Fandom

Ventura Daniel Wiki

מלחמת יום הכיפורים

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

הקשר הישראלי - מזימת מלחמת יום כיפור24:01

הקשר הישראלי - מזימת מלחמת יום כיפור

הקשר הישראלי - מזימת מלחמת יום כיפור - מלחמת יום כיפור הייתה אחת המלחמות הקשות והטראומטיות ביותר שחוותה ישראל כשתפסה את צה"ל "עם המכנסיים למטה". מייד לאחריה קמה ועדת חקירה שניסתה להסביר מדוע ישראל הייתה כל כך לא ערוכה לאפשרות של תקיפה- האם מדובר כאן בקונספירציה של הממשלה?

מלחמת יום כיפור07:02

מלחמת יום כיפור

מלחמת יום כיפור - סיכום באנגלית

מלחמת יום הכיפורים התנהלה בין 6 באוקטובר ל-24 באוקטובר 1973. במלחמה נהרגו אלפי ישראלים, מצרים וסורים, והיא הייתה מהקשות שבמלחמות ישראל.

תמצית האירועיםעריכה

בתחילת המלחמה הצליחו כוחות מצריים גדולים לחצות את תעלת סואץ ולהשתלט על רוב קו המעוזים של צה"ל ועל חלקים במערב סיני, ובמקביל, בחזית הסורית, הצליחו כוחות צבא סוריים לחדור לרמת הגולן ולסכן את עמק הירדן ועמק החולה. עד לסיום המלחמה השתלטה ישראל על שטחים נרחבים של מצרים וסוריה.

המלחמה נפתחה במתקפה מתואמת, בשתי חזיתות, של צבאות סוריה (ברמת הגולן) ומצרים (בתעלת סואץ), ביום הכיפורים, שבת, 6 באוקטובר 1973, בשעה 13:55.

חמש דיוויזיות חיל הרגלים המצרי, שהחלו צולחות את התעלה, ושלוש דיוויזיות חיל הרגלים הממוכן הסורי, שתקפו לאורך הגבול ברמה, נהנו מהפתעה טקטית כמעט מושלמת: רק ב-4 לפנות בוקר באותו יום השתכנע הרמטכ"ל, דוד אלעזר, שמלחמה עומדת לפרוץ באותו יום. אף הערכה זו לא הייתה מדויקת: ההערכה הייתה שהמלחמה תפרוץ בשעה 18:00, עם רדת הערב, בעוד שבפועל נפתחה האש בשתי החזיתות, בשעה 13:55.

ההפתעה לא הייתה מוחלטת: סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר.

אבידות חיל השריון וחיל האוויר הישראלי במלחמה היו חסרות-תקדים, וגרמו לחששות כבדים בסגל המדיני והצבאי הבכיר, עד לסף פאניקה בימי הלחימה הראשונים. ישנן עדויות כי בתחילת ימי המלחמה השווה משה דיין, שר הביטחון, את המלחמה ל"חורבן בית שלישי" וחשש כי זהו סופה של מדינת ישראל.

במהלך המלחמה עבר צה"ל מהתגוננות ובלימה בשתי החזיתות, למתקפת-נגד (לאחר צליחה, בחזית התעלה) בשטחי מצרים וסוריה.

המלחמה נמשכה עד ל-24 באוקטובר, אז נכפתה על הצדדים הפסקת אש על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה מס' 338 ובהחלטה מס' 339, ועל ידי שתי מעצמות-העל: ברית המועצות וארצות הברית.

בתום הלחימה נותרה הארמיה השלישית של צבא מצרים על אדמת חצי-האי סיני, מכותרת על ידי צה"ל ומנותקת ממקורות אספקה, כך שחייליה היו בסכנת מוות מצמא. מצפון לה נותרה הארמיה השנייה כשרבות מיחידותיה ערוכות מזרחית לתעלת סואץ.

חרף המכה הקשה שספגה ישראל בתחילת ימי הקרבות, תוצאותיה של המלחמה היוו הישג לצה"ל, שמנקודת פתיחה קשה ביותר היכה את אויביו. בערוב היום האחרון של הקרבות מצאו עצמם חיילי צה"ל כ-35 ק"מ מדמשק, בירת סוריה ו-101 ק"מ מקהיר, בירת מצרים, כשבין כוחות צה"ל לעיר הגדולה במזרח התיכון לא חוצצים כוחות מצריים. עם זאת, מבחינה פוליטית היוותה המלחמה הישג למדיניותה של מצרים, שרצתה לשבור את התעקשותה של ממשלת ישראל שלא לדון בגורל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים וכן חפצה לפגוע ככל האפשר בחיילי צה"ל.

המלחמה הכשירה את הקרקע להסכמי קמפ דייוויד, שנחתמו שנים אחדות לאחריה, ובמסגרתם נסוגה ישראל מחצי-האי סיני שנכבש מידי מצרים, וזאת בתמורה להסכם שלום בין ישראל למצרים. זו הייתה מטרתה של מצרים מלכתחילה, טען נשיאה אנואר סאדאת, שהושגה חרף הכישלון הצבאי - רוב מטרותיה הצבאיות של מצרים, מעבר לימי הלחימה הראשונים, לא הושגו, ומפלתו של צבא סוריה, אחרי המפנה בלחימה ברמה, הייתה קשה עוד יותר.

"המחדל", שהוא הכינוי של הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה, הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט, להדחת כמה מבכירי צה"ל, ולהתפטרותה של גולדה מאיר מראשות הממשלה. גולדה מאיר התפטרה, על אף שדו"ח הוועדה לא מצא אותה אשמה באופן ישיר.

המקור: הערך בויקיפדיה העברית - לקריאת הערך כולו הקש בקישור




צליחת תעלת סואץ הייתה מיותרת מבחינה צבאית - אתר המחלקה הראשונה


ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין טוען כי לא היה כל צורך צבאי בצליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים הטענה שגולדה מנעה מחיל האוויר לתת מכת מנע ובכך גרמה לאבדות - שגויה

▪ ▪ ▪ הטענה המקובלת שעל פיה ההחלטה המדינית של גולדה מאיר ומשה דיין שלא לאפשר לחיל האוויר להכות את צבאות מצרים וסוריה במכת מנע גררה אבידות כבדות למדינת ישראל - איננה נכונה. כך טוען ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין.

לדבריו, אם חיל האוויר היה יוצא למתקפת מנע היו נופלים מטוסים רבים מאש נגד מטוסים שלא היה לה מענה באותה תקופה.

עוד ציין כי בשל הטענה המוטעית שהשתרשה בציבוריות הישראלית לא נלמדו הלקחים מאז מלחמת יום בכיפורים והדבר בא לידי ביטוי גם במלחמת לבנון השנייה.

מילשטיין הוסיף כי גם מיתוס צליחת התעלה שגרר את מיתוס 'אריק מלך ישראל' מבוסס על הנחות שגויות. הצליחה הייתה מיותרת. "צלחו כדי להחזיר את הכבוד ואת המוראל שזה דבר לא מבוטל אך גם לא צריך להגזים בו".

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית