מערת הסלע

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.455265,"lon":35.216757,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.455265,"lon":35.216757,"icon":""}]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.455265,"lon":35.216757,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.455265,"lon":35.216757,"icon":""}]}
מבט מקרוב	מבט מעל

ראו גם הרצאה בנושא :אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל מאת : פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר המערות, האוניברסיטה העברית ירושלים

עמוס_פרומקין_אור_חדש_על_מערת_הסלע_-_מהגדולות_במערות_ישראל — עמוס פרומקין אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל

הקש והאזן להרצאה

הסלע של מערת סלע — המערה קבלה את שמה ממטבע הסלע - המקור: שיקופית מההרצאה הנ"ל

XHevISe69 — נחל צאלים 69, זהו שטר נישואין מבוטל משנת 130 לספירה שמקורו כנראה במערת הסלע - המקור: Hannah Cotton,A Cancelled Marriage Contract from the Judaean Desert, Journal of Roman Studies, Vol. 84 (1994), pp. 64-86

מערת הסלע היא מערת מפלט מתקופת מרד בר כוכבא, השוכנת בגדה הצפונית של ואדי קונייטרה, מיובליו העליונים של נחל חבר.

המערה נחפרה בשנות ה-90 ונמצאו בה ממצאים מימי מרד בר כוכבא, ובהם מטבע בר כוכבא מסוג סלע, אשר מצדו האחד הייתה מוטבעת חזית בית המקדש, ומצדו האחר נראים ארבעת המינים. הממצא הקנה למערה את שמה מערת סלע. שתיים מהתעודות שנכללו ב"אוסף נחל צאלים", יוחסו על ידי חנן אשל ודוד עמית, למערת סלע. החוקרים הסתמכו על עדויות בדבר חפירות שוד אינטנסיביות במערת סלע, ואזכורן של זיף, יקים, ואריסטובוליה בשתי התעודות^[1]. החוקרים סוברים שהתעודות הובאו למערת סלע על ידי אנשי זיף וסביבתה אשר ברחו אליה לקראת סוף מרד בר כוכבא^[2].

לפי "עמוד ענן"[]

השלישית בגודלה בארץ. המערה נתגלתה ע"י נחם דרדיק. בעקבות שוד נבדקה המערה בשנת 1991 בידי דוד עמית והמלח"ם.בשנת 1998 בוצעה במקום חפירה ארכיאולגית. בשנת 2008 הושלם מחקר ומיפוי המערה. התברר כי ארכה הכללי 1,200. היא פרוסה בשני מפלסים שהמעבר בינהם כרוך בטיפוס. באפים הצפוניים הופכות המחילות בלתי עבירות אך רוח הנישבת דרכן מלמדת על המשך. למערה שלושה פתחים, המרכזי שבהם בעל מתאר משולש עם כתובת גפיטי בערבית על סלע ממערב לפתח. ניתן להגיע קרוב מאד לפתח ברכב, דרך נ.ג. 612 - עד ממש מעל הפתח.

שתי התעודות הן:[]

פפירוס נחל צאלים 9 - תעודה זו שייכת לאוסף נחל צאלים אך מקורה קרוב לוודאי בערוציו העליונים של נחל חבר, כנראה במערת סלע. זהו "שטר כפול" כתוב ארמית. נוסחת התאריך לא השתמרה מלבד אותיות בודדות בפתיחתה: "בעש[רה/רין....". על-פי שיקולים פליאוגרפיים יחסה עדה ירדני את התעודה לסוף התקופה ההרודיאנית, כלומר למאה ה-1 או לתחילת המאה ה-2. בשורה הראשונה השתמר שם המקום בו נכתב השטר: "יקים". שמו של כפר זה השתמר גם בשורה 13, בחלק התחתון, כמקום מוצאו של המוכר. צדדי עסקת המכר שנעשתה בין שני אנשים בפפירוס נחל צאלים 9, שהיו שניהם מן הכפר יקים שבזיף^[3].
פפירוס נחל צאלים 69 - זהו שטר נישואין מבוטל אשר נכתב כפי שצוין בגופו של השטר באריסטובוליה שבזיף^[4].

תמונות מסיור באתר[]

יישר כח לדוד ואחיקם על טיול נהדר למערת הסלע. הנה קישור לתמונות שצילמתי.

MEARAT HASELLA 2019-3-8 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

לקריאה נוספת[]

עמית דוד, ממצאים מתקופת מרד בר-כוכבא ממערת סלע, מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא (תשנ"ט), עמ' 189-204.
עדה ירדני, שטר מכר ממדבר יהודה: נחל צאלים 9, תרביץ, סג, תשנ"ד, עמ' 299-320.
דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469.
דורון שר-אבי, עין אל סח'ניה ומנזרי מדבר זיף, מחקרי יהודה ושומרון ח, תשנ"ט, עמ' 185-192.
דורון שר-אבי, אריסטובוליה שבזיף, מחקרי יהודה ושומרון טו, אריאל, ,תשס"ו, עמ' 151-160.
דוד עמית , חידושים בחקר מרד בר כוכבא , מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227.

D. Amit, H. Eshel, Tetradrachm of Bar Kokhba from a Cave in Nahal Hever, Israel Numismatic Journal 11 (1990–91), pp. 33–35
Hannah Cotton,A Cancelled Marriage Contract from the Judaean Desert, Journal of Roman Studies, Vol. 84 (1994), pp. 64-86

הערות שוליים[]

↑ דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469
↑ דוד עמית , חידושים בחקר מרד בר כוכבא , מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227
↑ עדה ירדני, שטר מכר ממדבר יהודה: נחל צאלים 9, תרביץ, סג, תשנ"ד, עמ' 299-320 ; דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469
↑ H.M. Cotton, Greek Documentary Texts, in: H. M. Cotton & A.Yardeni, DJD27 - Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, Oxford, pp. 255

[1] דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469

[2] דוד עמית , חידושים בחקר מרד בר כוכבא , מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227

[3] עדה ירדני, שטר מכר ממדבר יהודה: נחל צאלים 9, תרביץ, סג, תשנ"ד, עמ' 299-320 ; דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469

[4] H.M. Cotton, Greek Documentary Texts, in: H. M. Cotton & A.Yardeni, DJD27 - Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, Oxford, pp. 255

[1]

[2]

[3]

[4]