Fandom

Ventura Daniel Wiki

מעשה העגל

7,387דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
GoldCalf.jpg

מעשה חטא העגל בציורו של ניקולה פוסאן - 1633

Tissot The Golden Calf.jpg

James Joseph Jacques Tissot (1836–1902)

מעשה העגל נעשה על-ידי אהרן הכהן בעקבות בקשת בני ישראל, אשר סברו כי משה רבינו לא ירד מהר סיני. בעקבותיו, העם נענש, משה רבינו שבר את לוחות הברית הראשונים. הוא בקש סליחה מהקב"ה בסגנון המקובל עד היום על עם ישראל. הבקשה מתקבלת, לעם נסלח ומשה רבינו עולה להר סיני ומביא עימו לוחות הברית השניים.

מדוע משה רבינו איחר לרדתעריכה

לאחר שמשה רבינו שהה בהר סיני ארבעים יום הוא עמד לרדת אל העם עם לוחות האבן וכך נאמר:"וַיִּתֵּן אֶל-משֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (ספר שמות ל"א י"ח) הפרק הבא בפרשה, פרק ל"ב מתאר לנו מה קרה: וַיַּרְא הָעָם כִּי-בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר - רש"י מסביר מדוע העם סבר כן ונותן שתי סיבות

  • סיבה טבעית - "כי כשעלה משה להר אמר להם לסוף ארבעים יום אני בא בתוך שש שעות. כסבורים הם, שאותו יום שעלה מן המנין הוא, והוא אמר להם שלימים, ארבעים יום ולילו עמו, ויום עלייתו אין לילו עמו, שהרי בשבעה בסיון עלה, נמצא יום ארבעים בשבעה עשר בתמוז" - פשוט טעות ביום
  • וסיבה לא-טבעית - "בששה עשר בא השטן וערבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה וערבוביא לומר וודאי מת משה, לכך בא ערבוביא לעולם."
  • ולפי הפסוק "כי זה משה האיש" מפרש רש"י "כמין דמות משה הראה להם השטן, שנושאים אותו באויר רקיע השמים".
  • חסר יהיה מדריך להמשך הדרך - והיה מורה לנו דרך, אשר נעלה בה, עתה צריכין אנו לאלהות, אשר ילכו לפנינו.

מעשיהו של אהרן הכהןעריכה

אהרן שנשאר במחנה נדרש להשיב לפניות של העם. וכך מתוארת בפרשה מהלך הדברים: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹקים" (שם,(ל"ב, א') משה רבינו לא יורד ו"לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ".

רבי אברהם אבן עזרא מתיחס לתפקידו של אהרן הכהן, שהרי התנהגותו במעשה העגל אינו נזקף לחובתו. והוא מבאר:

  • "יש מהקדמונים שאמרו: שנהרג חור והנה אהרן פחד.
  • ויש מי שאמר: כי פחד על ישראל אם יהרגוהו שה' ימיתם כלם.

ובכל זאת ההסבר אינו נראה לו "ועל דרך הפשט, אם מעשה העגל עבודה זרה, למה פחד אהרן שיהרג והלא מתו אחריו כמה חסידים מישראל שלא הגיעה מעלתם למעלת אהרן בחסידות, לפרסת כף רגל אהרן על ייחוד השם?! והנה חברי דניאל הושלכו לכבשן האש בעבור שלא השתחוו לצלם, ואיך יעשה אהרן פסל שהמעשה קשה מהשתחוייה?! והלא אהרן קדוש השם היה ונביא על ישראל ומצוות רבות נתנו על ידו עם משה אחיו, והנה יהיה חור טוב ממנו ואם הוא עשה ע"ז, חייב היה משה להורגו קודם עובדי העגל?!

הוא מציג פירושים אחדים למעשיה אך דוחה אותם. בהמשך הוא אומר:"ועתה אחל לפרש דרך קצרה קצת הסוד. חלילה חלילה שעשה אהרן ע"ז גם ישראל לא בקשו ע"ז, רק חשבו שמת משה שהסיעם מים סוף כאשר פירש . כי ראו שהמן אינו יורד בהר סיני ומשה התעכב שם ארבעים יום. ואין כח באדם לחיות זה הזמן בלא מאכל, כי הוא לא אמר להם מתי ירד. גם הוא לא ידע, כי השם אמר לו: עלה אלי ההרה ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית." - גם הוא סבר כי אולי משה רבינו אכן לא יישוב.

ובכלל, לא נחשב מעשה העגל לעבודה זרה שהרי הביאו זבחים והשתחוו לו, ואמרו: אלה אלוהיך ישראל.

הזהב והעגלעריכה

בשלב הבא אהרון יוזם איסוף תכשיטי זהב מאת "נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם" . רש"י סבור כי היית הלהם כוונה בכך:"אמר אהרן בלבו הנשים והילדים חסים על תכשיטיהן, שמא יתעכב הדבר, ובתוך כך יבא משה, והם לא המתינו ופרקו מעל עצמן". ואכן "כָּל-הָעָם" - עושה כן.

השלב הבא היה יצירת "עֵגֶל מַסֵּכָה" . הפרשנים לא מקבלים זאת בפשטות:

  • מכשפי מצרים עשו זאת, לפי רש"י:"כיון שהשליכו לכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים".
  • הסבר קצת מורכב:"מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם, וטס שכתב בו משה עלה שור, עלה שור, להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכור ויצא העגל"

ואהרון קובע חג למחרת.רבי עובדיה ספורנו מוצא גם את הסיבה לדחיה:"חַג לַה' מָחָר. וְלא תְעַרְבְּבוּ שִׂמְחָתו בְּאֵל אַחֵר". הרמב"ן מביא את הפירוש המקובל של דחיית דבר למחר, עד אז הכל צפוי:"ויתכן שאמר "מחר" להאריך להם, אולי יבא משה ויעזבו את העגל, והם השכימו בבקר ויעלו עולות ויגישו שלמים. ולא אמר הכתוב ויעלו לו עולות ויגישו לו שלמים, והעניין, מפני שהיו בהם מכוונים לשם הקב"ה כאשר אמר אהרן, ומהם משחיתים וזובחים לעגל. ועל אלה אמר הקב"ה למשה (להלן פסוק ח): וישתחוו לו ויזבחו לו, כי הם החטאים. ואם אולי היה אהרן המקריב קורבנות, אמר סתם ויעלו עולות ויגישו שלמים, כי הוא מכוון לשם ה', והם דעתם אל העגל אשר עשו, והיו הבעלים מפגלין:

למחרת היוםעריכה

ואכן העם משכים למחרת והתיאור המקרא הוא מלא ומפורט : ו"וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". בתגובה הקב"ה מחליט:"וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ (משה רבינו) לְגוֹי גָּדוֹל". אך משה רבינו מצליח לבקש סליחה והתוצאה: "וַיִּנָּחֶם יְהוָֹה עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ". לפי נוסח הפרשה אנו מבקשים סליחה עד עצם היום הזה.

ובכל זאת משה נוקט בצעדי ענישה, והוא שובר את הלוחות, שורף את העגל, זורה על המים את השרידים, "וַיַּשְׁק אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ולסיום, הוא לוקח את בני לוי ומצווה אותם :" וְהִרְגוּ אִישׁ-אֶת-אָחִיו וְאִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-קְרֹבוֹ". בכך גם הוא מקדש אותם לתפקיד הלוויים.

סוף דבר:

  • "וַיִּגֹּף יְהוָֹה אֶת-הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן" -
  • "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" -
  • הקב"ה נגלה למשה רבינו.
  • "וַיִּפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" - ניתנים הלוחות השניים.

דעת ריה"ל בענין חטא העגלעריכה

רבי יהודה הלוי הסביר בהכוזרי את הרקע למעשה העגל. הוא מציין את הנקודות הבאות:

  1. אומות העולם נהגו לעבוד צורות בעבר וגם בהווה ! "ההמון" דורש דמות אשר ניתן לכוון אליה
  2. משה איחר לרדת ולהביא להם את "לוחות הברית" והם לא יכלו למצוא הסבר לכך
  3. רק 3,000 חטאו מתוך 600,000
  4. הם לא התכוונו לעבוד את העגל
  5. הפתרון שאהרן הכהן הציע לא היה טוב
  6. עם זאת הקב"ה המשיך להוליך אותם במדבר: מתן המן, הנחיית עמוד האש והנבואה המשיכה לשרור בתוכם.

וכך מובא בספר הכוזרי - אמר החבר: האומות בזמן ההוא היו עובדים צורות וגם הפילוסופים המביאים מופת על היחוד ועל האלוהות לא היו עומדים מבלי צורה שמכוונים אליה ואומרים להמונים, כי הצורה הזאת ידבק בה עניין אלוהי, כאשר אנחנו עושים היום במקומות המכובדים אצלנו ומתברכים בהם ובעפרם ובאבניהם... מסכימים ההמון על תורה אחת אלא בצורה מורגשת שמכוונים אליה [1]


והיו בני ישראל מצפים למה שיעד אותם משה, שיוריד להם עניין מאת האלוהים, שיראו אותו ויקבילוהו, כאשר היו מקבילים עמוד הענן והאש, אשר היו מביטים אליו ומקבילים אותו ומשתחווים נכחו לאלוהים... וכאשר שמעו העם עשרת הדברים ועלה משה אל ההר להוריד הלוחות ולעשות להם ארון, להיות להם דבר נראה שיכוונו נגדו, שבו יהיה ברית לאלוקים, ר"ל הלוחות, ונשארו העם מצפים לרדת משה, והם לא שינו תארם ובגדיהם, אשר עמדו בהם ביום מעמד סיני, ממתינים למשה, ובושש מהם 40 יום והוא לא לקח צידה ולא נפרד מהם אלא על מנת שישוב ליומו,

אז גברה המחשבה הרעה אל קצת ההמון והתחילו העם להחלק מחלקות ומרבים העצות והמחשבות, עד שנצטרפו מהם אנשים לבקש נעבד מורגש, יכוונו נגדו כשאר האומות, מבלי שיכחשו באלוהות מוציאם ממצרים, אבל שיהיה מונח להם להקביל אליו כשיספרו נפלאות אלוהיהם... כאשר אנחנו עושים בשמים... וחטאתם היה בציור אשר נאסר עליהם ושיחסו עניין אלוהי על מה שעשו בידם ורצונם מבלי מצוות אלוקים.

ויש להם התנצלות במה שקדם מהמחלוקת ביניהם, ובמה שלא הגיעו עובדיו אלא ל-3000 איש מכלל 600,000 אבל ההתנצלות הגדולים שסייעוהו בעשותו היה בעבור שיראה ההמרה מן המאמין, כדי להרוג הממרה העובד אותו. ונחשב להם לעוון מפני שהוציאו המרי מן הכוח הצפון אל גבול המעשה. – ולא היה העוון ההוא יציאה מכלל עבודת מוציאם ממצרים אך היה מרי לקצת מצוותיו, כי הוא יתברך הזהיר מן הצורות והם עשו צורה, והיה להם להמתין שלא יקבעו בעצמם דבר שיקבילוהו וימשכו אחריו ומזבח וקרבנות.


והיה עניינם בזה כעניין הכסיל אשר זכרנו (בסעיף ע"ט: "אשר נכנס באוצר רופא מפורסם, כי רפואותיו מועילות והרופא איננו בו ובני אדם מבקשים מן האוצר ההוא התועלת (=הריפוי מחוליים) והכסיל ההוא נותן מן הכלים ההם והוא אינו מכיר הרפואות ולא כמה ראוי להשקות לכל איש והמית אנשים רבים ברפואות אשר היו מועילות ביד הרופא.) אך לא הייתה כוונת העם לצאת מעבודת האלוהים, אך היו חושבים שהם משתדלים בעבודה ועל כן באו אל אהרן לגלות מצפונם...

והדבר ההוא גדול מאוד בעניינו (=החטא הזה חמור בעינינו), מפני שאין בזמן הזה צורות נעבדות ברב האומות, והיה הדבר (=החטא) קל בזמן ההוא, מפני שהיו עושים כל האומות צורות לעבוד אותם, ואילו הייתה חטאתם שעשו בית כרצונם לעבודה לכוון אליו להקריב בו, לא היה דבר גדול (= חטא חמור) בעינינו, מפני מה שאנחנו נוהגים בו היום מעשות בתים והתברכנו בם ואפשר שנאמר, שהשכינה חלה בהם ולולי הצורך להתחברות קהלינו, היה הדבר הזה נכרי (=אסור), כאשר היה בימי המלכים, שהיו מוחים באנשים העושים בתים לעבודה הנקראים "במות" והיו חסידי המלכים הורסים אותם, כדי שלא יגדלו זולתי הבית אשר בחר בו האלוהים...

ולא היה דבר נכרי בה הצורות אשר ציוה הוא בהם מהכרובים. – ועם כל זה נענשו עובדי העגל ביום ההוא והרגום והיה מספר כולם 3000 מכלל 600,000 ולא פסק המן לרדת למזונם ועמוד האש להנחותם והנבואה מתמדת ביניהם. ולא נעדר מהם דבר מכל אשר ניתן להם, זולתי שתי הלוחות אשר שברם משה והתפלל להשיבם, והושבו להם וכופר להם העוון ההוא. (מאמר א' צ'ז:)

חטא העגל - וחטא היהודים בשושןעריכה

שיחת הגאון הרב אביגדֹּר הלוי נבנצל שליט"א, לפרשת כי תשא תשע"ו
קטע אקטואלי מהשיחה

חטא בעגל הרב נבנצאל.png

חטא העגל , אז והיוםעריכה

מאת: הרב ערן טמיר פרשת השבוע ע"פ "התורה והמצוה" להמלבי"ם פרשת כי תשא

רש"י אומר

Cquote2.svg "וביום פקדי וגו'" - עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל (שמות, ל"ב, ל"ד) Cquote1.svg

בספר יחזקאל אנו מבחינים בארבע מראות: התקום אחד כתוב - עגל ובמקום שני כרוב (הכרובים). ועל זה אומר מדרש תנחומא:

Cquote2.svg 'לך רד

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אני כבר גרמו לי הבריות לירד מכאן ולראות בקלקולי, שנאמר: וירד ה' לראות את העיר וגו', הבה נרדה (ברא' יא ה-ז), ארדה נא ואראה (שם יח כא). ואף אתה לך רד, דיו לעבד להיות כרבו.

כששמע משה כך, אמר: שוב אין להם סליחה?!
ידע הקדוש ברוך הוא מה בלבו של משה.
אמר ליה הקדוש ברוך הוא: לא כבר אמרתי לך בסנה, ראה ראיתי ( שמו' ג ז).
אתה רואה ראיה אחת, ואני רואה שני ראיות.
שאני רואה שבאים לסיני ומקבלים תורתי, ואני יורד בסיני בטטראמילין שלי, שהם מתכונים בו ושומטין אחד מהם ומכעיסין אותי בו, שנאמר: ופני שור מהשמאל וגו' (יחז' א י).
וכתיב: וימירו את כבודם בתבנית שור (תהל' קו כ).

פרשת כי תשא כ"א
Cquote1.svg

ואז נגיע לפירוש המלבי"ם, ראו בקישור להלן:

הערות שולייםעריכה

  1. ההדגשות מתוך שיעורה של דר' נחמה ליבוביץ [1]

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית