Fandom

Ventura Daniel Wiki

מעיינות חמת גדר - גאולוגיה

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

מעיינות חמת גדר באתר המרחצאות חמת גדר שופעים את מימיהם מבטן האדמה. השפיעה היא תוצאה של השבר הסורי-אפריקני, הממוקם על מפגש של שני לוחות טקטוניים: לוח ערב ותת הלוח ישראל וסיני, שהוא חלק מהלוח האפריקאי. באזורים אלה, תנועת הלוחות הטקטוניים עלולה לגרום לרעידות אדמה, להתפרצויות וולקניות ולנביעות של מים חמים ממעמקי האדמה. ואכן בקעת הירדן, הנמצאת בתוך השבר הסורי-אפריקני, היא אחד המקומות המועדים ביותר לרעידות אדמה בישראל [1]. לפי ממצאים ארכאולוגיים בחמת גדר, אתר המרחצאות החמים נפגע ברעידת אדמה במאה ה-7.

המעיינותעריכה

לדעת הגאולוג עמנואל מזור, מקור המים יוצאי הדופן - החמים והעשירים במינרלים - הוא מי הים התיכון. מי הים חדרו לרוחב ארץ ישראל במעמקי האדמה והגיעו עד לשולי בקעת הירדן. בעומק האדמה הם נספגו בשכבות ספוגות במים בקרקע - האקויפרים.

המעיינות הם מסוג מעיינות העתק[2], הבוקעים מבטן האדמה לאורך שבר משני של הירמוך. מעיינות כאלה קיימים גם בכמה אתרים אחרים באזור כגון חמי טבריה וגן השלושה, וכן בשבר משני נוסף של נחל בזק בחמאם אל-מליח. מקור הטמפרטורה הגבוהה של המים אינו קשור לפעילות געשית, אלא לעומק הרב ממנו הם נובעים בבטן האדמה, בו שוררות טמפרטורות גבוהות. [3].

ניתן לקבל המחשה כיצד נראו המעיינות וסביבתם לפני יותר ממאה שנה בתיאורו של סר לורנס אוליפנט, שביקר בארץ ישראל בשנת 1884. הוא תיאר את המעיינות כפי שנראו לעיניו כאשר ירד מהרי הגולן לבקעת הירמוך:" מתחתינו, במקום שהיה מופרד מן הנהר על ידי רצועת אדמה מכוסה שיחים, השתרעה בריכה מאורכת של מים כחולים-אפורים שצבעה בלט לעומת גונו הצהוב של הנהר. מעל בריכה זו היתמר ערפל דק. משהולכתי מבטי לאורך נחל קטן, שצבע מימיו היה כצבע מי הבריכה אשר לתוכה הוא נשפך, לאחר שעבר ליד טחנה פרימיטיבית, ראיתי כי נחל זה זורם מתוך מקוה קטן. מקור הנביעה היה של מי הגופרית". (מקור=יצחקי גל) [4] }} באתר חמת גדר חמישה מעיינות, ארבעה שמהם נובעים מים מינרליים, עשירים בגופרית, ואחד של מים מתוקים:

שמות המעיין תכונות המים טמפרטורה שימוש פרטים נוספים
עין אל-מַ‏קְלָ‏ה - "חַ‏מָּ‏‏‏ת סַ‏לים", "המחבת", "הגהינום" עשיר בתכונות רפואיות, מדיף ריח חריף של גופרית עד 52° - הנביעה החמה ביותר המים זורמים לירמוך [5] בית המרחץ הרומי ניצל את מימיו
עין בַּ‏‏‏‏לְזָ‏ם מעיין הבושם, עין אל-גָ‏'ארב צלולים ושקופים עם ריח של גופרית 40.6° — 42° הספק הראשי של מי רחצה למרחצאות 500 - 700 מ"ק לשעה
עין אֶ‏-רִיח, חַ‏מֶּ‏ת‏ נשפך לירמוך כ-37°. סגור למבקרים. מעליו בנו הטורקים בית מרחץ מאבני בזלת
עין סַח'נָ‏‏ה, עין סַ‏עַ‏ד אל-פָ‏ר, המעיין החם מים עניים יחסית במינרלים כ-28°. עבור בריכות הדגים שימוש בחורף
עין בוּ‏לוּ‏ס [6] מימיו מתוקים וקרים כ-25° לשתיה -

תכונות המיםעריכה

The spring water.jpg

השפעת המים של המעיינות על מבנה הסלעים

המים בחמת גדר ניחנים בשלוש תכונות חשובות: חום, עושר במינרלים ורדיואקטיביות. הרדיואקטיביות נובעת משני איזוטופים של ה יסודות: רדיום ורדון המומסים במים, אשר נוצרים מהתפרקות אורניום הנמצא בסלעים במעמקי האדמה [4]. בנוסף, המים מכילים גופרית בריכוז של 4.7% ומינרלים חשובים נוספים.


להלן נתונים אשר התקבלו במדידות שנעשו במעיינות:

המעיין הטמפרטורה אשלגן K נתרן Na מגנזיום Mg סידן Ca ברום Br כלור Cl גופרית SO4 ביקרבונט HCO3
חמת גדר 1 52 21.8 24.5 39.8 152 5.4 506 177 330
חמת גדר 2 42 13.1 140 44.5 105 3.7 300 121 344
חמת גדר 3 37 10.5 120 37.5 124 218 100 361
חמת גדר 4 28 3.9 55 32.7 89 2 87 58 381
הערה: הטמפרטורה מבוטאת במעלות צלזיוס וריכוז החומרים - במיליגרם לליטר.[7]

הערות שולייםעריכה

  1. לפי אתר המכון הגאולוגי לישראל
  2. מעיין העתק הוא מעיין הנובע לאורך העתק שדרכו עולים מי תהום אל פני השטח. במעיין העתק, המים החמים מוזנים ממי תהום המתחממים בעומק האדמה, ואין לכך קשר עם מבנה שכבות האדמה מסביב לנביעה.
  3. ע. מזור, ע. מולכו, "מעיינות חמת גדר, נוקייב וגופרה", בטאון החברה להגנת הטבע "טבע והארץ" י"א
  4. 4.0 4.1 יצחקי גל, טבילה חמה באל-חמה, מתוך דרך ארץ, עורכת: עירית זהרוני, משרד הביטחון, 1984
  5. המעיין נובע לבריכה, בעלת שמונה צלעות הבנויות מחלוקי אבן, בחלקה הדרומי של הבקעה
  6. שיבוש ערבי של השם "פאולוס", שזהותו לא ידועה
  7. המקור: עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1980, עמוד 303.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית