מעלה שומרון

(הערך הועתק מהויקיפדיה העברית) מעלה שומרון הוא יישוב קהילתי בשומרון ליד קרני שומרון, כ-15 ק"מ ממזרח לכפר סבא. מעלה שומרון שייך למועצה אזורית שומרון. היישוב הוקם בשנת 1980 על ידי גרעין משפחות מעורב שהתארגן בגוש דן, במטרה להקים קהילה משותפת לדתיים ולחילוניים. משתייך לתנועת משקי חרות בית"ר. שמו של היישוב-גובהו הפיזי של היישוב בהרי השומרון. ביישוב מוסדות חינוך (עד גיל בי"ס), בית כנסת ומקווה ומועדון חברים.

ממערב למעלה שומרון - הכפר עזון, כפר גדול ששימש עורף לצבא הירדני בעת פעולת התגמול של צה"ל בקלקיליה לפני מבצע סיני (אוקטובר 1956).

בעת הקמת היישוב התגלו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברזל ובין השאר בית ארבעת המרחבים. יש השערה כי שמו של היישוב היה בתקופת כיבוש ארץ ישראל "עזה", מקום המתואר בגבול שבט אפרים.

יישוב מעורב של דתיים וחילוניים

היישוב הוקם במטרה לשמש יישוב קהילתי לכלל ישראל, כלומר לדתיים וחילוניים. היישוב קבע כמה נקודות בנושא זה בתקנון, ובהן: אי חילול שבת בפרהסיה, אי חילול שבת על ידי פעילויות היישוב, ואיסור נסיעה בשבת בתחום מוגדר שניתן לעוקפו בדרכים אחרות.

שכונות ביישוב

פארק במעלה שומרון, בקידמת התמונה - האתר הארכאולוגי, ברקע בתי הכפר עזון - צילם נוקי לביא

• נחשונים (מכונה גם בשם "היישוב הזמני"): ראשוני מעלה שומרון עלו לשכונה המורכבת מכ-50 "אשקוביות" (מבנים יבילים מבטון) ו"קראוונים" (מבנים יבילים קלים). אלה מוקמו בשטח של כ-14 דונם המכונה כיום שכונת "נחשונים". כיום משמשת השכונה למגורים זמניים לבוני "בנה-ביתך" ולשוכרים שונים.
• אפיקים: שכונת "בנה-ביתך" הראשונה של היישוב, בה שמות הרחובות ניתנו על פי שמות נחלים משני חלקי ארץ ישראל, המזרחית והמערבית (כמו: שניר, צאלים, תרצה, ארנון וכו').
• לבונה: השכונה החדשה יותר (מכונה גם "גבעה ב'") ובה שמות הרחובות הם שמות בשמים כמו יסמין וכו'.

בתי כנסת ביישוב

בית הכנסת המרכזי במעלה שומרון נמצא בראש גבעת אפיקים וכולל מתפללים מכל העדות. הוא הוקם לזכר דב אינדיג (מושא הספר תיאום כוונות מאת הרב סבתו, וכותב המכתבים לטליה שנערך על ידי חגי בן ארצי).
בשכונת נחשונים פועל בית כנסת ספרדי נוסף, בעיקר בשבתות וחגים. כמו כן קיים בית כנסת במבנה זמני בשכונת אל-מתן.

אזור תעשייה

במעלה שומרון אזור תעשייה ובו 4 מבנים בשטח כולל של כ-2400 מ"ר. במבנים עסקים שונים כמו מוסך, חברות טכנולוגיות שונות, עסקים בנושאי בנין, חנות חומרי בנין, נגריה, מכולת, סטודיו לשמלות וכו'.

ארכאולוגיה

בשנת 1979 נערכו חפירות הצלה ב"חרבת ג'מעין" - האזור בו עמד להבנות היישוב מעלה שומרון. החפירות נוהלו על ידי שמעון דר מאוניברסיטת בר-אילן. על חלק מהחפירות פיקח אריה בורנשטיין אף הוא מאוניברסיטת בר-אילן. האתר התגלה כבר בשנת 1976 במסגרת "סקר מערב שומרון".

בחרבת ג'מעין נמצא יישוב כפרי מתקופת הברזל השנייה. הוא השתמר בשלמותו על גבעה טרשית - 1.5 ק"מ מזרחית מהכפר הערבי "עזון". האתר שוכן בגובה 315 מטר מעל פני הים. שטח החורבות משתרע על כיפת הגבעה ועל המדרון הדרומי על פני שטח של 20 דונם. החורבות נמצאו בתחום יער אורנים שניטע במקום בימי השלטון הירדני

חרבת ג'מעין כללה כ-20 מבני אבן, רובם במצב השתמרות מעולה, מהם כדוגמת בית ארבעת המרחבים, שהיה מוקף קיר מגן, אשר השתמר במזרח ובדרום. בדרום-מערב האתר, קירות המבנים שימשו כקו-מגן. בצפון האתר נמצאו כבשן סיד, פתח מערה חסומה, בית בד, יקב. תריסר בורות מים חצובים ומטויחים נמצאו בישוב ובשיפוליו. בסביבת היישוב נמצאו מדרגות חקלאיות עתיקות. סביב האתר ובתוכו נמצאו 12 מגדלי שדה: עגולים, מרובעים ואחד - מגדל מלבני, יוצא דופן בממדיו. למִגְדָ‏לִים היה תפקיד חקלאי-כלכלי באגירת תוצרת כרמי הגפן ובתעשיית היינות שהייתה רוחחת בסביבה. נראה כי בהמשך היו למגדלים גם תפקידים אחרים.

שם האתר: עזה

אהרן דֶ‏מסקי, מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, הביע את ההשערה כי חרבת ג'מעין, יישוב שהוא כפר בת של הכפר הגדול "עזון", על כביש שכם-קלקיליה, שומר על השם המקראי "עזה". השם עזון הוא באות "עי"ן" ולא ב"עי'י"ן" כמו בעזה שביהודה - Gaza.

להלן תאור הגבול הצפוני של שבט אפרים כפי שמופיע בספר דברי הימים א': וַאֲחֻזָּתָם, וּמֹשְׁבוֹתָם--בֵּית-אֵל, וּבְנֹתֶיהָ; וְלַמִּזְרָח נַעֲרָן--וְלַמַּעֲרָב גֶּזֶר וּבְנֹתֶיהָ וּשְׁכֶם וּבְנֹתֶיהָ, עַד-עַיָּה וּבְנֹתֶיהָ. (, פרק ז' פסוק כ"ח)

הרעיון היה כי היישוב "עַיָּה" הוא העיר עי, המוזכרת בספר יהושע, יישוב בנחלת שבט בנימין. אולם, אין הדבר נראה סביר מרצף המקומות המפיעים בפסוק לעיל "שכם עד עיה". בקווי הגבול בין שני השבטים, מנשה ואפרים, אין מקום בשם עיה.

בדיקה שנעשתה על ידי אהרן דֶ‏מסקי מראה כי בכתבי-יד ובדפוסים עבריים אחדים של התנ"ך, כמו גם בתרגום השבעים, הוולגטה וכן בתרגום יונתן מופיע בפסוק בדברי הימים במקום "עיה" - המקום "עזה" . נציין כי פירוש זה, כי העיה הוא עזה, נדחה על ידי המפרשים המודרניים לטובת "עיה/העי".

אהרן דֶ‏מסקי מצטט מקור מעניין. הגאון מווילנא, (שדן גם בשאלות גאוגרפיות מיקראיות) כותב, בהתבסס על תרגום יונתן, על הפסוק מדברי הימים : "עד עזה שהיה במִקצוֹ‏עַ‏ מערבית צפונית של אפרים וזה עזה של אפרים ולא היא עזה שביהודה".

אפשרות הזיהוי החדשה נותנת הסבר סביר לפסוק מספר שופטים. העלה אותו החוקר חנן אשל מאוניברסיטת בר-אילן. לפני שגדעון הנביא מושיע את בני ישראל מיד מדין, מתוארת התפשטות שבטי מדין לתוך נחלת בני ישראל במשפט הבא: "וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ, עַד-בּוֹאֲךָ, עַזָּה הדגשה לא במקום, וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר". (שופטים ו,ד.). לדעת אשל את עזה זו יש לחפש בתחום שבט מנשה, ממנו באה משפחת אביעזר, בית אביו של גדעון, אשר הושיע את ישראל. עזה זו יש לזהות עם עזון ולא עם עזה שביהודה.

תמונות מהכפר הישראלי הקדום

התמונות צולמו על-ידי נוקי לביא

שריד מהכפר הישראלי הקדום

בית ארבעת המרחבים

בית ארבעת המרחבים (שים לב למשקוף הדלת ממול)

בית בד עתיק

המשקוף

לקריאה נוספת

• שמעון דר, חרבת ג'מעין - כפר מימי הבית הראשון במערב השומרון, מתוך מחקרי השומרון - עורכים שמעון דר ו זאב ספראי,הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ו - 1986.
• אהרן דֶ‏מסקי, עזה בגבול אפרים ומנשה, מתוך מחקרי יהודה ושמרון - דברי הכנס השביעי - תשנ"ז -1997, בעריכת יעקב אשל, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, קדומים אריאל, מכון מחקר, תשנ"ח

קישורים חיצוניים

• מעלה שומרון - באתר המועצה האזורית שומרון
• תמונות מעלה שומרון של מנחם ברודי

ראו גם

• בית ארבעת המרחבים
• אל מתן

יישובי מועצה אזורית שומרון

• מושבים : סלעית • ריחן
• יישובים קהילתיים : אבני חפץ • איתמר • אלון מורה • ברוכין • ברקן • הר ברכה • חיננית • חרמש • טל מנשה • יצהר • יקיר • כפר תפוח • מבוא דותן • מגדלים • מעלה שומרון • עינב • עלי זהב • פדואל • קריית נטפים • רבבה • רחלים • שבי שומרון • שקד
• ועד מקומי : שערי תקווה • נופים • צופים • עץ אפרים