Family Wiki
Register
Advertisement

הערך נכתב בעקבות שיעורו של עמירם סלע מישיבת קדומים בפני באי כולל "משכן בנימין"

לתשומת לב הקורא
  1. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  2. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  3. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  4. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  5. המקורות הועתקו בדרך כלל מאתר ספריא.

מועד קריאת שמע לפי התלמוד הירושלמי, מסכת ברכות, פרק א' , הלכה א' ו'2-ז-2' להלן המשנה או "ההלכה" - לפי אחד מנוסחי הירושלמי:(ברכות ה'ב-ז'א)

Cquote2 מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות(להלן הגמרא). ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר (להלן הגמרא). מעשה ובאו בניו מבית המשתה (להלן הגמרא)ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:(עמוד א' Cquote1

גמרא:(ברכות ה'ב-ז'א) הדנה בשלושת קטעי המשנה המודגשים לעיל

"וחכמים אמרו עד חצות..."[]

  • אם רוצים להמשיך ללמוד תורה כל הלילה, יש לקרוא "קריאת שמע" לפני חצות ואז ניתן להמשיך בלמידה.
Cquote2 פיסקא וחכמים אומרים עד חצות: רבי יסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות (ראו "פני משה" להלן) ומתעסקין מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב.
  • (הערת העורך) - אמר קריאת שמע בערב, לפני חשכה, "לא יצא ידי חובתו". עליו לקרוא בבית "להבריח את המזיקים". ורש"י מפרש במדבר, כ"ג, כ"ד, בפרשת בלעם על הפסוק הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ כה"לא ישכב. בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ, כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם, בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּבָּ"ה שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתָם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם); דָּ"אַ — הן עם כלביא יקום וגו', כְּתַרְגּוּמוֹ: (מפירוש חרדים)

תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו ?. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית ר' הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב (ו׳ א)
בשביל להבריח את המזיקין. מילתיה אמרה שאין אמר דברים אחר אמת ויציב (או פני משה להלן).

Cquote1
  • (הערת העורך) -מעשה שהיה: האזין לרב לפני שינה ושמע שהוא לוזר על קריאת שמע פעמים אחדות לפני השינה עד שנרדם, למד מזה שאין להפסיק בין קריאת שמע לשינה.ר' יהושע בן לוי חולק על כך: היה קורא מזמורים בתהילים עד שנרדם.
Cquote2 מילתיה דר' שמואל בר נחמני אמר כן ר' שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה הוה מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר' זעירא מטמר ביני קופייא משמענא היך הוה קרי שמע והוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה ומאי טעמא ר' אחא ור' תחליפתא חמוי בשם ר' שמואל בר נחמן (תהילים ד׳:ה׳) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. מילתיה דר' יהושע בן לוי פליגא דר' יהושע בן לוי קרי מזמורים בתרה והא תני אין אומר דברים אחד אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית. Cquote1
  • (הערת העורך)- שלושה דברים שיש לעשות בסמיכות
Cquote2 דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן
  1. תכף לסמיכה שחיטה - (עדי שלא יהיה פסול בקרבן)
  2. תכף לנטילת ידים ברכה - (שלא ינזק בסעודה)
  3. תכף לגאולה תפילה - (שהשטן לא יקטרג באותו יום)

תכף לסמיכה שחיטה (ויקרא א) וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' תכף לגאולה תפילה (תהילים י״ט:ט״ו) יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתריה (תהילים כ׳:ב׳) יענך ה' ביום צרה. א"ר יוסי בי ר' בון כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה. וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום.

  • (הערת העורך) ובכל זאת היית לי תקלה באותו יום ;תשובה - דווקא היה לך לכבוד

א"ר זעירא אנא תכפית גאולה לתפילה ואיתצדית באנגריא מובליא הדס לפלטין אמרו ליה ר' רבו היא אית בני אינשי הבין פריטין מחכים פלטין. א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג:

Cquote1

ובאותו נושא

Cquote2 זה הסומך - וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר ל״ג:ג׳) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהילים י״ט:ט״ו) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:(רש"י על ברכות, ד׳ ב:ו׳:ג) Cquote1

פני משה[]

המקור: אוצר ישראל

"עד שיעלה עמוד השחר..."[]

  • (הערת העורך) - סברה נוספת כמו של רבן גמליאל. בבוקר הכוהנים אומרים קריאת שמע, לפנ יעלות השחר, כדי יספיקו לעבודה
Cquote2 פיסקא רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. אתיא דרבן גמליאל כרבי שמעון דתני בשם ר' שמעון פעמים שאדם קורא את שמע אחת לפני עמוד השחר (ראו פני משה מטה) ואחת לאחר עמוד השחר ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. הא רבן גמליאל כרבי שמעון בערבית אף בשחרית כן או יהא בה כיי דמר ר' זעירא תנאי אחוי דרב חייא בר אשיא ודרב אבא בר חנה הקורא עם אנשי משמר לא יצא כי משכימין היו: Cquote1

פני משה[]

וב שלישי

"מעשה ובאו בניו..."[]

Cquote2 פיסקא מעשה שבאו בניו וכו'. ורבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה.

דוגמאות מחילוקי דעות בין הבנים כמו רבן גמליאל לעיל (תוספת העורך)

  1. והא רבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והא רבי עקיבה פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. והן אשכחנן דרבי מאיר פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה. דתני סכין אלוונתית (תרופה ראו פני משה מטה) לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפו ביין ושמן מערב שבת אבל אם לא טרפו מערב שבת אסור. תני אמר ר' שמעון בן אלעזר מתיר היה רבי מאיר לטרוף יין ושמן ולסוך לחולה בשבת. וכבר חלה ובקשנו לעשות לו כן ולא הניח לנו ואמרנו לו רבי דבריך מבטל בחייך ואמר לן אף על פי שאני מיקל לאחרים מחמיר אני על עצמי (ביטוי מקובל אצל רבנים - גם בכשרות)דהא פליגי עלי חברי.
  2. והן אשכחנן דרבי עקיבה פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה כיי דתנינן תמן השדרה והגולגולת מב' מתים. רביעית דם מב' מתים. ורובע עצמות מב' מתים. אבר מן המת מב' מתים. אבר מן החי מב' אנשים ר' עקיבה מטמא וחכמים מטהרין. תני מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באויר הכנסת בלוד ונכנס תודרוס הרופא(ראו פני משה) ונכנסו כל הרופאים עמו אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין התחילו מרבי עקיבה וטיהר אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת טהור.
  3. והן אשכחנן דר' שמעון פליג על רבנין ולא עבד עובדא כוותיה כיי דתנינן תמן רבי שמעון אומר כל הספחין מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספחין אסורין. ר' שמעון בן יוחי עבד עובדא בשמיטתא חמא חד מלקט ספיחי שביעית אמר ליה ולית אסור ולאו ספיחין אינון אמרו ליה ולא את הוא שאת מתיר אמר ליה ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלוי (קוהלת י) ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה.

(תשובה לשאלה לעיל) ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה.(עמוד ז'א) שנייא הכא שהיא לשינון. מעתה אף משיעלה עמוד השחר. ואית כא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עובדין עובדא כוותיה:

Cquote1

מקבילה מתוספתא שבת

Cquote2 עושין אלונתית לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפה מע"ש לא טרפה מע"ש אסורה שאין טורפין [בתחלה] בשבת אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת [ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ טורפין יין ושמן לחולה בשבת] ארשב"א פעם אחת חלה ר' [מאיר] ובקשנו לעשות לו ולא הניחנו אמרנו לו תבטל דבריך בחייך אמר לנו אע"פ שאני אומר כן לא מלאני לבי [מימי] לעבור על דברי חבירי.

(י"ג)

Cquote1

פני משה[]

סכין אלתווונית
ספיחי כרוב
דף ז ברכות


Advertisement