Fandom

Ventura Daniel Wiki

מערת אליהו

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...

במורד הר הכרמל מצוייה המערה בין חורשת עצים


Elijahs cave P3160005.jpg

המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו - ויקישיתוף, צילם:אבי דרור

Cave of elihau 3.jpg

פנים המערה - 2007

Elijah cave.jpg

המערה לפני- 1899 ויקיפדיה ניר 909

Cave of eliahu 1893.jpg

פנים המערה 1893


מערת אליהו היא מערה המצויה בחיפה על צלע הר הכרמל. לפי המסורת העממית הסתתר בה אליהו הנביא בברחו מפני מלכי ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים [1]. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין הספרדים תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש אב, ביום ראשון, אחרי שבת נחמו [2]יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי [3], בו קיים שקע, בדומה למיקום ארון הקודש [4][5]. בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.

תאור המקוםעריכה

המערה מצויה בין שכונת בת גלים לפיסגת "חותם הכרמל" - סטלה מאריס. עולים למערה מדרך ההגנה (כביש חיפה - תל אביב) ורחוב אלנבי . העליה היא בשביל נוח וכולל מדרגות. המערה חצובה בסלע, בדמות חדר גדול עם גומחה לכיוון דרום . מידות המערה: 14.40 מטר אורך, המחולק היום לחצי: החלק האחד לתפילת גברים וחלקו השני לתפילת נשים. רוחב המערה : 8.00 מטר והגובה : 5.00 מטר. חדר גדול חצוב בקיר המערבי: אורך: 3.60 מטר, רוחב: 2.80 מטר וגובה 2.30 מטר.

הערבים קוראים למקום הזה בשם : אלח'צ'ר ( קרי: אלח'דר) זהו כינויו של אליהו הנביא ופרושו בערבית: ירוק, כי "אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית".

הנוצרים הערבים קוראים לו בשם מר אליאס ולהר הכרמל "ג'בל מר אליאס" - הר הקדוש אליהו.

הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו - מדרש הנביאים (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל. בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים להתיישב באזור המערה, אולם בשל התנגדות השלטונות העות'מאניים התיישבו הנזירים במעלה ההר, וקידשו את המערה המצוייה כיום בשטח המנזר של סטלה מאריס.

הקדושה ליהודיםעריכה

לפי אמונה עממית השהות במערת אליהו יכולה לרפא חולי רוח. הם היו מובאים למערה ממקומות רחוקים. את החולים נהגו להשאיר במערה ימים אחדים בתקוה שה"ששטן" יצא מהם ויתרפאו בזכות אליהו הנביא. הביקור במערה כונה בשם : "הזיארה של חיפה".).[5]

האגדה מספר כי שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל לאליהו הנביא: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל ( בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של אחרית הימים. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא [6].

הנוסע היהודי רבי בנימין מטודילה שבקר בחיפה ובכרמל בשנת 1175 כותב: " ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום הצלבנים במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס [5].


בימי הביניים היו הרבה עולי רגל יהודים מבקרים במערת אליהו. אחד מהם כותב בשנת1742: " וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם [7].

מבקר אחר מספר על ביקור במערה בשנת 1835: " ומצאנו שם הרבה יהודים. ויהי כאשר התחלנו להתפלל אז התפילה היתה נובעת בפה ועינינו זולגות דמעות אשר מעולם לא התפללתי כן, אז הבנתי כי אדמת קודש היא וגם כתבנו שמינו על הכותל [8]

כתובות מהמערהעריכה

על קירות המערה יש חרותות של מנורת שבעת הקנים. כן מצויה כתובת עברית שנמצאה במערה : "יצחק בן כומה" (ראו גלריה) צילם:דניאל ונטורה

חפירות ארכאולוגיותעריכה

ההיסטוריונים סבורים כי המערה התקדשה רק בראשית התקופה הביזנטית, בהסתמך על כתובות הקיר החקוקות בה (הגרפיטי) מתקופה זו. המערה התקדשה באיסלאם בתקופה מאוחרת יותר.


הערות שוליים עריכה

  1. זאב וילנאי מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים
  2. השבת הראשונה אחרי תשעה באב.
  3. לכיוון התפילה - ירושלים
  4. לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה
  5. 5.0 5.1 5.2 מקור:זאב וילנאי, מערת אליהו , חיפה ואתריה
  6. מקור: זאב וילנאי', עמוד 24
  7. מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של זאב וילנאי
  8. מקור: קורות העיתים לישורון בא"י - מובא בספרו של זאב וילנאי

לקריאה נוספתעריכה

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל : חיפה, העמקים,הגליל, החרמון, הוצאת "תוּ‏ר" - ארץ ישראל, ירושלים, הוצאה - 1941, מהדורה שלישית - 1948.
  • אלי שילר - בהשתתפות יוסי בן ארצי, חיפה ואתריה, אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 37-39, מארס 1985, ירושלים
  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה 1993.

קישורים חיצונייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית