Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מנחמיה היא מושבה בעמק הירדן, ממוקמת בקרבת כביש 90 בין צומת צמח לבית שאן, כ-5 קילומטר דרומית לצמח.

בשנת 1921 נקבע שמה של המושבה למנחמיה על שם מנחם, אביו של הנציב העליון הרברט סמואל.

מנחמיה מתבססת על גידול מטעים: אשכוליות אדומות, קלמנטינות, תפוזים, בננות, זיתים, תמרים וענבים.

ליד המושבה היה מפעל לייצור גבס, היחידי בארץ ישראל, שסיפק עבודה לתושבי מנחמיה.

תולדות המושבה "מלחמיה"[]

ייסוד המושבה התבצע בשלושה שלבים:

  1. ב-23 - 26 בדצמבר 1901 התיישבו חמש המשפחות הראשונות על אדמות שנרכשו בדרום עמק הירדן, ליד הכפר עבודייה.
  2. ב-25 בדצמבר 1902 (כ"ה בכסלו תרס"ג) נוצר איחוד של מתיישבי עבודייה עם אדמות מלחמיה.
  3. בינואר 1903 התגבשה המושבה מלחמיה שכללה 12 משפחות ואליהן התווספו 8 משפחות מזכרון יעקב [1]

בו' באייר תר"פ (24 באפריל 1920) הותקפה מלחמיה על ידי פורעים ערבים והמתיישבים נאלצו להתפנות לתקופה קצרה.

מבנה המושבה[]

הבתים דמו בצורתם לבתי המגורים במושבות הטמפלרים בארץ, כאשר המרצפות והרעפים הובאו ממרסיי שבצרפת. המושבה נבנתה בסגנון "כפר-רחוב", רחוב אחד ומשני צדדיו שורות בתים. בחזית הבתים גינה הפונה אל הרחוב, ומאחורי הבית – חצר מוקפת חומה. החומה שהקיפה את המושבה נבנתה לצרכיי ביטחון. בחלקה האחורי של החומה יש חלקת שדה צמודה – "חכורה". המעבר בין החצר ל"חכורה" נעשה דרך פשפש צר. המתיישבים הראשונים היו בעלי משפחות ושמרו על המסורת. בכל מושבה נבנה בית-ספר וגן- ילדים ובצמוד, בית-כנסת ובית מרקחת ששימש כמרפאה. קובי פינקלר - ערץ שבע

בית הרופא במנחמיה[]

MenachamiaCCC

בבנין ששימש בעבר כבית מרקחת ומאוחר יותר הוסב למרפאה. נפתח בשנת 1988 ומטרתו להנציח את הרפואה בגליל בראשית ההתיישבות. אגף נוסף מצוי במוזיאון, לתולדות מנחמיה המושבה.

המוזיאון מדגיש את קשרי העבר למפעל החשמל בנהרים ומדריך סיורים מאורגנים ב"אי" בנהרים. מומלץ לבקר בגשר הישנה.

בשנת 2002 נסגר לשיפוצים. (סגור עד היום - דצמבר 2012) בית יגאל אלון

האגם הנעלם[]

האגם_הנעלם

האגם הנעלם

האגם הנעלם

נמצא מערבית למנחמיה. לפי אתר עמוד ענן:"מי תהום שעלו במחצבת גבס נטושה, בשילוב עם מעיין טבעי (עין אנקור) ייצרו ביחד בשנים האחרונות מאגר מים לא קטן ועמוק. המקום נקרא ע"י המטיילים "האגם הנסתר" משום היותו נחבא בפיתולי נחל אנקור ומתגלה ממש בפיתול האחרון שלו. לאחרונה מבקשים מפעילי מחצבת הגבס לחזור ולהפעיל אותה לקול קריאות המחאה של הארגונים הירוקים והמטיילים הרבים שבאים לראות את נקודת החן הזו. ניתן להגיע למקום ברגל (מומלץ), אך ניתן להגיע כמעט בכל סוג של רכב. 2010: האגם נשאב ויובש כמעט לחלוטין. השאיבה גרמה לפגיעה חמורה באקוויפר של האזור ובמי התהום. כמו כן הופרכו האגדות העתיקות שהסתובבו על טרקטור ששוכב במעמקי האגם. הכניסה מגודרת ונעולה. יש שומר קבוע בכניסה

רובי המרשלג כתב בפברואר 2009 באתר נענע: עוד פנינת טבע תעלם בקרוב לטובת אינטרסים כלכליים: "האגם הנעלם" שנוצר ליד המושבה מנחמיה שבעמק הירדן. התושבים המודאגים יוצאים למאבק על הטבע - ועל בריאותם. לפי הסרטון, השטח ברשות קיבוץ גשר ובכוונתו להפיק באתר גבס.

תמונות מסיור חנוכה תשע"ג[]

הכשרת ארגון ירושלים[]

Chilengarden from Menaamia

ילדי גן הילדים במנחמיה מצטלמים בטבריה לקראת סיום הלימודים

בשנת 1939 הגיעו חברי ארגון ירושלים לתקופת הכשרה במושבה מנחמיה. הם שהו במקום עד שנת 1944, כאשר עלו להתיישב בנחלים באצבע הגליל.

המושבה אירחה אותם במבנים ארעיים, הם הועסקו בעבודות מזדמנות בסביבה: מקיבוץ דגניה בצפון עד מחצבות הגבס ליד קבוצת גשר.

ארגון ההכשרה היה, כפי שהיה מקובל באותם הימים: קומונה. הגברים עובדים בתור שכירים, בכל עבודה מזדמנת. שכרם הולך לקופה משותפת. והנשים מבצעות במשותף את עבודות הבית.

הם קבלו זאת בהבנה, היות והיו אלה ימי מלחמת העולם השנייה וכל היושב סבל ממצוקה כלכלית.

חיים כהנא מחברי הארגון סיפר בזכרונותיו:

Cquote2 הגענו למנחמיה לעבוד בה. קבלנו אהלים מעודפי ציוד צבאי. אהלים כפולים, פרקנו את השכבות ועשינו מכל אהל שני אהלים. ברוח החורץ הראשונה, האהל התפרק באמצע הלילה. בחוסר ברירה, החברים התפזרו בלולים וברפתות עזובים, אפוא שהיה אפשר, מכל מקום הי גג ככה גרנו כשלוש שנים בחצרות האיכרים. קנינו צריפים, גם כן כפולים. עשינו מכל אחד שניים. עשינו בתוכם מחיצות טיח וגרנו בהם שנתיים.

לא היה חשוב לנו כל כך החיים שלנו, כי היה מדובר בחצי שנה עד שנתארגן ונצא להתיישבות, אולם שפרצה המלחמה, ההתיישבות כמעט נפסקה. נשארנו שם בלית ברירה ובחיים ארעיים במשך שלוש וחצי שנים. היינו 22 חברים מתוכם 8 משפחות. בתחילה היו שתי בתים ובהם שוכנו הנשים והילדים, בלי הגברים. זה היה סוף הקיץ. כיוון שבמנחמיה אין הרבה גשם, הגברים פשוט גרו בחוץ, בחצר. שמו מיטות ברזל וישנו. במשך הזמן היו כמה ילדים גידרנו שטח בחוטי ברזל ועשינו גן ילדים – גן ממש. גדר מחוטי ברזל, כדי שהילדים לא יתפזרו. הכל היה זמני, לא מסודר.

עבדנו ביישובי העמק – דגניה, בית הזרע. במנחמיה כמעט לא הייתה עבודה. החקלאים הפסיקו לעשות חקלאות. עבדנו במחצבת הגבס . עבדנו בתחנת החשמל בנהריים ( ואיך רעייתו טובה ז"ל אמרה: "מרחוק ראינו מה זה "חשמל" ו"פריזידר"). החיים היו ממש בלתי נסבלים. היות ובכל הארץ היה המצב קשה בגלל המלחמה. עברנו את זה. אי אפשר לתאר את התנאים. חדר האוכל היה בבית אריזה, בלי חלונות, דלתות ורצפה. שם בישלו, הרוח כיבתה את הפרימוסים. הרבה פעמים לא היה אוכל.

Cquote1

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. ‏ההתיישבות בגליל התחתון מאת אהרן עבר הדני הוצאת מסדה והתאחדות האיכרים בגליל התחתון ולפי ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956‏
Advertisement