הערך נכתב בעקבות שיעורו של עמירם סלע מישיבת קדומים בפני באי כולל "משכן בנימין"
לתשומת לב הקורא
|
מועד קריאת שמע לפי התלמוד הירושלמי, מסכת ברכות, פרק א' , הלכה א' ו'2-ז-2' להלן המשנה או "ההלכה" - לפי אחד מנוסחי הירושלמי:(ברכות ה'ב-ז'א)
מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לוכל בתרומתן עד סוף האשמורת הראשונה דברי ר"א. וחכמים אומרים עד חצות(להלן הגמרא). ר"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר (להלן הגמרא). מעשה ובאו בניו מבית המשתה (להלן הגמרא)ואמרו לו לא קרינו את שמע אמר להן אם לא עלה עמוד השחר חייבין אתם לקרות. ולא זו בלבד אמרו אלא כל שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר. כל הנאכלים ליום אחד מצותן עד שיעלה עמוד השחר. אם כן למה אמרו חכמים עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה:(עמוד א' | ||
גמרא:(ברכות ה'ב-ז'א) הדנה בשלושת קטעי המשנה המודגשים לעיל
"וחכמים אמרו עד חצות..."[]
- אם רוצים להמשיך ללמוד תורה כל הלילה, יש לקרוא "קריאת שמע" לפני חצות ואז ניתן להמשיך בלמידה.
פיסקא וחכמים אומרים עד חצות: רבי יסא בשם ר' יוחנן הלכה כחכמים רבי יסא מפקד לחברייא אין בעיתון מתעסקא באוריתא אתון קרייה שמע קודם חצות (ראו "פני משה" להלן) ומתעסקין מילתיה אמרה שהלכה כחכמים מילתיה אמרה שאמר דברים אחר אמת ויציב.
תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא ידי חובתו בערב לא יצא ידי חובתו ?. מה בין הקורא בשחרית ומה בין הקורא בערבית ר' הונא בשם רב יוסף מה טעם אמרו אדם צריך לקרות שמע בביתו בערב (ו׳ א) |
||
- (הערת העורך) -מעשה שהיה: האזין לרב לפני שינה ושמע שהוא לוזר על קריאת שמע פעמים אחדות לפני השינה עד שנרדם, למד מזה שאין להפסיק בין קריאת שמע לשינה.ר' יהושע בן לוי חולק על כך: היה קורא מזמורים בתהילים עד שנרדם.
מילתיה דר' שמואל בר נחמני אמר כן ר' שמואל בר נחמני כד הוה נחית לעיבורה הוה מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר' זעירא מטמר ביני קופייא משמענא היך הוה קרי שמע והוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה ומאי טעמא ר' אחא ור' תחליפתא חמוי בשם ר' שמואל בר נחמן (תהילים ד׳:ה׳) רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה. מילתיה דר' יהושע בן לוי פליגא דר' יהושע בן לוי קרי מזמורים בתרה והא תני אין אומר דברים אחד אמת ויציב פתר לה באמת ויציב של שחרית. | ||
- (הערת העורך)- שלושה דברים שיש לעשות בסמיכות
דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן
תכף לסמיכה שחיטה (ויקרא א) וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' תכף לגאולה תפילה (תהילים י״ט:ט״ו) יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתריה (תהילים כ׳:ב׳) יענך ה' ביום צרה. א"ר יוסי בי ר' בון כל מי שהוא תוכף סמיכה לשחיטה אין פסול נוגע באותו קרבן. וכל מי שהוא תוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה. וכל מי שהוא תוכף גאולה לתפילה אין השטן מקטרג באותו היום.
א"ר זעירא אנא תכפית גאולה לתפילה ואיתצדית באנגריא מובליא הדס לפלטין אמרו ליה ר' רבו היא אית בני אינשי הבין פריטין מחכים פלטין. א"ר אמי כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג עוד הוא הפליג: |
||
ובאותו נושא
זה הסומך - וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר ל״ג:ג׳) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהילים י״ט:ט״ו) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:(רש"י על ברכות, ד׳ ב:ו׳:ג) | ||
פני משה[]
המקור: אוצר ישראל
"עד שיעלה עמוד השחר..."[]
- (הערת העורך) - סברה נוספת כמו של רבן גמליאל. בבוקר הכוהנים אומרים קריאת שמע, לפנ יעלות השחר, כדי יספיקו לעבודה
פיסקא רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. אתיא דרבן גמליאל כרבי שמעון דתני בשם ר' שמעון פעמים שאדם קורא את שמע אחת לפני עמוד השחר (ראו פני משה מטה) ואחת לאחר עמוד השחר ונמצא יוצא ידי חובתו של יום ושל לילה. הא רבן גמליאל כרבי שמעון בערבית אף בשחרית כן או יהא בה כיי דמר ר' זעירא תנאי אחוי דרב חייא בר אשיא ודרב אבא בר חנה הקורא עם אנשי משמר לא יצא כי משכימין היו: | ||
פני משה[]
"מעשה ובאו בניו..."[]
פיסקא מעשה שבאו בניו וכו'. ורבן גמליאל פליג על רבנין ועבד עובדא כוותיה. דוגמאות מחילוקי דעות בין הבנים כמו רבן גמליאל לעיל (תוספת העורך)
(תשובה לשאלה לעיל) ורבן גמליאל פליג על רבנן ועבד עובדא כוותיה.(עמוד ז'א) שנייא הכא שהיא לשינון. מעתה אף משיעלה עמוד השחר. ואית כא כבר עבר חצות ולא היו יכולין לקיים דברי חכמים אמר לון עובדין עובדא כוותיה: |
||
מקבילה מתוספתא שבת
עושין אלונתית לחולה בשבת אימתי בזמן שטרפה מע"ש לא טרפה מע"ש אסורה שאין טורפין [בתחלה] בשבת אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת [ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ טורפין יין ושמן לחולה בשבת] ארשב"א פעם אחת חלה ר' [מאיר] ובקשנו לעשות לו ולא הניחנו אמרנו לו תבטל דבריך בחייך אמר לנו אע"פ שאני אומר כן לא מלאני לבי [מימי] לעבור על דברי חבירי.
(י"ג) |
||
פני משה[]
- ראו הערך הבא:תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות - פרק א' , הלכה ב'