Family Wiki
Advertisement

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

Amarna Akkadian letter

אחד ממכתבי אל עמרנה

מכתבי אֶל-עַמַארְנָה הם מכתבים שנכתבו אל מלך מצרים בתקופה של כ-20 שנה, בימי המלך אח'נאתון. מכתבים אלו מהווים את המקור העיקרי להכרת ארץ ישראל בתקופה הכנענית.

חלק מהמכתבים נתגלו במקרה בשנת 1887 בידי מצרים מקומיים שהציעו אותם למכירה. מאוחר יותר נערכה חפירה ליד העיר אל-עמארנה שבמרכז מצרים. בחפירה נתגלו כמעט ארבע מאות איגרות נוספות, רובן המוחלט משליטי כנען שהייתה תחת חסות מצרית, ומקצתן מהמעצמות האחרות שבאזור.

המכתבים[]

אמנחותפ הרביעי, אחד ממלכי השושלת הי"ח, המתוארך לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, החל במהפכה דתית שעיקרה עבודת אל השמש (אתון), באופן כמעט-בלעדי. במסגרת המהפכה שינה המלך את שמו לאח'נאתון והעביר את בירתו לעיר חדשה שייסד - אח'תאתון. בעיר זו הקים ארכיון שכלל את המכתבים שנכתבו אליו ואל אביו.

המכתבים הם לוחות טין שנכתבו בכתב יתדות בשפה האכדית, אשר הייתה השפה הבין־לאומית באותה התקופה.

כיוון שארכיון אל-עמארנה הוא היחיד שנמצא מהתקופה, הוא המקור העיקרי ולפעמים היחיד לגביה. בין הדברים שנלמדים מהאיגרות: עוצמתה של מצרים, יחס הערים הכנעניות לשלטון המצרי, המבנה השלטוני והחברתי של הארץ.

אחד הממצאים הבולטים במכתבי אל-עמארנה הוא פלישתם של ה"אמורו" (או "חבירו) לארץ. בשל הדמיון בשם ובזמן, היו חוקרים שטענו שאלו שבטי ישראל - עבריםשנכנסו לארץ וכבשוה.

פרסום המכתבים[]

לאחר התגלותם בשנת 1887 נמכרו וניתנו המכתבים למוזיאונים בברלין, בלונדון ובקהיר, ובנוסף נתגלגלו מקצת המכתבים לאוספים פרטיים. בשנת 1915 פרסם החוקר הנורבגי יורגן אלכסנדר קנוטסון (Knudtzon) מהדורה מדעית ראשונה של כלל המכתבים שהיו ידועים בעת ההיא. מהדורות נוספות ומעודכנות שכללו לוחות נוספים שנחשפו באתר החפירות או נמצאו באוספים פרטיים פורסמו על ידי החוקר הישראלי אנסון רייני בשנת 1970 ווילאם מורן (Moran) בשנת 1987. המכתבים תורגמו לעברית על ידי ציפורה כוכבי-רייני בספרה "למלך אדוני".

המכתבים בעברית[]

  • למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, כמד, תענך ומכתבים נוספים מהמאה הארבע-עשרה לפסה"נ (תרגמה: ציפורה כוכבי-רייני; בעריכת שמואל אחיטוב), ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ה-2005.

קישורים חיצוניים[]

Advertisement