Fandom

Ventura Daniel Wiki

מכללת יעקב הרצוג

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Micllelet erzod.jpg
מכללת יעקב הרצוג ליד ישיבת הר עציון באלון שבות שבגוש עציון היא מכללה ללימודי הוראה. לומדים בה כ-1,200 תלמידים ותלמידות. היא מתמחה במיוחד בהוראת התנ"ך. המכללה בדעה כי היא תורמת לחיבור שבין עולם האקדמיה והפדגוגיה לעולם התורני-ישיבתי של הציונות הדתית בארץ ובעולם.

המכללה היא על-שם דר' יעקב הרצוג, שהיה שגריר מטעם משרד החוץ של מדינת ישראל. בין השאר, הוא היה שגריר ישראל ליד האומות המאוחדות. הוא בנו של הרב הראשי הראשון של המדינה הרב יצחק הרצוג. בדמותו הוא שילב את התלמיד החכם היהודי ואת היותו משפטן ודיפלומט.

המכללה להוראה הוקמה בשנת 1972 ליד ישיבת ההסדר הר עציון. המטרה הייתה כי בחורי הישיבה יוכלו להכשיר עצמם להוראה. במשך הזמן הפכה למוסד אקדמי. בשנת 2008 החלה תוכנית לימודי תואר שני בלימודי תנ"ך.

מכללת הרצוג משרתת שלוש אוכלוסיות:

  • בני ישיבות הסדר מגוש עציון, מדרום הרי-חברון ועוד המכשירים עצמם להוראה.
  • בנות ממדרשת מגדל עוז.
  • סטודנטים להוראה.

רקטור המכללה הוא הרב דר אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון וראש המכללה הוא פרופ' שמואל שילה (ראו להלן)

תוכנית הלימודיםעריכה

מטרת המכללה היא להכשיר מורים לחטיבות הביניים ולבית הספר התיכון. מקצועות הלימוד הם המקצועות אותן יילמדו המורים : לימודי תנ"ך, תורה שבעל-פה, מחשבת ישראל ולימודי ארץ ישראל ובנוסף לכך המקצועות הייעודיים: מקצועות החינוך. קיימת מגמה להרחיב גם מסגרת לימודי מקצועות החול כמו ספרות עברית.

בני הישיבות לומדים ארבע שנים: בשנתיים הראשונות הם לומדים בישיבות ובשנתיים הבאות הם מגיעים למכללה. חלק של הבוגרים ממשיכים בלימודי הסמכה לרבנות.


על חוק ועל חינוךעריכה

פרופ' שמואל שילה, העומד בראש המכללה. כתב בבטאון המורים "אתרוג" על החוק ועל החינוך. לדעתו חשיבות שניהם היא כה רבה עד "שבלי חוק ובלי חינוך - אין חברה". הוא התמחה בנושאי המשפט העברי. במשך שנים רבות עסק במחקר ובהוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עזב את עיסוקיו ועבר לניהול המכללה. בתפיסת עולמו, משפטים וחינוך, הם תחומים ערכיים ששניהם מיוסדים על תפיסת עולם רחבה הנוגעת לכל תחומי החיים. במשפטים יש דגש על שיויון וצדק, ויש ניסיון שדברים יהיו גלויים וברורים, שלא לדבר על ההכרח לנהל משא ומתן, לכרות חוזים והסכמים בין בני אדם. משפטים כמקצוע קשור ללימודי היהדות, שכן הטקסטים המכוננים ביהדות הם טקסטים משפטיים.

הוצאה לאורעריכה

ליד המכללה פועלת הוצאת ספרים בשם "הוצאת תבונות אשר מוציע לאור ספרי איכות בתחומים השונים של לימודי היהדות.

המכללה מוציאה שלושה כתבי עת: "מגדים" - כתב עת לענייני מקרא, "נטעים" - כתב עת לענייני תורה שבעל פה, ו"על אתר" - כתב עת לענייני ארץ ישראל במקורות.

ימי עיון שנתייםעריכה

למעלה מ-20 שנה מתקיימים במכללה ימי העיון בתנ"ך . לכנס מגיעים מדי שנה למעלה מ - 3000 איש מכל רחבי הארץ. בין הנושאים שעולים בכנס: אומנות, קולנוע, שירה, ספרות, פרוזה, היסטוריה, פילוסופיה, אינטרנט, מגדר, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה הוראה וחינוך.

המרצים משתתפים באירוע הם: הרב יובל שרלו, הרב יואל בן נון, הרב יצחק לוי, הרב חננאל אתרוג, הרב יוסף צבי רימון, חנן פורת, פרופ' אוריאל סימון, ד"ר שמואל ויגודה פרופ' יהודה אייזנברג ועוד .

ראו כאן לדוגמא

שמואל שילהעריכה

ראש המכללה שמואל שילה נולד בשנת 1936 בארה"ב. למד אצל הרב סולובייצ'יק וכן אצל הסופר האמריקאי הרמן ווק. עלה ארצה בגיל 21, למד בישיבת הדרום, למד בישיבת מרכז הרב במקביל ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק הרצוג. היה מרצה למשפטים והיום הוא מנהל את המכללה.

על המשפט העבריעריכה

בראיון במקור ראשון הוא הביע את הדעה ש"אין סיכוי לשילוב המשפט העברי במשפט של מדינת ישראל. המשפטנים במדינה אינם מכירים כלל את המשפט הישראלי".

בנוסף לכך יש תחומים במשפט העברי שלא התפתחו די בתחומים הבאים: דיני חברות, ניירות ערך, הסכמים בין-לאומיים. בתחומים אלה לדעתו, למשפט העברי אין תשובה.

השופט בישראל היום "מנוכר למשפט העברי" כך שאפילו יימצא כי ניתן למצוא בו פתרון הוא לא ישתמש בו. הם נעזרים בתקדימים מאנגליה וארצות הברית.

בנושא המשפטי כתב הרב שמואל שילה סםר יסוד על הנושא: דינא דמלכותא דינא. לדעתו חוקי המדינה מקבלים תוקף מהסיבות הבאות:

  1. דינא דמלכותא דינא
  2. תקנות הקהל
  3. משפט המלך

הוא מסתייג מהחובה לפנות תחילה לבתי דין רבניים וסבור כי הם "פחות מעורים במדינה ובחוקיה".

לקריאה נוספתעריכה

  • בת-שבע פומרנץ, בלי חוק ובלי חינוך - אין חברה - "אתרוג" כתב עת לענייני חינוך יהדות וחברה, אפריל 2008 - המאמר נמצא גם באתר המכללה בפרק "כותבים עלינו"
  • חיים נבון, הדיינים אינם בקיאים, ראיון עם פרופ' שמואל שילה, מקור ראשון כ"ו שבט תשס"ט

קישורים חיצונייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית