Fandom

Ventura Daniel Wiki

ממלכת ישראל המאוחדת

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

תקופות בתולדות ארץ ישראל
שם התקופה תחילה סופה
העת העתיקה 1500- 1100 -
ממלכת ישראל המאוחדת 1100 - 928 -
ממלכת יהודה 928 - 586 -
הפרסית586 - 332 -
ההלינסטית 332 - 167 -
חשמונאים 167 - 37 -
הרומית37 - 324
הביזנטית324 638
הערבית 638 1099
הצלבנים1099 1291
הממלוכית 1291 1571
העות'מאנית1571 1917
המנדט הבריטי1917 1948
מדינת ישראל
Levant hebrew.png

מפת ממלכת ישראל וממלכת יהודה בשנת 800 לפני הספירה - ויקישיתוף

מעובד מתוך הערך בהויקיפדיה העברית - 10 נובמבר 2009 ממלכת_ישראל_המאוחדת קישור לויקיפדיה


ממלכת ישראל המאוחדת בימי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים בני יעקב תחת מלך אחד. היא התקיימה הממלכה מהמאה ה-11 לפנה"ס עד שנת 928 לפנה"ס עת התפלגותה לשתי ממלכות נפרדות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. לא נמצאו עדיין עדויות מחוץ למקרא או עדויות ארכאולוגיותלקיומה של הממלכה.

התחום שבו השתרעה ההמלכה היה מהנגב עד הגולן וכללה את רובו של מישור החוף (פרט לחלק הדרומי שהיה בידי הפלשתים), את ערי יהודה והשומרון (ירושלים ובית שאן נכבשו רק בתקופת דוד) ואזורים בגדה המזרחית של נהר הירדן, שנמצאת כיום בשטחה של ממלכת ירדן המודרנית.

בין ארצות שהיו תחת השפעתה של ממלכה זו (ובתקופות מסוימות תחת כיבושה) אפשר למנות את ארם דמשק שמצפון, ואת אדום, עמון ומואב שממזרח. יש עדויות לקשרי מסחר בין ממלכת ישראל המאוחדת לבין ממלכת צידון, ארץ אופיר (שרוב החוקרים ממקמים במזרח אפריקה) ועם ממלכת שבא (ככל הנראה בשטחה של תימן המודרנית).

היסטוריהעריכה

הקמת הממלכהעריכה

הממלכה הוקמה במאה ה-11 לפנה"ס בעקבות האכזבה ממשטר השופטים ודרישת השבטים משמואל הנביא לשלטון ריכוזי "ככל הגויים". לפי התנ"ך, הסיבה העיקרית להקמתה הייתה רצון העם לזכות בהגנת המלך.
סיבה נוספת לרצון השבטים המפוזרים להתאחד לממלכה מאוחדת העולה מהמקרא, היא שהשופטים ומפקדי צבאם התקשו להדוף את פלישות האויב הכנעני, כמו במקרה של ברק בן אבינועם. ככל הנראה, שלטון השופטים היה מסורבל ומושחת (עדות לכך נמצאת באופן שבו מתוארים בניו של עלי הכהן בספר שמואל).

ימי שאולעריכה

Rembrandt Harmensz van Rijn 029.jpg

התגלותו של דוד לפני שאול במלחמת דוד וגלית על פי רמברנדט - ויקישיתוף

על פי הכתוב בספר שמואל, המלך הראשון שנבחר על ידי אלוהים למלוך על ישראל הוא שאול משבט בנימין (שתואר "משכמו ומעלה"). למרות תוארו המלכותי, שאול דמה מאוד לשופטי ישראל באורח חייו הפשוט.
. שאול המלך היה הראשון שאיחד את עם ישראל ולחם בפלשתים . כמו כן היה הראשון שלחם בעמלק על מנת לקיים את מצוות מחיית עמלק . שאול גם נלחם בעמון ,מואב , אדום ובמלכי צובה (שמואל א' ,י"ד מ"ז ),דהיינו מנחת זרועו סבלו כל השכנים של ממלכת ישראל הראשונה . העימות בינו לבין שמואל הנביא, שזעם על שלא שמע להוראותיו ובעיקר על שחס על אגג מלך עמלק, הוביל להתחרטות על הבחירה ונטילת המלוכה ממנו. במשך תקופה ארוכה היה עסוק שאול במרדף אחרי דוד שאותו זיהה, ובצדק, כמאיים על כתרו, עד שנהרג ביחד עם שלושה מבניו בקרב עם הפלשתים בגלבוע.

לאחר מותו של שאול התפלגה הממלכה למשך שבע שנים, בהן מלך דוד על שבט יהודה (בישבו בעיר חברון) ובנו של שאול, איש בושת, מלך על שאר שבטי ישראל.

ימי דודעריכה

לאחר הירצחו של איש בושת השתלט דוד על כס המלוכה (לאחר שנבחר על ידי אלוהים בצעירותו וכבש את לב העם בניצחנו על גלית), איחד שנית את הממלכה ובסדרת ניצחונות הצליח להבטיח את עצמאותה של הממלכה המובסת, דיכא את הפלשתים ואף כבש את ירושלים המבוצרת מידי היבוסים וקבע אותה כעיר בירה נייטרלית מבחינה שבטית וכעיר קודש, כאשר ציווה להעלות אליה את ארון הברית.
דוד היה מצביא ומנהיג צבאי, וביחד עם בן - אחותו שר הצבא יואב בן-צרויה הוביל את ממלכת ישראל לשיא גודלה (מנהר הפרת בצפון ועד לעציון גבר שבדרום) לאחר שכבשה ארבע ממלכות מצפון וממזרח: ארם דמשק, עמון, מואב ואדום.

ימי שלמהעריכה

קובץ:Doré Solomon.jpg

לשיא השפעתה הגיעה הממלכה בימי שלמה, המלך שנודע בחוכמתו ("חכם מכל אדם"). שלמה, שתפס את המלוכה ברגע האחרון מידי אחיו הגדול אדוניה וכרת ברית שלום עם שכניו צידון ומצרים. שלמה הצליח לאבטח את דרכי המסחר החשובות, במיוחד את דרך המלך שעברה ליד החוף והייתה דרך המסחר הראשית עם מצרים.

שלמה נמנע ממלחמות, אך בזכות עושרו הרב נפלו ארצות אחדות תחת השפעתה של ממלכת ישראל המאוחדת, "שלום היה לו מכל עבריו מסביב". שלמה יזם מפעלי בניה רבים, ובנה בין היתר את בית המקדש הראשון (פרויקט שהקנה לירושלים מעמד מרכזי באזור). המחיר לאותם מפעלי בנייה ענקיים היה מסים כבדים ועבודות כפייה שהוטלו על העם, וגרמו למרמור רב בקרב השבטים (ונסיון למרד בראשות ירבעם בן נבט), ובסופו של דבר הביאו לפילוג מיד עם מותו של שלמה.

על פי התנ"ך הפילוג היה עונש לשלמה על חטאיו בכך שבנה מקדשים לאליליהן של נשותיו הנוכריות, כך גם עלייתם של הדד ורזון מאדום וארם שניסו למרוד בשלמה.

פילוג הממלכהעריכה

רחבעם, בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון היא התפרקה לשתי ממלכות עצמאיות, ממלכת יהודה שכללה את שבטי בנימין ויהודה ובתוכן ירושלים, וממלכת ישראל שכללה את עשרת השבטים הנותרים. על פי המסופר בספרי מלכים, הסיבה לפילוג הייתה התמרמרות העם על המסים הכבדים בימי שלמה, אשר רק שבט יהודה, שבטו של שלמה, היה פטור מהם. עם המלכתו פנו ראשי השבטים אל רחבעם בבקשה להקל עליהם במיסים, אך הוא החליט לא להפגין חולשה והעלה אותם. החלטה זו הובילה למרד בראשות ירבעם בן נבט שהכריז על פילוג 10 השבטים (מלבד יהודה ובנימין) מהממלכה.

יהודה וישראל לאחר הפילוגעריכה

ממלכת ישראל קיבלה את רוב השטחים הפוריים, ובכללם צפון ישראל, השומרון ומישור החוף, וכן את רוב התושבים (עשרה שבטים מתוך שנים עשר). בירתה הייתה העיר שומרון ומלכיה התחלפו באופן תדיר על ידי רציחות חוזרות ונשנות. לעומתה ממלכת יהודה (שבה נבלע גם שבט בנימין) החזיקה בירושלים ובבית המקדש, אך נאלצה להסתפק בשטח הררי ומדברי ורוב שנותיה הייתה חסרת מוצא לים פתוח (ים המלח הינו ימה סגורה). לאורך כל שנות קיומה מלכיה היו משושלת בית דוד.

אחרי חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור הצליחה ממלכת יהודה להמשיך ולהתקיים לפרק זמן קצר, עד שנכבשה בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, אשר החריבה בעקבות מרד צדקיהו, אחרון מלכי יהודה.

ארכאולוגיה של הממלכהעריכה

Israel segment.jpg

איזכור ממלכת ישראל במצבת ישראל - ויקישיתוף

Tel dan inscription.png

כתובת תל דן - ויקישיתוף

לממלכת ישראל המאוחדת אין תיעוד ממשי ברשומות חיצוניות. התיעוד הקרוב ביותר להקמת הממלכה מופיע במצבת ישראל, שספרת את תולדותיו של הפרעה מרנפתח. מצבה זו מזכירה את ישראל בתקופת ההתנחלות השבטית. קיימת גם מצבת מישע, המדברת על ממלכת ישראל שאחר הפילוג, וכתובת סנחריב המתארת את מסע סנחריב לכיבוש ממלכת יהודה ובה אף מוזכר שמו של חזקיהו. לפיכך נותרו שנות הממלכה המאוחדת בערפל, אם כי מספר אוסטרקונים נותנים אי אלו רמזים לקיומה.

עד לשנות השמונים של המאה ה-20 התבסס המחקר הארכאולוגי של הארץ במידה רבה על התנ"ך. כך, לדוגמה, תוארכו שערי התאים במגידו, גזר וחצור לימי שלמה, בהסתמכות על פסוק תנ"כי ועל דמיון. אולם, בשנים האחרונות, נוכח חפירות מחודשות של חברי האסכולה המינימליסטית בארכאולוגיה המקראית, "נדחה" תאריך הבנייה של השערים לימי עמרי. אט-אט הממצאים שנקשרו לממלכה התנ"כית מוצגים באור שונה, ומרחיבים את החורים בידע הארכאולוגי אודותיה.

אין בכך כדי להעיד בהכרח על אי-קיומה של הממלכה. שכן נתגלו עדויות לקיומו של בית דוד, כפי שמוצג בכתובת תל דן. אך ישנה סברה שהיקף הממלכה המאוחדת לא היה גדול כפי שמציגו התנ"ך. דוגמה לסברה זו ניתן למצוא בספר "ראשית ישראל", שם נטען כי אין זה סביר להניח שאזור מיושב בדלילות כמו ירושלים והרי יהודה יכול היה להפוך למרכזה של אימפריה גדולה, היות שאין עדויות ארכאולוגיות לקיומם של עושר חומרי, היקפי כח אדם וכושר ארגון של כוחות-צבא גדולים, אשר היו דרושים לתיחזוקה של ממלכה המסוגלת לשלוט בשכנותיה. אולם ממצאים אחרונים מעיר דוד ומאזור תל בית שמש מצביעים על כך שאכן מדובר בממלכה מפותחת, אולם אין בכך כדי להוות אסמכתא לקיומה של הממלכה המאוחדת המתוארת במקרא.

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר יצחק מייטליס, לחפור את התנ"ך, ראובן מס, התשס"ז.
  • דניאל לוי, מקרא וארכאולוגיה , בני רחל, התשס"ח.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית