Fandom

Ventura Daniel Wiki

מעיינות הירקון

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

ריכוז המעיינות במרכז המפה; מזרחה : תל אפק, שרידי מפעל המים לירושלים, פארק אפק, תחנת הרכבת המנדטורית של ראש העין והעיר ראש העין; מערבה: בתחילתו של האפיק "ברכת נופרים"; דרומה: מפעל מקורות "קו צינור המים לירושלים ולנגב" ומרכז המבקרים

ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון

מעיינות הירקון הם קבוצת מעיינות הנובעים מרגלי תל אפק בגובה 30 מטר מעל פני-הים. בזמנו הייתה תוכנית לנצל את כח זרימתם לשם הפקת חשמל - אפילו הזיכיון לכך ניתן. אורך הנחל הוא 27.5 ק"מ. בעבר זרמו בירקון כ-25 אלף מ"ק לשעה של מי מעיינות, קרי 220 מיליון מ"ק לשנה. כיום אין שפיעה כי מפלס מי התהום הוא נמוך מרום הנביעה בשל שאיבת יתר מאקוויפר (ראו תרשים הסבר מטה).

מבחינת כמויות המים הזורמים בנחל ירקון, הוא שני רק לנהר הירדן בישראל. מבחינת שטח אגן ההיקוות, הירקון נמצא במקום שלישי אחרי אלה של נחל הבשור ונהר הירדן.

מדרום למעיינות, מתחת לכביש מספר 483, המחבר בין פתח-תקווה לראש-העין, נמצא בתוך האדמה צומת ראשי וגדול המווסת כל יום זרימה של שליש מתנועת המים של ישראל. לכאן מגיע מהכנרת המוביל הארצי, שחובר כאן לשני קווים גדולים וראשיים, קווי ירקון-נגב, המזרימים מים עד מצפה רמון ולקו דן (ניתן לבקר האתר - ראו להלן).

תאור המעיינותעריכה

התאור הוא מהתקופה בה עדיין המעיינות נבעו במלוא עצמתם, מתוך ספרו של שמואל אביצור – "עם חופי הירקון, לפני קום המדינה" - הוצאת דביר או הוצאת רשפים 1980

"לרגלי התל, ממולו, דרומה וצפונה – תקלוטנה אוזניך קול המיה דקה.דוק ושור פלגי מים רבים תראינה עיניך. כולם אצים רצים, אם כי בשקט ובמתינות , לאפיק הגדול ומפלסים להם דרך... רבים ושונים בגודלם הם מעיינות הירקון, ויטעה מי שיחפש כאן מבוע אחד, את ראש העין של הנהר. לנהר , כלאותה ה"הידרה", הרבה ראשים – מעיינות לאין ספור: עורקים גדולים יעברו כאן והם אוספים את המים ומתחברים לאפיק האחד של הירקון. ולצידם עורקים זעירים, היונקים מרשת מסועפת של נמים דקות ודקיקות... והנה מבועי געש. תהום מתפרצת, מימיה מזנקים כאן בקו ישר מלמטה למעלה...תארו לכם מכתשים באדמה בקטרים שונים, עתים עד שלושה – ארבעה מטרים, המלאים מים.ובתוך המים הצלולים למדי והעמוקים עד שלושה מטרים, אפשר לראות כיצד גועשת התהום, איך פורצים כאן מימיה. בועות אוויר, קילוחי מים "רותחים" ועמודי חול עפר, שחרחר, הנראים כעמודי עשן, עולים, מתמרים ומתערבלים עם מי המבוע, מתחת לראי התכלכל של פני המים העליונים, ומשווים למכתש זה צורה של הר געש. נחילי דגיגים זעירים העולים כאילו מתוך התהום, נסחפים ומסתובבים במערבולת כבקרוסלה..."


הצומח "עלי הנהרונית הצפה מאדימים על פני המים, רבים עלי הנופר ופה ושם מבצבצים הפרחים הכתומים...כאשר שבנו מבין האיים אל אפיק הנהר הראשי, השמיע אחד מאיתנו תרועת ניצחון והצביע על פרח הנימפיה הגדולה , מזדקף מעל המים".

החי " רבים הם בעלי הכנף מההולכים על ארבע, הזוחלים על גחונם ומציפורי כנף שמצאו להם מקלט בביצת המעיינות. גם חיית השדה שבהרים הסמוכים איוותה לה את המקום לשתייה. צבאים רבים, תנים וזאבי ערבה, חתולי בר קטנים וחתולי הביצה עזי המצח, הנמיות למיניהן ואף הצבוע, את כולם אפשר היה למצוא כאן. ומכולם הבהיק כאן ביופיו המרופש פאר הביצה – כחזיר הבר"


גלריית תמונותעריכה

מרכז המבקריםעריכה

מרכז מבקרים מעיינות הירקון של חברת מקורות מציע מסע אל סיפורם של המים בארץ ישראל באמצעות הרצאה וסיורים. המבקרים במרכז לומדים על סוגי המים השונים: מים שפירים, מים מותפלים, מי שפכים מטוהרים, מי שיטפונות ומי מעיינות, מי תהום ומים עיליים, מים מלוחים ומים מליחים. הסיור הוא בתחנה השאיבה התת-קרקעית, ובו מוצג סיפור הקמת מפעל ירקון-נגב באמצעות תערוכת צילומים. הסיור כולל ביקור בשטח מעיינות הירקון, החבויים מעבר לכביש בתוך סבך האשלים והצומח.

הביקור באתר מעיינות הירקון נמשך כשעה וחצי. הביקור בתיאום עם מוקד תיאום הביקורים הארצי של מקורות: 1-800-250-270

מפעל המים לירושליםעריכה

בשנת 1934 החליטה ממשלת המנדט הבריטי על הנחת קו מים בקוטר גדול יחסית למקובל בימים ההם - 45 ס"מ - לאורך הדרך העולה לירושלים. וכך נבנה מכון שאיבת מים מהמעיינות ומבארות שנקדחו למטרה זו. תוך שנתיים, בשנים 1934-1936, הונח קו באורך של 62 ק"מ. כן נבנתה מערכת שלמה שכללה מתקני שאיבה וטיפול באיכות המים, והוקמו ארבע "בתי-משאבות" במקומות: ראש העין (ראס אל עין), לטרון (אל קובאב), שער הגיא (באב אל וואד) ושואבה (סריס). בשכונת רוממה בירושלים נבנתה בריכת אגירה גדולה, שממנה סופקו המים לבתי העיר. ב-7 בינואר 1936 הופעל קו-צינור המים לירושלים. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה.

בשנת 1948, במלחמת העצמאות, השתלטו הערבים על תחנת השאיבה בראש-העין וב-7 במאי חדלו המים לזרום לירושלים. גם לאחר כיבוש ראש העין על-ידי צה"ל לא ניתן היה לחדש את אספקת המים בשל היות תחנת השאיבה בלטרון בשליטה ערבית. צינור חדש הונח במסלול "כביש הגבורה" - דרך צומת בית שמש הוא "קו השילוח 1948". הקו היה בקוטר קטן יותר לעומת הצינור המקורי (הספק של 700.000 קוב לעומת 10 מיליון בתקופת המנדט). רק בשנת 1953 הונל קו-צינור שלישי ולימים גם קו-רביעי (50 מיליון קוב) ובעתיד מתוכנן גם קו-חמישי.

קישורים חיצונייםעריכה


גלריית תמונותעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית