן] לבצע את עבודות הכריה.

סך הכל הופקו מהמכרות 8,800 טונות. הגפרית נמכרה מקצתה בארץ, לשימוש חקלאי וברובה למצרים, טורקיה, סוריה ויון. המחיר היה 20 לא"י עד 40 לא"י ‏‏[1]. הכריה פסקה לזמן קצר , בשנת 1938, מסיבות כלכליות, אך חודשה במסגרת מצומצמת במלחמת העולם השנייה, בין השנים 1941 - 1943. המכרות נסגרו סופית ב-1946.

אבקה ממכרות הגופרית בבאריעריכה

נודף ריח גופרית. במרוצת השנים הגפרית נחמצה ולכן תבעה בהיר. במקור בצבע היה צבהב. אין לקרב לאש זהירות.

Palestine Sulphur Quarries גופרית מחצבות הגופרית בבארי.jpg

פרורי גופרית ממחצבות הגופרית בארי - במקור היו צהובים - החמיצו עם הזמן - אבל הריח לא נפוג

תהליך ההפקהעריכה

Beeri1981c.jpg

כבשן הגופרית

הכריה נערכה עד לעומק של 10 מטרים. בעומק זה נמצא ריכוז של כ-20% גופרית. בעומק רב יותר ריכוז הגופרית ירד מאוד ולא הייתה כדאיות בכריה לעומק. בין פירי הכריה עברו קרונות קלים על גבי מסילה, והעבירו העפרה למבנה בית החרושת בו היה כבשן הייצור. שרידי בית החרושת והמסילה עדיין נמצאים כיום בשטח.

סיום הכרייהעריכה

עם הזמן תפס ה-TNT את מקום הגופרית ביצור אבק שריפה, ולגופרית נותר שימוש רק בחקלאות. המכרות נעזבו וליאונרד ויליאמס עבר לעבוד באזור אילת. עד היום עומד מבנה שלו בכניסה לנחל שלמה[2]. אדמות המכרות נקנו בשנת 1944 על ידי חברת תנובה אקספורט והיא העמידה אותן לרשות קרן קיימת לישראל. על אדמות אלה הוקם קיבוץ בארי, שהיה אחד מאחת עשרה הנקודות שהוקמו במוצאי יום הכיפורים ה'תש"ז.

האומדן המשוער של כמות הגופרית היה בתחילה מיליון טון. אומדן זה הופחת מאוחר יותר ל-200,000 טון.[3]אומדן ישראלי הפחית את הכמות ל-100,000 טון. לאחר הקמת מדינת ישראל, בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת הגופרית. לאחר בדיקות אחדות הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמכרות ננטשו סופית.

אלאוןעריכה

מלבד הגופרית נמצא במקום חומר בשם אלאון, המשמש את הגברים אחרי הגילוח, לשם שמירה על העור. החומר נקרא בערבית בשם שבּה. לפי-כך הערבים קראו למכרות הגפרית בשם הערבי מושבּ‏‏ה

היווצרות הגופריתעריכה

BeeriD.jpg

פירורי הגופרית

הועלו מספר השערות על נסיבות היווצרות הגופרית בבארי.

בשנת 1930 הניחו כי המוצא הוא געשי ואולם הגופרית נמצאת בשכבות ובריכוז שאינו תואם מקור כזה. ויליאמס טען כי הגופרית עלתה מותכת מעומק האדמה אך קידוחי נפט שנערכו באזור לא תמכו בהשערה זו.

הייתה גם ההשערה על מעיינות עשירים בגז גופריתי העולים ומתרכבים למינרל, אך היא לא נתמכה בממצאים. התגלה רק ריכוז קטן של גז כזה.

ההשערה המקובלת כיום היא שבתקופות קדומות היה קיים קניון ממזרח לבאר שבע לכיוון מערב. מפעם לפעם נסתמה המערכת ונוצרו לגונות, בהן נוצרה הגופרית ממקור של סולפט ימי, כפי שרואים גם ביחס האיזוטופים של הגופרית והימצאות הגופרית על פני השטח. ואולם כדי שהגופרית תשאר יציבה היא צריכה להתרכב עם ברזל או חומר אורגני, מחוזרת על ידי פטריות אורגניות או לבוא במגע עם גז מתאן, אחרת היא נעלמת. לחלק מתהליכים אלה נמצאה תמיכה. תרכובות עם מתאן ומימן סולפידי ממעמקי האדמה וחימצון על פני האדמה. המבנה הטקטוני בשטח מצביע על תהליכים של הרמה שחסמה את המערכת,ירידת גוש בארי, עליית גוש בארי, ושוב ירידה ועליה. פעילויות טקטוניות אילו בצירוף הגורמים לעיל, יצרו את הגופרית.

הערות שוליים עריכה

  1. ‏ המקור:זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת תור ירושלים , 1950 , עמוד 386‏
  2. תאור הבית בנחל שלמה
  3. דו"ח מועצת המנהלים משנת 1951

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית