Fandom

Ventura Daniel Wiki

מנהג איסור קטניות

7,414דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

הועתק מהויקיפדיה העברית

איסור קטניות הוא הרחבה של איסור אכילת חמץ בחג הפסח לכלול גם איסור אכילת מיני קטניות שונים, כגון שעועית, סויה, פול, עדשים, אפונה וחומוס. בהרחבת האיסור נכללים גם אורז ותירס[1] השייכים לקבוצת הדגנים. האיסור נהוג בעיקר בקהילות אשכנז ובחלק מקהילות צפון אפריקה, וגבולותיו המדוייקים תלויים בדעות ומנהגים שונים. מקובל כי הגדרת הקטניות לצורך האיסור אינה זהה להגדרה הבוטנית של משפחת הקטניות.

מקור האיסורעריכה

על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק בחמשת מיני דגן ישנו חשש חימוץ וכן רק מהם ניתן להכין מצות בהם יוצאים ידי מצוות אכילת מצה‏‏[2], בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. הרמב"ם כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון‏‏[3]". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי יוחנן בן נורי הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן‏‏[2]"

מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת הראשונים באשכנז, המקור הראשון לאיסור נמצא בהגהות רבנו פרץ לספר מצוות קטן לרבי יצחק מקורביל, בן המאה ה-13:

Cquote2.svg ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם גזירה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה. Cquote1.svg
– סמ"ק סימן רכ"ב

מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.

אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי רבינו ירוחם (1290-1350 לערך), שדחה את מנהג איסור זה:[4]

Cquote2.svg אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה Cquote1.svg

גם בספר ארבעה טורים‏‏[5] נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש הבית יוסף על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים", כשכוונתו ליהודים הגרים בגרמניה בלבד (בחבל הריין). בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.

המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא המהרי"ל, ובספרו מנהגי מהרי"ל [6] הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך".

בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי יהדות אשכנז.

סיבת האיסורעריכה

עמימות מקור האיסור הובילה להעלאתן של סיבות שונות להצדיק את איסור הקטניות. הסיבות העיקריות הם:

  • מחמת הדמיון בין תבשילי קטניות לתבשילי דגן עלולים להחליף ביניהם‏‏[7].
  • מחמת החשש שמיני דגן התערבבו עם הקטניות בפועל[8].

סיבות נוספות שהועלו היו:

  • מחמת שהם מחמיצים ונקראים בשם חמץ (חומוס)‏‏[9]
  • מחמת שאין דרך לאכול קטניות במועד שהרי כתוב "ושמחת בחגיך" (דברים טז), ואין שמחה באכילת תבשיל קטנית‏‏[10].
  • מחמת שחיטה פגומה נראית לעתים כמו זרעוני קטניות‏‏[11].
  • החמרה מחמת פרישות‏‏[12].

הגדרת קטניותעריכה

על פי טעמי האיסור ניתן לומר בהכללה כי קטניות אינן מוגדרות על פי הגדרתן הבוטנית אלא על פי מידת התאמתן לחששות השונים. כך גם משתמע מדברי שולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה". אמנם, יש שניסו לתת הגדרות בוטניות כמו "כל מה שגדל בשרביטין‏‏[13]".

מיני קטניות חדשיםעריכה

מכיוון שתוקפו של האיסור נשען בעיקר על מנהג ומסורת אבות, לאורך הדורות התעוררו שאלות לגבי מעמדם של מינים חדשים של קטניות שלא היו ידועים לראשונים.

הרב יעקב עמדן יצא בתוקף כנגד הכללת תפוחי אדמה באיסור הקטניות:

Cquote2.svg האריך אדמ"ו הה"ג נר"ו ע"ד מיני קטניות לבטל המנהג. ותמיהני על כל גאוני הדור אשר היו לפנינו שלא שמו אל לבם לדבר הזה לבטל מנהג ממש שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בו. ולא עוד שהיו מוסיפין. ואסרו כמה מינים מפני שדומין לקטניות כמו חרדל, וכמון שנקרא קימל וגם עניס, ואפילו השמנים שנעשו מדברים ההם כמו (ריב איל) החמירו. ודכירנא כד הוינא טליא והיה אב"ד ור"מ פה הגאון מו"ה צבי הירש זצ"ל שהחמיר מאוד אפילו בפול המצרי ירוקים שנכבשו במלח בעודן לחין. והזרע, רצונו לומר פול הלבן עדיין לא נראה בהם, ואסרן לאכלן בפסח. כך שמעתי אז ולא זכיתי לשאלו בעת ההיא, כי הייתי צעיר לימים.

ובהיותי במנהיים רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין (תפוחי אדמה) מפני שעושין מהם קמח. ואני עמדתי כנגדם, ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם, והוא מאכל עניים, וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די, ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא היה בעת ההיא אב"ד שם, כי הר"מ מקלויז הרב מו"ה מענדל יאנקוי ז"ל היה שם למורה. ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת, ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה, ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.

Cquote1.svg
שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק ב סימן קמז (ד))

בשו"ת אגרות משה, רבי משה פיינשטיין נשאל האם בוטנים נכללים באיסור קטניות. בתשובותו הוא דן בטעמי האיסור ומסיק כי: "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור, וכן מה שידוע ומפורסם". אמנם, בעל שו"ת מלמד להועיל‏‏[14] מעיד כי מנהג ירושלים היה לאסור בבוטנים. אחרונים אחרים הוסיפו גם הם מינים חדשים לאיסור, כגון בעל האבני נזר שסבר כי כל דבר שגדל בשרביטין אסור לאוכלו, וגם השמן המופק ממנו אסור‏‏[15]. באופן דומה ישנם מנהגים שונים לגבי מעמדו של הלפתית (לציטין) והקינואה כמינים חדשים.

שמן קטניותעריכה

מכיוון שאיסור קטניות אינו חמור כמו חמץ גמור, היו שרצו להתיר שמן מחמת שהוא תוצר קטניות ואינו הקטנית עצמה. בשנת תרס"ט (1909), הרב קוק ובית דינו ביפו נזקקו לשאלה האם מותר להשתמש בשמן שומשומין, שיוצר על ידי יהודי בשם בן ציון ברסלב בבית חרושת ביפו. הם התירו זאת כל עוד מתייחסים לשומשום באותה חומרה כמו חמץ, ודואגים שלא יבוא במגע עם מים באף שלב של הייצור, וזאת בין השאר על בסיס ההנחה שלא יתכן שנחמיר בקטניות יותר מאשר בדגן גמור, שמוגדר כחמץ רק אם באו עליו מים[16]. ההיתר גרם לפולמוס בין הרב קוק ובית דינו ובין בד"ץ חסידים בירושלים שאסרו שמן זה[17], ולבסוף יד המחמירים הייתה על העליונה[דרוש מקור].

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 נהגו להשתמש בשמן סויה בפסח, אולם מאז גם הוא נאסר ושמן הכותנה החליף את מקומו כשמן "ללא חשש קטניות". בתקופה האחרונה נשמעים פיקפוקים גם על מעמדו של שמן הכותנה, והמחמירים משתמשים רק בשמן דקלים או בשמן אגוזים. ההחמרה שחלה בנושא השמן משמעותית במיוחד לאור הפרשי המחיר בין השמנים השונים, לדוגמה, עלות שמן אגוזים היא פי 3 משמן הסויה.

תערובת קטניותעריכה

בעוד תערובת חמץ גמור לפני פסח בטלה בשישים ככל איסורי תורה, הרי תערובת חמץ שנוצרה בפסח חמורה יותר, ואפילו כמות קטנה של חמץ אוסרת תערובת גדולה. לפיכך ישנה שאלה לגבי תערובת קטניות שנוצרה בפסח: האם קטניות נחשבים לצורך העניין כמו חמץ גמור, או שגם תערובת קטניות בטלה ברוב (או בשישים) כמו איסורים קלים יותר. בעל תרומת הדשן[18] התיר לאכול תבשיל שנפל לתוכו גרגיר קטנית. אך מתוך דברי המהרי"ל‏‏[19] משתמע כי לקטניות יש דין של חמץ ואף תערובתם אסורה. הרמ"א כתב על דברי המהרי"ל‏‏[20] שאין המנהג כן משום שמיני קטניות אינם חמץ כלל ואינם אסורים אלא משום מנהג, וכן פסק להלכה. אמנם לא ברור מדבריו האם כדי להתיר תערובת קטניות צריך ביטול בששים או שכל תערובת מותרת.

בעל החק יעקב כתב שהלכה כרוב הפוסקים שלא צריך ביטול בששים, אך עדיין צריך ביטול ברוב, כי אחרת אין לזה דין תערובת אלא קטניות ממש. באותו אופן פסקו החיי אדם‏‏[21] והמשנה ברורה.

היו שרצו לדייק מדברי הפרי חדש‏‏[22] שמותר לכתחילה לבטל קטניות ברוב ואפילו בפסח עצמו. אמנם, מדברי הרמ"א עצמו משמע שההיתר הוא רק בדיעבד אם נפל משהו לתוך תבשיל, ואין לבטל איסור זה לכתחילה על ידי יצירת תערובת בכוונה.

כיום מקובל לציין לגבי כשרות לפסח את המונח "ללא חשש קטניות" רק כשאין בנמצא אפילו קטניות בתערובת, ואפילו בשיעור מועט.

דין הכליםעריכה

הפוסקים דנו לגבי מעמדם של כלים שבושלו בהם קטניות. בספר כף החיים‏‏[23] כתב שלאחר 24 שעות ניתן להקל ומביא בשם הזרע אמת, להתיר גם בכלי בן יומו. הסיבה להיתר היא משום שגם אם הקטניות נבלעו ב-24 שעות האחרונות הם יתבטלו ברוב כאשר תבשיל אחר מוכנס לכלי. על פי זה מהר"ם שיק‏‏[24] פסק שכמבשלים קטניות (כגון לצורך תינוק) יש לייחד עבורם כלים מיוחדים, משום שאין לבטל איסור לכתחילה. על פי אותו הגיון, הרב עובדיה יוסף‏‏[25] מתיר לאשכנזי לאכול אצל ספרדי, גם אם ידוע לו שבאותו יום בישלו קטניות בכלים.

תוקף האיסורעריכה

בשנים האחרונות ניסו כמה רבנים להתיר את הקטניות בפסח [1] אך צעד זה גרר ביקורת חריפה. כבר בדבריו של בעל ערוך השולחן ניתן לחוש בעוצמת ההתנגדות לשינוים כאלה:

Cquote2.svg ודע דמדינא מותר לאכול אורז וכל מיני קטניות בפסח. מכל מקום הנהיגו רבותינו ואבותינו זה הרבה מאות מן השנים, וקבלו עליהם באיסור לבלי לאכול אורז ומיני קטניות בפסח... ואיסור זה כיון שקבלו אבותינו משום גדר, מדין תורה אסור לבטל, והמפקפקים והמקילים בזה, מעידין על עצמן שאין בהם יראת שמים ויראת חטא ואין בקיאין בדרכי התורה... ועם כי יש מדינות שלא נהגו בחומרא זו, מכל מקום כל מדינות אשכנז, וצרפת ורוסיא ופולניא, קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם החומרא הטובה הלזו שיש בה טעם בעיקר, ופורץ גדר ישכנו נחש. אך בפירוש קבלו שאם אולי יהיה שנת בצורת חס וחלילה שהעניים רעבים ללחם, אז כל חכמי העיר ובראשם מרא דאתרא מתירים לאכול קטניות בפסח... Cquote1.svg
– ערוך השולחן, אורח חיים תנ"ג ד-ו

שעת הדחקעריכה

אחרונים רבים כתבו להתיר אכילת קטניות בפסח בשעת הדחק, כגון בשעה שמזון כשר לפסח נמכר ביוקר, ומקובל היה בתקופות רעב להתיר אכילת קטניות בהעדר מזון אחר[26]. אמנם, בעל שו"ת תשובה מאהבה כתב כי אין כח ביד שום בית דין בעולם לבטל האיסור שנתפשט בכל ערי אשכנז, וכי "אף אם יתכנסון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו...אין בידם להתיר אורז ומיני קטניות בפסח". גם בעל הצמח צדק, והמאמר מרדכי מחמירים שלא לאכול קטניות אפילו בשעת הדחק (ברור שלא מדובר בשעת חשש לפיקוח נפש, שאז מותר הכל).

בימי מלחמת קרים גויסו חיילים יהודים לצבא הרוסי, והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. הנצי"ב מוולוז'ין, פסק שיש להתיר/להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי ישמעאל הכהן בספר השאלות והתשובות שלו זרע אמת, אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות.

בתקופת המצור על ירושלים במלחמת העצמאות, התיר הרב צבי פסח פרנק לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון [27]. כעבור שנה בתקופת הצנע בפסח תש"ט (1949) התירה הרבנות הראשית באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ[28].

קישורים חיצונייםעריכה

, אתר ישיבת הר עציון

הערות שוליים עריכה

  1. אף שתירס נפוץ באירופה רק החל מתחילת מאה ה־16, לאחר גילוי אמריקה
  2. 2.0 2.1 ‏פסחים לה.‏
  3. ‏הלכות חמץ ומצה ה' א'
  4. נת"ה ח"ג
  5. ‏אורח חיים תנ"ג
  6. ‏סימן כ"ה‏
  7. ‏ סמ"ק (מובא לעיל)
  8. פרי חדש, ‏אורח חיים תנ"ג א‏'
  9. ‏פירוש רבינו מנוח רבינו מנוח על הרמב"ם, הלכות חמץ ומצה ה א) ‏
  10. ‏שם‏
  11. ‏שם ו‏בביאור הלכה סימן תנ"ג
  12. ‏חק יעקב, אות ה
  13. ‏ש"ות ‏אבני נזר, אורח חיים שע"ג
  14. ‏(חלק א סימן פח) ‏
  15. ש"ות ‏אבני נזר, אורח חיים שע"ג) ‏
  16. היתרו של הרב קוק
  17. האיסור שפורסם על ידי בד"ץ חסידים
  18. ‏חלק א סימן קי"ג‏
  19. ‏‏מובא בדרכי משה תנ"ג ב'
  20. ‏שם‏
  21. ‏ קכ"ז א
  22. ‏תנ"ג אות א'
  23. ‏תנג, כז‏
  24. ש"ות מהר"ר שיק ‏אור החיים, סוף סימן רמ"א
  25. יחוה דעת חלק ה', סימן ל"ב
  26. ‏נשמת אדם, סימן כ'‏
  27. הבלוג של רב צעיר
  28. http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית